Posts tagged ‘עוגה’

14 בפברואר 2018

אתגר מארינקא – First Date on a Plate

שני פוסטים בפחות מחודש?? הכצעקתה?
כן כן – מארינקא החליטה שוולנטייז דיי דורש אתגר חגיגי משלו ועל כן הפוסט נדרש לחשוב על קינוח שיענה להגדרה היצירתית: First Date on a Plate

ובכן, כמובן שהמחשבה הראשונה של הפוסט הייתה שוקולד, אבל הוא מודה ומתוודה שהמחשבה השניה והכמעט מיידית שלו הייתה בראוניז גינס! למה? כי בכל הדייטים הראשונים שאי פעם היו לו – הוא שתה גינס! 🙂
מדובר במתכון שהוא מצא עוד בימי התיכון בדפיו של העיתון, ומאז הכינו פעמים רבות מספור. בשנים האחרונות התמקד הפוסט במתכון הבראוניז השני שלו (אותו אתם כבר מכירים) כי הוא בד"כ הוסיף לו דברים שונים ומשונים (וטעימים!), אבל הוא זכר שלבראוניז גינס היה טעם מגניב, מיוחד ועמוק…
גם טעים וגם עונה להגדרה? צ'ק!

בנוסף, הפוסט רצה שהקינוח יהיה חגיגי ומרשים מצד אחד, כמו איזו מטאפורה לרצון להרשים בדייט ראשון (גם הקינוח התלבש יפה 😉 ), ועל כן רצה ציפוי שוקולד מבריק-מבריק ויפה, מקושט באבקת זהב ואבקת כסף מנצנצות. 

a look from the top

במבט ראשון – מסתורי, חגיגי, מנצנץ ומגניב


ומהצד השני הוא גם רצה שהקינוח יסתיר בתוכו משהו מפתיע ומורכב קצת יותר משוקולד בלבד, כמו שבדייט ראשון אתה (בד"כ) מגלה דברים חדשים על האדם שמולך. הגינס בבראוניז הייתה התחלה יפה לרעיון הזה, אבל הוא רצה קצת יותר – ועל כן החליט לשלב גינס גם בציפוי המבריק, ומעבר לזה – להוסיף לבראוניז השוקולדיים שכבת מפתיעה של פטיסייר מועשר באייריש קרים! הקרם יוסיף מרקם שונה, קצת רעננות לצד טעמי השוקולד והסטאוט המרירים והכי חשוב- "קיק" מפתיע מהאלכוהול וטעמים שישתלבו מצוין עם מה שכבר יש על הצלחת.
הרעיון מצא חן בעיניו, והאמת היא שבשלב הטעימות הפטיסייר התברר כהצלחה מפתיעה, כי הידוע (שלא טעם שומדבר תוך כדי הכנות, בניגוד לפוסט, אהמ אהמ) ממש הופתע מה"קיק" האלכוהולי המדובר, ומאוד אהב את שילוב הטעמים 🙂

a look into the layers of the dessert

מבט שני ומעמיק יגלה לכם שכבות וטעמים מפתיעים

ולבסוף, כשהפוסט התחיל לבנות את הקינוח בראשו הוא רצה להוסיף קצת מהאווירה של דייט ראשון… ובכן, מיד עלו לראשו מחשבות על פרפרים בבטן ונשיקות גנובות קטנות.
הפרשנות שלו למחשבות האלה, יש להודות, הייתה קצת מילולית, כי הוא החליט להוסיף נשיקות מרנג קטנטנות ופרפרי שוקולד מרחפים! 🙂

couple's dessert and two spoons

והרי הוא לפניכם!

Guinness brownies, Irish Cream pastry cream, Guinness chocolate coating

ועוד אחת, כי הוא חתיך הורס

בראוניז דייט ראשון
בראוניז גינס עם פטיסייר אייריש קרים וציפוי שוקולד-גינס מבריק

(תבנית הבראוניז הסטדנרטית שלכם, עם קרם וציפוי)

חומרים:

לבראוניז (מבוססים על מתכון שהתפרסם ב"ידיעות אחרונות" לפנים ולפני שנים):

  • 200 גרם שוקולד מריר
  • 200 גרם חמאה
  • 4 ביצים בטמפרטורת החדר
  • 1 כוס סוכר
  • 3/4 כוס קמח
  • 3 כפות קקאו
  • קורט מלח
  • 1/2 כוס גינס 

לפטיסייר אייריש קרים:

  • 250 מ"ל חלב
  • 1 כפית תמצית וניל איכותית
  • 2 חלמונים
  • 60 גרם סוכר
  • 25 גרם קורנפלור
  • 2-3 כפות אייריש קרים

לציפוי שוקולד-גינס מבריק (מבוסס על ציפוי שוקולד מבריק של עוגיו.נט, עם התאמות):

  • 125 מ"ל שמנת מתוקה (חצי קרטון)
  • 1 כפית דבש
  • 4-6 כפות גינס (שבמילא עוד נותרה לכם בבקבוק, אם לא "טעמתם" יותר מדי 😉 )
  • 100 גרם שוקולד מריר קצוץ

לקישוט (לא חובה):

  • מרנגים קטנטנים
  • פרפרי שוקולד
  • אבקת זהב/ כסף/ שתיהן

הכנה:

נתחיל מהבראוניז, כי הם צריכים זמן משמעותי במקרר:
מחממים תנור ל-180 מעלות ומשמנים במעט חמאה את תבנית הבראוניז האהובה עליכם. אגב, הפוסט מעדיף לשים חתיכת נייר אפייה בתבנית האהובה עליו – ואותה לשמן. ככה קל יותר לשלוף את הבראוניז המוכנים מהתבנית – עם הנייר – כשרוצים לחתוך.
ממיסים יחד את השוקולד והחמאה (בסיר כפול או בפולסים קצרים במיקרו) תוך ערבוב לתערובת אחידה, לה נותנים להצטנן מעט.
מקציפים ביצים וסוכר במהירות גבוהה עד לתערובת תפוחה. מוסיפים את תערובת השוקולד המומס אל הביצים תוך כדי הקצפה עד לתערובת אחידה יחסית במרקם "מוסי".
מנפים את הקמח והקקאו אל קערת המיקסר, מוסיפים את המלח ומקציפים במהירות נמוכה עד לעיסה חלקה יחסית, ואז, תוך כדי הקצפה עדינה, מוסיפים את הבירה בהדרגה (בזרם דק) וממשיכים להקציף עד שהיא נטמעת.
נותנים לבראוניז ערבוב עדין עם מרית כדי לוודא שכל הבירה הוטמעה, יוצקים לתבנית ואופים 20-30 דקות, עד שקיסם שננעץ במרכז יוצא לח מאוד אך לא רטוב.
מצננים את הבראוניז בטמפ' החדר, עוטפים טוב בניילון נצמד ושולחים אותם לגלות במקרר עד שהם מתקררים טוב טוב – כדי שנוכל לחתוך אותם בקלות!

baked brownies straight from the oven

תבנית בראוניז ישר מהתנור

נעבור לפטיסייר:
בסיר קטן שמים את החלב והוניל ומחממים עד לסף רתיחה.
בנתיים, בקערה עמידה לחום, טורפים את החלמונים, הקורנפלור והסוכר. אם קשה לאחד אותם אפשר להוסיף מעט מהחלב (עוד לפני שהוא מגיע לסף רתיחה), כדי להגיע לתערובת אחידה וקלה יותר לערבוב.
כשהחלב כמעט רותח מוסיפים כמה כפות ממנו אל החלמונים וטורפים מיד ובמהירות. מוסיפים עוד כשליש מהחלב אל החלמונים וטורפים במהירות. מוסיפים את תערובת החלמונים אל הסיר עם שאר החלב, מחזירים אל האש וטורפים יחד את כל התערובת על אש נמוכה-בינונית עד שהיא מסמיכה למרקם פודינגי 🙂

נותנים לפטיסייר להצטנן בטמפ' בחדר תוך שכל כמה דקות טורפים אותו (כדי למנוע היווצרות קרום). מוסיפים את האייריש קרים כשהקרם כבר לא חם וטורפים טוב עד להטמעה. מצננים במקרר (בקופסא אטומה) לשעתיים לפחות. 

Pastry cream infused with Irish Cream liqueur

פטיסייר ואייריש קרים מתיידדים להם

כשהבראוניז והפטיסייר מוכנים וצוננים – אפשר לפנות להכנת הציפוי ולהרכבת הקינוח!
את השמנת, הגינס והדבש שמים בקערה חסינת חום על בן מארי (אש נמוכה-בינונית כדי לשמור שהשמנת לא תרתח ממש) ומביאים לסף רתיחה. מוסיפים את השוקולד ומערבבים עד להמסה מלאה וקרם הומוגני ומבריק. מסירים מהאש ונותנים לציפוי להצטנן קצת, כדי שלא יהיה חם מדי כשנמזוג אותו על העוגה (ציפוי נעים למגע אצבע יהיה עדין ומתחשב כלפי פטיסיירים ענוגים 🙂 ).
בנתיים מוציאים את הבראוניז והפטיסייר מהמקרר, טורפים את הפטיסייר קלות עם מטרפה ידנית כדי להחזיר לו את המרקם הקרמי שלו, חותכים מהבראוניז חתיכות כרצונכם, מורחים עליהן שכבה נאה של פטיסייר ומצפים בציפוי 🙂

 building the dessert - brownie and pastry cream layers

בניית הקינוח, או "הפוסט מאלתר עם רינג שבכלל יש לו בשביל להכין דים סאם"

אם אתם מעוניינים בקישוטים זה הזמן להוסיף מרנגים, פרפרי שוקולד ואבקות מנצנצות! 🙂
בתאבון ו-וולנטייז שמח!

close-up on dessert

בראוניז דייט ראשון חגיגיים!

הערות, טיפים ורעיונות:

  • חיתוך הבראוניז:
    קינוח זוגי עגול לוולנטייז, כמו שהכין הפוסט, זו בהחלט אופציה, אבל כמובן שלא האופציה היחידה. אפשר גם ריבועים, משולשים או אפילו משושים 😉
    אם אתם מעדיפים בראוניז בחתיכות קטנות – למרוח פטיסייר על כל חתיכה נשמע מעייף ולמרוח קודם פטיסייר על כל תבנית הבראוניז ורק אז לחתוך נשמע מלכלך למדי 🙂 אז אם אתם בוחרים בקוביות בראוניז קטנות באמת – הפוסט חושב שאפשר לבנות קינוח "מפורק" על צלחת (קוביה קטנה או כמה של בראוניז, לצידן או עליהן כמה כפיות פטיסייר וקצת ציפוי לתוספת אושר) או אפילו קינוח כוסות חגיגי ומגניב! כי מה שמסתדר בשכבות יפות בקינוח גדול יסתדר יפה מאוד בשכבות חגיגיות בכוס 🙂
  • אבקות זהב וכסף
    הפוסט עשה קצת מחקר באשר לזהב וכסף אכילים ומכיוון שהוא די סומך על הסטנדרטים האמריקאים באשר לבטיחות מזון הוא מצא אבקות דקיקות בצבעי זהב וכסף של חברת ווילטון. יש להן אפקט חמוד ויוקרתי שהן מוסיפות לקינוחים וגם אפשר למהול אותן במעט אלכוהול ואשכרה לצבוע משטחים (כנראה שזו הייתה כוונת המשורר, כי הן נראות כמו מוצר מהליין לחובבי בצקי סוכר). מה שבטוח – הן ממש לא חובה ולא משפיעות בכלל על הטעם. אבל מגניבות!
  • מרנג:
    אם אתם מעוניינים להכין את המרנג בעצמכם (ולנצל את 2 החלבונים שנותרו מהפטיסייר) – הקציפו את שניהם עם 70 גרם סוכר וכפית תמצית וניל עד לקצף מאוד יציב ונוקשה, זלפו בצורות האהובות עליכם ואפו בחום נמוך כשעה לפחות, עד שהנשיקות מוצקות ויבשות למגע.
    הפוסט החליט להכין הפעם מרנג שוויצרי – שזה אומר שלפני ההקצפה הוא הניח את קערת המקציף עם החלבונים והסוכר על בן מארי, ערבב אותם יחד עד שראה שכל הסוכר נמס – ורק אז הקציף במהירות גבוהה (לפחות עד שהקערה קרירה למגע), וכמובן הוסיף את תמצית הוניל באמצע ההקצפה. תכלס, הוא לא בטוח אם יותר טוב להמיס את הסוכר או לא. לדעתו המרנגים השוויצרים יצאו אווריריים מדי, אם זה נשמע לכם הגיוני. כלומר- לא נתנו הרבה קראנץ', אלא קריספיות עדינה יחסית.. מצד שני, במרנג רגיל לפעמים יש זוכר שנוזל הצידה או מתקרמל, אז תחליטו בעצמם 🙂
  • פרפרי שוקולד:
    בגלל היותו של הקינוח בהשראת דייטים ראשונים והתרגשויות, הפוסט רצה להוסיף פרפרי שוקולד כמחווה לפרפרים בבטן, כאמור 🙂
    הפוסט המיס שוקולד מריר ומפאת קוצר זמן טמפרר אותו חלקית בלבד (חדי העין מביניכם יוכלו לראות קצת פסי חמאת קקאו בפרפר…) וזילף אותו בעזרת סכין על נייר אפייה. על מנת להשיג את התלת מימדיות של הפרפרים הוא לקח את ניירות האפיה שעליהם זילף והניח אותם בזוית בין שני אלמנטים עם גובה (מארינקא המליצה לו על ספר, אך באלתוריו בחר בקופסה ובקלף מתכת 😉 ).

    Chocolate butterflies

    פרפרי שוקולד מתמצקים להם


    השוקולד מתמצק בטמפרטורת החדר (אלא אם המטבח שלכם מאוד חם, ואז כדאי למצוא פתרון שיאפשר התמצקות במקרר) והפרפרים יישארו עם זווית ברגע שיתקשו.
    אם אתם אוהבים לשחק עם שוקולד הפוסט ממליץ לכם לטמפרר אותו כמו שצריך (מארינקא שלחה לפוסט את המדריך הזה, והוא מקיף ויעיל!) ולזלף עם שקית זילוף לתוצאה מדוייקת יותר, אבל הוא חייב להודות שגם פרפרים קצת חפשניים היו תוספת חמודה מאוד מאוד לקינוח הזה, ועשו אותו חגיגי ומרשים קצת יותר 🙂

dramatic dessert picture

קלוז-אפ דרמטי! וחגיגי ומרשים!

couple's dessert and two spoons - funny picture

רואים שהפוסט שעשע את עצמו עם צילומים מטופשים במיני-סטודיו המגניב שלו?

זהו, כל מה שנותר לפוסט זה לומר לכם שהקינוח הזה באמת טעים וכיפי, אז הוא ממליץ לכם להכין ולספר איך יצא 🙂 וכמובן – לתת לכם עוד תמונה מושקעת לסיום 🙂

finished dessert - with garnish

אני בראוני חתיך

 

מודעות פרסומת
26 בינואר 2018

אתגר מארינקא – שנה חדשה, אתגר חדש, שתי פנים

שנת 2018 התחילה ואיתה החליטה מארינקא לאתגר את הפוסט במשימה מסתורית ורבת רבדים (הפוסט רצה לכתוב "רבת פנים" אבל התאפק 😉 ):
המארינקא הכריזה באזני הפוסט כי חודש ינואר נקרא על שם האל יאנוס, אל עם שתי פנים וכמה וכמה פירושים – והאחד מהם הוא לכבוד תחילת השנה – פנים שמביטות לעבר, לשנה שהסתיימה, ופנים שמביטות קדימה אל השנה החדשה (והיא צודקת, כמובן. היא חכמה 🙂 ).
מה המשמעות של זה לקינוחים? ובכן – פה נכנסו המסתוריות והרבדים למשחק – הפוסט היה צריך להחליט מה המשמעות עבורו ואיזה קינוח הוא היה רוצה ליצור בהשראת יאנוס (כפרעליו) והשנה החדשה.

יאנוס, האל בעל שתי הפנים, תמונה נלקחה מוויקיפדיה

יאנוס, באדיבות וויקיפדיה

למען האמת, למרות כמה דיונים עם המארינקא ואף עם הידוע. הפוסט קצת התקשה למצוא את הקינוח שידליק אותו וגם יענה על האתגר, ובעוונותיו הוא פשוט גיגל "שתי פנים" :-O
החיפוש הזה הביא את הפוסט לשיר של ברי סחרוף שהוא לא זכר, אבל משום מה מילותיו דווקא הדליקו את הנורה במוחו, כי אם ברי "יכול מתוק ויכול מלוח" הפוסט יכול לבדוק מה קורה כשמשלבים גבינה כחולה ושוקולד! 😀 

כן, כן, מדובר בשילוב שהפוסט כבר שמע עליו כמה וכמה פעמים, אבל עוד לא ניסה באמת (והוא ניסה שילובי פטריות ושוקולד, באדיבות מאיר אדוני!). ומה הפוסט עושה כשהוא רוצה לבדוק שילובים שעוד לא התנסה בהם? נכון! פונה לשף ווטסון, חברו ומכרו משכבר הימים!
ובכן, שף ווטסון שמח לבשר לפוסט שהוא יכול לשלב אגוזי לוז עם הגבינה הכחולה והשוקולד המריר, וכן נבחרו שלוש ה"שכבות" של הקינוח – בצק פריך אגוזי לוז, שכבת מוס או קרם של גבינה כחולה ושכבת שוקולד. בעודו חושב מה יכול ליצור קשר בין שכבת הגבינה ושכבת השוקולד בדק הפוסט מה אומר ווטסון על קצת דבש – וראה כי טוב! 🙂
והפעם תורו של הפוסט לשמור לבשר שאחרי סבב טעימות ראשון ציינו כמה טועמים שפטל היה יכול להשתלב להם טוב עם הטארט – וגם את זה אימת הפוסט מול ווטסון וראה כי טוב!

Chef Watson synergy for blue cheese & dark chocolate

שף ווטסון נחלץ לעזרת חבר

אז שניה לפני שמתחילים קחו בחשבון שעם הקינוח מגיעה מילת אזהרה – הקינוח מתאים לאנשים שא. אוהבים גבינה כחולה וב. מוכנים להתנסות בקינוח קצת שונה 🙂 (הו וול, כמה מילות אזהרה 😉 ).
אבל –
לאחר כמה וכמה ניסויים, שני סיבובי טעימות ושישה טועמים (חוץ ממנו עצמו), הפוסט שמח מאוד להציג לכם את אחד הקינוחים המיוחדים שיצאו ממטבחו!

a side look on a slice of blue cheese and dark chocolate tart

טארט גבינה כחולה ושוקולד מריר (וריבת פטל!) במלוא הדרו. צלחת שועל באדיבות הטועמים החביבים

שתי פנים ליאנוס
טארט גבינה כחולה ושוקולד מריר

(הפוסט עשה ניסויים שונים ומשונים וחילק כמויות, אבל הוא מעריך שזה יספיק לכ-6 טארטים אישיים או טארט 24 אחד)

חומרים:

לבצק:

  • 50 גרם אגוזי לוז (לא קלויים)
  • 50 גרם אבקת סוכר
  • 100 גרם קמח 
  • 100 גרם חמאה קרה, חתוכה לקוביות
  • 1 כף פרנג'ליקו (לא חובה)
  • 1 חלמון

למוס גבינה כחולה:

  • 200 גרם מסקרפונה
  • 50-75 גרם גבינה כחולה בטמפרטורת החדר
  • 1 כף דבש (הפוסט בדק וזה בערך 20 גרם אם אתם כבר עם הקערה על המשקל 😉 ) 
  • 250 מ"ל שמנת מתוקה (מיכל אחד)

לגנאש שוקולד מריר ודבש:

  • 150 גרם שמנת מתוקה
  • 2 כפות דבש (שזה כ-40 גרם!)
  • 150 גרם שוקולד מריר איכותי (לכו על 60% מוצקי קקאו ומעלה), קצוץ

להרכבה:

  • מעט ריבת פטל – לא חובה, אבל מוסיף!

הכנה:

נתחיל מהבצק, כי הוא קצת מפונקי:
טוחנים יחד במעבד מזון את אגוזי הלוז עם אבקת הסוכר עד שהאגוזים טחונים דק יחסית (אבקת הסוכר שומרת עליהם שלא ייהפכו לממרח כי היא עוזרת בספיגת השומן שהם מוציאים). מוסיפים את הקמח וטוחנים עוד קצת (לפוסט יצא בסופו של דבר בצק עם פירורים דקים של אגוזים וגם עם קצת חתיכות קטנות של אגוזים מדי פעם – זה קראנץ' נחמד ומבורך, אז אל תילחצו אם האגוזים משחקים אותה קשים להטחנה).
מוסיפים את קוביות החמאה והפרנג'ליקו ומעבדים בפולסים עד לפירורים גדולים, מוסיפים את החלמון ומעבדים עד לגושי בצק.
שופכים את תערובת פירורי הבצק על ניילון נצמד (הכי נוח), מעבדים קצת עם הידיים ליצירת גוש בצק אחיד, משטחים לדיסקית עבה, עוטפים טוב טוב בניילון הנצמד ושולחים את הבצק לשנ"צ של שעה לפחות במקרר.

baked hazelnut tart shells

סניק-פיק לקלתיות האפויות והזהובות!

נעבור לקרם הגבינה, כי גם היא צריכה קצת פינפונים ומנוחות:
טורפים מעט את המסקרפונה על מנת שתתרכך – אפשר בעזרת מזלג, מטרפה (חזקה, מסקרפונה היא יציבה 🙂 ) או מיקסר חמוד. מפוררים את הגבינה הכחולה ומערבבים עם המסקרפונה, ואז מוסיפים את הדבש ומערבבים. 
את תערובת הגבינה הכחולה טוחנים בבלנדר מוט למרקם חלק ככל שניתן – אם יישארו גושי גבינה קטנים זה לא נורא, אבל קרם חלק ואחיד ייתן לנו גם טארט אחיד בטעמיו. 
את קרם הגבינה שולחים למקרר עד לשלב ההרכבה. (תיכף נצרף אליו את השמנת, אל דאגה)

ומה עם גנאש השוקולד
הפוסט הפעם בחר בשיטת הבאן-מרי והיה מאוד מרוצה ממנה: 
שמים את השמנת המתוקה והדבש בקערה חסינה לחום. את הקערה מניחים על סיר ובו מים רותחים – על אש בינונית-נמוכה, שתשמור לנו על המים רותחים בעדינות. כשהדבש נמס בשמנת מוסיפים את השוקולד ומערבבים בעדינות בעזרת מרית עד שהגנאש אחיד ומבריק.
מסירים מהאש ונותנים לגנאש להצטנן עד לטמפרטורת החדר בזמן שאופים ומרכיבים את הטארט.  

left to right: blue cheese mousse, chocolate ganache and chocolate mousse

קיפולים וערבובים (מימין- מוס שוקולד שנפל בעריכה, גנאש שוקולד מפנק ומוס גבינה כחולה מפתיע)

ועכשיו – לאפייה ולהרכבה!
מוציאים את הבצק מהמקרר ומהניילון, אם צריך נותנים לו לישה קצרצרה לאיחוד סופי, ומרדדים אותו על משטח מקומח.
***
כיוון שהפוסט כבר התוודה בפניכם שהוא צפה בתוכנית הקינוחים האוסטרלית הפסיכוטית זומבו, הוא גם יכול לספר לכם שהוא למד מהם לרדד את בצקיו הפריכים דק ככל שניתן – לא עד שהבצק נהיה שקוף, אבל ממש רגע לפני כן – והוא שמח לבשר לכם שעם רידוד דק ומוקפד יצאו לו 7 טארטים אישיים ורק אחד מהם סירב להיפרד יפה מהתבנית שלו (וגם זה רק בנקודה אחת ספציפית!), אז – האמינו בעצמכם ורדדו דק 🙂
***
מניחים את הבצק המרודד בתבנית/ תבניות שלכם, דוקרים את הבצק מעט עם מזלג ושמים את התבניות במקרר לחצי שעה. בנתיים מחממים את התנור ל-180 מעלות.
כשהתנור חם והבצק קר מוציאים את התבנית מהמקרר, מורחים את הבצק במעט חלבון (שנשאר לנו במילא מהבצק עצמו – יי!) ושולחים את הטארט שלכם לאפיה! 
לתבניות אישיות הספיקו לפוסט כ-15 דקות עד להזהבה יפה.
הפוסט ממליץ לשים לב כבר מ-10 דקות לתבניות אישיות, וגם לקחת בחשבון שתבנית 24 בטח תיקח קצת יותר זמן עד להזהבה.

מוציאים את הקלתיות מהתנור ונותנים להם להתקרר עד לטמפרטורת החדר.

בזמן שהקלתיות מתקררות להן, מקציפים מיכל שמנת מתוקה אחד עד לקצפת יציבה. מוסיפים מעט מהקצפת לתערובת הגבינה הכחולה ומקפלים – זה עוזר להפוך את התערובת לקלילה יותר ומקל על המשך הקיפולים. מוסיפים את שאר הקצפת (בפעמיים, עדיף), ומקפלים בעדינות עד למוס גבינה כחולה אחיד ואוורירי!

על הקלתית הצוננת מורחים שכבה דקיקה של ריבת פטל (כאמור- לא חובה, אבל מוסיף!).

tart base with raspberry jam

קלתית, ריבת פטל ושני צבעים שאמורים להתחכם ולהתייחס לשתי הפנים של הקינוח הזה

על הריבה מורחים בעדינות שכבה לא עבה של מוס הגבינה (ומשתדלים לכסות את כל הריבה).  

tart base with raspberry jam and blue cheese mousse

מוס גבינה כחולה מצטרף לחגיגה

על מוס הגבינה שופכים גנאש שוקולד לציפוי אחיד ומחליקים את פני הטארט לגימור יפה 🙂

tart with blue cheese mousse and dark chocolate ganache

ו… גנאש השוקולד מצטרף כדי להסתיר את מוס הגבינה (הגימור היפה עוד בדרך)

את הטארט המוכן שומרים במקרר עד להגשה.
ומה עכשיו? זוללים ונהנים! 🙂

הערות, טיפים ורעיונות:

  • ניסויים ומסקנות:
    אז נתחיל במסקנה החשובה מכולם – הפוסט וגם חלק מטועמיו אהבו מאווווד את הקינוח, ואף הגיעו למסקנה שהקינוח נטעם קצת כמו עוגת גבינה ושוקולד חמצמצה ועשירה, ומדי פעם מורגש טעם ייחודי של הגבינה הכחולה שמשתלב עם השוקולד, הריבה והדבש. עם זאת, היו טועמים ששילוב הגבינה הכחולה בטארט היה להם מוזר. אם אתם מוכנים להעיז ולהתנסות – הפוסט ממליץ ביותר! 🙂
    באשר לניסויים:
    לסיבוב הטעימות הראשון הכין הפוסט שני סוגי טארט – אחד ובו מוס גבינה כחולה וגנאש שוקולד (להלן – הגרסה המנצחת), וטארט שני ובו קרם גבינה כחולה ומוס שוקולד (או בעצם – לקפל את הקצפת לתוך הגנאש במקום לתוך קרם הגבינה 😉 ).

    the experimental stage: 2 kings of blue cheese and dark chocolate tarts

    שלב הניסויים- לב עם קרם גבינה ומוס שוקולד, עיגול של מוס גבינה מסתתר מתחת לגנאש מפנק


    כל טועמי הסיבוב הראשון הסכימו שעדיף ששכבת הגבינה תהיה עדינה יותר (להלן – מוס), ושכבת השוקולד מרוכזת יותר, וכך הגיע הפוסט לגרסה המנצחת. בנוסף, אלה הם הטועמים שהעלו שפטל טרי היה יכול להשתלב להם מצוין עם הטארט, ובאין פטל טרי הפוסט פנה להוספת שכבת ריבת הפטל – שזכתה להצלחה בסיבוב הטעימות השני בקרב טועמים חדשים (וגם הפוסט מאוד אהב את שילובה).

  • גבינה כחולה, שני דברים חשובים לגביה:
    סוג הגבינה: הפוסט בחר בגבינה כחולה שתוארה בכעלת טעמים קרמיים ואגוזיים ונדמתה לו עדינה יחסית, והעדיף לא לקחת גבינה חזקה מאוד. מדובר בגבינה ספציפית לסופר האמריקאי שלו ועל כן לא יוכל לתת לכם את שמה, אבל חפשו גבינה כחולה עדינה, כאמור (נגיד, אם גורגונזולה – אז דולצ'ה ולא השניה הפסיכית 🙂 ).
    כמות: הפוסט שם בקינוח שלו 85 גרם גבינה כחולה. חובבי גבינות ידועים (כולל הפוסט) נהנו מהקינוח מאוד, אבל היו טועמים – כולל הידוע, שהוא חובב גבינות לא קטן כל עוד הן לא מסריחות מדי – שנרתעו קצת גם בסופם של כל הניסויים. אי לכך הפוסט ממליץ לשים 50-75 גרם גבינה. אולי שווה להתחיל ב-50 ולטעום אחרי טחינת קרם הגבינה בבלנדר מוט – תמיד תוכלו להוסיף עוד קצת אם אתם חובבי גבינות (וכנראה שאתם אכן כן, אם החלטתם להכין טארט שוקולד וגבינה כחולה 🙂 ). הפוסט ממליץ לטעום כמו שצריך את קרם הגבינה, כי אם המרקם שלו לא לגמרי אחיד ייתכן שבביס הראשון תחשבו שאתם לא מרגישים גבינה כחולה בכלל ובביס השני תגלו שהיא מורגשת מאוד :D. עוד משהו שתוכלו לעשות זה להוסיף עוד קצת מסקרפונה (במילא יש לכם 250 גרם במיכל, לא?), כי היא מאוד עשירה ומעדנת את הטעם של הקרם. 
  • גנאש שוקולד: זו הערה בלי קשר למתכון הנוכחי – מכיוון שהפוסט התנסה בהפיכת הגנאש הזה למוס (פשוט קפלו לתוך הגנאש קצפת ממיכל שמנת מתוקה ושלחו למקרר להתמצקות קלה) – הוא ממליץ על זה ביותר!
    טעם הדבש הורגש כשהמוס נזלל לבדו והמרקם היה אוורירי אך כמעט מוצק, מן מוס לעיס וכיפי בלי ביצים בכלל!
  • הבצק: בעקרון הבצק מבוסס על הבצק פריך 123 שהפוסט מחבב עד מאוד וכבר קראתם עליו רבות. במקום 150 גרם קמח הוא החליט לשים 100 גרם קמח ו-50 גרם אגוזי לוז. מכיוון שלא היו לו אגוזי לוז טחונים מראש הבצק היה טיפטיפה טריקי לעבודה, אבל שומדבר שמשטח מקומח, נחישות וחצי שעה במקרר לפני האפיה לא פתרו לחלוטין 🙂 אם יש לכם אגוזי לוז טחונים מראש ("קמח אגוזי לוז" – היש דבר כזה?) – לכו על זה, ואז לא תצטרכו לטחון את האגוזים, אבקת הסוכר והקמח בשלבים במעבד המזון 🙂 
beautifully sliced blue cheese and dark chocolate tart

עוד תמונת חיתוך חתיכית, אמנם בלי פטל אבל עם יופי

🙂 שנה חדשה טובה ומוצלחת שתהיה! 🙂

5 בפברואר 2017

כחומר ביד הבלוגר – טארט מרווה מרענן

ט"ו בשבט מתקרב אלינו בצעדי ענק, ופרויקט כחומר החליט ללבוש ירוק חגיגי במיוחד: עשבי תיבול!

וכמובן, שוב נתקל הפוסט בסאגת ההתחבטויות הקבועה שלו:
*זה* נדוש מדי לדעתו (נענע/ מנתה)
*זה* הוא כבר ניסה וגם ככה זה שטיק של מישהו אחר (בזיליקום – לז'אק ז'נה, מושא הערצתו של הפוסט, האיש בעל השוקולה שו הטוב ביותר בפריז שעוד מגיש לך פרליני שוקולד קטנים ומהממים לצד השוקולה שלא יחסר, השף פטיסייה והפריז ברסט הגבוה מכולם כנראה, יש טארט לימון ובזיליקום שהפוסט הכין עפ"י מתכון שלו כבר)
*זה* אויאויאוי (כוסברה. הפוסט שונא כוסברה!)
*זה* יותר מתאים למאפים מלוחים והפוסט רוצה לאתגר את עצמו עם קינוח (טימין)
ו*זה*.. זה…
פתאום הפוסט חשב על מרווה, ותהה לעצמו איך הטעם המעניין והייחודי שלה ישתלב לו בקינוח.

מסתתרת פה מרווה!

מסתתרת פה מרווה!

מכיוון שהפוסט הוא פרקטי, מיד רכש לעצמו גם נענע, גם טימין וגם מרווה – והמשיך לחשוב במרץ.

ומכיוון שהפוסט הוא גם יעיל – הימצאותם של 4 חלמונים מיותרים במקרר שתלה במוחו רעיון: פטיסייר מרווה. למה? ככה 🙂

בעודו תוהה לעצמו איך טעם המרווה ישתלב בחלביות של הפטיסייר ("מה", אמר לעצמו, "הרי שמים מרווה בריזוטו ופסטה שמנתית וזה, זה לגיטימי!") מצא עצמו הפוסט טורף (מלשון 'מטרפה', כן? עוד לא הגיע שלב האומנומנום) במרץ קרם פטיסייר ריחני ומעניין.

בעודו תוהה לעצמו לאן הקינוח הזה הולך לקחת אותו, החליט הפוסט להתייעץ עם חברו החדש (יחסית): שף ווטסון!
ושף ווטסון החליט לעוף על עצמו בפירגונים למרווה – המון חומרים השתלבו איתה מצוין (או מה שלא תהיה משמעותו של מעגל "סינרג'י" שלם), והפוסט רק היה צריך להחליט מה הוא עושה איתם 🙂
כשאגוזי לוז צורפו למרווה כחיבור מוצלח – הפוסט החליט ללכת על טארט ובו בצק פריך שישלב אגוזי לוז ומרווה קצוצה, וימולא בפטיסייר, שכבר המתין בסבלנות במקרר.
עוד קצת מחקר וגם זסט לימון הוצע על ידי ווטסון, כפרעליו. תוספת מבורכת לכל בצק פריך, הלא כן?
בסוף, כשווטסון הציע להוסיף וויסקי לכל החגיגה הזו – הפוסט כבר ידע מה הוא הולך לרקוח ממוחו הקודח למטבחו ה… זורח (?):

כפרעל ווטסון

כפרעל ווטסון

טארט מרווה מרענן

(5-6 טארטים אישיים או טארט אחד בתבנית 24)

חומרים:

לפטיסייר מרווה:

  • 250 מ"ל חלב
  • 1-2 ענפי מרווה
  • 2 חלמונים
  • 60 גרם סוכר
  • 25 גרם קורנפלור
  • מעט חמאה (כ-15-20 גרם)

לבצק פריך מרווה, לוז, ליים ו-וויסקי:

  • 30 גרם אגוזי לוז טבעיים (לא קלויים)
  • 130 גרם קמח
  • 50 גרם אבקת סוכר
  • 100 גרם חמאה קרה, חתוכה לקוביות
  • 1 חלמון
  • זסט מליים אחד (אפשר גם מלימון קטן)
  • עלי מרווה קצוצים (מענף/ ענף וחצי)
  • 2 כפות וויסקי – לא חובה

לעיטור (לא חובה):

  • מעט זסט ליים
  • מעט עלי מרווה קצוצים
במלוא תפארתו

במלוא תפארתו

הכנה:

מתחילים בהכנת הפטיסייר, כי הוא צריך קירור של כמה שעות במקרר:
שמים את החלב ואת ענפים המרווה בסיר ומביאים לרתיחה עדינה תוך ערבוב מדי פעם (שיעזור לטעם לצאת מהמרווה). מצננים את החלב כחצי שעה (שוב – טריקים להעצמת מיצוי טעם המרווה. בשלב הזה החלב כבר יעלה ניחוח עדין של מרווה – זה די מגניב זה) ומביאים שוב לסף רתיחה.
בקערה חסינת חום טורפים את החלמונים, הסוכר והקורנפלור לתערובת אחידה. אם מאוד קשה לטרוף אותם אפשר להוסיף מעט מהחלב – כל עוד הוא לא חם.
כשהחלב על סף רתיחה מוציאים את ענפי המרווה ומוסיפים כשליש מהחלב אל תערובת החלמונים – וטורפים מיד. אם אתם מעדיפים, אפשר גם להתחיל בהוספה של כמה כפות מהחלב החם, טריפה מהירה מיידית, עוד כמה כפות וחוזר חלילה עד שכשליש מהחלב נטרף לו עם החלמונים 🙂
מחזירים את תערובת החלמונים אל יתרת החלב שבסיר ומחזירים אל האש תוך טריפה מתמדת, עד שהפטיסייר מסמיך. מורידים מהאש ומוסיפים את החמאה, טורפים טוב עד שהחמאה נטמעת כולה בפטיסייר.
מצננים את הפטיסייר בטמפרטורת החדר תוך טריפה מדי פעם (על מנת למנוע היווצרות קרום), וכשהוא צונן- מעבירים אותו למקרר לשעתיים לפחות.

עכשיו מכינים את הבצק:
במעבד מזון שמים את האגוזים והקמח ומעבדים בפולסים עד שהאגוזים טחונים דק ככל האפשר.
הקמח עוזר לאגוזים לא להפוך למחית/ חמאת לוז, כי אגוזים נוטים לעשות זאת 🙂
מוסיפים את אבקת הסוכר, החמאה, זסט הליים ועלי המרווה הקצוצים ומעבדים בפולסים לתערובת אחידה.
מוסיפים את החלמון ואת הוויסקי ומעבדים עד שמתחילים להיווצר גושי בצק. 
מוציאים את הבצק לניילון נצמד, ואם יש עודפים קמח – מעבדים את הבצק מעט בידיים עד להטמעת הקמח. משטחים את הבצק לדיסקית, עוטפים בניילון נצמד ושולחים למנוחה של שעה במקרר. 

תצוגת תכלית או סטיילינג?

תצוגת תכלית או סטיילינג?

אפייה והרכבת הטארטים:
מרדדים את הבצק הקר על משטח מקומח לעובי של 3-4 מ"מ ומסדרים בתבניות הטארט. חשוב להקפיד להצמיד את הבצק לתבנית כמו שצריך, כולל לזוית בין התחתית לדופן (כדאי לנסות ליצור זוית של 90 מעלות – זה עוזר לבצק לא לקרוס באפייה, וזה חשוב כי אנחנו עושים אפייה מלאה בלי משקולות :-O )
את התבניות המבוצקות מחוררים במזלג ושולחים לגלות של כחצי שעה במקפיא. בנתיים מחממים את התנור ל-180 מעלות.
אופים את קלתיות הבצק (כן, כן – מיד מהמקפיא) עד שהם זהובות למדי.
לתבניות אישיות יספיקו 15-20 דקות, ייתכן שתבנית 24 תצטרך סה"כ חצי שעה.
בנתיים טורפים את הפטיסייר הקר ע"מ להחזיר אותו ממרקם פודינגי למרקם קרמי :).
נותנים לקלתיות האפויות להצטנן מעט (שלא ילחיצו את הפטיסייר וזה 😛 ), ממלאים אותם בפטיסייר ואם רוצים – מעטרים במעט זסט ועלי מרווה קצוצים דק.

מגישים, זוללים, נהנים וחוזר חלילה 🙂

חתיך, לא?

חתיך, לא?

הערות, טיפים ורעיונות:

  • כמויות מרווה: הפוסט ניסה לשחק עם כמות המרווה ככה שטעמה לא יהיה חזק מדי, אך גם שיהיה מספיק מורגש. לטעמו הטארט השלם יצא עם טעם מגניב ומרענן של מרווה, וכמו כן לפטיסייר היה טעם מורגש אך עדין של מרווה. שני הטועמים האחרים הרגישו את המרווה יותר בבצק דווקא. מעניין 🙂
    שני ענפי מרווה מכובדים הספיקו אפילו לכמות פטיסייר כפולה, אז הפוסט ממליץ לשים ענף מכובד או שני קטנים בכמות הפטיסייר המצוינת פה ולרחרח את החלב בהרתחה הראשונה. אם הריח חזק מספיק לטעמכם- מצוין, ואם לא- תמיד אפשר להוסיף ענפון 🙂
    לגבי הבצק- הפוסט מאמין שאין חשש בהוספת עלים מיותר מענף אחד. כדאי לא לשים יותר מדי כי הפוסט חושש ממרירות, אבל גם שני ענפים יהיו כנראה בסדר.
  • הכפלת כמויות וכו': לפוסט היו 4 חלמונים מיותמים במקרר ועל כן הוא הכין כמות כפולה של פטיסייר. אם הטעם נשמע לכם מגניב – לכו על זה 🙂
    תוכלו לערום פטיסייר לגובה על הטארטים האישיים, או לחילופין – אם אתם הולכים על טארט מרכזי – ייתכן שתוכלו למתוח את הבצק גם לתבנית של 26 או אפילו 28 – ואז הרבה פטיסייר זה רק לטובה 🙂
  • וויסקי: אז… שף ווטסון, כאמור, טען שוויסקי מתאים פה עם כל החמולה, והפוסט הקשיב לו. אממה, גם הפוסט וגם יתר הטועמים (כולל טועם שהפוסט מחזיק ממנו איש וויסקי 🙂 ) פחות הרגישו בטעם.
    אז ייתכן שהוויסקי עוזר לטעם כללי מגניב של הבצק וייתכן שלא. אם בא לכם על בצק אלכוהולי (בעיקר בקונספט, לא בטעם 🙂 ) – מעולה. אם לא, אתם מוזמנים להוסיף כף-שתיים של חלב או מים קרים לבצק במקום הוויסקי, כדי לשמר את איזון הנוזלים.
    אבל תכלס – בצק פריך עם וויסקי זה מגניב 🙂
  • חמאה בפטיסייר: הפוסט בד"כ לא מוסיף חמאה לפטיסייר שלו (והוא חושב שפטיסייר מחומא נקרא "קרם מוסלין", למדקדקין 😉 ), אבל הפעם הוא חשב שזו תהיה תוספת חיננית שתחמיא למרווה ולמרקם הקרם, שהוא מרכיב די מרכזי בטארט. מבחינתו יצא מוצלח, אבל אם אתם מעדיפים להקליל מעט את הקינוח, ייתכן שכדאי לוותר על החמאה.
  • גיוונים: אז ווטסון טוען שגם כלמיני פירות יער יכולים להשתלב מצוין בשילוש מרווה-זסט-לוז, והפוסט חשב שאולי עיטור הטארט בכמה פטלים יכול להיות רעיון מגניב למדי. זה שהוא לא ניסה את זה- לא אומר שאתם לא יכולים! גם כמה אגוזי לוז קלויים וקצוצים יכולים להיות תוספת מגניבה מעל הפטיסייר לדעתו של הפוסט 🙂
    כמו כן, אם בא לכם קרם קליל יותר, תרגישו חופשי לקפל לתוכו קצת קצפת ללא ממותקת 🙂 זה מניב מהפטיסייר מעין מוס עדין, שזה לא רע בכלל 🙂
אחרון ודי

אחרון ודי

ומה עכשיו? עוד מתכוני עשבי תיבול! נשמע מעניין שם, שווה בדיקה 🙂

6 ביוני 2016

כחומר ביד הבלוגר – בוסטון קרים פאי ברמות של כלה

בואו פשוט נתעלם מזה שעבר נצח וחצי מאז שהשתמענו לאחרונה. אתם תעמידו פנים שסיפורים על מבחנים, עבודות להגשה, מצגות וראיונות עבודה מעניינים אתכם ומעוררים חמלה בלבכם, והפוסט יעמיד פנים שאתם סלחתם ומחלתם. דיל? דיל!

אז חומר הגלם החודשי הוא שוקולד לבן והפוסט מרגיש חובה להתוודות שלמרות שעד לפני זמן לא רב בכלל שוקולד לבן לא היה בדיוק כוס התה שלו (פרט לגנאש שוקולד לבן ופטל אחד מופלא ומהמם), לאחרונה הוא גילה את נפלאות השוקולד הלבן המקורמל – ומאז יש כמעט בכל רגע נתון במקרר שלו צנצנת עם גנאש שוקולד לבן מקורמל וגם פיסות שוקולד לבן מקורמל!
אי לכך ובהתאם לזאת- זה מה שמיד עלה לראשו עם הכרזת חומר הגלם, ועל כן- אתם גם תקבלו מתכון בונוס! 😀

גם וגם

-גם וגם-

בשביל שוקולד לבן מקורמל הפוסט ממליץ לכם להסתמך על המתכון המפורט והמעולה של בצק אלים, כי הוא כבר מפורט ומעולה וגם כי ככה הפוסט יחפור לכם פחות 😛
מה שכן, הוא יכול לתת לכם את רשמיו והמלצותיו:
* הפוסט בד"כ מקרמל כ-300 גרם שוקולד לבן (החבילות שלו הן קצת יותר מ-100 גרם כ"א, לכן הוא בתחום ה"כ-", אבל תכלס – זה בכלל לא מתכון שדורש דיוק בגרמים) ונעזר בקצת שמן קוקוס ליתר בטחון (כשתי כפות).
אמנם השוקולד שלו אמור להיות סבבה (כלומר, עם מספיק שומן משל עצמו שיעזור לו שלא להישרף), אבל עוד קצת שומן זה בד"כ מבורך 🙂 טעם הקוקוס לא מורגש בתוצאה הסופית.

* חום נמוך זה חשוב, וגם לבדוק את השוקולד כל עשר דקות, וגם סבלנות, כי זה עלול לקחת גם שעה עד שהשוקולד יגיע לקרמול אמיתי.
* הפוסט מניח את טבלאות השוקולד בתבנית פיירקס, שם בתנור ומערבב עם מרית כל עשר דקות. כבר קרה לו שהשוקולד נראה יבש קצת ומעמיד פנים שהוא לא רוצה להתערבב כמו שצריך, אבל עוד לא קרה לו שהשוקולד נשרף או התייבש באמת, אז עם חום נמוך, התמדה וסבלנות – תבוא ההצלחה!
* הצבע של השוקולד כשהוא מקורמל כמו שצריך די דומה לממרח לוטוס או ריבת חלב.
*הפוסט בד"כ מחמם קצת שמנת ומערבב עם בערך חצי מכמות השוקולד המקורמל. לא מאוד משנה כמה שמנת, וממש אין צורך ב-250 מ"ל (ע.ע קרטון). זה רק כדי לשמר את השוקולד במרקם גנאשי במקרר וכשרוצים להשתמש בגנאש- תמיד אפשר להוסיף עוד קצת שמנת חמה, לערבב טוב טוב, ואז לזלף או למרוח או להקציף או כל דבר אחר שתרצו לעשות עם גנאש שוקולד.
את החצי השני של השוקולד המקורמל הוא מורח בשכבה אחידה (ככל יכולתו) על נייר אפייה משומן מעט ונותן לזה להתקרר – אפשר בהחלט במקרר. כשזה מתמצק שוברים לחתיכות, מנשנשים קצת ושומרים במקרר לכל שימוש שיעלה ברוחכם.

*למתכון פה נצטרך גם גנאש וגם חתיכות שוקולד. אם אתם רוצים להתפנפן כמו הפוסט – חושו חופשי למרוח את השוקולד לייבוש בצורות מרנינות (*אהמ* לבבות עקומים *אהמ*) (אפשר גם לזלף, כמובן, ליותר דיוק).

ועכשיו: למתכון!

בוסטון קרים פאי קפה ושוקולד לבן מקורמל
(או: הגיע הזמן להכין כבר את העוגה הזו אחרי כמעט שנתיים של מגורים בבוסטון, לא?)

(תבנית 26 מתפרקת)

אז מתכון הבוסטון קרים פאי מבוסס על מתכון של עוגיו.נט, כמובן, עם התאמות לכמויות וגם שינויים של הפוסט – בעיקר לטעמים.

כבר כמה זמן שהפוסט פינטז על להכין גרסה משלו לבוסטון קרים פאי (הוא אפילו עשה קצת מחקר וטעם בוסטוןקריםפאי רגילה ואפילו דונאט בוסטוןקריםפאי!), והשילוב המושלם בין חומר הגלם החודשי ובין חברים שהתארסו ורצו בוסטוןקריםפאי לארוחה לציון האירוע – הולידו את המתכון הזה 🙂

פרוסה זויתית

-פרוסה זויתית-

חומרים:

לעוגה:

  • 3 חלמונים
  • 225 גרם סוכר (אפשר קצת פחות)
  • 180 מ"ל חלב (כ-3/4 כוס)
  • 112 מ"ל שמן צמחי (קנולה. כ-1/2 כוס)
  • תמצית וניל (כפית-שתיים)
  • 240 גרם קמח
  • 9-10 גרם אבקת אפיה (הפסט חושב ששקית זה 10 גרם- אם כן – לכו על זה!)
  • 3 חלבונים
  • 1/4 כפית מלח

להרטבה:

  • 1/4 כוס חלב
  • 2 כפות קלואה או אספרסו

לקרם פטיסייר קפה:

  • 500 מ"ל חלב
  • מעט תמצית וניל או חצי מקל וניל
  • 2 כפות אבקת קפה נמס או ככפית אבקת אספרסו (לפוסט אין קפה נמס אז הוא השתמש באבקת אספרסו, כלומר מה שיוצא אם פותחים קפסולה :). יצא טעים והוא ממליץ, רק חשוב לטעום ולוודא שטעם הקפה לא חזק לכם מדי. כמו כן, אפשר פשוט להוסיף שוט אספרסו מוכן ואולי להוריד כמות נוזל זהה מהחלב – רק תוודאו שזה מספיק חזק לכם…)
  • 4 חלמונים
  • 140 גרם סוכר
  • 50 גרם קורנפלור

לציפוי השוקולד:

  • 200 גרם שוקולד לבן מקורמל
  • כ-200 מ"ל שמנת מתוקה

לקישוט, אם רוצים: לבבות (או שברי) שוקולד לבן מקורמל

(הפוסט מתחנן לסליחתכם על הצילומים הגרועים...)

-עוגה שנזללת במהירות מצטלמת בחופזה?-

הכנה:

מתחילים בפטיסייר, כי הוא צריך להתקרר:
פותחים את מקל הוניל ומוציאים את הגרגירים בעזרת גב סכין. את המקל, הגרגירים, הקפה והחלב מביאים לסף רתיחה בסיר קטן. בנתיים טורפים את הסוכר+קורנפלור עם החלמונים בקערה.
כשהחלב על סף רתיחה והחלמונים טרופים היטב שופכים לאט לאט, כל פעם קצת, מהחלב אל תערובת החלמונים – ומיד טורפים. רק כשאחיד- שופכים עוד קצת. ככה ממשיכים עד שערבבנו כ-1/3 מתערובת החלב אל תוך החלמונים.
אחרי שהחלמונים + 1/3 חלב טרופים ואחידים מחזירים אותם לסיר ומיד ממשיכים לטרוף.
מחזירים את הסיר לאש נמוכה- בינונית וממשיכים לטרוף עד שזה מגיע לסמיכות הרצוייה בעיניכם (פחות או יותר לכיוון של פודינג), מורידים מהאש ומצננים לטמפרטורת החדר, תוך שמדי פעם טורפים על מנת למנוע היווצרות קרום. אחרי שהקרם מגיע לטפרטורת החדר יש לשלוח אותו לגלות של כשעתיים במקרר.

ממשיכים לעוגה:
מחממים תנור ל-180 מעלות ומשמנים את התבנית (אם אתם בוחרים בתבנית מתפרקת, כמו הפוסט- הוא ממליץ על לשים נייר אפיה על התחתית, ללכוד אותו עם הדפנות ולשמן אותו ואת הדפנות – זה עוזר בשינוע העוגה אח"כ וגם עוזר לא לשרוט את התבנית בעת החיתוך).
בקערה בינונית טורפים יחד (מטרפה ידנית) את החלמונים, הסוכר, השמן, החלב ותמצית הוניל – עד לאחידות. מוסיפים קמח ואבקת אפיה ומערבבים שוב עד לאחידות.
בקערת מיקסר נקיה מקציפים את החלבונים עם המלח עד לקצף יציב (לא נוקשה מדי). מוסיפים כ-1/3 מהקצף לתערובת העוגה ומערבבים טוב – זה עוזר "להקליל" את תערובת העוגה ומקל על הקיפולים. עכשיו מוסיפים את שאר הקצף ומקפלים בעדינות עד שהתערובת אחידה.
יוצקים לתבנית ומיישרים את החלק העליון, ואופים כ-40 דקות, או עד שקיסם יוצא עם פירורים לחים בלבד.
לעוגה המוכנה נותנים להצטנן טוב לטמפרטורת החדר- ואז אפשר לפרוס אותה לשתי שכבות עם סכין לחם (ארוכה ומשוננת). גם פה הפוסט ממליץ על סבלנות – לסובב את העוגה לאט תוך כדי חיתוך עדין עד ששתי השכבות נפרדות. אם רוצים- אפשר ליישר קצת את החלק העליון להורדת הגבעה, אבל לא חייבים.

ובאשר לגנאש:
אם אתם מכינים את השוקולד הלבן המקורמל מראש: כאמור- כשהשוקולד הלבן שלכם התקרמל כהלכה קחו 200 גרם ממנו ותערבבו עם קצת שמנת מתוקה שחיממתם מבעוד מועד – עד שהגנאש אחיד ומבריק. את זה תשמרו במקרר עד שיבוא לכם על העוגה. כשאתם מכינים את העוגה תוסיפו עוד שמנת מחוממת (השלמה ל-200 מ"ל, בערך), תערבבו טוב עד אחידות שוב – ותנו לגנאש להתקרר חצי שעה במקרר לפני שאתם יוצקים אותו על העוגה.
אם אתם מקרמלים במיוחד בשביל העוגה – אתם מוזמנים לערבב את ה-200 גרם שוקולד לבן מקורמל עם 200 מ"ל שמנת מתוקה מחוממת, לערבב עד שהגנאש אחיד ומבריק – ולתת לו לנוח במקרר כחצי שעה.

להרכבת העוגה:
ערבבו את החלב והקלואה (או אספרסו) טוב והספיגו את הנוזלים בשכבת העוגה התחתונה.
הוציאו את הפטיסייר מהמקרר ותנו לו טריפה טובה, כדי שיחזור לעצמו ולמרקמו – ומרחו אותו על העוגה! 🙂
***
עוגיו.נט הציעה לשים חצי מהקרם על שכבת העוגה התחתונה וחצי מהקרם על שכבת העוגה העליונה, אבל במחקר בוסטוןקריםפאי של הפוסט נראה היה שהקרם מופיע רק באמצע, ובנוסף – הוא לא רצה שטעם הקפה ישתלט יותר מדי, אז הוא בחר למרוח מהקרם רק באמצע. ייתכן ויישארו לכם שאריות קרם, אבל מקסימום תטבלו בהם תותים או משהו 🙂
***
מניחים את שכבת העוגה העליונה מעל לקרם ו"מועכים" קצת את העוגה (פשוט מפעילים מעט לחץ מלמעלה כדי שהכל יידבק לו יחדיו).
עכשיו אתם לגמרי יכולים לתת לעוגה לנוח קצת ולספוג טעמים לפני פיזור הגנאש. אתם יכולים גם לתת לה לנוח אחרי הגנאש – מה שבא!
כשהעוגה מורכבת הניחו אותה על רשת או על קרש חיתוך (כל מה שאתם בסדר שיתלכלך בשוקולד) ופשוט שפכו עליה את הגנאש עד לציפוי, כולל הצדדים. פזרו מלמעלה את השברים המדוברים (או את הצורות המסוגננות!) בשביל הכיף (תרגישו חופשי  גם לזלף מעט פטיסייר או להוסיף מעט קצפת, אם כי הפוסט חושב שהעוגה מאוד עשירה כמו שהיא).

בתאבון!

רגע מכונן (אם כי תמונה מעט כעורה..)

-רגע מכונן-

הערות, טיפים ורעיונות:

  • חדי העין שביניכם בטח הצליחו להבחין שהגנאש של הפוסט היה קצת נוזלי מדי.
    א. צדקתם!
    ב. כן, היה גנאש בכל מקום
    ג. בקטנה, היה טעים 🙂
    מה שקרה זה שהפוסט שם את הגנאש שלו לקירור, אבל זה היה יותר מחצי שעה. הוא חשש שהגנאש לא ייזל בכלל, ולכן חימם אותו במיקרו ל-30 שניות.. זה היה יותר מדי. פשוט תשימו לב לגנאש הצונן שלכם, ותראו שהוא מספיק נוזלי בשביל שיוכל לכסות את העוגה (תכלס זה יותר "צמיגי" מנוזלי, אבל זה מזכיר לפוסט שיעורי מדע מהיסודי…), ולא נוזלי מדי.
    כמו כן, אתם יכולים גם לשים פחות מ-200 מ"ל שמנת מתוקה ולראות מהי מידת הנוזליות של הגנאש. תמיד אפשר להוסיף עוד קצת שמנת מחוממת ולערבב, אבל קשה להפוך גנאש נוזלי מדי לפחות נוזלי 😛 אם אתם חוששים שהוא נוזלי מדי -אין בעיה לעשות בו שימוש כרוטב! אפשר לפזר על העוגה עוד מעט פטיסייר קפה בשביל היופי, לשים בו את שברי השוקולד הלבן המקורמל ולשים מלאאאא רוטב-גנאש מלמעלה, מלמטה ובצדדים של הצלחת 😀
  • כדאי מאוד לתת לעוגה לנוח קצת ולספוג טעמים לפני האכילה. היא לגמרי יכולה להסתפק במנוחה במקרר מרגע שהארוחה מתחילה ועד שמגיע תורה. הפוסט הוסיף את הגנאש והקישוטים ממש לפני האכילה, אבל אפשר גם לפני הקירור.
  • נראה לו, לפוסט, שלשם שינוי אין לו המון הערות. שוקולד לבן מקורמל זה אדיר, בוסטוןקריםפאי זה מגניב, שילוב הטעמים מאוד כיפי לדעתו, עם העוגה הונילית, הפטיסייר המעורר והגנאש המקורמל 🙂 וזה לא מסובך להכנה! אם כבר הכנתם פטיסייר אי פעם ואם כבר פרסתם עוגה לשתי שכבות – כל מה שאתם צריכים זה קצת זמן (בשביל כל מה שצריך להתקרר) וזהו 😀
אומנומנום!

-אומנומנום! (וכמו כן- סטייל!)-

מתכון בונוס: בראוניז שוקולד לבן מקורמל וקקאו גרוס
(או- אומייגוד)

היוש

-היוש-

חומרים:

  • 1 מתכון בראוניז של הפוסט (נגיד מפה, אבל בלי ההום-מייד חלבה, או מפה, אבל בלי הקרד…)
  • שברי שוקולד לבן להנאתכם וטעמכם
  • פולי קקאו גרוסים

הכנה:

מכינים את הבראוניז כרגיל ולפני האפייה מפזרים שברי שוקולד לבן מקורמל (מטביעים אותם טיפה בבלילה) ופולי קקאו גרוסים. זו גרסה טעימה ב-ט-י-ר-ו-ף של הבראוניז ומושחתת להחריד. מעולה!
הפוסט גם ניסה את זה עם גנאש שוקולד לבן מקורמל במקום שברים- זה קצת פחות מגניב, כי השברים אמנם נמסים קצת בחום אבל בכ"ז מצליחים להישאר כצ'אנקס מלאי טעם, בעוד הגנאש נטמע טיפה יותר מדי. אז לכו על שברים! במילא יישארו לכם מהבוסטוןקריםפאי 🙂
הפוסט גם ניסה לפזר מעט מלח גס (מאלדון) מלמעלה וזו תוספת שווה לאללה למי שאוהב קצת מלוח עם הקינוח שלו.
הבראוניז, כרגיל, פאדג'יים ומאוד מרירים, ופולי הקקאו מוסיפים מרירות ואף קראנץ', בעוד השוקולד המקורמל מוסיף מתיקות ומתאזן עם הכל, והמליחות משתלבת יופי 🙂

IMG_20160530_232713~2

-עובד גם בגרסת התבנית! (שימו לב למלח בצד השמאלי…)-

וכמובן שאם בא לכם על עוד מתכונים שוקולדיים לבנים מופלאים – יש גם יש!

5 בפברואר 2016

כחומר ביד הבלוגר – לוז להמונים

אז יום הנוטלה העולמי!
והוא אפילו חוגג עשור!

כנראה שזו הפעם הראשונה שהפוסט משתתף באירוע-אוכל רשמי שאינו יום-פרסום-מתכוני-כחומר. הידד! 🙂

אז כשהוא הבין שחומר הגלם החודשי הוא אגוזי לוז הוא קודם כל שמח כי זה טעים, ואז שמח כי זכר שיש לו מתכון שכבר מחכה לפרסום מזה זמן מה (ותכלס- הוא כבר מלמל לעצמו כשכחומר הגלם יהיה אגוזי לוז יהיה לו סופסוף תירוץ טוב לפרסם אותו), ולבסוף שמח כי כשהוא הבין שזה גם יוצא על יום הנוטלה – הוא גם הבין שסופסוף לא תהיה לו ברירה והוא ייאלץ לפרסם מתכון אחר שהוא הבטיח כבר די מזמן…
או לסיכומה של פסקה – לוז להמונים!

קבלו שני מתכונים מפנקים –
האחד לגלידה מושחתת עד כלות בכמעט כלום עבודה. הדבר שיגרום לאורחים שלכם לקלל אתכם קצת בלב אבל ללקק את הקערות (נא להגיש בקערות רחבות).
והשני לטארט (פאי, הפוסט מתעקש לקרוא להכל פאי) מושקע וייצוגי שמשמח לבב אנוש ומוקדש לאנשה אחת מיוחדת:

גלידת נוטלוטוס
(או: גלידת נוטלה עם סווירלים של לוטוס)
(או: שחיתות לשמה)

(די הרבה גלידה 🙂 )

בא לכם להכין גלידה ואין לכם מכונת גלידה?
מתחשק לכם קינוח מושחת שאי אפשר להפסיק לזלול אבל גם בא לכם שיהיה קריר ומגניב?
שמנמנים בנפשכם?
הגעתם למקום הנכון!

הפוסט גאה להציג:
גלידה מושחתת ונפלאה בכלום עבודה!
(הפוסט הבטיח וסופסוף זה מגיע…)

המתכון, כזכור, מבוסס על המתכון של גלידת חמאת הבוטנים של מורקייק (כלומר- מתכון הריסס קאפס הקפואים של מורקייק, שמכילים גלידת חמאת בוטנים), שמאז שהוא פורסם גרם לפוסט לפנטז על גלידות שונות ומשונות שהוא יכול להכין בעזרתו. משום מה דווקא המעבר לבוסטון גרם לפוסט להחליט שסופסוף הוא יתנסה במתכון- והוא מתחרט על כל הזמן שבזבז לפני שניסה את הגלידה הזו 😉

 

להלן - מיכל. כל מה שצריך מפה זה כפית

להלן – מיכל. כל מה שצריך מפה זה כפית

חומרים:

  • פחית חלב מרוכז (כמעט 400 גרם)
  • 200 גרם נוטלה
  • 500 מ"ל (2 קרטונים) שמנת מתוקה להקצפה
  • ממרח לוטוס- כאוות נפשכם!

הכנה:

טורפים את הנוטלה והחלב המרוכז בקערה גדולה (יאפ. גדולה. כל הגלידה שלכם צריכה להכנס לפה עוד מעט ואתם תצטרכו לקפל – אז אל תחששו לשלוף את הגודזילה מהארון…) עד לתערובת אחידה. זה הבסיס של הגלידה שלכם ואתם רוצים אותו אחיד למדי כדי שהגלידה תהיה אחידה בטעמה.

IMG_20160109_171740

הנוטלה בויז לפני האיחוד המרגש

מקציפים את השמנת המתוקה בקערה נפרדת לקצפת. הפוסט תמיד מקציף לרמת קצת-יותר-מקצפת-רכה כי הוא לא אוהב את הקצפת שלו נוזלית מדי.
מאחדים את הקצפת עם תערובת הנוטלה בתנועות קיפול. הפוסט ממליץ להוסיף כל פעם חלק מכמות הקצפת ולקפל עד שאחיד. זה מקל על הקיפול כי כל פעם התערובת הופכת אוורירית יותר והנוטלה פחות "מפילה" את כל ההקצפה שהמיקסר שלכם טרח עליה ;-P

IMG_20160109_173711

הקיפול הוא חברך – שמור עליו

מעבירים את תערובת הגלידה שלנו לכלים המיועדים להקפאה שלכם (כלי פלסטיק הם בחירה לגיטימית לגמרי. כןכן, גם הכלים הממוחזרים של הגלידה- רק תשימו לעצמכם תזכורת שזו גלידת נוטלוטוס אלוהית ולא שוקו-וניל סטנדרטית 😉 ). כדאי למלא את הכלים עד 3/4 גובה בערך כדי שעם הסווירלים המיכל לא יעלה על גדותיו.
בעזרת כפית מפזרים לוטוס על פני התערובת (הפוסט ממליץ על כמה שיותר מקומות עם לוטוס, אבל לא צריך כפית שלמה בכל מקום, כי תכלס הלוטוס קופא לגוש ולא מתערבב- אז עדיף הרבה הפתעות קטנות 🙂 ) ומשיישים מעט בעזרת סכין.
מקפיאים את הגלידה לפחות 6 שעות.
זוללים ישר מהמיכל!

IMG_20160120_205529

הערות, טיפים ורעיונות:

  • התוצאה הסופית היא מעין מוס קפוא – גלידה במרקם מוסי ומאוד מענג. לא המרקם של הגלידה שתקנו בסופר, אבל עדיין מאוד גלידתי וכיפי. 
    אצל הפוסט היא החזיקה שבוע במקפיא בלי לשנות את המרקם בכלל (פשוט חוסלה אחרי שבוע).
  • הסווירלים: הפוסט אמנם לא ניסה את זה אבל ישמצב שאם אתם רוצים שהסווירלים יהיו יותר סווירלים ופחות צ'אנקס (כלומר- יתמזגו יותר עם הגלידה ולא יהיו גושי הפתעה סנובים) אפשר לרכך מעט את הלוטוס במיקרו ולערבב אותו עם מעט שמנת מתוקה.
  • עוד אנקדוטת סווירלים: בפעם האחרונה הפוסט עשה "שתי שכבות גלידה" – שם חצי מתערובת הגלידה, פיזר עליה סווירלים והטביע אותם קצת, שפך מעליהם את שאר הגלידה והוסיף עוד סווירלים. שלא יחסר, מה שנקרא.
    למרבה השמחה והששון הסווירלים לא שוקעים לתחתית, אז אשכרה אפשר לבחור את המיקום שלהם ולהוסיף מהם עוד ועוד. ותקשיבו – אתם רוצים הרבההההה סווירלים בגלידה שלכם! 🙂
  • אפשר להחליף את הנוטלה בכל ממרח שמתחשק, בהתאם לצורך, אפילו בגנאש שוקולד, אם אתם לא בחשק לגלידת נוטלה אלא לגלידת שוקולד.
    ניתן גם להכין את הגלידה ללא ממרח בכלל – רק חלב מרוכז וקצפת – ולהוסיף וניל. זה כנראה המתכון המקורי (אליו הפוסט הגיע דרך הלינקים של מורקייק, כמובן 🙂 )
  • כנ"ל עם התוספת (שהיא בכלל לא בגדר חובה) – אפשר לגוון!
    למשל:

    גלידת נוטלה עם סווירלים של חמאת בוטנים (הפוסט ניסה- מאוד טעים, אבל צריך חמאת בוטנים טובה ולא כבדה מדי. הפוסט נוטה להחזיק בביתו חמאת בוטנים טבעית שאינה ממותקת בכלל וישמצב שזה פחות מתאים לגלידה הזו)
    גלידת חמאת בוטנים עם שוקולד צ'יפס: 200 גרם חמאת בוטנים עם החלב המרוכז (במקום הנוטלה) ושוקולד צ'יפס במקום סווירלים. רק קחו בחשבון שהצ'יפס יהיו קשים קצת כשהם קפואים.
    גלידת לוטוס! עם ממרח לוטוס מעורבב עם החלב המרוכז. כמובן שאפשר לעשות את הנגטיב של המתכון של הפוסט ולהוסיף סווירלים של נוטלה. חיחי!
    גלידת שוקולד עם חתיכות פרי: שוקולד לטעמכם (נוטלה או גנאש) לבסיס הגלידה ופרי שמתאים להקפאה. פירות יער למשל- ילכו פה מצוין! ותכלס, גם גלידת חמאת בוטנים עם חתיכות פרי יכולה להצליח!
    חידוש עדכני במיוחד: גלידת מנטה שוקולד צ'יפס (!): אם יש לכם תמצית מנטה אפשר להכין את הגלידה על בסיס חלב מרוכז וקצפת בלבד, כשלחלב המרוכז תערבבו כמה טיפות תמצית מנטה. לתערובת הגלידה תוסיפו שוקולד צ'יפס כאוות נפשכם 😀 כמו כן, אפשר לשלב פטיסייר שוקולד בגלידה הזו. הוא קופא ממש יפה, מסתבר.
בתאבון!
הצעת הגשה: מסנדווץ' בתוך עוגיות שוקולד צ'יפס, לקוקילדה לא חוקית בעליל

הצעת הגשה: מסנדווץ' בתוך עוגיות שוקולד צ'יפס, לקוקילדה לא חוקית בעליל

הפאי של נילי – לוז, וניל ושוקולד
(או: Fuck Cancer Pie)

(פאי אחד מוצלח מאוד. תבנית 24 כעקרון, אבל גם 26 תעבוד כנראה)

 

ובכן, הפאי (…) הזה מוקדש לנילי, כפרעליה.
אי אז כשהפוסט הכין לידוע את החמודי פאי, נילי סיפרה שהתגלה אצלה סרטן.

א. אל דאגה, הכל בסדר אצלה, טפו טפו. 
ב. תגובתו האינסטנקטיבית (ואולי הדבילית-משהו) של הפוסט הייתה להציע לה פאי לבקשתה, שיותאם למאוויה ויוקדש לה.

תגובתה של הנילי? מייל בזו הלשון:
"חברים יקרים, האם תצליחו ליצור פאי מהמרכיבים הבאים (חלקם או כולם)
חמאה
סוכר
קמח (לבן!!!! אני לא בקטע של בריאות עכשיו)
וניל
אגוזים (כל סוג במיוחד לוז)
נוגט
שוקולד איכותי
קרם פטיסייר
פרנג'ליקו
חמאה (כבר אמרתי?)
אהמממ. זהו נראה לי… אני מזילה ריר על הפאי הדמיוני."

נילי פאי!

נילי פאי!

כאמור – כפרעליה 🙂

אז הפוסט הכין לה את העוגה הבאה, שהצליחה להכיל את כלללל הרשימה הזו (אם כולנו מסכימים ש"נוגט" שווה פרלינה, כן? 🙂 ) :

חומרים:

לבצק הפריך (לקוח מהמתכון הזה של עוגיו.נט):

  • 150 גר' קמח לבן
  • 40 גרם אגוזי לוז טבעיים
  • 120 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות
  • 40 גרם סוכר
  • 1-2 כפיות ליקר פרנג'ליקו (לא חובה. ניתן לשים כפית תמצית וניל במקום או ליקר אגוזי אחר)
  • קורט מלח
  • חלמון
  • 2 כפות חלב

לפטיסייר וניל:

  • 250 מ"ל חלב
  • 1/2 מקל וניל
  • 2 חלמונים
  • 70 גרם סוכר
  • 25 גרם קורנפלור

למלית בראוני:

  • 200 גרם שוקולד מריר 60% מוצקי קקאו קצוץ
  • 200 גרם חמאה, חתוכה לקוביות
  • 3 ביצים
  • 1 כפית תמצית וניל
  • 250 גרם (¼1 כוסות) סוכר
  • 2-4 כפיות אבקת פרלינה (אפשר גם מחית פרלינה ואם אין בכלל – אפשר להוסיף קצת נוטלה, גם היא תתן טעם לוז-י)
  • 70 גרם (1/2 כוס) קמח
  • 50 גרם (1/3 כוס) אבקת קקאו 
  • קורט מלח

לעיטור אגוזי לו מקורמלים:

  • 50 גרם אגוזי לוז טבעיים
  • 40 גרם סוכר
  • קורט מלח
צלחת ההגשה באדיבות נילי

צלחת ההגשה באדיבות נילי

הכנה:

מכינים את קרם הפטיסייר:
מערבבים סוכר וקורנפלור בקערה עמידה בחום.
פותחים את מקל הוניל ומוציאים את הגרגירים בעזרת גב סכין. את המקל, הגרגירים והחלב מביאים לסף רתיחה בסיר קטן (בנוהל, הפוסט ממליץ "למעוך" מדי פעם את מקל הוניל על דפנות הסיר על מנת להוציא ממנו יותר טעם ויותר גרגירים אל החלב).

טורפים את הסוכר+קורנפלור עם החלמונים בקערה (בהתחלה זה לא נראה כאילו זה לא יצליח להתערבב לעולם כדי משהו נוזלי ואחיד, אבל אחרי מעט מנוחה ביחד החלמונים מסכימים להיות חברים של הסוכר ואפשר גם אפשר לטרוף את זה למשהו אחיד יחסית) (טיפ ממארינקא הכפרעליה- אפשר להוסיף מעט מהחלב המתחמם לתערובת ע"מ לעזור לה להתערבב בקלות – לא צריך לחכות לסף רתיחה של החלב אבל כן צריף לטרוף טוב טוב ובמהירות כדי להימנע מקרישה של החלמונים).
כשהחלב על סף רתיחה והחלמונים טרופים היטב שופכים לאט לאט, כל פעם קצת, מהחלב אל תערובת החלמונים – ומיד טורפים. רק כשאחיד- שופכים עוד קצת. ככה ממשיכים עד שערבבנו כ-1/3 מתערובת החלב אל תוך החלמונים (השוואת טמפרטורות – יה בייבי! 😛 )
אחרי שהחלמונים + 1/3 חלב טרופים ואחידים מחזירים אותם לסיר ומיד ממשיכים לטרוף.
מחזירים את הסיר לאש נמוכה- בינונית וממשיכים לטרוף עד שזה מגיע לסמיכות הרצוייה בעיניכם (פחות או יותר לכיוון של פודינג), מורידים מהאש ומצננים לטמפרטורת החדר.
כידוע – הפוסט לא דוגל בניילון נצמד אלא מעדיף לטרוף מדי כמה דקות את הפטיסייר (כדי למנוע היווצרות קרום).

אחרי שהקרם מגיע לטפרטורת החדר יש לשלוח אותו לגלות של 2-3 שעות במקרר.

מכינים את הבצק הפריך: 
במעבד מזון עם להב פלדה מניחים יחד חמאה, קמח, סוכר, פרנג'ליקו ומלח, ומעבדים בפולסים עד שמתקבלת תערובת פירורית.
מוסיפים את החלמון והחלב וממשיכים לעבד עד שנוצרים גושי בצק.
מאחדים את גושי הבצק בידיים לדסקית בעובי של כסנטימטר, עוטפים בנילון נצמד ומצננים 20-30 דקות במקרר.

מכינים את המלית:
ממיסים שוקולד וחמאה על בן מארי או במיקרוגל (בזהירות, בפולסים של 30 שניות ולערבב בין לבין, שלא יישרף…).
מקציפים ביצים, וניל וסוכר כ-4-5 דקות לתערובת תפוחה ובהירה.
מוסיפים את תערובת השוקולד והחמאה ומערבלים (אפשר להמשיך עם המיקסר) לתערובת אחידה.
מוסיפים את הפרלינה ומערבבים טוב טוב עד שאחיד.
***
הפוסט ממליץ לטעום טיפה את התערובת בשלב הזה- רק כדי לוודא שטעם הפרלינה (או הנוטלה, אם אתם ממש מתרגשים לרגל יום הנוטלה…) מורגש דיו.  אם אתם ממש מעדיפים שלא לאכול ביצים חיות – אפשר לערבב את הפרלינוטלה (חיחי) עם תערובת השוקולד והחמאה- לפני ההוספה לביצים
***
מנפים פנימה קמח, אבקת קקאו ומלח ומערבבים בעזרת כף עץ או מרית רק עד למרקם אחיד. נזהרים מערבוב יתר.

מרכיבים ואופים את הפאי:
מרדדים את הבצק המצונן על משטח מקומח, או – אפילו יותר טוב – על הניילון הנצמד.
משטחים את הבצק בתבנית (אם רידדתם אותו על הניילון הנצמד יהיה קל להעביר אותו לתבנית עם הניילון ואז לקלף בזהירות את הניילון) – חשוב להקפיד להצמיד את הפינות לתבנית (המקומות בהם הבצק מתקפל בין תחתית התבנית וצידיה)
***
אם הבצק נדבק או מעצבן – אל תחששו מלהתעסק איתו טיפה. אמנם זה בצק פריך ועדיף כמה שפחות התעסקות, אבל מותר קצת לעצב אותו כדי שייכנס לתבנית 🙂
***
את הבצק דוקרים במזלג ושולחים לכמה דקות לפריזר/ חצי שעה במקרר. (אם ממש ממהרים – אפשר לדלג על השלב הזה)
אופים את הבצק כ-10 דקות ב-180 מעלות, שרק יזהיב קצת. (אין צורך בחרוזי אפייה..)

על הבצק האפוי למחצה שופכים את מלית הבראוני הלוזית.
אופים את הפאי 20-22 דקות בחום של 180 עד שפני המלית יציבים וקיסם יוצא לח מאוד (אבל לא עם בלילה נוזלית לחלוטין עליו 🙂 )
ייתכן שהמלית תיסדק באזור שולי הפאי – זה לא נורא בכלל.
מצננים את הפאי ולאחר מכן שולחים אותו למקרר עד להגשה.

מכינים את קישוט אגוזי הלוז המקורמלים:
שמים את הסוכר בסיר בעל תחתית עבה וממיסים עד לקבלת קרמל (ניתן להוסיף כף מים בתחילת התהליך אם זה מקל עליכם).
ברגע שהסוכר נמס לגמרי, ומתחיל לקבל צבע ענברי מוסיפים את המלח ואגוזי הלוז, ומערבבים בכף עץ עד שהאגוזים מצופים לחלוטין בתערובת הקרמל.
שופכים את האגוזים המקורמלים על נייר אפייה (אפשר לשמן אותו קלות לפני), מפזרים את האגוזים כך שיווצרו לנו אגוזים בודדים מצופים קרמל או גושים קטנים (כראות עיניכם) ומצננים את התערובת.
כשהקרמל התקשה והתקרר – מפרידים את הגושים הקטנים/ האגוזים הבודדים.

"מצלחתים" ומגישים:
מוציאים את הפאי הקר מהמקרר ומניחים על צלחת הגשה.
טורפים את קרם הפטיסייר הקר עם מטרפה בכדי להחזיר לו את המרקם שלו.

מורחים את הפטיסייר על הפאי הקר (בעזרת פלטה/ סכין/ גב של כף/ מרית/ מה שיש לכם ביד באותו רגע) – הפוסט ממליץ לא להתקמצן על הפטיסייר – ניתן לשים על הפאי את רוב (אם לא כל) הכמות – הפטיסייר הונילי מוסיף מאוד לפאי העשיר.
מפזרים לוזים מקורמלים כראות עיניכם (הפוסט ניסה לעשות מעגל על ההיקף החיצוני תוך דאגה פסבדו-פדאנטית שכל פרוסה תקבל לפחות מקורמלוז (!) אחד)…
ומגישים!

להלן - מעגל מקורמלוזים

להלן – מעגל מקורמלוזים

הערות, טיפים ורעיונות:

  • הפוסט בהחלט ממליץ לכם להכין את העוגה הזו – היא טעימה ומפנקת!
  • לגבי הקישוט – הפוסט ניסה ללכת על אגוזי לוז שלמים מקורמלים, בעודו מהגג בקישוטים אלגנטיים. תכלס – לכו עם מה שבא לכם. גם אגוזי-לוז-מקורמלים קצוצים יכולים להיות אחלה קישוט שהוא גם תוספת טעם וקראנץ' משובחת
  • הפוסט באמת ניסה ליצור פה פאי (…) ונילי ושוקולדי עם כמה שיתר טעמי לוז שמשולבים בו. תרגישו חופשי להוסיף קצת פרנג'ליקו, למשל, או להסיט את הפאי לכיוון שקדי יותר אם בא לכם
  • בתאבון! 🙂

עוד מתכוני לוז? כמובן – רק תבקשו 😉

 

 
4 בינואר 2016

כחומר ביד הבלוגר – תה ירוק זה לא צחוק

אי אז מזמן, לפני קצת יותר מ-4 שנים (!) סיפר לכם הפוסט על עוגת חתונה שהוא הכין עם הגברת מארינקא הידועה, לכבוד חתונתם של זוג חברים יקר ומגניב. מדובר היה בעוגת לימונית ומופלאה, שאמנם דרשה קצת הקצפות וקיפולים בהכנתה, אבל תכלס היא די straight forward לכל מי שכבר אפה בימיו, והיא לגמרי שווה את ההכנה. זוהי מעין עוגת טורט (לכן ההקצפות המדוברות, וכן הקיפולים), שיוצאת עסיסית ולימונית להפליא (ולא "חנק", כפי שקורה לעיתים עם עוגות טורט), מתאימה כמעט לכל דבר שתשדכו לה, מתמסרת בקלות יחסית לחיתוך לשכבות, ו… נותנת פתרון נפלא לימים בהם אתם תקועים עם 6 ביצים עודפות? 😉

הפוסט כבר הכין את העוגה המדוברת במספר הזדמנויות ובמספר שילובי טעמים, והוא לגמרי לגמרי ממליץ עליה בכל פה!
בונוס מגניב – העוגה עצמה (בלי הקרמים) פרווה, שזה יתרון לא רע בכלל 🙂

אני לימונית ונפלאה. וצנועה!

ועכשיו, לרגע של כנות – בהתחלה, כשהפוסט הבין שחומר הגלם הפעם הוא תה, מוחו מיד נדד דווקא למחוזות הארל גריי ונסיונות לשדכו לשוקולד, אבל פתאום הוא נזכר שיש לו בבית אבקת תה ירוק (הפוסט היה גאה לכנותה מאצ'ה ולהצטרף לטרנד העולמי, אבל תכלס מדובר באבקת תה ירוק סינית, ולא יפנית, שאמנם אשכרה מגיעה מסין ולא תמיד אפשר למצוא עליה את התרגום לאנגלית, אבל היא בצבע ירוק-אפרפר במקום הירוק הזרחני של בת דודתה היפנית המגניבה :-O ).
או-אז גלגלי מוחו החלו מסתובבים במהירות. מפטיסייר תה ירוק נדדו המחשבות לעוגת הלימון המפורסמת, משם הפטיסייר הפך לגנאש, נוסף קישוט פטל והמסיבה החלה 🙂

גם כלבלב הבית הצטרף למסיבה!

גם כלבלב הבית הצטרף למסיבה!

עוגת תה ירוק ולימון

(עוגה עגולה בתבנית 26)

חומרים:

לעוגה (מבוססת על מתכון שהפוסט והמארינקא מצאו אי אז פה):

  • 6 ביצים
  • 180 גרם סוכר (מחולק לשני חצאים של 90 גרם האחד 🙂 )
  • 180 גרם קמח
  • 60 גרם שמן
  • 6 גרם אבקת אפייה
  • 2 לימונים (או 4 ליים)

לסירופ תה ירוק:

  • 2/3 כוס מים
  • 1/2 כוס סוכר
  • 2 כפיות אבקת מאצ'ה או 1-2 תיונים של תה ירוק

לקרם:

  • 200 + 100 גרם שמנת להקצפה
  • 200 גרם שוקולד לבן
  • 2-3 כפיות מאצ'ה או  1-2 תיונים של תה ירוק

לקישוט

  • פטל מיובש בהקפאה (לפי מורקייק אפשר להשיג כזה פה בארץ), או לחילופין – פטל או תותים טריים. הקישוט אינו חובה, אבל מוסיף קצת צבע ויופי, ובהחלט טעם 🙂

הכנה:

מתחילים בהכנת הגנאש:
אם משתמשים באבקת מאצ'ה – מביאים את השמנת לסף רתיחה (בסיר קטן או במיקרו, בפולסים), מוסיפים את השוקולד הלבן, ממתינים כשתיים-שלוש דקות, ומערבבים לגנאש חלק. מוסיפים את האבקה, ומערבבים שוב לגנאש אחיד.
אם משתמשים בתיונים הפוסט ממליץ להביא קצת יותר מ-200 גרם שמנת לסף רתיחה עם תיון או שניים (לטעמכם, הפוסט חושב שגנאש עם תיון אחד עלול לצאת חלש מדי), ולקרר את השמנת עם התיונים בתוכה על מנת שתספוג עוד טעם.
מהשמנת-תה מודדים 200 גרם (אפשר להיפטר מהתיונים בשלב זה), מביאים לסף רתיחה ושופכים על השוקולד. שוב- נותנים מנוחה של מספר דקות ומערבבים לגנאש חלק.
בשני המקרים, אם נשארים גושי שוקולד קטנים שלא נמסים – אפשר להחזיר את הגנאש למיקרו (או לסיר) לחימום קצר ולערבב שוב.
את הגנאש המוכן והחלק שמים במקרר עד שמסיימים עם העוגה והגנאש מתמצק.

IMG_20151220_212840 (2)

אחרי הציפוי, לפני הקישוט – גברת עוגה ממתינה לה

להכנת העוגה מפרידים את הביצים, ואת החלבונים מקציפים עם חצי מכמות הסוכר לגבעות רכות. מעבירים את הקצף המוכן לקערה נפרדת ומניחים בצד.
מהלימונים מגררים את הקליפה וסוחטים את המיץ. את המיץ מערבבים בקערה עם השמן.
בקערת המיקסר (אין צורך לשטוף מהחלבונים) מקציפים את החלמונים, גרידת קליפת הלימון ושאר הסוכר לתערובת בהירה ותפוחה. תוך הקצפה מזלפים באיטיות את תערובת השמן ומיץ הלימון אל הבלילה עד לאחידות.
עוצרים את המיקסר, מנפים את הקמח לתערובת ומקציפים מספר שניות בלבד, רק עד להטמעת הקמח.
מקפלים את קצף החלבונים אל תוך בלילת החלמונים – רק עד שאחיד.
שופכים את בלילת העוגה לתבנית משומנת (מומלץ – נייר אפייה בתחתית התבנית) ואופים כ-40 דקות ב-180 מעלות.
העוגה מוכנה כאשר קיסם יוצא עם פירורים לחים.
מצננים את העוגה לטמפרטורת החדר, ובנתיים מכינים את הסירופ:

בסיר קטן (או פינג'אן!) שמים את המים, הסוכר ואבקת המאצ'ה או התיונים, ומביאים לרתיחה עדינה. מערבבים עד שהסוכר נמס ומורידים מהאש. מצננים מעט. סך הכל לסירופ אמור להיות טעם של תה חזק ומאוד מתוק.

IMG_20151220_213626

טבע דומם של עוגה, כפיות וסנורקה (מה, מומינים זה טבע, לא?)

ועכשיו, להרכבת העוגה:
כשהעוגה בטמפרטורת החדר פורסים אותה לרוחבה ל-2 שכבות (הפוסט ממליץ לעשות זאת בזהירות וסבלנות, ועם סכין לחם. נוח לעשות את זה על משהו שמאפשר לעוגה להסתובב (למשל- מעמד עוגה מסתובב (הפוסט מודה שהוא קצת מפנטז על כזה. אין לו, אבל הוא ראה כלמיני וידאואים של עוגות מגניבות שמקשטים על מעמד מסתובב של מגניבים – וגם הוא רוצה להיות מגניב!), או פשוט להניח אותה על קערה ולסובב בזהירות) ואז לחתוך בעדינות תוך סיבוב, ככה שכל פעם מעמיקים מעט את החתך עד ששתי השכבות נפרדות. 
את הגנאש מקציפים עם 100 גרם השמנת הנוספים עד לקרם יציב.
מניחים את השכבה התחתונה של העוגה על צלחת הגשה או מעמד, מרטיבים את העוגה בסירופ (הפוסט פשוט שפך בעדינות על העוגה סירופ בעזרת כף, ולא עשה שימוש במברשת. כל פעם שפך מעט באזור מסויים ומרח עם גב הכף). ייתכן שלא תצטרכו להשתמש בכל הסירופ. הפוסט השתמש בכחצי כמות, אבל הרגיש שהעוגה הייתה יכולה לקבל עוד קצת טעם של תה ירוק, ולכן נתן במתכון את הכמות המלאה. שימו עד שאתם מרגישים שהעוגה ספוגה בכמות נאה של סירופ, אבל עדיין לא מאיימת להציף את המטבח 😉 .
על העוגה הספוגה מורחים בזהירות קצת פחות ממחצית מכמות הגנאש (זה מעט מאתגר למרוח גנאש על עוגה ספוגה בסירופ, אבל הפוסט מאמין בכם! מה גם שכל העסק יצופה בעוד עוגה ולא ייחשף לעיני כל, אז זו לא צריכה להיות מריחה אסתטית, רק כזו שתדאג שיהיה גנאש בכל ביס).

מניחים מעל את שכבת העוגה השניה, מורחים עליה את שארית הגנאש ומיישרים בעזרת פלטה. מקשטים בפטל (מיובש או טרי. או תותים) כראות עיניכם.

להלן- קישוט כראות עיני הפוסט

להלן- קישוט כראות עיני הפוסט

כדאי לתת לעוגה לפחות שעה במקרר להתייצבות לפני ההגשה.

בתאבון! 🙂 🙂

הערות, טיפים ורעיונות:

  • מאצ'ה: הפוסט, כאמור, עשה שימוש באבקת תה ירוק שמצא בסופר האסייתי הקרוב לביתו. היא מעניקה טעם ירוק ומגניב, וכשהוא שילב אותה בפטיסייר ונילי בעבר התוצאה הייתה מגניבה! 🙂 לכן הוא דבק בה גם בעת הכנת מתכון זה, אך כמובן שאין שום פסול בשימוש בתיונים.
    מה שכן- הוא ממליץ לטעום את הגנאש ואת הסירופ ולוודא שיש טעם משמעותי של תה ירוק, כיוון שהוא חושב שהשילוב עם הלימון הוא מעולה, אבל קצת חושש מטעם עדין מדי, והשוקולד הלבן עלול להאפיל קצת על טעם התה, קחו זאת בחשבון והיו אמיצים 🙂
    בנוסף – אבקת מאצ'ה ירוקה זרחנית כנראה הייתה צובעת גם את הקרם ומייפה את העוגה, אבקת מאצ'ה ירקרקה-אפורה (וככל הנראה גם תיונים) מניבה קרם שצבעו קרוב יותר לבן שפעם נתקל בירוק ברחוב :D.
    אם אתם רוצים קרם ירקרק (והפוסט מודה שזו הייתה הפנטזיה המקורית שנרקמה בראשו, אבל הוא עדיין אהב את התוצאה ה.. חיוורת יותר שלו 😛 ) אתם מוזמנים לעשות שימוש במעט צבע מאכל ירוק (עדיף ג'ל). ואז לשלוח לפוסט תמונות מגניבות 🙂 הירוק בטוח ישתלב מעולה עם האדום של הפטל/ תותים ועם העוגה הצהבהבה, אז היאח!
  • פטל: כאמור- לא חובה בכלל, אבל הפוסט חושב שכקישוט הוא העניק ביסים קטנים עם טעם מגניב. תותים יתנו את אותו האפקט וזוהי עונת התותים בארץ, אז למה לא? 🙂
    עם זאת, פירות יבשים (חמוציות/ תותים מיובשים), שעלו לפוסט כרעיון לתחליף, עלולים להיות מתוקים מדי – אז בהחלט עדיף פרי טרי או freeze dried, אם מצאתם.
  • משקל: כן, המתכון הזה דורש משקל. לפוסט אין מידות בכוסות וכפות לתת לכם, עמכם הסליחה. אבל זה לגמרי שווה את זה! והוא כבר שקל את השמנת, כדי שאם כבר זרמתם על משקל תוכלו ללכת איתו עד הסוף 🙂
  • נייר אפייה: הפוסט השתמש בתבנית מתפרקת וגילה שאם אתם אוהבים את התבנית שלכם – אפשר לשים שכבה של נייר אפייה על התחתית בלבד (סוגרים את שולי התבנית על נייר האפייה וכך הוא לא זז) – זה עוזר להוציא את העוגה מהתבנית בקלות ומבלי לפגוע ולשרוט. 
  • פריסת העוגה לשכבות: לחוששים מחיתוך העוגה ניתן לאפות אותה בשתי תבניות 26 (חצי כמות בכל תבנית), רק שאז כדאי לקחת בחשבון שאם העוגות יפתחו גבעות קטנות בחלקן העליון – כדאי ומומלץ יהיה ליישר אותן. כמו כן, זמני האפייה יתקצרו מעט, קחו זאת בחשבון.
    אפשר גם לנסות לפרוס את העוגה לשלוש שכבות, אבל זה בהחלט עלול להיות מאתגר.
  • העוגה תחזיק במקרר כשבוע, אם כי היא הכי טובה ביומיים-שלושה שלאחר הכנתה.
  • אם אתם אוהבים טעם של תה ירוק אפשר, כמובן, להשתמש ביותר תיונים/ אבקת תה (האם זה בכלל חוקי שהפוסט כינה את אבקת התה הסינית המוזרה שלו "מאצ'ה"? המממ…. הו וול, אתם תסלחו לו, נכון? 🙂 ) על מנת לחזק את הטעם. ניתן גם להספיג מעט את השכבה העליונה בסירופ על מנת לחזק את טעם התה, רק בזהירות- כי יהיה קשה ליצור שכבת גנאש אסתטית על עוגה רטובה מאוד. הפוסט מאמין שאם מספיגים את השכבה העליונה במעט (!) סירופ, כדאי לתת לה לנוח מספר דקות לפני מריחת הגנאש.
  • הפוסט ניסה לעשות זילופים יפים לקישוט העוגה מלמעלה, אחרי ציפויה. לדעתו הגנאש לא היה מספיק יציב בשביל זה, אבל אתם מוזמנים לנסות. כמו כן- ייתכן שהגנאש יספיק לכם גם לציפוי דק של השוליים (ואז ציפוי דק יחסית של חלקה העליון של העוגה, אם כי תמיד אפשר להכין יותר גנאש! 🙂 ), הפוסט העדיף את גישת ההרבה-קרם-למעלה 😉

רוצים עוד מתכוני תה טעימים? וודאי! שאר הבלוגרים עשו כמה וכמה דברים מגניבים החודש – לכו לבדוק! 🙂

הפוסט מאחל לכם חורף מגניב (כלומר- חורף בו יורד גשם וסוער רק כשאתם לא צריכים לצאת מהבית 🙂 ) ומבקש שתאחלו לו בהצלחה, כי בקרוב (שני בלילה שעון בוסטון) הטמפרטורות עתידות לצנוח למינוס 13. אהההה!

IMG_20151220_213429 (2)

לב עקום מפטל מיובש זה קישוט לגיטימי, הלא כן? בתאבון!

1 בנובמבר 2015

כחומר ביד הבלוגר – קינמון ושמרים וריח של סתיו

סתיו.

כן, יש עונה כזו. לפחות בבוסטון יש בהחלט עונה כזו.
באמריקה כמו באמריקה יש לה הקשר צרכני (רוצים קפה בטעם פאמפקין ספייס? דונאטס בטעם פאמפקין ספייס? מנמ בטעם פאמפקין ספייס? גבינת שמנת? סבון??), אבל מסתבר שפה באזור יש לה גם הקשר תרבותי שכזה, והוא אפילו די מגניב!
מה זה אומר?
למשל – שהפוסט יצא לחפש עצים יפים בשלכת, לקטוף תפוחים (הסבר עוד יגיע…) ולהכין מלאאאא מרקים עם דלעת. 

IMG_20151101_093732

שלום לך סתיו! (ושלום לכן 6 מעלות כטמפרטורה לגיטימית…)

ומה יותר סתיוי מקינמון? 🙂

טוב, הפוסט רוצה להיות כנה לחלוטין פה – כשהוא שמע שחומר הגלם החודשי של פרויקט "כחומר" הוא קינמון הוא קצת נבהל. יש כבר מליוווווןןןןןן מתכונים עם קינמון (בערך) – איפה הוא יוכל לחדש? או להיות מגניב?
כמובן שמארינקא, הכפרעליה, נחלצה מיד לעזרה ונידבה מתכון פיני למאפה שמרים במילוי קינמון וסוכר. שאמור להיראות ככה:

annos 154

אני מהמם, נהנה בננה (גלוי נאות – כמובן שהפוסט לא צילם את התמונה הזו. היא פינית, ולצערו אין לו מושג של מי היא אז הוא לא יכול לתת קרדיט 😦 )

מכיוון שהמתכון פיני, הבצק מכיל גם הל ויש לו אפילו צורה מגניבה – הפוסט החליט שזה יהיה רעיון טוב לנסות את המתכון ולחלוק איתכם את התוצאות.
מכיוון שהבצק יצא מעוללללההההה – הפוסט ממש ממש שמח כבר לחלוק איתכם את התוצאות!

 

קורבאפוסטי (!), או:
מאפי שמרים וקינמון פינים אישיים, שמוכנים גם להפוך לענני תפוחים וקינמון, אם תבקשו יפה

(תלוי בגודל ה"אישי" שלכם. הפוסט הכין מאפים לא גדולים ויצאו לו יותר מ-30)

חומרים:

לבצק:

  • 1 כוס חלב
  • 25 גרם שמרים טריים (7 גרם אם משתמשים ביבשים)
  • 45 גרם סוכר
  • 1 ביצה (טרופה)
  • 450 גרם קמח
  • 1/2 כפית הל
  • 50 גרם חמאה מומסת
  • קורט מלח 

למילוי:

  • חמאה רכה, קינמון, סוכר – לטעמכם
  • אופציה נוספת: ריבת תפוחים קינמונית (מתכון בונוס 😉 )

לציפוי:

  • 1 ביצה טרופה
  • סוכר גבישי/ דמררה

הכנה:

מחממים את החלב – אפשר במיקרו. הוא לא צריך לרתוח או להיות ממש חם, רק חמים ונעים.
אם משתמשים בשמרים טריים – מפוררים אותם לתוך החלב, מוסיפים מעט מהסוכר, מערבבים הכל ונותנים לתערובת לנוח למספר דקות. אם משתמשים בשמרים יבשים – מוסיפים אותם עם הקמח.
מוסיפים לחלב את הביצה, הקמח, ההל ושאר הסוכר (או כל הסוכר + גם השמרים, אם ביבשים עסקינן) ולשים רק עד שנהיית תערובת, אין צורך להגיע לתערובת אחידה עדיין.
מוסיפים את החמאה ולשים לבצק אחיד. הבצק יהיה קצת שמנוני, אבל רך ונעים ומגניב.
אם משתמשים במיקסר אפשר להקשיב לכפרעליה, וללוש 5 דקות במהירות נמוכה ואז עוד 2 דקות  במהירות גבוהה יותר.
את הבצק המוכן מניחים במקום חמים עד שיתפח ויכפיל את נפחו (לפחות שעה).

IMG_20151025_120541

ככה נראה בצק פיני מגניב בקערה אמריקאית אדומה – לפני תום התפיחה

כשהבצק תפוח ומרוצה מעצמו מחממים תנור ל-180 מעלות ופונים לרידוד הבצק על משטח מקומח (אם אין לכם שיש באורך הגלות הפוסט ממליץ לרדד בכל פעם שליש או רבע מהבצק), לעובי של פחות מסנטימטר, מורחים בחמאה הרכה ומפזרים קינמון וסוכר (לא לשכוח את הקצוות!) . מגלגלים את יריעת הבצק לרולדה וחותכים כריות – סליחה! שבלולים – אחידים (יחסית) בגודלם.

IMG_20151025_134003

כריות של קינמון

מועכים מעט כל שבלול כך שצדדיו ייחשפו ויגלו קצת את המלית ומניחים על תבנית מכוסה בנייר אפייה לתפיחה קצרה (כ-15-30 דקות). לקראת סיום התפיחה מורחים בביצה טרופה, מפזרים מעט סוכר גבישי/ דמררה ואופים כ-15-20 דקות עד שמזהיב ואתם כבר לא עומדים בריח.

 

IMG_20151027_184815

בתאבון!

בולסים ונהנים! 🙂

בונוס: ענני תפוחים קינמוניים

אז מסתבר שבאזור ניו אינגלנד, בו שוכנת בוסטון, יש קטע של קטיף תפוחים עם בוא הסתיו.
מה זה אומר? שאתה יכול ללכת לך להנאתך למטע תפוחים ענק, לשלם על שקית ריקה אותה תמלא עד כלות בתפוחים טריים ישר מהעץ, וזה אחרי שזללת מלאאאא תפוחים (כדי לבדוק מה טעים!) ולנסוע חזרה הביתה עם מחשבה אחת מקננת באחורי מוחך – מה עושים עם כלכך הרבה תפוחים??? 

אז מסתבר שריבת תפוחים קינמונית זה פתרון לא רע בכלל, ואם יש לך ריבת תפוחים קינמונית וכבר הכנת בצק שמרים פיני – אתה במרחק נגיעה מענני תפוחים קינמוניים וחמימים… לא תנסה? 🙂

IMG_20151027_185050

שושנים ענניות? עננים שושניים?

במקום חמאה מומסת, סוכר וקינמון אפשר למרוח ריבת תפוחים קינמונית על יריעת הבצק, לגלגל לרולדה ולחתוך לשבלולים. את השבלולים מניחים עם הצד החתוך כלפי מעלה – אפשר פשוט על תבנית תנור, אבל הפוסט הניח אותם דווקא בתוך תבנית למאפינס – ככה כל שבלול היה יכול להתרכז בתפיחה כלפי מעלה ולא לצדדים 😉 .
מאפשרים תפיחה שניה, מורחים בביצה (אין צורך בעיטור סוכר) ואופים כמו במתכון הרגיל. 
אומנומנום.

IMG_20151027_184710

כן, הפוסט החליט להשוויץ בכלללל תבניות המאפינס שלו

רוצים מתכון לריבת תפוחים קינמונית? 🙂

  • 1.4 ק"ג תפוחים חמצמצים (לפוסט היה מיקס של כלמיני מקינטוש וכאלה, אבל גראני סמית בטוח יעבדו יופי. הפוסט פחות ממליצים על הזנים המתוקים על מנת שהריבה לא תצא מתוקה מדי…), קלופים וחתוכים לקוביות קטנות.
  • 500 גרם סוכר
  • זסט מלימון אחד
  • מיץ משני לימונים 
  • 3 מקלות קינמון

מניחים את כל החומרים בסיר ומבשלים על אש קטנה כשעה- שעה וחצי (הפוסט מעדיף אש קטנה כדי שהריבה תספוג כמה שיותר טעם ממקלות הקינמון).
הריבה של הפוסט התבשלה ככה שאחוז ניכר מהתפוחים נמס לתוך הריבה, אבל עדיין נשארו קוביות תפוחים קטנות שייתנו קצת "נגיסה" מדי פעם – זה היה המרקם בו הוא בחר לעצור את הבישול. 
מוציאים את מקלות הקינמון (זהירות, הם חמים! כמו כן – הפוסט מציע לנסות לרוקן אותם קצת – ע"י דפיקת המקלות על הסיר, למשל – בתוך המקלות עצמן מסתתרת בד"כ קצת ריבה עם טעם קינמוני חזק) מעבירים את הריבה החמה לצנצנות מעוקרות, נותנים להצטנן לטמפרטורת החדר ושומרים במקרר עד לשימוש.
***אם רוצים ריבה מאוד סמיכה אפשר לשים בה גם כמה מליבות התפוחים – הם יוסיפו חומר מקריש (פקטין). רק לזכור להוציא אותן בסוף! :)***

IMG_20151027_184359

הערות, טיפים ורעיונות:

  • חמאה: הפוסט היה קצת עילג והוסיף את החמאה שלו בקוביות קטנות, במקום מומסת. קצת עקשנות, קצת לישה וכנראה חום ידיים הביאו את החמאה להיספג יופי בבצק. אז זו גם אוצפיה, אבל למה לא להמיס את החמאה וזהו? 🙂
  • סוכר גבישי/ דמררה: לפוסט לא היה סוכר גבישי כמו בתמונה של המהמם, אז הוא ניסה לפזר סוכר דמררה על חלק ממאפי הקינמון. תכלס- זה היה ממש מגניב! הסוכר מוסיף קראנצ'יות ועניין – הוא בהחלט ממליץ! ואם יש לכם גבישי – אז בכלל לכו על זה, והרגישו פינים עד תום.
  • הל: הל בבצק זה קטע פיני, מסתבר. והוא די מגניב. ההל של הפוסט כבר היה בדמי ימיו, אז לא היה לא טעם חזק במיוחד, אבל שווה לנסות! רק בזהירות עם הכמויות, שלא יצא חזק מדי- הל הוא בכ"ז תבלין די תשומתי… 
  • צורה: כמו שבטח שמתם לב בתמונה של המהמם, למאפים האלה, שבהתחלה מעמידים פנים שהם שבלולים תמימים, יש צורה קצת שונה ממה שאתם רגילים אליה. והיא מגניבה למדי 🙂 כדי להבין איך עושים אותה הפוסט התעמק מאוד בתמונה של המהמם, ומה שהוא עשה זה לנסות למעוך כל שבלול תוך כדי שהוא חושף את הצדדים החשופים שלו. הוא ניסה לתעד לכם את זה בתמונות אבל זה פשוט מביך, אבל הפואנטה היא שהשבלול נשאר שוכב ופשוט מועכים לו קצת את האמצע תוך חשיפת השכבות שבצדדים.
    הפוסט מקווה שהוא מצליח להיות ברור. או לפחות משעשע בנסיונותיו העילגים 🙂
  • מאפי הקינמון יצאו כמעט פריכים, וזה היה מגניב למדי.
    ענני התפוחים הקינמוניים יצאו, ובכן – ענניים 🙂 רכים מאוד וכמעט נמסים בפה. 
    או לסיכום – שתי האופציות מגניבות וכיפיות, ובתכלס יצאה כמות נאה למדי מכל אחת מהן – אז למה לא לנסות את שתיהן, אם אתם כבר בשוונג של בצקי הל פיניים ומגניבים? 🙂
IMG_20151027_185130

אנחנו מנסים בכל כוחנו להיראות כמו המהמם, באמת!

רוצים עוד מתכונים קינמוניים וסתיו-יים? (מה, הפוסט שמע שהיה לכם גשם! אז מה אם היו תמונות של אנשים במכנסיים קצרים הולכים להם בשטפון עד הברך – גשם חם זה דבר הגיוני וסביר…) (לא) (אבל אתם כן רוצים עוד מתכונים! 🙂 )

IMG_20151101_101945

הצעת הגשה 🙂

 

 

4 בינואר 2015

כחומר ביד הבלוגר – עוגת קצפת ותותים עם ג'לי שמפניה

הפוסט הגיע לביקור מולדת ומה הדבר הראשון (טוב, לא הראשון, אבל זה קרה ביום ראשון!) שהוא עשה?
הכין לכם פוסט תותים לתפארת!!! אבל הוא לא עשה זאת לבדו, לא לא..
ככה זה כש:

  1. אין לך כבר תותים בבוסטון אחרי שנגמר הקיץ
  2. בא לך לעשות פוסט משותף עם אחותך המוכשרת

אז הפוסט וההנאות החליטו לאחד כוחות ובגלל שגיברת הנאות קטנות היא כה מוכשרת – היא קיבלה את שרביט הכתיבה המרכזי. אז קבלו אותה במחיאות כפיים סוערות:

 

לכבוד 2015 החדשה והנוצצת שבאה עלינו לטובה (אמן), הכנו לכם מסיבת תותים בשמפניה! גם יפה, גם חגיגי וגם ממש טעים.

מסיבת תותים בשמפניה!

ההשראה למתכון עלתה מכתבה של מיכל בוטון ל"על השולחן" בגיליון דצמבר, על עוגות ומתוקים רוויי אלכוהול, וגם ממנת ג'לי השמפניה ופירות יער שאכלנו פעם מזמן ב"יועזר בר יין" המיתולוגית, ומעוגה שאכלנו בקונדיטורית "קרמל" שבמושב ערוגות.

העוגה כאן היא עוגה בחושה, שיש לה נוכחות בפה ואפילו קצת "כובד", בעינינו זה כיף שיש במה לנגוס לצד הקצפת והג'לי הקלילים (אבל אם בא לכן עוגה קלילה יותר גם עוגת טורט תשתלב כאן מצוין). המתכון מבוסס על מתכון של יעל גרטי, השמטנו את המייפל והוספנו הרבה תמצית וניל וזו עוגת וניל מוצלחת וכיפית.

הג'לי- השתמשנו במתכון של רותי קינן. היציבות של הג'לי מושפעת מהאיזון בין יחסי האלכוהול, הסוכר והמים (ג'לי יציב יותר פחות יתפרק וגם אפשר לחתוך אותו ואילו ג'לי רך יותר אי אפשר). במידה ואתם רוצים לשחק עם המרקמים או לשנות את הכמויות אתם מוזמנים להיעזר בכתבה הזאת, לנו אחרי כל השמפניה הזאת לא היה ראש לחישובים אז נצמדנו למתכון 🙂

האלכוהול – אפשר להשתמש כמובן בשמפניה, אפשר גם להחליף אותה בקאווה או כל יין מבעבע אחר שאתם אוהבים – אנחנו השתמשנו בזה של ורדי שחביב עלינו במיוחד.

אפשר להכין עוגה אחת גדולה ועגולה, אפשר להכין עוגה מאורכת (בתבנית אינגליש קייק), אפשר להכין בכוסות אישיות, ואפשר גם להכין את הג'לי בכוסות יין או בתבניות סיליקון מהודרות. שילוב של כמה אפשרויות, כמו שעשינו כאן, נותן לוק חגיגי ומסיבתי במיוחד, ומאפשר צורת הגשה מגניבה (למשל פרוסת עוגה מלווה בגביע ג'לי-שמפניה-ותות ליד).

מאוד ורסטילי!

מאוד ורסטילי!

עשה לכם חשק? יאללה לעבודה, זה לא מסובך (רק שימו לב שחלק מהדברים דורשים הכנה מראש):

עוגת קצפת ותותים עם ג'לי שמפניה

ג'לי שמפניה (מתכון של רותי קינן)

חומרים:

1 שקית (14 גרם) ג'לטין ללא טעם

11/2 כוסות מים

1/2  כוס סוכר

11/2 כוסות שמפניה

הכנה:

שמים את הג'לטין בקערית, מוסיפים 1/2 כוס מים, בוחשים בזהירות ומניחים בצד ל-25 דקות.
בסיר קטן מרתיחים את כוס המים שנותרה עם הסוכר עד שכל הסוכר נמס. מסירים מהאש ומצננים מעט.
מוסיפים את הג'לטין המרוכך לסירופ החם ומערבבים עד שנמס. מוסיפים את השמפניה ובוחשים בזהירות.

אנחנו אהבנו מאוד את המראה של יהלומי הג'לי – אם אתם רוצים להכין כאלה, שפכו את תערובת הג'לטין הנוזלית לתבנית (לא מאוד משנה איזו) והניחו לה להיקרש כ-4 שעות במקרר. לאחר שנקרש פשוט מפוררים את הג'לי ביד ומפזרים על העוגה, נוצר מראה של יהלומים או של שבבי קרח ואנחנו חושבות שזה מגניב. אפשר גם להכין חלק מכמות הג'לי בכוסות יין לאפקט חגיגי. שימו לב שאם מוסיפים תותים (שלמים או פרוסים) לתוך הג'לי, הם יצופו למעלה. אפשר להשאיר תות צף (זה מקסים), או שאם אתם רוצים שהתותים יהיו בתוך הג'לי ממש אז ממלאים בתערובת עד לחצי הגובה ושמים את התות, מעבירים למקרר עד שנקרש חלקית (כ-30 דקות) ואז מוזגים מעל עוד מהתערובת כך שתכסה את התותים (ומחזירים למקרר). הכנו גם כתר ג'לי – בתבניות אישיות מסיליקון, השתמשנו בתבניות מיני-קוגלהוף, סידרנו תותים פרוסים כך שהם "עומדים" בתבנית ויצקנו עליהם את התערובת. כדי לחלץ את הג'לי מהתבניות האישיות לאחר הקירור יש לטבול אותן תחילה (מבחוץ) במים חמים ואז להפוך בעדינות על צלחת (וגם קצת להתפלל כי לפעמים זה מתפרק…אבל אז תמיד אפשר להפוך את זה ליהלומי ג'לי!).

עוגת וניל בחושה (מבוסס על מתכון של יעל גרטי)

עוגה עגולה בתבנית  26 או 2 תבניות אינגליש קייק או כ10-12 תבניות אישיות

חומרים:

200 גרם חמאה רכה

1/3 1 כוס סוכר

4  ביצים

1/3 1 כוס שמנת מתוקה (300 מ"ל)

1/2 1 כפות תמצית וניל איכותית

2 כוסות+ 2 כפות קמח מנופה

1/4 כפית מלח

2 כפיות אבקת אפיה

הכנה:

מחממים תנור ל-170 מעלות, משמנים את התבנית.
מערבבים בקערה בעזרת מרית חמאה וסוכר לתערובת אחידה.
מוסיפים ביצים וטורפים במרץ בעזרת מטרפה, לתערובת מעט תפוחה (אין צורך במיקסר).
מוסיפים שמנת מתוקה וטורפים לאיחוד.
בקערה נפרדת מערבבים קמח מנופה, אבקת אפייה ומלח. מוסיפים לתערובת הביצים וטורפים רק עד לאיחוד (לא לטרוף יותר מידי). מעבירים את הבלילה לתבנית ואופים עד שסכין הננעצת במרכז העוגה יוצאת נקייה, כ-30-35 דקות בערך. מצננים את העוגה, לאחר שהצטננה לגמרי מחלצים בעדינות מהתבנית.

להרטבת העוגה:

3 כפיות גדושות ריבת תות ביתית

כוס שמפניה

לערבב היטב עד להמסת הריבה בשמפניה.

לקצפת:

2 מיכלים של שמנת מתוקה להקצפה

1/3 כוס סוכר

להקציף לקצפת יציבה.

כסלסלה וחצי של תותים.

הרכבת העוגה:

חוצים את העוגה באמצע לרוחב (כך שיתקבלו שתי פרוסות עגולות. אם עושים בכוסות אישיות חותכים בצורה דומה את העוגות האישיות, אפשר לחתוך כל אחת מהן לשלוש פרוסות עגולות).
בעזרת כף מטפטפים מריבת התות המדוללת בשמפניה על בסיס העוגה,
מורחים כמחצית מכמות הקצפת על העוגה הספוגה שמפניה.
מסדרים את התותים הפרוסים על שכבת הקצפת,
מניחים שכבת עוגה נוספת, ומרטיבים גם אותה בריבת התות בשמפניה. מורחים (יפה) את הקצפת שנותרה מעל העוגה ומסדרים מעל תותים פרוסים, מפוררים (ביד) יהלומי ג'לי שמפניה לעיטור.

מנה אישית - הצעת הגשה

2015 שמח!!!

ו... קלוז אפ חגיגי לפרידה

ו… קלוז אפ חגיגי לפרידה

לפוסט השווה יותר (כי יש בו הרבה יותר תמונות. והן מהממות! כדאי לכם להציץ!) אצל אחותו המהממת של הפוסט קפצו להנאות קטנות

לעוד מתכוני תותים של חברי "כחומר ביד הבלוגר" תנו קפיצה לכאן

25 בנובמבר 2012

תיאוריות קונספירציה אודות הקשר בין הזרבובים, פטל, לימון ומוסד הנישואין…

כן כן, תאמינו או לא – לפוסט יש עוד סיפורי שמנמנות בארסנל שלו! 🙂

בתור התחלה הוא בחר לספר לכם סיפור גבורה מרגש, מלא דרמה, מתח ונצחונות מרוממי נפש:

שניים מחבריו של הפוסט מימים ימימה (כלומר- אחת מהתיכון, אחד מהצבא) החליטו להתחתן! שמחה, ששון, בלון לכל ילד, וקולולו נמרץ! (מזל טוב!!!). לאור העובדה שהפוסט אחראי לשידוך החגיגי היה לו גם רווח אישי מהעניין (יי שליש דרך לגנעדן! ;)), אבל לא מזה נבעו השמחה והששון…

בכלאופן, גברת ש' הנודעה (המכונה גם מארינקא) והפוסט החליטו להכין לזוג הצעיר עוגת חתונה (פום פום פום!!!)!

עוגת חתונה זה לא צחוק! זה דרש תכנון מוקדם (תכתובת מיילים באורך הגלות, שכללה הגיגים על החיים, החלפת לינקים מאסיבית, תכנון מועדי מפגש פוטנציאליים ולבסוף – רשימה מסודרת ומדוקדקת של העוגה הנבחרת, הקרם למילוי, הציפוי וכמובן – כל החומרים שיידרשו כדי להביא את כל התכנונים הנ"ל לכדי מציאות קיימת), כמה מפגשי אפייה חגיגיים, נסיעה אחת המלווה בהתקפי היסטריה קלה עד חמורה מפעם לפעם ("לא!! אל תיסע מהר!!! היא תיפול!!!") והרבה תחושות גאווה.
העוגה שנבחרה הייתה: 3 שכבות של עוגת לימון חמצמצה ורעננה, ממולאות בקרם שוקולד לבן ופטל ומצופות במרנג שוויצרי בטעם וניל. ככה יהיה גם חגיגי (עוגה צחורה ומקושטת) וגם טעים (לימון? טעים. פטל? טעים. שוקולד לבן? טעים. וניל? טעיייייייםםםםםםם!).

אבל אתם מכירים את המשפט-שחכם-סיני-אחד-אמר-לי-פעם על התוכניות שלך והבידור של אלוהים?
אז ככה:
מכיוון שהפוסט טס לו לנופש חגיגי עם הידוע ונחת ב-ד-י-ו-ק בבוקר החתונה פוצלה הכנת העוגה לשני מפגשים חגיגיים: אחד להכנת העוגות מראש, שני להכנת קרמים, הרכבה, ציפוי וכו' וכיו"ב.
הכנת העוגה הוכתרה בהצלחה, כיוון שהכמויות במתכון היו מדוייקות (ההוראות אמנם היו קצת לוקות בחסר, אבל מכיוון שגברת ש' היא בוגרת קורס קונדיטוריה יוקרתי – וגם מאוד מוכשרת – המכשול הזה נצלח בלא נפגעים), והפירורים שנגנבו מהתבניות היו טעימים עד למאוד.
הרכבת העוגה, לעומת זאת, הייתה קומדיה של טעויות… מזל שבסופו של דבר היא הייתה בעיקר מצחיקה. וטעימה (אם יורשה לנחתום להעיד על עיסתו..)!

בראש ובראשונה- קרם שוקולד לבן ופטל. המתכון נלקח מבלוג רנדומלי והוכפלו הכמויות (מחשש פולני שלא יהיה מספיק).
פטל ושמנת בושלו להם יחדיו ולאחר מכן נטחנו לכדי נוזל ורוד יפיפה, שוקולד לבן עם וניל ודבש המתין לשמנת שתמיס אותו, ואז… בעוד השוקולד נמס לו לאיטו התחיל הקרם לשנות את צבעו מורוד מפתה לחום-אפרפר שמזכיר (רחמנא ליצלן) גוויה. או לפחות בובת שעווה במדאם טוסו..

טעימה מהקרם גילתה שיש לו בעיקר טעם של שוקולד לבן, קרי- לא רק הצבע של הפטל הלך לאיבוד, אלא גם הטעם.
באקט של תושייה נמרצת וניצול הזדמנויות הוכפלו כמויות הפטל בקרם (מזל שנשארה חצי קופסה!) והקרם הפך ל"ורוד עתיק" (אהמ* חום ורדרד*אהמ) ולטעים (מאוד טעים. מאוד מאוד טעים).

פדיחה שנייה התגלתה אחרי שהקרם הונח לו למנוחה קלה במקרר – אין יותר וניל. מה זה אומר? שממרנג שוויצרי צחור ו-ונילי נשארנו עם שוויצרי. וצחור. מה עושים? מכינים! האופטימיות היא קוסמית, והעוגה תהיה עוגתית בכלאופן, לא?
בשלב הזה כבר הגיע הזמן להתארגן, להתלבש יפה ולהתאפר – ולקחת את 3 הקומות המודבקות בקרם טעים לנסיעה. כאמור- היסטריות קלות אכן נרשמו בדרך, אך העוגה הגיעה שלמה-אך-לא-מצופה ליעדה.

גברת ש' והפוסט מיד נכנסו למטבח כדי לעשות כמה "ליטושים אחרונים". פה קומדיית הטעויות שלנו כבר העלתה הילוך והביאה עמה כמה אפיזודות משעשעות כגון:

  • דיון עד כמה טעים הקרם ועד כמה טעים המרנג. הקרם ניצח.
  • חוץ מהעובדה שהקרם היה טעים יותר, הוא גם היה יציב יותר, כי
    משום מה המרנג השוויצרי, שאמור להיות קשיח ומגניב (וקשוח) סירב לעמוד בציפיות ולעמוד בפני עצמו..
  • אי לכך ובהתאם לזאת כל 3 הקומות צופו מלמעלה בקרם בצבע "ורוד עתיק" ורק הצדדים זכו לציפוי צחור.
  • מסתבר שהעוגה רצתה להשוויץ וסירבה שיצפו אותה לחלוטין. על כן כל הנסיונות להגיע לציפוי מגניב וחגיגי עלו בתוהו. אפילו הפרפקציוניזם של גברת ש' לא הצליח להביא את העוגה לתמונה המושלמת שצמד החמד דימה לעצמו כשרק התחיל את התכנונים..
  • בובות חתנכלה לא היו בנמצא. וגם היו סטנדרטיות מדי. לכן, ולאור פלא שלא ייאמן מצאה גברת ש' בובות של… זרבובים!!! יס יס יס! זרבוב וזרבובית הועמדו להם בחגיגיות על הקומה העליונה ביותר, ואחרי מחיאות כפים נרגשות ניסו הפוסט וש' להעביר את העוגה למקרר..
    את מה שקרה אז אתם יכולים לנחש- הזרבוביים נפלו אפיים ונמרחו להם (בחגיגיות..) במרנג (צחור).

אבל לא זה מה שיעצור את הזוג המופלא! הזרבוב נוקה מהמרנג במקצועיות ע"י גברת ש', הזרבובה זכתה ל"הינומת" מרנג והעוגה החגיגית זכתה לתשואות, בוק קטן ואפילו טקס חיתוך חגיגי!
וכך הגיעה לכדי סיום (די מוצלח, אם יותר לפוסט לשפוט בעצמו) אחת ממשימות האפייה היותר גדולות שהעז הפוסט לקחת על עצמו..
השלב הבא, כיוון שמקרונים כבר נוסו והצליחו (!) כנראה יהיה להכין קרואסון לבד 😀

הפוסט יפרד מכם באיחולי שבוע מוצלח טעים ושקט, ובאיחול מזלטוב חגיגי (חצי שעה איחור בשביל קבל עם ועדה זה תופס, לא?) לקוקי, כפרעליה!!!! 🙂