Posts tagged ‘צ'ילי’

13 בדצמבר 2017

אתגר מארינקא – אין קאמבק בלי אש

הו שלום.
מה שלומכם?
קצת זמן עבר מאז הפרסום האחרון והפוסט רוצה להתנצל יפה ולהמשיך הלאה. קצת עומס, קצת חיים וקצת דעיכתו של פרויקט כחומר גרמו לפוסט לקפוא על שמריו (…), אבל הוא החליט לחזור לסורו ואל מתכוניו, הגיגיו, תלונותיו ומענותיו. אה – ותמונותיו! 😀

הי!

מכיוון שהפוסט מכיר את עצמו הוא החליט שאתגרים חודשיים הם עדיין רעיון מגניב שיגרום לו להמשיך לפרסם, ועל כן הוא החליט לפנות לאורים והתומים שלו – מארינקא!
הרי גם ככה הוא היה מתייעץ עם הקונדיטורית הפרטית שלו לפני כל פרויקט, אז למה לא להפוך אותה לאש שבמנועיו, המורה שבשיעוריו, זו שנותנת לו את הפרויקט החודשי? 🙂
וכך – נולד אתגר מארינקא!

לכבוד הפתיחה (המחודשת) החגיגית ולכבוד חנוכה, כפרעליו, החליט צמד החמד (כלומר – החליטה מארינקא והנהן הפוסט בהסכמה) שהנושא החודשי יהיה אש.
בעצם, בואו נעמיד דברים על דיוקם – הפוסט והמארינקא החלו לצפות לאחרונה בתוכנית קונדיטוריה אוסטרלית מטורללת בשם Zumbo's Just Desserts (לכו על זה אם זה אצלכם בנטפליקס 🙂 ). מדובר בקונדיטור מופרע שיוצר קינוחים אפיים, ומצד אחד ממש ממש בא לך לטעום את יצירותיו, אבל מצד שני בא לך רק לשבת לידו, ללטף את זרועו קלות וללחוש לו שהכל יהיה בסדר ושהוא לא חייב לנצח את אלת הקינוחים על בסיס יומיומי…
הבחור יוצר דברים גאוניים ו/או פסיכדליים, וגורם למתחרים בתוכנית שלו לנסות לעשות את זה גם – תכלס אחלה מקור השראה.
ובכן, בהשראתו של האוסטרלי הנוירוטי וברוח האופיינית לצמד מארינקא-את-פוסט הוחלט כי הנושא החודשי הראשון יהיה:  *Inspired By Fire*

שמנת, אש ותמרות עשן

עם שם מחייב כזה החלו הפוסט והמארינקא לחשוב יחד על אפשרויות – איך אפשר להכניס אש לקינוח (בלי להבעיר אף אחד)?
כמובן שהדבר שהראשון שעלה בשיחה היה חריפות, או ליתר דיוק – שוקולד וצ'ילי. מדובר בשילוב טעים ומוכר שהפוסט כבר התנסה בו מספר פעמים ותכלס הוא מחבב אותו. 
הרעיון השני שעלה בשיחה הזו היה עשן. כן כן, עשן. מלבד מאכלים-מעושנים-שאינם-קינוחיים (כמו מוצרלה מעושנת, נום.), שהם כבר עניין מוכר, הפוסט כבר טעם פה בבוסטון קינוח שניסה להכיל עשן. בנוסף לכך – הוא מצא מוצר מגניב במיוחד שיכול לאפשר לך לעשן כל קינוח!
קצת אחרי שיחתם הפוסט המשיך לחשוב בינו ובין עצמו והחליט ללכת על כל הקופה- למה לא לשלב את טעמי החריפות (אש) והעשן (עשן…), לערבב עם קצת שוקולד ושמנת ולהוסיף סוכר חרוך ועשן אמיתי?
והרי לכם:

Inspired By Fire
קרם ברולה שוקולד צ'ילי מעושן

(כ-6 מנות, אפשר גם יותר. תלוי בגודל הכלים חסיני החום שלכם)
(המתכון מבוסס על המתכון האלמותי של אהרוני לקרם ברולה, מהספר "ארוחות ערוכות", ועל מתכון שמאיר אלאלוף פרסם באינסטגרם שלו, לקרם ברולה שוקולד)

חומרים:

  • 250 מ"ל שמנת מתוקה (מיכל אחד, או כוס)
  • 250 מ"ל חלב (כוס)
  • 1 כפית פתיתי צ'ילי יבש (ראו הערות)
  • 6 חלמונים
  • 1.5 כפיות תמצית וניל איכותית
  • 1.5 כפיות תמצית עשן (ראו הערות. לא חובה, אבל מגניב!)
  • 3/4 כוס סוכר
  • 180 גרם שוקולד מריר (60%)
  • מעט סוכר לקרמול (ככף לכל מנה)

הכנה:

שמים את השמנת, החלב והצ'ילי בסיר קטן על אש בינונית ומביאים לסף רתיחה. מורידים מהאש ונותנים לתערובת להצטנן – עד טמפרטורת החדר, פחות או יותר.
מחממים את התנור ל-160 מעלות צלזיוס ומניחים בו תבנית עמוקה ובה מים חמים.
מביאים את תערובת השמנת שוב לסף רתיחה ובנתיים, בקערה חסינת חום, טורפים את החלמונים עם תמצית הוניל, תמצית העשן והסוכר. מטרפה ידנית תספיק כאן בהחלט – צריך להגיע לתערובת תפוחה, בהירה ואחידה, וזו מטרה שבהחלט אפשר להשיג עם מטרפת יד וקצת נחישות (תנו למיקסר לנוח הפעם 🙂 ).

תערובת תפוחה ובהירה איט איז!

את השוקולד מניחים בקערה חסינת חום נוספת.
כשתערובת השמנת מגיעה לסף רתיחה שופכים מעט ממנה אל תערובת החלמונים – דרך מסננת! – וטורפים מיד (השוואת טמפרטורות FTW). שופכים כשליש מהשמנת (שוב- דרך מסננת. אנחנו לא רוצים פתיתי צ'ילי קשים בתוך הקרם שלנו…) על השוקולד ונותנים להם לנוח יחד כמה דקות, ואת מה שנשאר מהשמנת מוסיפים אל תערובת החלמונים תוך טריפה (לא לשכוח לסנן).
עכשיו אפשר להתפנות לשוקולד – מערבבים את השוקולד והשמנת עד לגנאש אחיד ומבריק. אם השוקולד שלכם לא רוצה להיות חבר של השמנת אפשר לשים את התערובת מעל אדים  ולערבב עד לאחידות (בן-מארי. הניחו את הקערה חסינת החום של השוקולד על סיר ובו מים רותחים והדליקו אש קטנה. הקערה לא צריכה לגעת במים שבסיר אלא רק להתחמם מהאדים – ככה השוקולד אוהב שמחממים אותו, בעדינות 🙂 ).
כשהגנאש אחיד מוסיפים אותו אל תערובת החלמונים וטורפים בעדינות עד לאחידות.

עכשיו הגיע זמן האפיה! 🙂
מחלקים את התערובת בין כלים חסיני חום בגודל המועדף עליכם, ושולחים לתנור (משאירים את תבנית המים איפה שהיא ומניחים את כלי הקרם ברולה שלנו בתבנית אחרת/ על רשת). אופים את הקרם 30-40 דקות, עד שרואים שהוא נהיה יציב.
כדאי לשים לב מדי פעם שהקרם לא רותח, כי רתיחה עלולה לפרק אותו – לכן אנחנו אופים ב-160 מעלות ולא יותר.

כשהקרמים מוכנים מוציאים אותם מהתנור ונותנים להם להצטנן עד שיהיה אפשר להכניס אותם למקרר. הפוסט מעדיף לצנן אותם כשהם מכוסים בנייר כסף.
נותנים לקרם לנוח במקרר לפחות שעתיים, עדיף יותר. אם אפשר לתת לו לילה במקרר הוא יודה לכם מאוד 🙂

אפויים וחתיכים

וכשרוצים לאכול? מקרמלים!
על כל כלי של קרם ברולה מפזרים סוכר כך שיכסה את כל שטח הפנים של הקרם (ככף לכל כלי של קרם), ומקרמלים את הסוכר בעזרת ברנר.
**
אם אין לכם ברנר אפשר לחרוך את הסוכר בתנור – מחממים תנור על מצב גריל לחום הכי גבוה שיש לכם בערך, מפזרים סוכר על הקרם הקר ושולחים אותו לביקור קצר ככל שאפשר בתנור – רק עד שהסוכר מתחיל להתקרמל.
**

מה נשאר? לזלול! בתאבון 🙂

נומז

הערות, טיפים ורעיונות:

  • צ'ילי: הפוסט הכין את ברולה האש שלו עם 1.5 כפית פתיתי צ'ילי ועם הרבה זמן מנוחה בין הרתחה להרתחה. התוצאה הייתה קרם עם חריפות מצטברת, מסוג המאכלים שרק בביס השני אתה מבין שחריף לך מהביס הקודם 🙂 לחובבי השוקולד החרפרף, ההרפתקאות וההשראה של המתכון הזה – לכו על כפית וחצי ותהנו מהפרצופים המופתעים של סועדיכם. למי שמעדיף את החריפות שלו מעודנת – הפוסט ממליץ על כפית אחת בלבד.
    **חשוב לציין – צ'ילי יבש מאבד מהעוצמה שלו ככל שהוא מתיישן, אז קחו בחשבון שצ'ילי ישן יביא עמו פחות חריפות לשולחן** 
  • תמצית עשן: אז… בואו נדבר על תמצית עשן 🙂
    בעקרון זה מוצר שהפוסט יודע שיש בארץ בחנויות המתמחות באפייה. הוא אפילו נתקל בזה פעם וחשב שזו בדיחה טובה.. אבל, אז הוא הגיע לארצות הברית של אמריקה וגילה שבכל סופר כמעט אפשר למצוא את זה:

    שלום לך, חבר מעושן!

    ומדובר באהבה החדשה שלו, ובתקווה בקרוב גם שלכם 🙂
    יש משהו מגניב וכיפי בטעם מעושן, אפילו לפוסט צמחוני למהדרין. הפוסט מוסיף את הדבר המשובח הזה לשקשוקה, למשל, ונהנה מכל ביס!
    כפית-כפית וחצי של התמצית הזו בקרם ברולה נותנת מן טעם רקע עדין של עישון. הפוסט מאוווווד אהב את זה, וכל הנוכחים והבוחנים אישרו (היו לפוסט 6 טועמים חוץ ממנו, ווהו!), אם כי חלקם לא מאוד הרגישו בטעם המעושן.. ולדעת הפוסט זה טוב! כן כן, כבר יצא לפוסט לטעום קינוח שמרוב 'מעושן' קצת הרגיש כמו לאכול שוקולד ממאפרה :-/ או במילים אחרות – תמצית עשן יכולה להיות ה-BFF החדשה שלכם אם תשכילו להשתמש בה במתינות 🙂

  • שוקולד: לפוסט יש שוקולד מריר 72% ושוקולד מריר 54% בבית, כי זה מה יש (וזה טעים! 🙂 ), אז הוא אוהב לעשות מיקס של השניים כדי להגיע לשוקולד בערך באזור ה-60%. זה מה שהוא ממליץ לקינוח הזה, כי מריר יותר עלול להשתלט מאוד על שאר הטעמים העדינים.
  • אפייה באמבט מים: אז פה הפוסט רוצה לחלוק איתכם שוס, ושוב להודות למארינקא הגאונה –
    עד כה הפוסט תמיד אפה את קרמי הברולה שלו *בתוך* אמבט מים, כלומר – שיקע את כלי הקרם ברולה בתוך תבנית גדולה המלאה מים עד מחציתה. מצד אחד ככה הספרים והמתכונים תמיד אמרו לעשות, מצד שני זה תמיד היה קצת מסובך – "להשיט" את כלי הקרם בתוך התבנית מלאת המים ולוודא שיש מקום לכולם, לשמור שהקרמים לא נרטבים בשום שלב, והכי מאתגר – להוציא את הקרמים כשהם מוכנים (ולא לשפוך את המים כשמוציאים את התבנית 😛 ).
    אבל – מאריקא הלשינה לפוסט שהיא למדה שמספיק לשים תבנית מלאת מים *בתנור עצמו* על מנת לספק לקרם ברולה את האדים הנדרשים, ולא חובה לארגן לקרם שיט תענוגות כל פעם!
    אז הפעם הפוסט ניסה זאת, והוא שמח לדווח על הצלחה! 😀
    הוא הניח תבנית מלאה במים חמים על הרשת הנמוכה בתנור שלו ונתן לה להתחמם עם התנור. את הקרם ברולה הוא שם בתבנית אחרת על הרשת השניה שלו, באמצע התנור. וזה עבד! 🙂 כמובן שכדאי לשים עין על הקרם ולוודא שהוא לא רותח, אבל הפוסט בהחלט מרוצה מהפתרון הזה וממליץ לכם לנסות גם.

חתיך ומשוויץ במרקם הקרמי שלו

ובכן, מה נותר לו לפוסט מלבד לאחל לכם חג חנוכה שמח, מלא חנוכיות מאירות ומאכלים טעימים? 😀

מודעות פרסומת
1 בפברואר 2015

כחומר ביד הבלוגר – מסיבת שקדים!

אז… הסמסטר השני התחיל לו ברוח סערה
(ליטרלי רוח סערה. שלום לך ג'ונו!)

אתם שיחים מכוסי שלג או גלידות קטנות??

אתם שיחים מכוסי שלג או גלידות קטנות??

****
למי שדאג, הפוסט בסדר גמור.

היו חששות קלים מהפסקות חשמל וקרובי משפחה שלהן, אז הפוסט קנה קצת בטריות וגפרורים. קלאסי.
השלכות הסופה היו 2 "ימי שלג" (כלומר – לא הולכים לביצפר! יי!), פנקייקים לביבות ופיצה, המוווווווווון המוווווווווון שלג וקצת רוחות שלא היו חזקות יותר מהרוחות שיש בארץ בשבוע שבו באמת יש חורף
****

אחרי הסופה ואחרי קצת עבודות להגשה – הגיע הזמן לפרסם מתכון, לא?
החודש נבחרו שקדים כחומר גלם, והפוסט החליט לעשות קצת ניסויים. לאור עובדה זו אתם תקבלו מסיבת שקדים!
שני מתכונים שהפוסט החליט לחלוק איתכם, כולל מסקנותיהם של משתתפי הניסוי. היאח והידד!

האור סירב לשתף פעולה כשהפוסט ניסה לצלם תמונה של מסיבת השקדים שלו, אז קבלו קולאז' מואר במקום!

האור סירב לשתף פעולה כשהפוסט ניסה לצלם תמונה של מסיבת השקדים שלו, אז קבלו קולאז' מואר במקום!

טראפלס שוקולד, שקדים וצ'ילי
(או: ה-love child של טראפלס וכדורי שוקולד)

(כ-20-30 טראפלס, תלוי בגודל שתחליטו לתת להם)

חומרים:

  • 200 גרם שמנת מתוקה
  • צ'ילי יבש – לטעמכם
  • 150 גרם שוקולד מריר
  • 150 גרם שקדים טחונים
  • עוד קצת שקדים טחונים לעיטור. אפשר גם קקאו במקום. (ראו הערות)
הפוסט מדגמן ידיים וגם ביסים, התפתחות קריירה מפתיעה!

הפוסט מדגמן ידיים וגם ביסים, התפתחות קריירה מפתיעה!

הכנה:

את השמנת והצ'ילי שמים בסיר ומביאים לרתיחה. מכבים את האש ומצננים את התערובת כחצי שעה- שעה (כדי שהשמנת תספוג טוב יותר את טעמי הצ'ילי) ואז מביאים לרתיחה שוב.
את השמנת הרותחת שופכים דרך מסננת לתוך קערה חסינת חום בה הנחנו את השוקולד מבעוד מועד. הפוסט ממליץ "למעוך" קצת את הצ'ילי על המסננת, כך שכמה שיותר מהטעמים שלו יצאו אל תוך תערובת הטראפלס. 
נותנים לשמנת ולשוקולד לשבת קצת יחד ולחשוב על מה שהם עשו, ומערבבים עד להמסה ולהתאחדות. אם השוקולד והשמנת עדיין קצת בריב ולא מביאים את עצמם לתערובת אחידה – אפשר לתת להם כמה שניות במיקרו ולערבב שוב. בסוף היחסים יתחממו כמו שצריך ותערובת הטראפלס שלכם תהיה שלמה, מאוחדת ושמחה.
זה השלב בו מוסיפים את השקדים הטחונים ומערבבים טוב.
נותנים לתערובת לנוח במקרר לפחות שעה ומכינים צלחת שטוחה עם קצת שקדים טחונים לציפוי.
מוציאים את התערובת מהמקרר, מוציאים כל פעם בעזרת כפית קצת מהתערובת אל הידיים ומכדררים לכדור (גם כדור פחוס זה בסדר. גם אליפסה תתקבל בברכה). את הכדור מגלגלים בשקדים הטחונים ומניחים בקופסה. ממשיכים עד שכל התערובת הפכה לטראפלס. את הטראפלס המוכנים משכנים במקפיא לזמן מה (המרקם שלהם רך בהתחלה), זוללים קצת ואז אפשר להעביר אותם דירה למקרר עד לחיסול 🙂

קלוז-אפ סקסי

קלוז-אפ סקסי

הערות, טיפים ורעיונות:

  • צ'ילי: 
    הפוסט חושב שהוא שם כחצי כפית (בואו נהיה כנים רגע, הוא קצת נבוך להודות שהוא שם צ'ילי לפי העין, כמו סבתא טובה, ושכח למדוד כמויות מדוייקות בשבילכם. עמכם הסליחה), והוא לא בטוח שזה היה מספיק.
    מצד אחד לכל טראפל וטראפל היה קיק חביב בסופו. מצד שני הקיק היה מאוד עדין (ייתכן שהשילוב של השוקולד והשקדים יצר טעם שהתגבר קצת על טעמו של הצ'ילי) ויש אנשים שקצת פספסו אותו, למרבה ההפתעה 😮

    אז אם אתם רוצים באמת רמז עדין של חריפות, לכי על חצי כפית או אפילו פחות. ואתם גם לא חייבים למעוך את הצ'ילי על המסננת. אם אתם קצת יותר נועזים- לכו על קצת יותר ותעשו חיים! הפוסט אוהב את הקונספט החרפרף 🙂
  • מרקם:
    קודם כל, השקדים מוסיפים, כמובן, מרקם נגיס לטראפלס. לכן הפוסט טוען שמדובר בפרי הרומן של הטראפלס עם כדורי השוקולד 🙂
    אז קחו בחשבון שלא מדובר בטארפלס הרגילים, שנמסים בביישנות בשניה שאתה רק מסתכל עליהם… 
    הקטע המגניב הוא שהמרקם קצת השתנה עם הזמן. כנראה השקדים סופגים קצת יותר את השוקולד. בכלאופן זה היה מרקם כיפי, נגיס ומעניין. 
  • ציפוי:
    הפוסט הלך על ציפוי בשקדים טחונים כי הייתה לו הרגשה שקקאו יעיב קצת על הטעמים האחרים. בכ"ז הוא השתמש בשוקולד מריר בסביבות ה-60%. שימו לב שישמצב שהשקדים הבהירים נראים טיפ-טיפה ירוקים כשהם מצפים שוקולד, אז קחו זאת בחשבון אם אנשים מסתכלים עליכם מוזר כשאתם מגישים להם את זה 😉
    וכמובן שאפשר בכל זאת לצפות בקקאו. קלאסיקה.

    עכשיו כשהוא חושב על זה, אולי אפשר לקרמל שקדים מולבנים, לטחון את העניין ולצפות בזה את הטראפלס (או פשוט בברס…). המממ… בא לפוסט לנסות את זה! 🙂
  • אלכוהול?
    בעוד הפוסט כותב לכם הוא חשב שבטוח יהיה נחמד להוסיף טיפת אלכוהול לעסק הזה. בטוח אמרטו ישתלב פה יופי ויחמיא לשקדים. וויסקי הוא חבר טוב של שוקולד, אז גם הוא בא בחשבון. אם אתם מנסים משהו מוצלח הפוסט ישמח לשמוע!

 

ב-ת-א-ב-ו-ן!

"טבע דומם, טראפלס ופקק על רקע שיש מנוקד"

עוגיות שחיתות חמאה ושקדים
(או: שלום לך אדוני הקרדיולוג)

(כ-30 עוגיות כנראה. הפוסט לא ממש הצליח לספור אחרי שנכנס לתרדמת חמאה. #SorryNotSorry)
(הפוסט שאף להכין קרמוגיות במקור, סיפור המעשה יובא בהערות. אי לכן, הבצק מבוסס על מתכון הקרמוגיות של קרין גורן, עם שינויים והתאמות)

חומרים:

למילוי שקדים:

  • 100 גרם שקדים טחונים
  • 100 גרם חמאה
  • 80 גרם אבקת סוכר
  • אמרטו

לעוגיות:

  • 150 גרם חמאה רכה
  • 150 גרם סוכר
  • כפית תמצית וניל
  • ביצה
  • 2 כוסות קמח
  • 1/2 כפית סודה לשתייה
  • 1/2 כפית מלח
השלב הבא בהתפתחות של הקרמוגית: טוויל ועוגיה במוצר אחד!

השלב הבא בהתפתחות של הקרמוגית: טוויל ועוגיה במוצר אחד!

הכנה:

מתחילים בהכנת מילוי השקדים:
במעבד מזון שמים את השקדים ואבקת הסוכר, ומעליהם את החמאה (הפוסט למד שאם שמים את החמאה ראשונה בעת הכנת קרם שקדים – חלק ממנה עלול להחליט להישאר בתחתית קערת המעבד לנצח נצחים 😛 ). מעבדים קצת ומוסיפים את האמרטו (לפחות כף, כדאי להתחיל עם לא יותר מ-2 כפות). מעבדים עד לקבלת תערובת אחידה. אפשר להוסיף אמרטו אם נראה שצריך קצת נוזלים.
מהתערובת הנ"ל יוצרים "פיתות" קטנות (עיגולים פחוסים. דיסקיות, אם תרצו. כל אחד מהם אמור להכיל ככפית). אפשר בהחלט גם לדבוק בצורות אמורפיות יותר אם הקרם לא משתף פעולה מרוב רכות. מקפיאים את הדיסקיות עד שהן מתקשות, כשעה- שעתיים.

מכינים את בצק העוגיות:
במעבד המזון (אין צורך לשטוף) שמים את החמאה, הסוכר ותמצית הוניל ומעבדים קלות. מוסיפים את הביצה ומעבדים לאיחוד. מוסיפים את הקמח, הסודה לשתייה והמלח ומעבדים לבצק אחיד.
מוציאים את הבצק, לשים מעט ביד ע"מ להגיע לאיחוד מלא של החומרים, עוטפים בניילון ושולחים לקירור קצר במקרר, עד שדיסקיות השקדים יסכימו לצאת מהמקפיא.

עוגיות!
מחממים תנור ל-180 מעלות.
קורצים מהבצק פיסות קטנות, מכדררים לכדור ומשטיחים ליריעה דקה. עוטפים דיסקית שקדים ביריעת הבצק (אוטמים טוב ככל הניתן), מעגלים מעט את העוגיה הממולאת ומניחים בתבנית. 
הפוסט ממליץ להוציא את הדיסקיות סמוך ככל שניתן למילוי העוגיה, מה שאומר שכדאי להשאיר את הדיסקיות במקפיא כמה שרק אפשר. אם הדיסקיות עושות קולות של "הצילו אנחנו נמסות" או שהבצק מציק קצת- אפשר לשלוח אותם חזרה לאשפוז כפוי במקפיא/ מקרר עד יעבור זעם, ולהמשיך אחרי כמה דקות.
אם ממש רוצים להשתגע אפשר לקרר קצת את העוגיות לפני האפייה במקפיא, אבל הפוסט לא מבטיח שזה יציל את נפשותיכם התמימות 😛
את העוגיות הממולאות אופים כ-8-10 דקות (ב-180 מעלות), עד שהן משתטחות וקצת לפני שקרם השקדים מתחיל להיחרך 😉 העוגיות לא אמורות להזהיב מאוד, אבל רואים שהן מתייבשות.

הכי כיף לאכול אותן חמימות מהתנור (תנו להן להצטנן קצת, כדי לא לשרוף את הלשון!). כך רמת השחיתות היא מקסימלית. אבל הן מחזיקות יופי בקופסה אטומה 🙂

הערות, טיפים ורעיונות:

  • הפוסט חייב להתוודות: הוא בכלל רצה להכין קרמוגיות שקדים. כלומר, עוגיות נימוחות ממולאות במלית שקדים קרמית ומפנקת. משום מה הוא החליט שפרנג'יפן *בלי ביצה* יהווה את המילוי המושלם. הוא פשוט לא היה בטוח אם הביצה תיאפה כמו שצריך בתוך העוגיה.
    רק אחרי שכבר הכין את דיסקיות קרם השקדים, הקפיא אותן ובא למלא את העוגיה הראשונה – התגנבה לראשו המחשבה שאולי, רק אולי, ישנה אפשרות שגוש חמאה, מעוטר בשקדים ככל שיהיה, לא כל כך ירצה להישאר כמקשה אחת ברגע שהוא נכנס לתנור…
    ובכן – בדל המחשבה הזה לא היה מוטעה כלל וכלל, וזו הסיבה שהעוגיות אינן קרמוגיות שקדים, אלא שחיתות לשמה. מדובר בעוגיה חמאתית ונימוחה שבתוכה מסתתר (אוקיי, לא מסתתר. הוא פורץ החוצה במלוא עוזו, עיניכם הרואות) טוויל שקדים!
    הידוע ממש ממש אהב את העוגיות, במיוחד כשהיו טריות וחמימות – הן מעין עוגיות חמאה באקסטרים, נמסות בפה ועם שקדים לשדרוג 🙂
  • כמובן שאפשר, במקרה שנשארו לכם עוגיות, לחמם טיפטיפה את העוגיות שנותרו לפני שמנשנשים אותן, אם כי הן אחלה בחלה גם בטמפרטורת החדר
  • מי שלא מאוד אוהב עוגיות מאוד חמאתיות – לא בטוח שאלה הן העוגיות בשבילו
  • במתכון המקורי מעבדים את הבצק במיקסר, ולא במעבד מזון. הפוסט לא ניסה זאת (הוא ניסה להיות חסכוני עם ענייין ה"תראו איזה יופי, לא צריך לשטוף את מעבד המזון!"), אבל יכול להיות שהקרמה התחלתית של החמאה עם הסוכר תניב עוגיות עם מרקם אחר… מוזמנים לנסות!
  • רעיונות לשדרוגים:
    לפוסט לא הזדמן לעשות עוד ניסויים, אבל בטוח אפשר לנסות להכין את קרם השקדים עם ביצה (ואיזה כף קמח או שתיים) ולבדוק אם אכן יוצאות קרמוגיות. אם וכאשר הפוסט ינסה- הוא מבטיח לעדכן.
    כמו כן, לפוסט אין תמצית שקדים בבית, אבל הוא משער שכמה טיפות ממנה בבצק או אפילו במילוי יכולות לחזק את טעם השקדים.
    וגם.. ממממ… שחיתות חמאה, שקדים וקקאו? 🙂

 

שחיתות לשמה

שחיתות שקדים. או שמא יש לקרוא להן… טווילוגיות?

רוצים עוד מתכוני שקדים, במיוחד כאלה שאינם בגדר ניסוי בבני אדם? 😮
כמובן!
לכו לכאן ותעשו חיים. ואל תהססו לשלוח לפוסט משלוחי מנות ממה שתכינו!

א. עד שזה יגיע לפה כבר בטח יהיה פורים
ב. הפוסט לא בתרדמת חורף ועל כן הוא זקוק לדברים טעימים שיעזרו לו לצלוח את כל השלג הזה בשלום 😉
ג. אומנומנום

21 בנובמבר 2013

חמודי פאי

לפוסט יש וידוי: הוא אוהב לראות טלוויזיה.

אם לדייק – הוא והידוע אוהבים להתמכר לסדרה זו או אחרת, ולבהות בה בעודם אוכלים ארוחת ערב/ נחים ממאורעות היום/ מנמנמים/ שותים תה/ סורגים/ מתקשרים עם חייזרים… (…)

אחת הסדרות אליהן התמכרו צמד החמד מתישהו במהלך חייהם היא The Big Bang Theory
קטע אחד בסדרה שתפס את עינו של הפוסט במיוחד זיכה את הידוע בכינוי "cutie pie", שמהר מאוד עוברת (הפוסט תמיד טען שהוא ראוי לתואר "מחייה השפה העברית", או לפחות "האינקוויזיטור הרשמי של השפה העברית"…) והפך ל"חמודי פאי" 🙂

אחרי זמן מה החליט הפוסט שלא הגיוני שלידוע יש עוגת בייב על שמו, אבל אין לו חמודי פאי על שמו..
הרי המילה "פאי" נמצאת בכינוי!! חובה שיהיה גם פאי אכיל בהתאם, לא?
חוסר הגיון משווע!

אי לכך ובהתאם לזאת הוחלט שלחמודי פאי (קרי, הידוע) מגיע חמודי פאי (קרי, עוגה שמתקטננים יתווכחו אם היא טארט או פאי, אבל היא חמודי פאי!) שיוקדש אך ורק לו!
איך עושים שדבר כזה יקרה?
אז ככה:

  • הפוסט שלח לידוע אקסל גדול וחביב ובו מפורטים מגוון חומרי גלם פוטנציאליים. על הידוע הוטל לדרג כל חומר גלם בסולם "כמה זה טעים לי" של 1-5. כמובן שהוקצה מקום להערות.
    זה המקום לציין שהפוסט ניסה להיות מקורי, מגוון ומפורט, אי לכך הרשימה הכילה פריטים כמו:
    שקדים, קרם שקדים
    לימון, קליפת לימון
    בזיליקום, נענע, פלפל שחור, צ'ילי, ג'ינג'ר, טימין, ציפורן, קינמון
    פיסטוק, מחית פיסטוק, קרם פיסטוק (יש הבדלים ביניהם!)
    רשימה ארוכה של מיני אלכוהול וליקר שונים ומגוונים
    וגבינת עיזים
    (להזכירכם – מדובר בעוגה…)
  • הידוע צחק קצת על הפוסט, אבל עמד במשימה בכבוד (כולל הערות!)
  • הפוסט סידר ומיין את הציונים שהעניק הידוע לחומרי הגלם.
  • הפוסט חשב על 6 רעיונות לפאי-ים/ טארטים שישלבו בדרכים שונות כמה שיותר חומרי גלם שהידוע סימן ב-5 או ב-4.
  • הידוע צווה להזמין כמה מחבריו לרגל האירוע החגיגי והרשמי:
    תחרות בחירת החמודי פאי – שנערך לכבוד יום הולדתו.
  • נערכה רכישה מאסיבית של חמאה, קמח, ביצים, סוכר ושוקולד מריר 60%
    (דווקא רכיבים ייחודיים יותר, כגון מחית פיסטוק, פיסטוקים קלופים, קליפת לימון, דובדבני אמרנה והל – היו לפוסט במטבחו מבעוד מועד…)
  • הפוסט הקדיש את סופ"שו, משישי בבוקר ועד שבת בערב (או אז הגיעו האורחים) לרקיחת 5 סוגי פאי שונים ומשונים (האופציה ה-6 הושמטה כי חמישה פאי-ים זה כבר די הרבה אוכל, וחוצמזה- לא היה קיווי)

    פטיסייר קפה מצטנן, הדרך לפסטק בצק פריך
    ולבסוף: מה קורה לך על השיש כשאתה מחליט להכין 5 בצקפריך-ים ביום אחד…

  • האורחים הגיעו וקיבלו הסבר מדוקדק:
    יש לטעום מכל עוגה
    יש לחלק ציונים (כרטיסיות לציונים חולקו מראש, העוגות מוספרו)
    הערות (כמו "הבצק הזה מעולה אבל המלית לא לטעמי" או "גאונות עילאית!") תתקבלנה בברכה
    הציונים ישוקללו והודעה על הפאי הנבחר תימסר לכולם, אבל: כיוון שהחמודי פאי הוא על שמו של הידוע- לידוע זכות בחירה בלעדית (51% מהקולות 😉 ) והפאי שייבחר על ידיו יהיה החמודי פאי הרשמי. עם זאת, במקרה של חילוקי דעות יוכרז גם חביב הקהל!
  • כולם אכלו המון פאי
  • נשאר המון פאי (אל דאגה, גרגרנים רנדומליים עזרו בחיסול…)
  • נבחר החמודי פאי המנצח!!!
  • 😀

למקרה שהתעניינתם, הפאי-ים שנכנסו לתחרות היו לדלהלן:

פאי מספר 1 – שוקולד, לימון וקפה:
בצק פריך עדין עם קליפת לימון, שכבת למון-קרד, מלית בראוני מריר וציפוי של פטיסייר קפה.

פאי מספר 2 – פיסטוק, שוקולד וצ'ילי:
בצק פריך פיסטוק, מלית של קרם פיסטוק ובו משובצים טראפלס של שוקולד מריר וצ'ילי.

פאי מספר 3 – פיסטוק, פטל ולימון:
בצק פריך וניל, מלית של קרם פיסטוק, תלוליות למון-קרד ועליהן פטל.

פאי מספר 4 – שוקולד, אמרנה ואמרטו:
בצק פריך שקדים ואמרטו, מלית גנאש שוקולד מריר ואמרטו (ללא אפייה) משובצת דובדבני אמרנה.

פאי מספר 5 – שוקולד, קפה והל:
בצק פריך בניחוח קלואה, מלית שוקולד והל, ומלמעלה: קרם מסקרפונה קפה

משמאל למעלה תוכלו להבחין בכרטיסיות המוכנות, ממתינות לתורן...

משמאל למעלה תוכלו להבחין בכרטיסיות המוכנות, ממתינות לתורן…

אז ככה:
באופן לא-כל-כך-מפתיע הפאי שזכה לתואר החמודי פאי הרשמי ונבחר על ידי הידוע היה הפאי הראשון עליו חשב הפוסט, שהורכב מ-3 אלמנטים שהידוע ציינן ב-5 מגניב ועגול (…)
פאי מספר 1: שוקולד לימון וקפה!
דפינטלי אומנומנום 🙂

חביב הקהל דווקא היה מפתיע מעט: שוקולד קפה והל!
הפוסט מודה שהפאי הנ"ל היה לו טעים (כל ילדיו היו לו טעימים…) אבל הוא לא ציפה ממנו לגדולות. אולי זה נובע מדעות קדומות כי מלית השוקולד האפוייה עשתה לפוסט טיפה צרות..
ועל כן – הפתעה!

ואם מותר לפוסט לחלק המלצות הוא מוכן לחשוף שהשילוב של פיסטוק-פטל-לימון מצא חן בעיניו מאוד (הוא אפילו עשה שחזור והכין את העוגה הזו לכבוד הידוע – לנסיבות משמחות בעבודה), שפאי השוקולד-אמרנה-אמרטו היה מושחתתתתת ומשובח, וזכה לפינה חמה בלב שלו, וכמובן – החמודי פאי, שיצא מפנק וחגיגי (והתחיל אצל הפוסט אובססיה חדשה, אחותה התאומה-הלא-זהה של אובססיית הקרדים שלו: אובססיה לקרם פטיסייר!) .
שוקולד קפה והל התברר כפאי אפקטיבי בהחלט, שטעים גם חם וגם קר (ותוספת המסקרפונה קפה היא להיט) והשילוב של הפיסטוק-שוקולד-צ'ילי היה מגניב, אבל אי אפשר לבחור בכוווווולם, הלא כן?
🙂

דיסקליימר: התמונה צולמה במהירות, לפני החיסול הממוקד…

טובטוב, כמובן שאחרי כל הטיזינג הזה תקבלו מתכון 🙂

אגב, למרות שחלקים מהמתכון כבר פורסמו בבלוג (למון קרד ובראוני, אם לדייק), הפוסט מעדיף להגיש לכם את כל המתכון בשלמותו כי ככה הוא אוהב לקבל את המתכונים שלו – שלמים, בלי מסעות חיפוש והמוני טאבים פתוחים 🙂
(פחות עומס על המוח. זיכרון זה משאב חשוב!)

מתכונים נוספים מהתחרות יפורסמו בעתיד בבלוג, לאט לאט, טיפין טיפין. הפוסט לא מתחייב לפרסם את כולם אלא אם תבקשו יפה. טל"ח. דצ"כ עד"ש באח"ב.

חמודי פאי (תבנית 28)

לפטיסייר קפה (מבוסס על מתכוני הפטיסייר ועל הטיפים של עוגיו.נט, שסיפקה הרבה תמיכה וירטואלית ללא ידיעתה למרתון האפייה שקדם לתחרות…):

  • 250 מ"ל חלב
  • 1.5 כפיות נס קפה (לא המשקה, אלא האבקה/ גרגרים. אצל הפוסט זה היה ג'ייקובס)
  • 1 כפית תמצית וניל
  • 2 חלמונים
  • 70 גרם סוכר
  • 25 גרם קורנפלור
  • כ-10-15 גרם חמאה
  • מעט ליקר קפה (לפתיחת הקרם, בסוף)

לבצק הפריך (מבוסס על הבצק הפריך הקלאסי שנקרא 1-2-3):

  • 150 גרם קמח
  • 100 גרם חמאה
  • 50 גרם אבקת סוכר
  • גרידת לימון
  • 1 חלמון

לקרם לימון (lemon curd):

  • 1/2 כוס מיץ לימון (אפשר קצת יותר, לאוהבי החמוץ)
  • 1/2 כוס סוכר
  • 1 כף קורנפלור
  • 2 חלמונים + 1 ביצה

למלית בראוני:

  • 200 גרם שוקולד מריר 60% מוצקי קקאו קצוץ
  • 200 גרם חמאה, חתוכה לקוביות
  • 3 ביצים בטמפרטורת החדר (אם ממהרים אפשר גם ביצים קרות. הפוסט כבר עשה זאת. ששש…)
  • 1/2 כפית תמצית וניל
  • 250 גרם (¼1 כוסות) סוכר
  • 70 גרם (1/2 כוס) קמח
  • 50 גרם (1/3 כוס) אבקת קקאו (הקקאו עושה את הבראוניז מרירים ועמוקים יותר)
  • קורט מלח

הכנה:

מכינים את קרם הפטיסייר: מערבבים סוכר וקורנפלור. 
טורפים את הסוכר+קורנפלור עם החלמונים בקערה (בהתחלה זה לא נראה כאילו זה לא יצליח להתערבב לעולם כדי משהו נוזלי ואחיד, אבל אחרי מעט מנוחה ביחד החלמונים מסכימים להיות חברים של הסוכר ואפשר גם אפשר לטרוף את זה למשהו אחיד יחסית)
בנתיים מביאים חלב, וניל וקפה לסף רתיחה בסיר קטן.
כשהחלב על סף רתיחה והחלמונים טרופים היטב שופכים לאט לאט, כל פעם קצת, מהחלב אל תערובת החלמונים – ומיד טורפים. רק כשאחיד- שופכים עוד קצת. ככה ממשיכים עד שערבבנו כ-1/3 מתערובת החלב אל תוך החלמונים (השוואת טמפרטורות – יה בייבי! 😛 )
אחרי שהחלמונים + 1/3 חלב טרופים ואחידים מחזירים אותם לסיר ומיד ממשיכים לטרוף.
מחזירים את הסיר לאש נמוכה- בינונית וממשיכים לטרוף עד שזה מגיע לסמיכות הרצוייה בעיניכם (פחות או יותר לכיוון של פודינג) ומורידים מהאש.
טורפים פנימה את החמאה, מכסים עם ניילון נצמד ונותנים לקרם להצטנן קצת בחוץ (כעקרון כל ההוראות אומרות להצמיד את הניילון לפטיסייר כדי שלא יקבל קרום. מכיוון שזה היה הפטיסייר הראשון שהפוסט הכין לבד- הוא הקשיב למתכון ועשה זאת. עם זאת הוא חש צורך לציין שהוא ינסה לצנן בלי להצמיד את הניילון – ויחזור לדווח!).
אחרי שהקרם מגיע לטפרטורת החדר יש לשלוח אותו לגלות של 2-3 שעות במקרר.

מכינים את הבצק הפריך: מעבדים את כל חומרי הבצק, פרט לחלמון הביצה, במעבד מזון בפולסים קצרים עד לפירורים.
מוסיפים את החלמון ומעבדים לבצק אחיד.
אוספים את גושי הבצק, מעצבים לדיסקית, עוטפים בניילון נצמד ושולחים לצינון של שעה במקרר.

מכינים את הלמון-קרד: טורפים נמרצות את כל חומרי הקרד בסיר על להבה בינונית עד שמסמיך – ומורידים מהאש.
אפשר לסנן את הקרם לאחר שמוכן, אם רוצים (מחשש גושי קורנפלור או טיפת ביצה שהתבשלה לחביתה). הפוסט בד"כ לא עושה את זה…

מכינים את תחתית הפאי: מרדדים את הבצק המצונן על משטח מקומח, או – אפילו יותר טוב – על הניילון הנצמד.
משטחים את הבצק בתבנית (אם רידדתם אותו על הניילון הנצמד יהיה קל להעביר אותו לתבנית עם הניילון, לשים אותו בתוך התבנית עם הניילון כלפי מעלה – ואז לקלף בזהירות את הניילון)
אם הבצק נדבק או מעצבן – אל תחששו מלהתעסק איתו טיפה. אמנם זה בצק פריך ועדיף כמה שפחות התעסקות, אבל מותר קצת לעצב אותו כדי שייכנס לתבנית 🙂
את הבצק דוקרים במזלג ושולחים לכמה דקות לפריזר/ חצי שעה במקרר. (אם ממש ממהרים – אפשר לדלג על השלב הזה)
אופים את הבצק כ-10 דקות ב-180 מעלות, שרק יזהיב קצת. (אין צורך בחרוזי אפייה..)

בנתיים – מכינים את המלית: ממיסים שוקולד וחמאה על בן מארי או במיקרוגל (בזהירות, בפולסים של 30 שניות ולערבב בין לבין, שלא יישרף…).
מקציפים ביצים, וניל וסוכר כ-4-5 דקות לתערובת תפוחה ובהירה.
מוסיפים את תערובת השוקולד והחמאה ומערבלים (אפשר להמשיך עם המיקסר) לתערובת אחידה.
מנפים פנימה קמח, אבקת קקאו ומלח ומערבבים בעזרת כף עץ או מרית רק עד למרקם אחיד. נזהרים מערבוב יתר.

מרכיבים את הפאי: על הבצק האפוי למחצה מורחים שכבה של למון-קרד. הפוסט ממליץ על שכבה עבה כי הוא מאוד אוהב את השילוב של הלימון והשוקולד, אבל אם אתם רוצים את הלימון עדין יותר אתם יכולים למרוח שכבה דקה יחסית… בסה"כ זה כיף להתקל בהפתעה חמצמצה בסופו של ביס שוקולדי!
על הלמון-קרד שופכים את מלית הבראוניז.
אופים את הפאי 20-22 דקות בחום של 180 עד שפני המלית יציבים וקיסם יוצא לח מאוד עד רטוב (אבל לא עם בלילה נוזלית לחלוטין עליו 🙂 )
ייתכן שהמלית תיסדק באזור שולי הפאי – זה לא נורא בכלל.
מצננים את הפאי ולאחר מכן שולחים אותו למקרר עד להגשה.
(הפוסט בטוח שאפשר להגיש את הפאי גם חם, אבל כמו שהוא כבר חשף בפניכם: הוא אוהב את הבראוניז שלו פאדג'יים, אחרי ייצוב במקרר. כך אפשר להשאיר את הבלילה לא מאוד אפויה בלי חשש שהיא תהיה נוזלית מדי לחיתוך והגשה…)

הגשה: טורפים את קרם הפטיסייר הקר עם כף-שתיים-שלוש (תלוי במידת האלכוהוליזם שלכם. ובמתי טעים לכם 🙂 ) של ליקר קפה.
מורחים את הפטיסייר על הפאי הקר (בעזרת פלטה/ סכין/ גב של כף/ מרית/ מה שיש לכם ביד באותו רגע)…
ומגישים!
🙂

הערות, טיפים ורעיונות:

  • את הפטיסייר והלמון-קרד אין בעיה להכין יום מראש (הקרד יכול לחכות אפילו כמה ימים במקרר..)
  • ככל הנראה יישאר לכם למון-קרד בצנצנת אחרי הפאי הזה.. הפוסט ממליץ לאכול אותו בכפית 🙂 או על פתי בר. או פשוט להכין משהו לימוני נוסף.. גלידה למשל
  • ייתכן שיישארו לכם גם מעט עודפי בצק פריך – אפשר להכין מהם עוגיות לימוניות ופריכות
  • מכל הבצקפריך-ים שהכין הפוסט – הבצק של החמודי פאי היה היחיד שהוכן עם אבקת סוכר ולא עם סוכר. הפוסט חייב לציין שהוא אהב את הבצק הזה מאוד – הוא היה מתפורר יותר (in a good way, כמובן), עדין יותר וקליל יותר. נום!
  • אפרופו הבצק –
    אפשר להכין פשוט בצק מ:

    300 גרם קמח
    200 גרם חמאה
    100 גרם אבקת סוכר
    (**עכשיו אתם מבינים למה קוראים לבצק 1-2-3? 🙂 **)
    1 ביצה טרופה
    גרידת לימון
    ולא להיות לחוצים על כמויות של הבצק – אם יספיק. ולא להסתבך עם חלבונים עודפים. ולא להתקע עם חצי שקית אבקת סוכר..
    מקסימום – תוכלו להקפיא חצי כמות בצק וככה יהיה לכם קראסט מוכן לפאי הבא. או המון עוגיות… 😉