כחומר ביד הבלוגר – מה עושים עם חלבונים מיותמים?

אז… באמת מה עושים עם חלבונים מיותמים? 🙂
הפוסט נתקל בסוגיה הזו לא פעם, במיוחד אחרי הכנת קרם ברולה, אלפחורס, למון קרד ושאר מתכונים עשירים.
הפתרון הראשוני שלו היה, כמובן, מרנג, אבל יש גבול לכמות קציפת החלבונים האפויה שאדם יכול לנשנש בחייו רק לשם חיסול חלבונים (וכן, הפוסט כבר ניסה מרנג בכלמיני טעמים עם כלמיני תמציות, או מרנג מזולף בשוקולד, או שתי עוגיות מרנג מסונדווצ'ות עם נוטלה..).

אחרי כמה וכמה חביתות חלבונים הפוסט גילה אהבה חדשה ועמה תשובה ניצחת לסוגיית המיותמים: הפיננסייר!
טעים, חמאתי ועשיר ועם זאת – אף לא חלמון אחד!

אבל מכיוון שכבר קיבלתם מתכון פיננסייר אחד בערך לפני שנתיים הפוסט החליט לנסות לגוון לכם!
ואיך יעשה זאת?
ובכן, לפני זמן מה פרסמה מורקייק אחת תמונה של מוס שוקולד חתיך (ישמצב שזה היה באינסטגרם, כן?), ובתיאור שלו ציינה שאין בו חלמונים כלל וכלל. הפוסט חשב לעצמו שזה מתכון "גזור ושמור" קלאסי לשליפה בפעם הבאה שיהיו לו הרבה חלבונים שמחפשים בית חם (מממ… ובכן- בית קר. זה מוס, אנחנו מעדיפים קור), והנה הגיע חודש החלבונים!
אבל הפוסט לא רצה לתת לכם מתכון שמנצל רק 3 חלבונים, כי אז אם תכינו קרם ברולימון מה תעשו עם 3 החלבונים הנוספים שיוותרו לכם??
ועל כן קבלו מתכון ורסטילי!
בא לכם להגיש פבלובות חגיגיות אפופות מוס שוקולד? הגעתם למתכון הנכון!
בא לכם קינוח כוסות מפונפן ומדוגמן שראוי לעלות לאיסנטגרם עם ההאשטאג #נופילטרנידד? עדיין המתכון הנכון! והמקום הנכון! 🙂

גם וגם – ורסטילי זה כאן

אז יאללה, לעבודה!

פבלובה מוס שוקולד
או: קינוח כוסות של מוס שוקולד ומרנג
(או נום חלבונים חגיגי)

(לפחות 6 מנות, אולי אפילו 8)

חומרים:

למרנג:

• 3 חלבונים 
• קורט מלח
• 3/4 כוס סוכר (אפשר קצת פחות)
• 2 כפיות תמצית וניל
• מעט לימון/ קרם טרטר

למוס (מתורגם ומעובד קצת מהמתכון הזה):

• 160 גרם שוקולד (אפשר גם 150 אם זה מה שיוצא, הפוסט שם 160 אז הוא זורם)
• 400 גרם שמנת מתוקה
• 3 חלבונים
• קורט מלח
• 30 גרם סוכר

לקישוט (אופציונאלי):

• פטל טרי/ תות שדה פרוס/ כל פרי אחר שבא לכם עליו ויתאים לכם עם שוקולד מריר
• קצפת ממותקת
• שבבי שוקולד מריר (פשוט לגרד קצת מהשוקולד עם סכין חדה – בזהירות 🙂 )
  
• ברס או שאר שברי אגוזים מקורמלים

הכנה:

מתחילים במרנג:
הפוסט פעם שמע (ממארינקא, יקירת המדור) שאם נותנים לחלבונים לנוח קצת בקערה עם מלח – הם מתקצפים טוב יותר. אז כל פעם שהוא רוצה קצף חלבונים טוב – הוא מתחיל בלהניח את החלבונים יחד עם קורט מלח בקערת המיקסר ובנתיים מתפנה לכל שאר ההכנות…
אז תנו לחלבונים והמלח לנוח קצת, ואחרי כמה דקות תוסיפו את הוניל והלימון/ טרטר (שניהם עוזרים להקצפה, והלימון לא יורגש בטעם הסופי) ותתחילו להקציף. לאחר שנוצר קצף דליל מתחילים להוסיף בהדרגה, תוך הקצפה במהירות גבוהה, את הסוכר.
כשהקצף יציב ומבריק וחתיך מעבירים אותו לשקית זילוף עם צנטר משונן.
אם אתם מעוניינים בקינוח כוסות בלבד עם נשיקות קטנטנות – הפוסט ממליץ על צנטר קטן.
אם אתם מעוניינים בפבלובות- הפוסט ממליץ על צנטר רחב יחסית (למשל, צנטר שמתאים לזילוף פחזניות).
וכמובן – שאפשר את שניהם! 🙂
(זה מה שהפוסט עשה, עם שתי שקיות זילוף נפרדות)

Why not both?

אם אין לכם שקיות זילוף – אפשר בכיף להשתמש בכפית!
לפבלובות: עורמים ערימה נאה של קצף ואז משטחים אותה מהאמצע ומשאירים שוליים מוגבהים. התיאור הכי טוב שיש לפוסט הוא שזה בדיוק כמו לצלחת חומוס 🙂
לנשיקות: פשוט עושים ערימות קטנות של קצף.

את כל תבנית המרנג שלכם אפשר לאפות יחד- ב-110 מעלות צלזיוס, בין שעה וחצי לשעתיים. העיקר הוא שהמרנגים יתנתקו בקלות מהנייר בסוף האפיה ויהיה יבשים וקריספיים גם מבפנים (ההתנתקות מנייר האפייה היא בד"כ אינדיקציה די טובה לקריספיות). הפוסט אפה שעתיים ואח"כ השאיר את הנשיקות להצטנן קצת בתנור המכובה.

הנשיקות נשארות קריספיות וחמודות בקופסה אטומה, אז אפשר בהחלט להכין את השלב הזה מראש 🙂

נשיקות קטנות וחמודות

ועכשיו למוס:
שמים את החלבונים והמלח בקערת המיקסר ופונים לשאר ההכנות 🙂

ממיסים את השוקולד בבן מארי או במיקרו. הפוסט ממליץ לעשות זאת בקערה גדולה יחסית, שנוכל להכניס אליה אח"כ את שאר חומרי המוס.
הפעם הפוסט דווקא עשה שימוש בבן מארי, כי למרות שהוא דוגל בהמסת שוקולד במיקרו- הוא יודע ששוקולד עלול להישרף, ומכיוון שבמתכון זה אנחנו ממיסים את השוקולד לבדו (בלי שמן או שמנת שיעזרו לו להתמודד עם הטמפרטורות) – השיטה הזהירה ביותר תהיה בן מארי. אם אתם בכ"ז רוצים ללכת על המיקרו- הפוסט ממליץ על פולסים קצרים ומשנה זהירות 🙂
את השוקולד המומס משאירים למנוחה בטמפרטורת החדר עד ששאר החומרים מוכנים.

בנתיים מקציפים את השמנת המתוקה לקצפת רכה, וגם לה נותנים להמתין קצת.

עכשיו מתחילים בהקצפת החלבונים, ושוב- כשמתחיל להיווצר קצף דליל – מתחילים להוסיף את הסוכר בהדרגה, תוך הקצפה על מהירות גבוהה – עד לקצף נוקשה (הוא יהיה פחות מבריק ופחות חתיך מהקצף של המרנג, וזה בסדר – כי יש פה הרבה פחות סוכר…).

בשלב זה מערבבים את קצף הביצים והשוקולד – הכל בבת אחת – עם מטרפה. 
בעוד המתכון המקורי גרס שיש להוסיף את החלבונים אל קערת השוקולד, הפוסט חשש שהקערה החמה (היא בכלזאת עמדה כמה דקות על סיר ובו מים שהיו רותחים ועכשיו כובו) תעשה קצת שמות בחלבונים – ולכן הוא הוסיף מעט חלבונים אל השוקולד, טרף קצת והוסיף את כל התערובת הזו אל שאר החלבונים – וטרף עד אחידות. 
בעת הוספת מעט החלבונים אל השוקולד, התערובת התקשתה קצת. ככל הנראה כתוצאה מכך- הפוסט קיבל בסופו של דבר מוס שוקולד עם צ'אנקים קטנים של שוקולד. הן הפוסט והן הידוע חשבו שזו תוספת מעולה של מרקם ושוקולדיות, אבל מן הראוי להזהיר מראש מתופעה זו כשחולקים מתכון 🙂
אז- אתם מוזמנים להוסיף את כל קצף החלבונים בבת אחת אל קערת השוקולד המומס ולטרוף מיד – כמו שממליץ המתכון, או לנקוט בשיטתו של הפוסט, ובכלאופן- גם אם השוקולד מתקשה קצת כשמתחילים לערבב אותו עם החלבונים – אל תתייאשו ותמשיכו לטרוף עד שהתערובת כמעט אחידה לגמרי. ואל דאגה אם הנפח יורד- זה בסדר!

עכשיו עוברים למרית: מוסיפים את הקצפת אל תערובת השוקולד ומאחדים בתנועות קיפול. הפוסט הוסיף את הקצפת בכמה "נגלות" כדי להקל על מלאכת הקיפול. מהר למדי יהיה לכם מוס שוקולדי ועשיר 🙂
עכשיו צריך לקרר את המוס לפחות שעה במקרר (אפשר גם הרבה יותר, גם המוס מחזיק כמה ימים במקרר, אז בהחלט אפשר להכין גם אותו מראש- ולהרכיב את הקינוחים מיד לפני ההגשה).
אם אתם רוצים, אפשר לשים את המוס בשקית זילוף סגורה (עם צנטר חתיך) – ככה, אחרי הקירור, יהיה לכם מוס מוכן לזילוף!
ואם לא- כמובן שאפשר לשים את המוס בקופסה אטומה ולקרר.

להרכבת הקינוח יש לבחור אם למקם פבלובה (קערית מרנג) על צלחת הגשה אישית, למלא אותה במוס שוקולד ולפזר מלמעלה (ועל הצלחת!) פטל טרי, פרוסות תות, מעט קצפת, שבבי שוקולד מריר… הכל ביחד או רק חלק מהאופציות 🙂
ואם בקינוח כוסות בחרתם, ניתן למלא את כוס ההגשה במוס ולפזר מלמעלה בלבד נשיקות מרנג קטנטנות ושאר תוספות טעימות, או שמא מתחשק לכם לרפד את תחתית הכוס או דפנותיה במרנג או פרוסות תותים, עליהם לזלף מוס ואז להוסיף עוד קצת תוספות טעימות מלמעלה 🙂 
בכל אופן – נום מובטח!

בתאבון 🙂

גרסת הכוסות

 

גרסת הפבלובה

הערות, טיפים ורעיונות:

• המוס עשיר וטעים מאוד! הפוסט ממליץ עליו בכל פה 😉
  והוא גם יכול לשמש כקינוח בפני עצמו, בלי מרנג ובלי (או עם, למה לא) התוספות.
  רק קחו בחשבון שהחלבונים אינם מפוסטרים (כלומר- מדובר בקינוח שאינו מומלץ לנשים בהריון וכו').
• באשר לתוספות, הפוסט רכש פטל טרי ביום בו הגיש את הקינוח, ועל כן החליט שזו תהיה תוספת מושלמת. מה גם שהוא מאוווווד אוהב את השילוב של פטל ושוקולד מריר. 
  לפני אותה רכישת פטל גורלית ( 😛 ) הוא ניסה לחשוב על שילובים שיהיו טעימים וגם מעניינים מבחינת מרקם. המרנג נותן קריספיות מעולה ועוד קצת מתיקות, בעוד המוס מצטיין בהיותו עשיר ומפנק מאוד (אבל לא מאוד מתוק). שבבי שוקולד ו/או שברי אגוזים מקורמלים בהחלט יכולים להוסיף קראנץ' מגניב, ופירות יכולים להוסיף חמצמצות מרעננת, כמו שעשה הפטל. בכלאופן- אתם מוזמנים להתפרע!
  ואם כבר, אז רעיון מהפוסט אליכם: אם אתם מארחים הרבה אנשים ורוצים קינוח חגיגי ומגניב- אתם יכולים להכין כוסות מוס לכל אורח ולהניח על השולחן לידן קערות עם התוספות השונות – ממרנג, דרך פירות ועד קצה העולם בערך 🙂 – וכל אורח יוכל להרכיב לו את כוס הקינוח המושלמת שלו 🙂 🙂
• הקינוח הזה יחסית קל להכנה. המוס לא דורש הרבה עבודה וגם לא הרבה קירור, והמרנג דורש בעיקר אפייה וסבלנות. וכאמור- שני חלקיו המרכזיים ניתנים להכנה מראש. אז אם בא לכם להרשים אנשים בלי לעבוד קשה מדי, ובאותה הזדמנות חגיגית לנצל את כל החלבונים שנשארו מהכנת פסטת 40 החלמונים שהכנתם (הממממ, טוב אולי הפוסט הגזים קצת) – יאללה לעבודה! 🙂

1,000 נשיקות מרנג!

רוצים עוד מתכונים שווים ומפנקים לניצול חלבונים ולפינוק טעים? כדאי לכם! לכו לכאן ותהנו 🙂 🙂

מי רוצה ביס?

כחומר ביד הבלוגר – המון ערמון

הפוסט מרגיש צורך להתוודות:
הוא אוהב ערמונים.
ולפעמים הוא לא בטוח שהערמונים אוהבים אותו חזרה…

אולי זה כי הם משחקים אותה קשים להשגה?
הם לא אוהבים להישאר סגורים ולא מאווררים כשהם טריים. אם תשאירו אותם בשקית סגורה הם ילחלחו את עצמם למוות.
גם אם תפתחו את השקית ותתנו להם את הספייס שלהם הם יעשו לכם פרצופים, כי השקית עלולה להסגר מרוח רנדומלית.. (הפתרון – קערה! או להכין אותם תיכף ומיד)
הם אוהבים לשחק איתך trick or treat כשאתה מנסה לקלות אותם בתנור-
רובם ינסו את כוחם בטריקים שונים ומשונים, מלהיאחז בכוח בקליפתם עד שאתה מוצא את עצמך מכרסם חלקי קליפה קטנים, ועד להתפוצצויות משונות בתוך קרביו של התנור המסכן שלך.
אבל חלקם יצאו רכים, נימוחים ומענגים, בטעם עדין ועם זאת כ"כ טעיייייםםםם…

אולי דווקא בגלל שהם כאלה הארד טו גט וטעמם כלכך חמקמק זו הסיבה שהפוסט אוהב אותם כל כך 🙂

בכל אופן – לאחר המונולוג המרגש הזה נראה לו לפוסט שהבנתם שכאשר הוכרז שחומר הגלם החודשי בפרויקט הינו ערמונים – הוא שמח עד מאוד 🙂
הפעם לא היה לפוסט ספק בכלל שהוא ילך על קינוח!
המחשבה הראשונה שלו הייתה מון בלאן, כמובן.
הרי הוא פינטז על הקינוח הזה מאז הפעם הראשונה שטעם אותו בגיל 13 ועד שלאחרונה זלל אותו שוב באותו מקום בדיוק. וחוצמזה- זה מון בלאן! זה הדבר הכי מפורסם שיש בו ערמונים! (חוץ מרחובות חורפיים של ערים אירופאיות 😛 )
בעודו מנסה לגלגל אסוציאציות במחשבותיו ולגגל במחשבו- הוא נזכר במארון גלאסה.
לראשונה נתקל הפוסט בביטוי הזה בגלידריה איטלקית- הוא טעם והתלהב.
רק אח"כ הבין שמדובר בערמון מסוכר, ורק אחרי שקנה אחד כזה (יקר למדי…) בפאריז וטעם אותו כפי שהוא- הבין שמדובר במעדן אמיתי.

נלהב ונרגש הוא החליט לנסות את מזלו בעולם הערמונים המסוכרים.
משום מה גיגול "ערמון מסוכר" הביא אותו דווקא אל המתכון הזה.
עכשיו, אל תבינו אותו לא נכון – הפוסט היה אפילו יותר נלהב לגלות את המתכון הזה!!! במיוחד אחרי שהוא רפרף על המתכון לערמונים-מסוכרים-על-אמת וגילה שמדובר במתכון שמתפרש על 3 ימים…
לפוסט כבר הייתה פעם מחית ערמונים קנויה בבית, אבל כל מה שהוא הצליח לחשוב על לעשות איתה היה: לאכול בכפית, לשים בכפית ליד גלידה ולאכול יחד בכפית, שוב לאכול בכפית לבד כי זה טעייייםםםםם.
אז הפעם יש לו הזדמנות להכין מחית ערמונים בבית?
והוא יוכל לעשות איתה ניסויים על גבי ניסויים ולהכין קינוחים על גבי קינוחים?
יה בייבי!!!!
🙂

אבל אל תדאגו – המתכון הוא לא פשוט מחית ערמונים. זה אמנם יכול לספק לכם המון אושר גם בפני עצמו, אבל הפוסט החליט שמגיע לכם קינוח קצת יותר מורכב…
אי לכך, קבלו את ה-
***
צלילי תיפוף דרמטיים
***
טריקולור ערמונים!!!!

הפוסט עשה כמה נסיונות ליצור קינוח ערמוני מפנק במיוחד והתוצאה הזוכה הייתה קינוח כוסות שמכיל ערמונים (או מחית ערמונים, בעצם) ב-3 ורסיות שונות:
דמיינו את הכפית שלכם פוגשת גנאש שוקולד מריר וערמונים, היא גורפת ממנו מעט ומיד ממשיכה הלאה- לשכבה עמוקה של מוס ערמונים אוורירי. קצת לפני סוף הכוס היא מגיעה למחית ערמונים שנותנת עוד דגש אחרון – שלא תשכחו מי הכוכב הראשי של הקינוח הזה!

אם יורשה לפוסט להתרברב מעט:
היו שטענו שמוס הערמונים ממכר. ראו הוזהרתם. 
היו גם שטענו שזה אחד הקינוחים הטובים שהכין הפוסט אי פעם, ואולי אפילו אחד הקינוחים הטובים שהם אכלו…
בכל אופן- הפוסט באמת ממליץ לכם לנסות את הקינוח הזה (למרות שהמתכון קצת ארוך)-
מוס הערמונים פשוט מ-ע-ו-ל-ה. אחד הפינוקים. והשידוך עם שתי השכבות הנוספות עושה לו רק טוב.
אז יאללה- פנקו את עצמכם לפני שנגמרת העונה 🙂

טריקולור ערמונים
(או- נעים מאוד, ההתמכרות החדשה שלכם)

(כ-10 מנות)

חומרים

למחית ערמונים (מבוסס, כאמור, על המתכון הזה. ותודה לאיציק הראל ולעמית אהרונסון שהביאונו עד הלום):
(הכמויות הן 1/3 מהמתכון המקורי והן תספקנה כמות נכבדת של שאריות אחרי המתכון הזה, אל דאגה.
הפוסט חושב שאפשר לגמרי להוריד קצת מכמות הסוכר כי המחית יוצאת מאוד מתוקה, אבל הוא מודה שעדיין לא הספיק לעשות ניסויים ולהחליט כמה סוכר הוא חושב שכדאי.
סוכר אמנם עוזר לשימור, אבל המחית עוברת הקפאה כמו גדולה, אז זו לא אמורה להיות בעיה להפחית קצת כמויות אם תחליטו)

• 1 ק"ג ערמונים טריים
• 330 גרם סוכר
• 1/3 2 כוסות מים
• תמצית וניל

לפטיסייר ערמונים

• 250 מ"ל חלב
• 1/2 מקל וניל (אפשר גם כפית של תמצית וניל טובה)
• 2 חלמונים
• 65 גרם סוכר 
• 25 גרם קורנפלור
• 75 גרם מחית ערמונים (אפשר גם יותר, כמובן!)
• 200-250 מ"ל שמנת מתוקה

לגנאש שוקולד מריר וערמונים (ראו הערות)

• 50 גרם שוקולד מריר
• 100 מ"ל שמנת (או תערובת של שמנת וחלב)
• מחית ערמונים- כף גדושה אחת לפחות

הכנה:

מתחילים בהכנת המחית (אפשר להכין מראש. כמה שבא לכם מראש 🙂 ):
חורצים איקס בקליפת הערמונים בסכין חדה (ולא משוננת). שמים את כל הערמונים בסיר, מכסים במים, מביאים לרתיחה ומבשלים 25 דקות. בודקים ערמון אחד ואם הוא רך מספיק- מורידים את הסיר מהאש ומסננים את הערמונים מהמים.
(אפשר, כמובן, לרכך את הערמונים גם בתנור, אבל זה מאתגר יותר והפוסט בטוח לא יכול לתת לכם הערכת זמנים לזה 🙂 )
מקלפים את הערמונים- השיטה המועדפת על הפוסט היא עם כפית (אנחנו מכינים מחית – אז אין צורך להתאמץ להוציא ערמונים שלמים…): חוצים כל ערמון ל-2 עם הכפית ומרוקנים את תוכנו. היזהרו מהקליפה השעירה! היא דקה ועקשנית. (היזהרו גם מערמונים מקולקלים.. פשוט רואים שהם או חלקים מהם שחורים מבפנים.. זרקו אותם ואל תשתמשו בתוכנם).
עכשיו מכינים את סירופ הסוכר: מרתיחים יחד את המים והסוכר ונותנים להם לרתוח כ-10 דקות עד שהסירופ מצטמצם מעט.
מוסיפים את הערמונים לסירופ, מביאים שוב לרתיחה ומוציאים (עם כף) לכלוכים ושאריות קליפה שיצופו למעלה.
ממשיכים לבשל על אש בינונית כ-30-45 דקות (לא צריך יותר מדי, שלא תצא לכם מחית יבשה מאוד..).
מכבים את האש, מוסיפים תמצית וניל (הפוסט ממליץ על כף) וטוחנים את התערובת החמה בעזרת בלנדר מוט- עד שנוצרת מחית חלקה יחסית (להתקל מדי פעם בשברי ערמונים מזוגגים  במחית זה כיף!).

מעבירים את המחית לצנצנות מעוקרות ונותנים להן להתקרר. ניתן ומומלץ להקפיא חלק 🙂
יי! יש לכם מחית ערמונים!

מכאן עוברים להכנת הפטיסייר:
טורפים את החלמונים עם הסוכר והקורנפלור בקערה חסינת חום. כמו שהפוסט כבר ציין בעבר- בהתחלה זה נראה כאילו התערובת מסרבת להיות נוזלית ולהיטרף כמו שצריך, אבל כל מה שהיא צריכה זה קצת זמן ושתתנו לה איזו טריפונת קטנה מדי פעם (אתם יכולים גם לשיר לה, אבל הפוסט לא מבטיח שזה יזרז את התהליך).
בנתיים שמים את החלב בסיר קטן. חוצים את מקל הוניל, מרוקנים את תוכנו בעזרת סכין הפוכה ומוסיפים הן את התוכן והן את המקל אל תוך הסיר עם החלב. מביאים את החלב לסף רתיחה (אם אתם משתמשים בתמצית וניל אפשר להוסיף אותה לחלב מההתחלה).
כשהחלב על סף רתיחה והחלמונים טרופים היטב שופכים לאט לאט, כל פעם קצת, מהחלב אל תערובת החלמונים – ומיד טורפים. רק כשאחיד- שופכים עוד קצת. ככה ממשיכים עד שערבבנו כ-1/3 מתערובת החלב אל תוך החלמונים.
את תערובת החלמונים + 1/3 חלב מחזירים לסיר ומיד ממשיכים לטרוף.
מחזירים את הסיר לאש נמוכה- בינונית תוך טריפה מתמדת עד שהתערובת מסמיכה ומגיעה למרקם של פודינג.
מורידים את הסיר מהאש, מוסיפים את מחית הערמונים וטורפים עד שהיא נמסה ונטמעת בפטיסייר (אם לא טחנתם את התערובת עד כלות- כנראה שיישארו לכם גושי ערמונים קטנים בפטיסייר. אל דאגה- זה לא פוגע במרקם אלא רק מוסיף!)
*** סקופ!! הפוסט גילה שלא חייבים לכסות את הפטיסייר בניילון נצמד למניעת קרום! ***
הפוסט לא סומך על השילוב של ניילון וחום ולכן הוא דוגל במתודה של לקרר את הפטיסייר בסיר – פשוט לתת לו להצטנן, ולטרוף מדי פעם למניעת קרום. כשהקרם קר למדי אפשר כבר לאחסן אותו בקופסה ולשלוח היישר למקרר – לשעה לפחות. לא נצפו קרומים אצל הפוסט!

עכשיו מכינים את הגנאש:
ממיסים את השוקולד והשמנת (והחלב, אם החלטתם לפרגן לו)  – בבן מארי או במיקרו (בזהירות) ומערבבים עד שאחיד וחלק.
אפשר גם לנקוט בשיטה שונה מעט – לחמם את הנוזלים בלבד (שמנת +חלב) עד סף רתיחה (אפשרי גם במיקרו!), לשפוך אותם על השוקולד, לתת לתערובת כמה דקות ואז לערבב- זה תמיד כיף לראות איך השוקולד מתמסר כשנותנים לו כמה שניות 🙂
בכל אופן- כשיש לכם גנאש שוקולד אחיד ונוזלי למדי – הוסיפו לו את מחית הערמונים וערבבו טוב.
אין צורך לקרר את הגנאש במקרר – מיד תשתמשו בו. רק וודאו שהוא לא חם מדי, כדי שלא ימס שומדבר בדרכו..

ועכשיו: להרכבת הקינוח!
מקציפים את השמנת המתוקה לקצפת יציבה. אין צורך להוסיף סוכר כלל כיוון שהפטיסייר מתוק.
מוציאים את הפטיסייר הקר, טורפים אותו מעט עם מטרפה ידנית כדי להחזיר אותו למרקמו.
מקפלים את הקצפת אל הפטיסייר עד למרקם אחיד. זה המוס שלכם! כבר אומנומנום…
מעבירים את המוס לשקית זילוף (לא חייבים שקית זילוף, המוס ייראה ממש אחלה בכוס גם אם תשימו אותו עם כף.. לפוסט התחשק לזלף עם צנטר משונן והוא מאוד נהנה מהחוויה- אז אתם מוזמנים גם 🙂 ) ומניחים שניה בצד.
בונים את הקינוח: בתחתית הכוס שמים מעט מחית. אין ממש כמויות, כי זה תלוי בכוסות שבחרתם (יש הבדל בין הכמות שתשימו בכוס שוט, בכוס שמפניה, בצנצנת או בכוס חד פעמית..) – פשוט צריך שתהיה שכבה דקה בתחתית הכוס.
מעל מזלפים את מוס הערמונים (או שמים בכפות). צריכה להיות כמות נכבדה מהמוס- הוא מרכז הקינוח..
לסיום מזלפים מעל למוס את הגנאש – בשכבה דקה. יותר דקה ממה שיש בתמונות של הפוסט, כי אצל הפוסט הגנאש קצת השתלט. כמה כפיות לשכבה שלמה אך דקה – תעשנה את העבודה!

זהו! אפשר להגיש מיד ואפשר לשמור במקרר עד להגשה.
בתאבון! 🙂

הערות, טיפים ורעיונות:

•  קודם כל נתחיל עם הגנאש:
  הפוסט משתמש בשוקולד מריר 60% והטעם שלו נוטה להשתלט על טעמם העדין של הערמונים… לכן הפוסט ממש ממליץ על גנאש דליל וגם על שכבה דקה למדי ממנו.
  כשהפוסט הכין את הגנאש הוא יצא לו סמיך מדי (וגם, בואו נהיה כנים – הוא לא ממש מדד כמויות. אופסי 🙂 ) אז אין לו כמויות מדוייקות ובמתכון הוא ניסה לתקן את העוול.
  הפואנטה- רוב הסיכויים שלא תזדקקו ליותר מ-50 גרם שוקולד מריר (אבל אתם יכולים ללכת על 100 ליתר בטחון וללקק אח"כ חצי קערת גנאש, זה באמת בסדר). שימו יותר מ-50 מ"ל שמנת, ואתם יכולים לדלל עם קצת חלב גם. שימו מחית (לפחות כף גדושה. אפשר גם שתיים. גנאש ערמונים זה טעים!) ותראו מה דעתכם על הסמיכות.
  אל תחששו מהשתלטות עוינת, פשוט תדאגו שיהיה לכם גנאש לא סמיך מאוד ותשתדלו לא להגזים איתו…
  מה שכן, אתם יכולים להשתמש גם בשוקולד עם פחות מוצקי קקאו ואז הוא יהיה עדין יותר.. ואפילו שוקולד חלב, אם כי לדעת הפוסט זה יצא מתוק מדי והוא פחות ממליץ.
• וידוי נוסף: הפוסט עשה כמות כפולה מהמוס ערמונים.
  בעיקר כי פטיסייר זה ממש טעים לדעתו, והפטיסייר ערמונים הזה בכלל משו משו. וכשהוא הופך למוס… אין הנחתום מעיד על עיסתו, אבל במקרה דלהלן הוא מוכן ללקק את כולה בלי להעיד 🙂
  בכל אופן, מקצת-יותר-מחצי-של-כמות-כפולה יצאו לו:
  4 קינוחי צנצנת ( 🙂 ), שמתאימים לזוג (או לגרגרן מוכשר מאוד)
  עוד 2 כוסות שמפניה שדיגמנו לפוסט
  ועוד שאריות שנאכלו בנפרד (אומנומנום מוס ערמונים עם תותים!!!)
  אז הכמות שבמתכון אמורה להספיק לכם לכ-10 אנשים. אם אתם מתכננים על פינוקים קטנטנים בכוסות שוט ארוכות או בכוסות אספרסו אז זה בטוח יספיק לכם ליותר מ-10 מנות.
  אם אתם מחליטים להכין כמות כפולה- לגמרי לכו על זה! רק תזמינו הרבה אורחים כי אחרת תאכלו הכככככככככללללללללללל לבד 🙂
• מחית:
  הפוסט הכין מחית מ-1.3 ק"ג ערמונים טריים וזה הספיק לו ל-3 צנצנות בינוניות ועוד אחת קטנה. זה יותר מכפול ממה שנדרש לטריקולור ועל כן אל תחושו מחוייבים לרוץ ולרכוש 3 ק"ג ערמונים טריים. עם זאת- יש משהו ברעיון שאם כבר מכינים מחית ערמונים אז עושים סטוק ומקפיאים. הפוסט יעיד בגוף ראשון שמרוב ניסויי קינוח כבר נגמרה לו המחית והוא צריך להכין עוד 🙂
  עוד הערה – הפוסט לא ניסה בעצמו אבל הוא חושב שאין בעיה בכלל לעשות שימוש במחית ערמונים קנויה עבור הקינוח הזה!
  ניתן למצוא מחית כזו בעדן מרקט, ייתכן שגם בטיב טעם. פשוט הוסיפו ממנה את כל הכמויות של מחית הערמונים שנדרשות למתכון.
  הפוסט ממליץ לטעום קצת ממנה לפני שמתחילים ולהבין כמה היא טעימה 😉
• הקינוח נשמר אחלה בחלה במקרר כמה ימים. גם כל אחד מהמרכיבים בנפרד. אז זה לגמרי קינוח שאפשר להכין מראש לאירוע ואין חשש.

מכיוון שערמונים הם דבר כ"כ נפלא הפוסט ממש ממליץ לכם לבדוק את שאר מתכוני הפרויקט החודש! הפוסט טוען בלהט שכמה מהם כבר עשו לו עיניים 😛