אתגר מארינקא – אין קאמבק בלי אש

הו שלום.
מה שלומכם?
קצת זמן עבר מאז הפרסום האחרון והפוסט רוצה להתנצל יפה ולהמשיך הלאה. קצת עומס, קצת חיים וקצת דעיכתו של פרויקט כחומר גרמו לפוסט לקפוא על שמריו (…), אבל הוא החליט לחזור לסורו ואל מתכוניו, הגיגיו, תלונותיו ומענותיו. אה – ותמונותיו! 😀

הי!

מכיוון שהפוסט מכיר את עצמו הוא החליט שאתגרים חודשיים הם עדיין רעיון מגניב שיגרום לו להמשיך לפרסם, ועל כן הוא החליט לפנות לאורים והתומים שלו – מארינקא!
הרי גם ככה הוא היה מתייעץ עם הקונדיטורית הפרטית שלו לפני כל פרויקט, אז למה לא להפוך אותה לאש שבמנועיו, המורה שבשיעוריו, זו שנותנת לו את הפרויקט החודשי? 🙂
וכך – נולד אתגר מארינקא!

לכבוד הפתיחה (המחודשת) החגיגית ולכבוד חנוכה, כפרעליו, החליט צמד החמד (כלומר – החליטה מארינקא והנהן הפוסט בהסכמה) שהנושא החודשי יהיה אש.
בעצם, בואו נעמיד דברים על דיוקם – הפוסט והמארינקא החלו לצפות לאחרונה בתוכנית קונדיטוריה אוסטרלית מטורללת בשם Zumbo's Just Desserts (לכו על זה אם זה אצלכם בנטפליקס 🙂 ). מדובר בקונדיטור מופרע שיוצר קינוחים אפיים, ומצד אחד ממש ממש בא לך לטעום את יצירותיו, אבל מצד שני בא לך רק לשבת לידו, ללטף את זרועו קלות וללחוש לו שהכל יהיה בסדר ושהוא לא חייב לנצח את אלת הקינוחים על בסיס יומיומי…
הבחור יוצר דברים גאוניים ו/או פסיכדליים, וגורם למתחרים בתוכנית שלו לנסות לעשות את זה גם – תכלס אחלה מקור השראה.
ובכן, בהשראתו של האוסטרלי הנוירוטי וברוח האופיינית לצמד מארינקא-את-פוסט הוחלט כי הנושא החודשי הראשון יהיה:  *Inspired By Fire*

שמנת, אש ותמרות עשן

עם שם מחייב כזה החלו הפוסט והמארינקא לחשוב יחד על אפשרויות – איך אפשר להכניס אש לקינוח (בלי להבעיר אף אחד)?
כמובן שהדבר שהראשון שעלה בשיחה היה חריפות, או ליתר דיוק – שוקולד וצ'ילי. מדובר בשילוב טעים ומוכר שהפוסט כבר התנסה בו מספר פעמים ותכלס הוא מחבב אותו. 
הרעיון השני שעלה בשיחה הזו היה עשן. כן כן, עשן. מלבד מאכלים-מעושנים-שאינם-קינוחיים (כמו מוצרלה מעושנת, נום.), שהם כבר עניין מוכר, הפוסט כבר טעם פה בבוסטון קינוח שניסה להכיל עשן. בנוסף לכך – הוא מצא מוצר מגניב במיוחד שיכול לאפשר לך לעשן כל קינוח!
קצת אחרי שיחתם הפוסט המשיך לחשוב בינו ובין עצמו והחליט ללכת על כל הקופה- למה לא לשלב את טעמי החריפות (אש) והעשן (עשן…), לערבב עם קצת שוקולד ושמנת ולהוסיף סוכר חרוך ועשן אמיתי?
והרי לכם:

Inspired By Fire
קרם ברולה שוקולד צ'ילי מעושן

(כ-6 מנות, אפשר גם יותר. תלוי בגודל הכלים חסיני החום שלכם)
(המתכון מבוסס על המתכון האלמותי של אהרוני לקרם ברולה, מהספר "ארוחות ערוכות", ועל מתכון שמאיר אלאלוף פרסם באינסטגרם שלו, לקרם ברולה שוקולד)

חומרים:

• 250 מ"ל שמנת מתוקה (מיכל אחד, או כוס)
• 250 מ"ל חלב (כוס)
• 1 כפית פתיתי צ'ילי יבש (ראו הערות)
• 6 חלמונים
• 1.5 כפיות תמצית וניל איכותית
• 1.5 כפיות תמצית עשן (ראו הערות. לא חובה, אבל מגניב!)
• 3/4 כוס סוכר
• 180 גרם שוקולד מריר (60%)
• מעט סוכר לקרמול (ככף לכל מנה)

הכנה:

שמים את השמנת, החלב והצ'ילי בסיר קטן על אש בינונית ומביאים לסף רתיחה. מורידים מהאש ונותנים לתערובת להצטנן – עד טמפרטורת החדר, פחות או יותר.
מחממים את התנור ל-160 מעלות צלזיוס ומניחים בו תבנית עמוקה ובה מים חמים.
מביאים את תערובת השמנת שוב לסף רתיחה ובנתיים, בקערה חסינת חום, טורפים את החלמונים עם תמצית הוניל, תמצית העשן והסוכר. מטרפה ידנית תספיק כאן בהחלט – צריך להגיע לתערובת תפוחה, בהירה ואחידה, וזו מטרה שבהחלט אפשר להשיג עם מטרפת יד וקצת נחישות (תנו למיקסר לנוח הפעם 🙂 ).

תערובת תפוחה ובהירה איט איז!

את השוקולד מניחים בקערה חסינת חום נוספת.
כשתערובת השמנת מגיעה לסף רתיחה שופכים מעט ממנה אל תערובת החלמונים – דרך מסננת! – וטורפים מיד (השוואת טמפרטורות FTW). שופכים כשליש מהשמנת (שוב- דרך מסננת. אנחנו לא רוצים פתיתי צ'ילי קשים בתוך הקרם שלנו…) על השוקולד ונותנים להם לנוח יחד כמה דקות, ואת מה שנשאר מהשמנת מוסיפים אל תערובת החלמונים תוך טריפה (לא לשכוח לסנן).
עכשיו אפשר להתפנות לשוקולד – מערבבים את השוקולד והשמנת עד לגנאש אחיד ומבריק. אם השוקולד שלכם לא רוצה להיות חבר של השמנת אפשר לשים את התערובת מעל אדים  ולערבב עד לאחידות (בן-מארי. הניחו את הקערה חסינת החום של השוקולד על סיר ובו מים רותחים והדליקו אש קטנה. הקערה לא צריכה לגעת במים שבסיר אלא רק להתחמם מהאדים – ככה השוקולד אוהב שמחממים אותו, בעדינות 🙂 ).
כשהגנאש אחיד מוסיפים אותו אל תערובת החלמונים וטורפים בעדינות עד לאחידות.

עכשיו הגיע זמן האפיה! 🙂
מחלקים את התערובת בין כלים חסיני חום בגודל המועדף עליכם, ושולחים לתנור (משאירים את תבנית המים איפה שהיא ומניחים את כלי הקרם ברולה שלנו בתבנית אחרת/ על רשת). אופים את הקרם 30-40 דקות, עד שרואים שהוא נהיה יציב.
כדאי לשים לב מדי פעם שהקרם לא רותח, כי רתיחה עלולה לפרק אותו – לכן אנחנו אופים ב-160 מעלות ולא יותר.
כשהקרמים מוכנים מוציאים אותם מהתנור ונותנים להם להצטנן עד שיהיה אפשר להכניס אותם למקרר. הפוסט מעדיף לצנן אותם כשהם מכוסים בנייר כסף.
נותנים לקרם לנוח במקרר לפחות שעתיים, עדיף יותר. אם אפשר לתת לו לילה במקרר הוא יודה לכם מאוד 🙂

אפויים וחתיכים

וכשרוצים לאכול? מקרמלים!
על כל כלי של קרם ברולה מפזרים סוכר כך שיכסה את כל שטח הפנים של הקרם (ככף לכל כלי של קרם), ומקרמלים את הסוכר בעזרת ברנר.
**
אם אין לכם ברנר אפשר לחרוך את הסוכר בתנור – מחממים תנור על מצב גריל לחום הכי גבוה שיש לכם בערך, מפזרים סוכר על הקרם הקר ושולחים אותו לביקור קצר ככל שאפשר בתנור – רק עד שהסוכר מתחיל להתקרמל.
**

מה נשאר? לזלול! בתאבון 🙂

נומז

הערות, טיפים ורעיונות:

• צ'ילי: הפוסט הכין את ברולה האש שלו עם 1.5 כפית פתיתי צ'ילי ועם הרבה זמן מנוחה בין הרתחה להרתחה. התוצאה הייתה קרם עם חריפות מצטברת, מסוג המאכלים שרק בביס השני אתה מבין שחריף לך מהביס הקודם 🙂 לחובבי השוקולד החרפרף, ההרפתקאות וההשראה של המתכון הזה – לכו על כפית וחצי ותהנו מהפרצופים המופתעים של סועדיכם. למי שמעדיף את החריפות שלו מעודנת – הפוסט ממליץ על כפית אחת בלבד.
  **חשוב לציין – צ'ילי יבש מאבד מהעוצמה שלו ככל שהוא מתיישן, אז קחו בחשבון שצ'ילי ישן יביא עמו פחות חריפות לשולחן** 
• תמצית עשן: אז… בואו נדבר על תמצית עשן 🙂
  בעקרון זה מוצר שהפוסט יודע שיש בארץ בחנויות המתמחות באפייה. הוא אפילו נתקל בזה פעם וחשב שזו בדיחה טובה.. אבל, אז הוא הגיע לארצות הברית של אמריקה וגילה שבכל סופר כמעט אפשר למצוא את זה:
  
  

  שלום לך, חבר מעושן!

  ומדובר באהבה החדשה שלו, ובתקווה בקרוב גם שלכם 🙂
  יש משהו מגניב וכיפי בטעם מעושן, אפילו לפוסט צמחוני למהדרין. הפוסט מוסיף את הדבר המשובח הזה לשקשוקה, למשל, ונהנה מכל ביס!
  כפית-כפית וחצי של התמצית הזו בקרם ברולה נותנת מן טעם רקע עדין של עישון. הפוסט מאוווווד אהב את זה, וכל הנוכחים והבוחנים אישרו (היו לפוסט 6 טועמים חוץ ממנו, ווהו!), אם כי חלקם לא מאוד הרגישו בטעם המעושן.. ולדעת הפוסט זה טוב! כן כן, כבר יצא לפוסט לטעום קינוח שמרוב 'מעושן' קצת הרגיש כמו לאכול שוקולד ממאפרה או במילים אחרות – תמצית עשן יכולה להיות ה-BFF החדשה שלכם אם תשכילו להשתמש בה במתינות 🙂

• שוקולד: לפוסט יש שוקולד מריר 72% ושוקולד מריר 54% בבית, כי זה מה יש (וזה טעים! 🙂 ), אז הוא אוהב לעשות מיקס של השניים כדי להגיע לשוקולד בערך באזור ה-60%. זה מה שהוא ממליץ לקינוח הזה, כי מריר יותר עלול להשתלט מאוד על שאר הטעמים העדינים.
  
• אפייה באמבט מים: אז פה הפוסט רוצה לחלוק איתכם שוס, ושוב להודות למארינקא הגאונה –
  עד כה הפוסט תמיד אפה את קרמי הברולה שלו *בתוך* אמבט מים, כלומר – שיקע את כלי הקרם ברולה בתוך תבנית גדולה המלאה מים עד מחציתה. מצד אחד ככה הספרים והמתכונים תמיד אמרו לעשות, מצד שני זה תמיד היה קצת מסובך – "להשיט" את כלי הקרם בתוך התבנית מלאת המים ולוודא שיש מקום לכולם, לשמור שהקרמים לא נרטבים בשום שלב, והכי מאתגר – להוציא את הקרמים כשהם מוכנים (ולא לשפוך את המים כשמוציאים את התבנית 😛 ).
  אבל – מאריקא הלשינה לפוסט שהיא למדה שמספיק לשים תבנית מלאת מים *בתנור עצמו* על מנת לספק לקרם ברולה את האדים הנדרשים, ולא חובה לארגן לקרם שיט תענוגות כל פעם!
  אז הפעם הפוסט ניסה זאת, והוא שמח לדווח על הצלחה! 😀
  הוא הניח תבנית מלאה במים חמים על הרשת הנמוכה בתנור שלו ונתן לה להתחמם עם התנור. את הקרם ברולה הוא שם בתבנית אחרת על הרשת השניה שלו, באמצע התנור. וזה עבד! 🙂 כמובן שכדאי לשים עין על הקרם ולוודא שהוא לא רותח, אבל הפוסט בהחלט מרוצה מהפתרון הזה וממליץ לכם לנסות גם.

חתיך ומשוויץ במרקם הקרמי שלו

ובכן, מה נותר לו לפוסט מלבד לאחל לכם חג חנוכה שמח, מלא חנוכיות מאירות ומאכלים טעימים? 😀