כחומר ביד הבלוגר – שוקולד, מנגו, קיץ

אז… קיץ, מה?
בזמן שנשמע שבישראל נפתח פתח לאש הגיהנום, בוסטון החליטה לספק קיץ שנע בין חום לח וכבד, דרך גשם טרופי (מלא גשם אבל חם בחוץ. טיפ לחיים: אם יש לכם רצפה חלקה, נגיד- פרקט, ויורד גשם בחוץ – אל תצאו עם פליפ-פלופס גם אם חם נורא, או לפחות אל תלכו על הרצפה החלקה עם פליפ-פלופס רטובים. ניגוב רגליים מציל חיים! או לפחות מציל קרסוליים מהתעקמויות כואבות, ומציל אתכם מלהבריז לשיעור הראשון של הקורס החדש שלכם, אופסי דופסי) ועד לגשם + ירידת טמפרטורה מתחת ל-20. בסוף יולי. 
מבולבלים? גם הפוסט. 

אבל יש כמה דברים שאינם מבלבלים:

• שוקולד זה תמיד טוב
• עדיף משהו שמבטיח לכם הרבה שוקולד, אולי אפילו מסוגים שונים – למה לא 🙂
• אם מכינים טראפלס צריך מזגן, אז שווה לכדרר אותם מול הטלויזיה! יי!
• למי יש כוח למצוא מחיות פירות בחנויות מתמחות? לא למי שרוצה לכדרר טראפלס מול המזגן! 😉

אז הפוסט החליט לסדר לכם (כלומר, בואו נהיה כנים עם עצמנו – לעצמו ולידוע, אבל הוא מוכן לחלוק איתכן ואיתכם את האושר) מתכון קליל שעיקר מה שהוא דורש זה המתנה בין השלבים + כמה ליקוקי אצבעות הכרחיים (אין מה לעשות, זה חלק בלתי נפרד מהכנת טראפלס 🙂 ).
ישמצב ששימוש במחית מנגו מקצועית ורשמית שקונים בחנויות מתמחות תניב מרקם חלק יותר או טעם מרוכז יותר, אבל הפוסט סה"כ מרוצה מאוד מזה שמנגו אחד בינוני-קטן במטבח הצליח להניב טראפלס קיציים ומגניבים – אז למה לא? 🙂

במלוא תפארתם!

טראפלס מנגו קיציים
(חגיגה של שוקולד מריר, שוקולד לבן, מנגו ונום)

(תלוי בגודל הטראפלס שתכדררו ובכמה ביסים תגניבו בתהליך. הפוסט חושב שיש לכם פה 20-30 טראפלס)

 

חומרים:

לטראפלס:

• 200 גרם שוקולד מריר איכותי
• 100 גרם שמנת מתוקה
• 100 גרם מנגו טחון

טראפלס ערומים! (מציפוי, מציפוי! זה מקסימום food porn בבלוג הזה…)

לציפוי:

• 100 גרם שוקולד לבן
• ככפית שמן קוקוס (לא חובה)
• 100 גרם מנגו טחון

טראפלס וציפוי – תכירו

הכנה:

מחממים את השמנת (אפשר במיקרו בפולסים של 30 שניות) וכשהיא על סף רתיחה – שופכים על השוקולד המריר. נותנים לשמנת ולשוקולד לנוח כמה דקות ולערוך היכרות ("שלום שלום, מאוד נעים, בוא נהיה BFFים לנצח נצחים"), ואז מערבבים עד לתערובת חלקה. מוסיפים את המנגו הטחון ומערבבים טוב טוב עד לאחידות.
את תערובת השוקולד המריר שולחים למנוחה של כמה שעות במקרר. צריך לפחות 4 שעות על מנת שהשוקולד יתקשה כמו שצריך. אם אתם ממהרים- אפשר לשים את התערובת המקפיא (תעטפו את הכלי טוב-טוב בניילון נצמד) ולקצר זמנים.

כשתערובת השוקולד קשה מספיק – מתיישבים במזגן מול הטלוויזיה ומתחילים לכדרר טראפלס 🙂
הפוסט הוא מהדוגלים בשיטת "לקרר את תערובת הטראפלס בקערה, ואז להוציא מהקערה גושי שוקולד בכפית ולכדרר אותם כמיטב יכולתך". יש הדוגלים בשיטת "לקרר את תערובת הטראפלס בתבנית גדולה על נייר אפייה, ואז פשוט לחתוך ריבועים/ מלבנים ולכדרר אותם בעדינות". לכו על מה שמתאים לכם 😀 
רק זכרו – מי שמכדרר יותר- יש לו יותר שוקולד על הידיים שהוא יכול לנשנש! 🙂

את הטראפלס המוכנים שלכם הפוסט ממליץ לשים לפחות לכמה דקות במקפיא, כדי שהם יתייצבו קצת ולכם יהיה קל יותר לטבול אותם בציפוי.

להכנת הציפוי פשוט המיסו את השוקולד הלבן ושמן הקוקוס בעדינות (לפוסט הספיקו 2 פולסים של 30 שניות במיקרו). ערבבו טוב טוב והוסיפו לתערובת את המנגו. ערבבו עד אחידות ושלפו את המזלג!

לציפוי הטראפלס טבלו כל טראפל בציפוי, דאגו שהוא מתכסה מכל הצדדים – ושלפו אותו מקערת הציפוי עם מזלג (למזלג יש פחות שטח שיוריד לכם את הציפוי מהטראפל). קררו את הטראפלס המצופים עד להתייצבות הציפוי – אפשר במקרר או בפריזר, מה שחשוב זה שתסדרו אותם בשכבה אחת בלבד ועם רווחים- שלא יידבקו זה לזה ויגנבו את הציפוי זה מזה. פושטקים אלה… 

טראפלס מצופים נחים להם על צלחת מומינטרול מהודרת. ולא, זה לא קציצות עוף ברוטב קארי :-O

הערות, טיפים ורעיונות:

• מנגו: כאמור- אתם יותר ממוזמנים לנסות לעבוד עם מחית מנגו במקום מנגו טחון- אם יש לכם אחת כזו זמינה. או לסנן את המנגו הטחון שלכם בשביל מרקם חלק ואחיד יותר.
  לגבי טחינת המנגו – הפוסט פשוט מאוד קילף מנגו, הכניס את החתיכות לפוד פרוססור (יש לו קטן וחמודי כזה, שמתחבר לבלנדר מוט- מושלם לשימוש במקרה של טחינת מנגו!) וטחן למרקם חלק ככל שניתן. אם המנגו מאוד בשל ייתכן שתצליחו להשיג מרקם חלק יותר, המנגו הספציפי של הפוסט היה טיפטיפה קשה במרקם (בשל, אבל לא בשל מאוד), ועל כן נותרו צ'אנקי מנגו קטנטנים.  
• מרקם: ישמצב שכבר הבחנתם בכך בתמונות, אבל מרקם הטראפלס טיפה פחות חלק מטראפלס רגילים- הגיוני מאוד שזה קשור למנגו, גם כי הפוסט לא סינן אותו, וגם כי הוא משפיע על הרכב הנוזלים והשומן. כמובן שזה לא מפריע להנות מהזלילה 🙂
• שמן קוקוס: הפוסט שם כפית שמן קוקוס בציפוי כדי לעזור לו להיות פציח, תכלס- עם תוספת המנגו הציפוי לא נהיה פציח, אבל נשאר טעים! אז אם בא לכם לשים טיפה שמן ליתר בטחון- לכו על זה. אפשר גם שמן צמחי נייטרלי (קנולה), אבל טעם הקוקוס בכלל בכלל לא מורגש. ואם לא בא לכם, פשוט אל תוסיפו שמן. הפוסט הצליח להמיס את השוקולד הלבן שלו במיקרו בזהירות וביעילות, בלי שמן ובלי שהוא נשרף בכלל בכלל!
• אפרופו הציפוי: כן, הוא לא התקשה גם אחרי כמעט יממה במקרר. מה שאומר שכן, הוא קצת מלכלך שכתופסים טראפלון עם האצבעות. אבל א. להתלכלך בשוקולד זה מבורך וב. הוא ממש ממש מוסיף לטראפלס, אז הפוסט ממליץ לדבוק בו ולהביא מפיות לזוללים 🙂
• גם מהמקפיא הטראפלס האלה כיפיים, אז ישמצב שזה המרענן-הרשמי-החדש-של-סוף-הקיץ שלכם 😀
• באמת שאין פה כמעט שום עבודה, אז זה מתכון מצוין לימים לוהטים אלה. וגם לימים עצלניים. וגם לכל הזדמנות אחרת 😉

קדימה טראפלון, השתכשך להנאתך!

רוצים עוד מתכוני מנגו מגניבים? וודאי!
מה עושים? הולכים לכאן 🙂
נראה שיש מלא מתכונים שווים ושכנראה שהפוסט יצטרך לרכוש עוד כמה מנגו-אים. אויה  :-O

וגם: קבלו סוגשל מתכון בונוס, כי הפוסט פסיכי 😛 
אם יש לכם שלושה מנגו-אים תעשו מאחד את הטראפלס ומהשניים הנותרים את גלידת המנגו המהממת הזו שהפוסט נתקל בה לגמרי במקרה לא מזמן והרגיש שהוא חייב לחלוק איתכם – היא במילא מבוססת על מתכון הגלידה הקליל והגאוני שהוא חופר לכם עליו כבר זמן מה, והפעם היא לא כוללת חצי קילו שוקולד 😉
ואפילו עוד המלצה – אם יש לכם פסיפלורות שמחפשות בית, הגלידה הזו מציעה ארבעה כיווני אוויר, וגלידת פסיפלורה זה טעיייייייםםםםם! וניל מתקתק ועדין עם פסים של פסיפלורה חמצמצה וקצת קראנץ' מהגרעינים… פשוט וואו!
הפוסט עוד לא ניסה גלידת מנגו-פסיפלורה, אבל אם אתם מחליטים לערבב – אתם בהחלט מוזמנים לעדכן על התוצאות! 

יאללה- תנצלו את הקיץ מהר לפני שייגמר (אצלכם זה אומר החופש, אצל הפוסט גם החום כנראה יברח די מהר…) ותאכלו מלא מנגו טעים!

 

כחומר ביד הבלוגר – בוסטון קרים פאי ברמות של כלה

בואו פשוט נתעלם מזה שעבר נצח וחצי מאז שהשתמענו לאחרונה. אתם תעמידו פנים שסיפורים על מבחנים, עבודות להגשה, מצגות וראיונות עבודה מעניינים אתכם ומעוררים חמלה בלבכם, והפוסט יעמיד פנים שאתם סלחתם ומחלתם. דיל? דיל!

אז חומר הגלם החודשי הוא שוקולד לבן והפוסט מרגיש חובה להתוודות שלמרות שעד לפני זמן לא רב בכלל שוקולד לבן לא היה בדיוק כוס התה שלו (פרט לגנאש שוקולד לבן ופטל אחד מופלא ומהמם), לאחרונה הוא גילה את נפלאות השוקולד הלבן המקורמל – ומאז יש כמעט בכל רגע נתון במקרר שלו צנצנת עם גנאש שוקולד לבן מקורמל וגם פיסות שוקולד לבן מקורמל!
אי לכך ובהתאם לזאת- זה מה שמיד עלה לראשו עם הכרזת חומר הגלם, ועל כן- אתם גם תקבלו מתכון בונוס! 😀

-גם וגם-

בשביל שוקולד לבן מקורמל הפוסט ממליץ לכם להסתמך על המתכון המפורט והמעולה של בצק אלים, כי הוא כבר מפורט ומעולה וגם כי ככה הפוסט יחפור לכם פחות 😛
מה שכן, הוא יכול לתת לכם את רשמיו והמלצותיו:
* הפוסט בד"כ מקרמל כ-300 גרם שוקולד לבן (החבילות שלו הן קצת יותר מ-100 גרם כ"א, לכן הוא בתחום ה"כ-", אבל תכלס – זה בכלל לא מתכון שדורש דיוק בגרמים) ונעזר בקצת שמן קוקוס ליתר בטחון (כשתי כפות).
אמנם השוקולד שלו אמור להיות סבבה (כלומר, עם מספיק שומן משל עצמו שיעזור לו שלא להישרף), אבל עוד קצת שומן זה בד"כ מבורך 🙂 טעם הקוקוס לא מורגש בתוצאה הסופית.
* חום נמוך זה חשוב, וגם לבדוק את השוקולד כל עשר דקות, וגם סבלנות, כי זה עלול לקחת גם שעה עד שהשוקולד יגיע לקרמול אמיתי.
* הפוסט מניח את טבלאות השוקולד בתבנית פיירקס, שם בתנור ומערבב עם מרית כל עשר דקות. כבר קרה לו שהשוקולד נראה יבש קצת ומעמיד פנים שהוא לא רוצה להתערבב כמו שצריך, אבל עוד לא קרה לו שהשוקולד נשרף או התייבש באמת, אז עם חום נמוך, התמדה וסבלנות – תבוא ההצלחה!
* הצבע של השוקולד כשהוא מקורמל כמו שצריך די דומה לממרח לוטוס או ריבת חלב.
*הפוסט בד"כ מחמם קצת שמנת ומערבב עם בערך חצי מכמות השוקולד המקורמל. לא מאוד משנה כמה שמנת, וממש אין צורך ב-250 מ"ל (ע.ע קרטון). זה רק כדי לשמר את השוקולד במרקם גנאשי במקרר וכשרוצים להשתמש בגנאש- תמיד אפשר להוסיף עוד קצת שמנת חמה, לערבב טוב טוב, ואז לזלף או למרוח או להקציף או כל דבר אחר שתרצו לעשות עם גנאש שוקולד.
את החצי השני של השוקולד המקורמל הוא מורח בשכבה אחידה (ככל יכולתו) על נייר אפייה משומן מעט ונותן לזה להתקרר – אפשר בהחלט במקרר. כשזה מתמצק שוברים לחתיכות, מנשנשים קצת ושומרים במקרר לכל שימוש שיעלה ברוחכם.
*למתכון פה נצטרך גם גנאש וגם חתיכות שוקולד. אם אתם רוצים להתפנפן כמו הפוסט – חושו חופשי למרוח את השוקולד לייבוש בצורות מרנינות (*אהמ* לבבות עקומים *אהמ*) (אפשר גם לזלף, כמובן, ליותר דיוק).

ועכשיו: למתכון!

בוסטון קרים פאי קפה ושוקולד לבן מקורמל
(או: הגיע הזמן להכין כבר את העוגה הזו אחרי כמעט שנתיים של מגורים בבוסטון, לא?)

(תבנית 26 מתפרקת)

אז מתכון הבוסטון קרים פאי מבוסס על מתכון של עוגיו.נט, כמובן, עם התאמות לכמויות וגם שינויים של הפוסט – בעיקר לטעמים.

כבר כמה זמן שהפוסט פינטז על להכין גרסה משלו לבוסטון קרים פאי (הוא אפילו עשה קצת מחקר וטעם בוסטוןקריםפאי רגילה ואפילו דונאט בוסטוןקריםפאי!), והשילוב המושלם בין חומר הגלם החודשי ובין חברים שהתארסו ורצו בוסטוןקריםפאי לארוחה לציון האירוע – הולידו את המתכון הזה 🙂

-פרוסה זויתית-

חומרים:

לעוגה:

• 3 חלמונים
• 225 גרם סוכר (אפשר קצת פחות)
• 180 מ"ל חלב (כ-3/4 כוס)
• 112 מ"ל שמן צמחי (קנולה. כ-1/2 כוס)
• תמצית וניל (כפית-שתיים)
• 240 גרם קמח
  
• 9-10 גרם אבקת אפיה (הפסט חושב ששקית זה 10 גרם- אם כן – לכו על זה!)
• 3 חלבונים
• 1/4 כפית מלח

להרטבה:

• 1/4 כוס חלב
• 2 כפות קלואה או אספרסו

לקרם פטיסייר קפה:

• 500 מ"ל חלב
• מעט תמצית וניל או חצי מקל וניל
• 2 כפות אבקת קפה נמס או ככפית אבקת אספרסו (לפוסט אין קפה נמס אז הוא השתמש באבקת אספרסו, כלומר מה שיוצא אם פותחים קפסולה :). יצא טעים והוא ממליץ, רק חשוב לטעום ולוודא שטעם הקפה לא חזק לכם מדי. כמו כן, אפשר פשוט להוסיף שוט אספרסו מוכן ואולי להוריד כמות נוזל זהה מהחלב – רק תוודאו שזה מספיק חזק לכם…)
• 4 חלמונים
• 140 גרם סוכר
• 50 גרם קורנפלור

לציפוי השוקולד:

• 200 גרם שוקולד לבן מקורמל
• כ-200 מ"ל שמנת מתוקה

לקישוט, אם רוצים: לבבות (או שברי) שוקולד לבן מקורמל

-עוגה שנזללת במהירות מצטלמת בחופזה?-

הכנה:

מתחילים בפטיסייר, כי הוא צריך להתקרר:
פותחים את מקל הוניל ומוציאים את הגרגירים בעזרת גב סכין. את המקל, הגרגירים, הקפה והחלב מביאים לסף רתיחה בסיר קטן. בנתיים טורפים את הסוכר+קורנפלור עם החלמונים בקערה.
כשהחלב על סף רתיחה והחלמונים טרופים היטב שופכים לאט לאט, כל פעם קצת, מהחלב אל תערובת החלמונים – ומיד טורפים. רק כשאחיד- שופכים עוד קצת. ככה ממשיכים עד שערבבנו כ-1/3 מתערובת החלב אל תוך החלמונים.
אחרי שהחלמונים + 1/3 חלב טרופים ואחידים מחזירים אותם לסיר ומיד ממשיכים לטרוף.
מחזירים את הסיר לאש נמוכה- בינונית וממשיכים לטרוף עד שזה מגיע לסמיכות הרצוייה בעיניכם (פחות או יותר לכיוון של פודינג), מורידים מהאש ומצננים לטמפרטורת החדר, תוך שמדי פעם טורפים על מנת למנוע היווצרות קרום. אחרי שהקרם מגיע לטפרטורת החדר יש לשלוח אותו לגלות של כשעתיים במקרר.

ממשיכים לעוגה:
מחממים תנור ל-180 מעלות ומשמנים את התבנית (אם אתם בוחרים בתבנית מתפרקת, כמו הפוסט- הוא ממליץ על לשים נייר אפיה על התחתית, ללכוד אותו עם הדפנות ולשמן אותו ואת הדפנות – זה עוזר בשינוע העוגה אח"כ וגם עוזר לא לשרוט את התבנית בעת החיתוך).
בקערה בינונית טורפים יחד (מטרפה ידנית) את החלמונים, הסוכר, השמן, החלב ותמצית הוניל – עד לאחידות. מוסיפים קמח ואבקת אפיה ומערבבים שוב עד לאחידות.
בקערת מיקסר נקיה מקציפים את החלבונים עם המלח עד לקצף יציב (לא נוקשה מדי). מוסיפים כ-1/3 מהקצף לתערובת העוגה ומערבבים טוב – זה עוזר "להקליל" את תערובת העוגה ומקל על הקיפולים. עכשיו מוסיפים את שאר הקצף ומקפלים בעדינות עד שהתערובת אחידה.
יוצקים לתבנית ומיישרים את החלק העליון, ואופים כ-40 דקות, או עד שקיסם יוצא עם פירורים לחים בלבד.
לעוגה המוכנה נותנים להצטנן טוב לטמפרטורת החדר- ואז אפשר לפרוס אותה לשתי שכבות עם סכין לחם (ארוכה ומשוננת). גם פה הפוסט ממליץ על סבלנות – לסובב את העוגה לאט תוך כדי חיתוך עדין עד ששתי השכבות נפרדות. אם רוצים- אפשר ליישר קצת את החלק העליון להורדת הגבעה, אבל לא חייבים.

ובאשר לגנאש:
אם אתם מכינים את השוקולד הלבן המקורמל מראש: כאמור- כשהשוקולד הלבן שלכם התקרמל כהלכה קחו 200 גרם ממנו ותערבבו עם קצת שמנת מתוקה שחיממתם מבעוד מועד – עד שהגנאש אחיד ומבריק. את זה תשמרו במקרר עד שיבוא לכם על העוגה. כשאתם מכינים את העוגה תוסיפו עוד שמנת מחוממת (השלמה ל-200 מ"ל, בערך), תערבבו טוב עד אחידות שוב – ותנו לגנאש להתקרר חצי שעה במקרר לפני שאתם יוצקים אותו על העוגה.
אם אתם מקרמלים במיוחד בשביל העוגה – אתם מוזמנים לערבב את ה-200 גרם שוקולד לבן מקורמל עם 200 מ"ל שמנת מתוקה מחוממת, לערבב עד שהגנאש אחיד ומבריק – ולתת לו לנוח במקרר כחצי שעה.

להרכבת העוגה:
ערבבו את החלב והקלואה (או אספרסו) טוב והספיגו את הנוזלים בשכבת העוגה התחתונה.
הוציאו את הפטיסייר מהמקרר ותנו לו טריפה טובה, כדי שיחזור לעצמו ולמרקמו – ומרחו אותו על העוגה! 🙂
***
עוגיו.נט הציעה לשים חצי מהקרם על שכבת העוגה התחתונה וחצי מהקרם על שכבת העוגה העליונה, אבל במחקר בוסטוןקריםפאי של הפוסט נראה היה שהקרם מופיע רק באמצע, ובנוסף – הוא לא רצה שטעם הקפה ישתלט יותר מדי, אז הוא בחר למרוח מהקרם רק באמצע. ייתכן ויישארו לכם שאריות קרם, אבל מקסימום תטבלו בהם תותים או משהו 🙂
***
מניחים את שכבת העוגה העליונה מעל לקרם ו"מועכים" קצת את העוגה (פשוט מפעילים מעט לחץ מלמעלה כדי שהכל יידבק לו יחדיו).
עכשיו אתם לגמרי יכולים לתת לעוגה לנוח קצת ולספוג טעמים לפני פיזור הגנאש. אתם יכולים גם לתת לה לנוח אחרי הגנאש – מה שבא!
כשהעוגה מורכבת הניחו אותה על רשת או על קרש חיתוך (כל מה שאתם בסדר שיתלכלך בשוקולד) ופשוט שפכו עליה את הגנאש עד לציפוי, כולל הצדדים. פזרו מלמעלה את השברים המדוברים (או את הצורות המסוגננות!) בשביל הכיף (תרגישו חופשי  גם לזלף מעט פטיסייר או להוסיף מעט קצפת, אם כי הפוסט חושב שהעוגה מאוד עשירה כמו שהיא).

בתאבון!

-רגע מכונן-

הערות, טיפים ורעיונות:

• חדי העין שביניכם בטח הצליחו להבחין שהגנאש של הפוסט היה קצת נוזלי מדי.
  א. צדקתם!
  ב. כן, היה גנאש בכל מקום
  ג. בקטנה, היה טעים 🙂
  מה שקרה זה שהפוסט שם את הגנאש שלו לקירור, אבל זה היה יותר מחצי שעה. הוא חשש שהגנאש לא ייזל בכלל, ולכן חימם אותו במיקרו ל-30 שניות.. זה היה יותר מדי. פשוט תשימו לב לגנאש הצונן שלכם, ותראו שהוא מספיק נוזלי בשביל שיוכל לכסות את העוגה (תכלס זה יותר "צמיגי" מנוזלי, אבל זה מזכיר לפוסט שיעורי מדע מהיסודי…), ולא נוזלי מדי.
  כמו כן, אתם יכולים גם לשים פחות מ-200 מ"ל שמנת מתוקה ולראות מהי מידת הנוזליות של הגנאש. תמיד אפשר להוסיף עוד קצת שמנת מחוממת ולערבב, אבל קשה להפוך גנאש נוזלי מדי לפחות נוזלי 😛 אם אתם חוששים שהוא נוזלי מדי -אין בעיה לעשות בו שימוש כרוטב! אפשר לפזר על העוגה עוד מעט פטיסייר קפה בשביל היופי, לשים בו את שברי השוקולד הלבן המקורמל ולשים מלאאאא רוטב-גנאש מלמעלה, מלמטה ובצדדים של הצלחת 😀
• כדאי מאוד לתת לעוגה לנוח קצת ולספוג טעמים לפני האכילה. היא לגמרי יכולה להסתפק במנוחה במקרר מרגע שהארוחה מתחילה ועד שמגיע תורה. הפוסט הוסיף את הגנאש והקישוטים ממש לפני האכילה, אבל אפשר גם לפני הקירור.
• נראה לו, לפוסט, שלשם שינוי אין לו המון הערות. שוקולד לבן מקורמל זה אדיר, בוסטוןקריםפאי זה מגניב, שילוב הטעמים מאוד כיפי לדעתו, עם העוגה הונילית, הפטיסייר המעורר והגנאש המקורמל 🙂 וזה לא מסובך להכנה! אם כבר הכנתם פטיסייר אי פעם ואם כבר פרסתם עוגה לשתי שכבות – כל מה שאתם צריכים זה קצת זמן (בשביל כל מה שצריך להתקרר) וזהו 😀

-אומנומנום! (וכמו כן- סטייל!)-

מתכון בונוס: בראוניז שוקולד לבן מקורמל וקקאו גרוס
(או- אומייגוד)

-היוש-

חומרים:

• 1 מתכון בראוניז של הפוסט (נגיד מפה, אבל בלי ההום-מייד חלבה, או מפה, אבל בלי הקרד…)
• שברי שוקולד לבן להנאתכם וטעמכם
• פולי קקאו גרוסים

הכנה:

מכינים את הבראוניז כרגיל ולפני האפייה מפזרים שברי שוקולד לבן מקורמל (מטביעים אותם טיפה בבלילה) ופולי קקאו גרוסים. זו גרסה טעימה ב-ט-י-ר-ו-ף של הבראוניז ומושחתת להחריד. מעולה!
הפוסט גם ניסה את זה עם גנאש שוקולד לבן מקורמל במקום שברים- זה קצת פחות מגניב, כי השברים אמנם נמסים קצת בחום אבל בכ"ז מצליחים להישאר כצ'אנקס מלאי טעם, בעוד הגנאש נטמע טיפה יותר מדי. אז לכו על שברים! במילא יישארו לכם מהבוסטוןקריםפאי 🙂
הפוסט גם ניסה לפזר מעט מלח גס (מאלדון) מלמעלה וזו תוספת שווה לאללה למי שאוהב קצת מלוח עם הקינוח שלו.
הבראוניז, כרגיל, פאדג'יים ומאוד מרירים, ופולי הקקאו מוסיפים מרירות ואף קראנץ', בעוד השוקולד המקורמל מוסיף מתיקות ומתאזן עם הכל, והמליחות משתלבת יופי 🙂

-עובד גם בגרסת התבנית! (שימו לב למלח בצד השמאלי…)-

וכמובן שאם בא לכם על עוד מתכונים שוקולדיים לבנים מופלאים – יש גם יש!

כחומר ביד הבלוגר – תה ירוק זה לא צחוק

אי אז מזמן, לפני קצת יותר מ-4 שנים (!) סיפר לכם הפוסט על עוגת חתונה שהוא הכין עם הגברת מארינקא הידועה, לכבוד חתונתם של זוג חברים יקר ומגניב. מדובר היה בעוגת לימונית ומופלאה, שאמנם דרשה קצת הקצפות וקיפולים בהכנתה, אבל תכלס היא די straight forward לכל מי שכבר אפה בימיו, והיא לגמרי שווה את ההכנה. זוהי מעין עוגת טורט (לכן ההקצפות המדוברות, וכן הקיפולים), שיוצאת עסיסית ולימונית להפליא (ולא "חנק", כפי שקורה לעיתים עם עוגות טורט), מתאימה כמעט לכל דבר שתשדכו לה, מתמסרת בקלות יחסית לחיתוך לשכבות, ו… נותנת פתרון נפלא לימים בהם אתם תקועים עם 6 ביצים עודפות? 😉

הפוסט כבר הכין את העוגה המדוברת במספר הזדמנויות ובמספר שילובי טעמים, והוא לגמרי לגמרי ממליץ עליה בכל פה!
בונוס מגניב – העוגה עצמה (בלי הקרמים) פרווה, שזה יתרון לא רע בכלל 🙂

אני לימונית ונפלאה. וצנועה!

ועכשיו, לרגע של כנות – בהתחלה, כשהפוסט הבין שחומר הגלם הפעם הוא תה, מוחו מיד נדד דווקא למחוזות הארל גריי ונסיונות לשדכו לשוקולד, אבל פתאום הוא נזכר שיש לו בבית אבקת תה ירוק (הפוסט היה גאה לכנותה מאצ'ה ולהצטרף לטרנד העולמי, אבל תכלס מדובר באבקת תה ירוק סינית, ולא יפנית, שאמנם אשכרה מגיעה מסין ולא תמיד אפשר למצוא עליה את התרגום לאנגלית, אבל היא בצבע ירוק-אפרפר במקום הירוק הזרחני של בת דודתה היפנית המגניבה :-O ).
או-אז גלגלי מוחו החלו מסתובבים במהירות. מפטיסייר תה ירוק נדדו המחשבות לעוגת הלימון המפורסמת, משם הפטיסייר הפך לגנאש, נוסף קישוט פטל והמסיבה החלה 🙂

גם כלבלב הבית הצטרף למסיבה!

עוגת תה ירוק ולימון

(עוגה עגולה בתבנית 26)

חומרים:

לעוגה (מבוססת על מתכון שהפוסט והמארינקא מצאו אי אז פה):

• 6 ביצים
• 180 גרם סוכר (מחולק לשני חצאים של 90 גרם האחד 🙂 )
• 180 גרם קמח
• 60 גרם שמן
• 6 גרם אבקת אפייה
• 2 לימונים (או 4 ליים)

לסירופ תה ירוק:

• 2/3 כוס מים
• 1/2 כוס סוכר
• 2 כפיות אבקת מאצ'ה או 1-2 תיונים של תה ירוק

לקרם:

• 200 + 100 גרם שמנת להקצפה
• 200 גרם שוקולד לבן
• 2-3 כפיות מאצ'ה או  1-2 תיונים של תה ירוק

לקישוט

• פטל מיובש בהקפאה (לפי מורקייק אפשר להשיג כזה פה בארץ), או לחילופין – פטל או תותים טריים. הקישוט אינו חובה, אבל מוסיף קצת צבע ויופי, ובהחלט טעם 🙂

הכנה:

מתחילים בהכנת הגנאש:
אם משתמשים באבקת מאצ'ה – מביאים את השמנת לסף רתיחה (בסיר קטן או במיקרו, בפולסים), מוסיפים את השוקולד הלבן, ממתינים כשתיים-שלוש דקות, ומערבבים לגנאש חלק. מוסיפים את האבקה, ומערבבים שוב לגנאש אחיד.
אם משתמשים בתיונים הפוסט ממליץ להביא קצת יותר מ-200 גרם שמנת לסף רתיחה עם תיון או שניים (לטעמכם, הפוסט חושב שגנאש עם תיון אחד עלול לצאת חלש מדי), ולקרר את השמנת עם התיונים בתוכה על מנת שתספוג עוד טעם.
מהשמנת-תה מודדים 200 גרם (אפשר להיפטר מהתיונים בשלב זה), מביאים לסף רתיחה ושופכים על השוקולד. שוב- נותנים מנוחה של מספר דקות ומערבבים לגנאש חלק.
בשני המקרים, אם נשארים גושי שוקולד קטנים שלא נמסים – אפשר להחזיר את הגנאש למיקרו (או לסיר) לחימום קצר ולערבב שוב.
את הגנאש המוכן והחלק שמים במקרר עד שמסיימים עם העוגה והגנאש מתמצק.

אחרי הציפוי, לפני הקישוט – גברת עוגה ממתינה לה

להכנת העוגה מפרידים את הביצים, ואת החלבונים מקציפים עם חצי מכמות הסוכר לגבעות רכות. מעבירים את הקצף המוכן לקערה נפרדת ומניחים בצד.
מהלימונים מגררים את הקליפה וסוחטים את המיץ. את המיץ מערבבים בקערה עם השמן.
בקערת המיקסר (אין צורך לשטוף מהחלבונים) מקציפים את החלמונים, גרידת קליפת הלימון ושאר הסוכר לתערובת בהירה ותפוחה. תוך הקצפה מזלפים באיטיות את תערובת השמן ומיץ הלימון אל הבלילה עד לאחידות.
עוצרים את המיקסר, מנפים את הקמח לתערובת ומקציפים מספר שניות בלבד, רק עד להטמעת הקמח.
מקפלים את קצף החלבונים אל תוך בלילת החלמונים – רק עד שאחיד.
שופכים את בלילת העוגה לתבנית משומנת (מומלץ – נייר אפייה בתחתית התבנית) ואופים כ-40 דקות ב-180 מעלות.
העוגה מוכנה כאשר קיסם יוצא עם פירורים לחים.
מצננים את העוגה לטמפרטורת החדר, ובנתיים מכינים את הסירופ:

בסיר קטן (או פינג'אן!) שמים את המים, הסוכר ואבקת המאצ'ה או התיונים, ומביאים לרתיחה עדינה. מערבבים עד שהסוכר נמס ומורידים מהאש. מצננים מעט. סך הכל לסירופ אמור להיות טעם של תה חזק ומאוד מתוק.

טבע דומם של עוגה, כפיות וסנורקה (מה, מומינים זה טבע, לא?)

ועכשיו, להרכבת העוגה:
כשהעוגה בטמפרטורת החדר פורסים אותה לרוחבה ל-2 שכבות (הפוסט ממליץ לעשות זאת בזהירות וסבלנות, ועם סכין לחם. נוח לעשות את זה על משהו שמאפשר לעוגה להסתובב (למשל- מעמד עוגה מסתובב (הפוסט מודה שהוא קצת מפנטז על כזה. אין לו, אבל הוא ראה כלמיני וידאואים של עוגות מגניבות שמקשטים על מעמד מסתובב של מגניבים – וגם הוא רוצה להיות מגניב!), או פשוט להניח אותה על קערה ולסובב בזהירות) ואז לחתוך בעדינות תוך סיבוב, ככה שכל פעם מעמיקים מעט את החתך עד ששתי השכבות נפרדות. 
את הגנאש מקציפים עם 100 גרם השמנת הנוספים עד לקרם יציב.
מניחים את השכבה התחתונה של העוגה על צלחת הגשה או מעמד, מרטיבים את העוגה בסירופ (הפוסט פשוט שפך בעדינות על העוגה סירופ בעזרת כף, ולא עשה שימוש במברשת. כל פעם שפך מעט באזור מסויים ומרח עם גב הכף). ייתכן שלא תצטרכו להשתמש בכל הסירופ. הפוסט השתמש בכחצי כמות, אבל הרגיש שהעוגה הייתה יכולה לקבל עוד קצת טעם של תה ירוק, ולכן נתן במתכון את הכמות המלאה. שימו עד שאתם מרגישים שהעוגה ספוגה בכמות נאה של סירופ, אבל עדיין לא מאיימת להציף את המטבח 😉 .
על העוגה הספוגה מורחים בזהירות קצת פחות ממחצית מכמות הגנאש (זה מעט מאתגר למרוח גנאש על עוגה ספוגה בסירופ, אבל הפוסט מאמין בכם! מה גם שכל העסק יצופה בעוד עוגה ולא ייחשף לעיני כל, אז זו לא צריכה להיות מריחה אסתטית, רק כזו שתדאג שיהיה גנאש בכל ביס).
מניחים מעל את שכבת העוגה השניה, מורחים עליה את שארית הגנאש ומיישרים בעזרת פלטה. מקשטים בפטל (מיובש או טרי. או תותים) כראות עיניכם.

להלן- קישוט כראות עיני הפוסט

כדאי לתת לעוגה לפחות שעה במקרר להתייצבות לפני ההגשה.

בתאבון! 🙂 🙂

הערות, טיפים ורעיונות:

• מאצ'ה: הפוסט, כאמור, עשה שימוש באבקת תה ירוק שמצא בסופר האסייתי הקרוב לביתו. היא מעניקה טעם ירוק ומגניב, וכשהוא שילב אותה בפטיסייר ונילי בעבר התוצאה הייתה מגניבה! 🙂 לכן הוא דבק בה גם בעת הכנת מתכון זה, אך כמובן שאין שום פסול בשימוש בתיונים.
  מה שכן- הוא ממליץ לטעום את הגנאש ואת הסירופ ולוודא שיש טעם משמעותי של תה ירוק, כיוון שהוא חושב שהשילוב עם הלימון הוא מעולה, אבל קצת חושש מטעם עדין מדי, והשוקולד הלבן עלול להאפיל קצת על טעם התה, קחו זאת בחשבון והיו אמיצים 🙂
  בנוסף – אבקת מאצ'ה ירוקה זרחנית כנראה הייתה צובעת גם את הקרם ומייפה את העוגה, אבקת מאצ'ה ירקרקה-אפורה (וככל הנראה גם תיונים) מניבה קרם שצבעו קרוב יותר לבן שפעם נתקל בירוק ברחוב :D.
  אם אתם רוצים קרם ירקרק (והפוסט מודה שזו הייתה הפנטזיה המקורית שנרקמה בראשו, אבל הוא עדיין אהב את התוצאה ה.. חיוורת יותר שלו 😛 ) אתם מוזמנים לעשות שימוש במעט צבע מאכל ירוק (עדיף ג'ל). ואז לשלוח לפוסט תמונות מגניבות 🙂 הירוק בטוח ישתלב מעולה עם האדום של הפטל/ תותים ועם העוגה הצהבהבה, אז היאח!
• פטל: כאמור- לא חובה בכלל, אבל הפוסט חושב שכקישוט הוא העניק ביסים קטנים עם טעם מגניב. תותים יתנו את אותו האפקט וזוהי עונת התותים בארץ, אז למה לא? 🙂
  עם זאת, פירות יבשים (חמוציות/ תותים מיובשים), שעלו לפוסט כרעיון לתחליף, עלולים להיות מתוקים מדי – אז בהחלט עדיף פרי טרי או freeze dried, אם מצאתם.
• משקל: כן, המתכון הזה דורש משקל. לפוסט אין מידות בכוסות וכפות לתת לכם, עמכם הסליחה. אבל זה לגמרי שווה את זה! והוא כבר שקל את השמנת, כדי שאם כבר זרמתם על משקל תוכלו ללכת איתו עד הסוף 🙂
• נייר אפייה: הפוסט השתמש בתבנית מתפרקת וגילה שאם אתם אוהבים את התבנית שלכם – אפשר לשים שכבה של נייר אפייה על התחתית בלבד (סוגרים את שולי התבנית על נייר האפייה וכך הוא לא זז) – זה עוזר להוציא את העוגה מהתבנית בקלות ומבלי לפגוע ולשרוט. 
• פריסת העוגה לשכבות: לחוששים מחיתוך העוגה ניתן לאפות אותה בשתי תבניות 26 (חצי כמות בכל תבנית), רק שאז כדאי לקחת בחשבון שאם העוגות יפתחו גבעות קטנות בחלקן העליון – כדאי ומומלץ יהיה ליישר אותן. כמו כן, זמני האפייה יתקצרו מעט, קחו זאת בחשבון.
  אפשר גם לנסות לפרוס את העוגה לשלוש שכבות, אבל זה בהחלט עלול להיות מאתגר.
• העוגה תחזיק במקרר כשבוע, אם כי היא הכי טובה ביומיים-שלושה שלאחר הכנתה.
• אם אתם אוהבים טעם של תה ירוק אפשר, כמובן, להשתמש ביותר תיונים/ אבקת תה (האם זה בכלל חוקי שהפוסט כינה את אבקת התה הסינית המוזרה שלו "מאצ'ה"? המממ…. הו וול, אתם תסלחו לו, נכון? 🙂 ) על מנת לחזק את הטעם. ניתן גם להספיג מעט את השכבה העליונה בסירופ על מנת לחזק את טעם התה, רק בזהירות- כי יהיה קשה ליצור שכבת גנאש אסתטית על עוגה רטובה מאוד. הפוסט מאמין שאם מספיגים את השכבה העליונה במעט (!) סירופ, כדאי לתת לה לנוח מספר דקות לפני מריחת הגנאש.
• הפוסט ניסה לעשות זילופים יפים לקישוט העוגה מלמעלה, אחרי ציפויה. לדעתו הגנאש לא היה מספיק יציב בשביל זה, אבל אתם מוזמנים לנסות. כמו כן- ייתכן שהגנאש יספיק לכם גם לציפוי דק של השוליים (ואז ציפוי דק יחסית של חלקה העליון של העוגה, אם כי תמיד אפשר להכין יותר גנאש! 🙂 ), הפוסט העדיף את גישת ההרבה-קרם-למעלה 😉

רוצים עוד מתכוני תה טעימים? וודאי! שאר הבלוגרים עשו כמה וכמה דברים מגניבים החודש – לכו לבדוק! 🙂

הפוסט מאחל לכם חורף מגניב (כלומר- חורף בו יורד גשם וסוער רק כשאתם לא צריכים לצאת מהבית 🙂 ) ומבקש שתאחלו לו בהצלחה, כי בקרוב (שני בלילה שעון בוסטון) הטמפרטורות עתידות לצנוח למינוס 13. אהההה!

לב עקום מפטל מיובש זה קישוט לגיטימי, הלא כן? בתאבון!

כחומר ביד הבלוגר – ים השיבולים שמסביב (הגיע האביב!)

שלום!

הפוסט לא לגמרי מאמין למה שהוא כותב לכם, אבל…
נגמר הסמסטר!
שזה אומר שהפוסט סוגשל סיים שנה ראשונה של התואר השני שלו! אאאהההההאאאאהה!
שזה אומר שהוא כבר לא יכול להתלונן ולהתבכיין על עבודות להגשה ועל מבחנים ועל עומס…
בנוסף לזה הגיעו ימים חמימים למחוזותיו, שמאפשרים לו לצאת מהבית ללא מעיל (!) ואפילו לשבת להתחרדן קצת בשמש (!!!)

אז כמובן שתגובתו ההגיונית הייתה למהר ולהשתתף בחודש שיבולת השועל של "כחומר"! 😀

כיוון שהסמסטר של הפוסט הסתיים פחות משבוע לפני הדד ליין, הוא החליט לוותר לעצמו על המקוריות ולהכין עוגיות שיבולת שועל. מכיוון שמעולם לא באמת הכין עוגיות שכאלה, יצא לרעות בשדות זרים ולחפש מתכונים וטיפים אצל מורקייק, ואם כבר, אז גם אצל עוגיו.נט. שמח וטוב לב, עם רעיון מגובש לתוספות שיתנו גם מתיקות וגם חמצמצות וגם עניין וגם וגם (…) – הוא התחיל במלאכה!
אפעס, רק אחרי שמגש עוגיות אחד כבר היה בתנור הפוסט הגעון הבין שבגלל שאין לו סירופ תירס והוא החליט שלא בא לו מייפל – הוא שכח להמתיק את העוגיות! אויה! אין סוכר ו… אין עוגיות?
הפוסט מודה שמרוב פאדיחה הוא ניסה לגלגל את מגש העוגיות השני בסוכר טרם אפייתן, והכריח את הידוע לטעום גם מהמגש הזה וגם מהשני… אבל לא היה מספיק הבדל 😦

אבל הפוסט לא אמר נואש והחליט להפוך לחכם סיני עתיק.
אם החיים נותנים לך לימונים עשה מהם לימונדה? זה כבר פאסה!
אם היסח הדעת נותן לך עוגיות ללא סוכר ואין לך זמן לנסות מקצה שיפורים – עשה מהן גלידה! 🙂

להלן – גלידה בקופסת איקאה מצויה!

גלידת עוגיות שיבולת שועל (והפתעות!)

(המפ… די הרבה גלידה. לפוסט זה יוצא 2 קופסאות בינוניות)

חומרים:

 לעוגיות:

• 120 גרם חמאה רכה
• 1 כוס קמח לבן
• 1 כוס קוואקר (לא אינסטנט להכנה מהירה)
• 1 כפית סודה לשתיה
• 1 כפית תמצית וניל
• 4 כפות חלב
• 50 גרם שוקולד לבן קצוץ
• חופן חמוציות (הפוסט השתמש בחמוציות ללא תוספת סוכר, מומתקות במיץ תפוחים או משהו בסגנון. זה עושה אותן גם חמצמצות ולא רק מתוקות. אפשר גם להשתמש בחמוציות של אנשים שאינם פסיכים-שוחרי-בריאות, זה יצא כנראה מתקתק יותר)
• חופן אגוזי קשיו קצוצים, לא חובה

"אני אקרא לזה… טבע דומם של קשיו וסכין. ובלאגן מטבחי שנחתך בעריכה"

לגלידה (ותודה למורקייק על עוד מתכון להתבסס עליו):

• 1 פחית חלב מרוכז (זה קצת פחות מ-400 גרם. 396 גרם, למיטב זכרונו של הפוסט)
• 1 כפית תמצית וניל (או גרגרים מחצי תרמיל, אם אתם ממש משקיענים)
• 500 גרם (2 קופסאות) שמנת מתוקה להקצפה

הכנה:

מתחילים בהכנת העוגיות:
שמים את החמאה הרכה במיקסר ומערבלים קצת עם וו גיטרה
מוסיפים את הקמח, הקוואקר, הסודה לשתייה וקליפת הלימון ומערבלים עוד קצת, עד שמתחיל להתאחד
מוסיפים את החלב והוניל ונותנים עוד ערבול קצר
מוסיפים את התוספות ומערבלים עד למסה אחידה יחסית (לא לוקח הרבה זמן בכלל. היאח מיקסרים!)

 

תמונת חובה לכל בלוגר אוכל, לא?

***הערה: אין חובה לעשות שימוש במיקסר, ערבוב ידני הוא אופציה אופציונאלית בהחלט!***
מגלגלים כדורים קטנים מהעיסה, מניחים בתבנית אפייה (אין צורך ביותר מדי מרווחים כי העוגיות כמעט ולא משנות את גודלן/ צורתן במהלך האפייה) ואופים 8-10 דקות ב-180 מעלות.
מוציאים את העגיות מהתנור ונותנים להן להתקרר – כדי שלא יעשו שמות לקצפת.

עוגיות מישירות מבט למצלמה

כשהעוגיות מצוננות (חיחי)- פונים להכנת הגלידה:
שמים חלב מרוכז בקערה גדולה יחסית (שתוכל להכיל את כל הגלידה אח"כ…), מוסיפים את הוניל ומערבבים
בקערה נפרדת מקציפים את השמנת לקצפת יציבה
מאחדים! הפוסט ממליץ להוסיף קצת קצפת לחלב המרוכז ולערבב (עם מרית) בתנועות קיפול – ככה החלב "מתאוורר" קצת ונהיה פחות כבד. עכשיו אפשר להוסיף את שאר הקצפת ולערבב לתערובת אחידה בתנועות קיפול. הפוסט, אגב, בד"כ עושה את זה בכמה נגלות (מוסיף עוד קצת קצפת, נגיד שליש מהכמות, ומקפל עד שכמעט אחיד, וכך הלאה עוד 2 נגלות, עד שמסיימים את הקצפת). אין לו ממש הסבר מדעי למה, אבל זה מרגיש לו שככה קל יותר להטמיע את הקצפת כמו שצריך…

לוקחים כמה עוגיות שרוצים (ככל הנראה תצטרכו לפחות חצי מכמות העוגיות, אם לא יותר) ומפוררים אותן לתוך הגלידה. 
לא צריך פירורים קטנטנים ואחידים – מגניב שיש כמה צ'אנקים יותר גדולים וכמה פירורי קראנץ' קטנים.. וכמובן – קצת חמוציות, שוקולד ואגוזים מדי פעם שמצטרפים לחגיגה 🙂
מאחדים פעם אחרונה ושופכים לכלים שמתאימים להקפאה.
מקפיאים 6 שעות לפחות ו… זוללים! 🙂

אפשר לפזר עוד קצת פירורי עוגיות טריים יותר מלמעלה על כל מנת גלידה, אם בא לכם וגם נותרו עוד עוגיות. 

 

גלידת שיבולת שועל על רקע שועל 🙂 🙂

הערות, טיפים ורעיונות:

• הפוסט עשה חצי כמות גלידה, לכן אין לו כמות מדויקת של עוגיות שהוא שם בתוכה, אבל בואו נהיה כנים – שימו כמה שבא לכם!
  מה שיוצא זו גלידת וניל מתוקה ועדינה עם ביסים כיפיים – חלקם של שיבולת שועל, חלקם של התוספות, וחלקם של מן "גוש עוגייה" נימוח…
• אה, למה שהפוסט יכין חצי כמות גלידה אם הוא כבר פתח פחית חלב מרוכז? 
  חכו לפוסט הבא! 😛
• הידוע טוען שהעוגיות לא מאוד טעימות כמו שהן. עניין פאדיחת הסוכר די מגבה את זה, אם כי הכל מתאזן בצורה נפלאה עם זה שהגלידה מתוקה כהלכה (לימונים ולימונדה, רבותיי!)
  הפוסט דווקא חושב שהן היו חביבות, אבל זה כנראה כי הוא אוהב מרקמים בצקיים
  אז מה לעשות אם נשארו עוגיות?
  קודם כל – אתם מוזמנים לטעום בעצמכם ולהחליט. חוצמזה, כאמור, בטוח יהיה נחמד לפזר כמה פירורים טריים על הגלידה כשאתם מגישים. ומאוד סטייליסטי 😉
• ואפרופו פאדיחת הסוכר: אתם מוזמנים להוסיף איזה חצי כוס סוכר לעוגיות ולראות איך יוצא. הפוסט חושש שזה לא יענה לכל הבעיות של העוגיות, כי גם המרקם שלהן היה מעט בעייתי לאנשים מסויימים (אהמ אהמ). אפשר גם להוסיף ביצה כנראה, אבל פה זה כבר מתרחק ממה שהפוסט הכין והוא מודה שאין לו יותר מדי נסיון עם עוגיות שיבולת שועל, אז – על אחריותכם, ט.ל.ח בע"מ
  תעדכנו אם אתם עושים ניסויים, הפוסט מבטיח לעדכן גם.
  כמו כן, אם אתם מוסיפים סוכר- אולי כדאי להוסיף מעט יותר קליפת לימון (או אפילו איזו כפית מיץ לימון!) אם אתם עדיין בקטע של מעט חמצמצות בגלידה שלכם (ובעוגיות שלכם)
• אה- המתכונים לעוגיות שיבולת שועל שהפוסט בחן לא כללו שימוש במיקסר אלא פשוט ערבוב ידני. חושו חופשי לעשות זאת, כמובן, הפוסט סתם התלהב מזה שיש לו מיקסר אדום וחתיך ומזה שהוא כבר הכין בו עוגיות שוקולד צ'יפס אז למה לא להפיק ממנו את המירב 😉

רוצים עוד מתכונים שיבולת-שועליים?
ודאי שכן! (כדאי לכם, יש שם דברים שקשורים בקראק פאי, משהו שהפוסט ממש רוצה לנסות ולא הספיק הפעם מתוקף ענייני לו"ז… ובכלל נראה טעים שם!)
אז יאללה

יש גם חמוציות!