Posts tagged ‘וניל’

1 באפריל 2017

כחומר ביד הבלוגר – פסטה לקינוח לכבוד האחד באפריל!

הפוסט לא הכין לכם מתכון בכלל!
סתאאאאאאם, אחד באפריל 😉

כבר שנים שהפוסט בלונדיני לא באמת מנסה למתוח את חבריו באחד באפריל,
וכבר שנים (אותן שנים כנראה…) שהוא נהיה קצת חשדניסט כלפי חדשות מרעישות במיוחד שמגיעות דווקא בתחילתו של חודש אביבי זה (נישואים פתאומיים, פרידות לא הגיוניות (סטטוסים בפייסבוק זה קל), ושאר אירועי-חיים מאותגרי תזמון), ובו זמנית עוקב אחרי ה"מתיחות" הצפויות והמשעשעות של גוגל ושאר חבריהם.
תכלס – האחד באפריל בדרך כלל היה עבור הפוסט יותר פוטנציאל לשעשוע מאשר התעסקות ישירה.

אבל – הנה הגיע פרויקט כחומר ביד הבלוגר והחליט לגרום לפוסט להשתעשע קצת יותר ברצינות השנה 🙂

האתגר החודש היה ליצור משהו מתחום הקונדיטוריה או האפיה עם פסטה!
היו בלוגרים שפירשו את האתגר לכיוון יצירת מנות המתחפשות לפסטה, והיו מי שהעדיפו לעבוד עם פסטה ליצירת מנות חדשות… והפוסט, מרוצה מאוד מהעובדה שלאחרונה קיבל מכונת פסטה כמתנת יומולדת מפנקת במיוחד –
החליט ליצור את הפסטה שלו בעצמו ולעשות ממנה קינוח שמתחפש למנת פסטה סטנדרטית! 😀

הרעיון הראשון שעלה לפוסט במוחו (הדי קודח, בואו נהיה כנים לרגע) היה לזניה:
במקום רוטב בשמל – קרם פטיסייר צחור
במקום רוטב עגבניות – ריבת פירות יער חמצמצה
ובמקום עלי פסטה סטנדרטיים – פסטת קקאו שתוסיף קצת מרירות ותשלים טעמים.

מי חתיך?

דיון מרתק עם יקירת המדור (הי מארינקא) הביא לגילוי מרגש שלגיברת יקירת יש פנטזיה על רביולי חמאת בוטנים ממולאים בטראפל שוקולד מריר. מה עשה הפוסט? ניסה גם את זה 😀

הו שלום לכם!

התוצאות הצדיקו להעניק לכם את המתכון ללזניה במלואו, אבל הפוסט, כמו הפוסט, יספק לכם גם מידע רלוונטי על הרביולי, במסגרת מסורת מתכוני הבונוס 🙂

לזניה לקינוח לכבוד האחד באפריל

(תכלס תלוי בכם :))

חומרים:

לפטיסייר: (כמות זו של פטיסייר תוכל להספיק לכ-4 מנות אישיות של לזניה, 5 אם אתם יעילים בחלוקת משאבים)

  • 2 חלמונים
  • 25 גרם קורנפלור
  • 60 גרם סוכר
  • 250 מ"ל חלב
  • 1/2 מקל וניל

לריבה:

  • פה אתם יכולים להשתמש בריבה מוכנה שאתם אוהבים (עדיפות לריבה אדומה – אם אתם הולכים על עניין התאמת הצבעים), יודעים שהיא איכותית (ניתן להרגיש את הפרי) ומבחינים בחמצמצות בטעמה – שימוש בריבה מאוד מתוקה יניב מנה מאווווווד מתוקה
  • אם אתם רוצים להכין ריבה בעצמכם, הפוסט יכול לספר שהוא הכין ריבה מהירה מתותים ופטל שהתקרבו לסוף חייהם:
    הוא השתמש בסוכר במשקל חצי ממשקל הפירות (למשל- 400 גרם סוכר על 800 גרם פרי), הוסיף מעט מקלות וניל יבשים שיוסיפו טעם, מיץ מליים אחד קטן ומעט ג'ינג'ר מגורר. את כל העסק הוא בישל על להבה גבוהה יחסית – כדי להשיג הסמכה מהירה ולשמר כמה שאפשר את טעמי הפרי – עד להסמכה, ואז העביר לצנצנות מעוקרות.

לבצק הפסטה: (הכמות לבצק פה היא הכמות המינימלית האפשרית לבצק פסטה. הפוסט מאמין שמכמות כזו יוצאות כ-4 מנות אישיות, אולי חמש – חושו חופשי להכפיל כאוות רצונכם ולהתאים כמויות פטיסייר)

  • 80 גרם קמח
  • 20 גרם קקאו
  • 1 ביצה, טרופה

הכנה:

בהנחה שהריבה שלנו כבר מוכנה, בין אם היא קנויה או ביתית (ומוכנה מבעוד מועד) – מתחילים בהכנת קרם הפטיסייר: בקערה חסינת חום טורפים יחד חלמונים, קורנפלור וסוכר. בנתיים מביאים את החלב והוניל לסף רתיחה בסיר (טיפ: אם תערובת החלמונים מסרבת להתערבב ולהתאחד חושו חופשי להוסיף כף-שתיים מהשמנת לפני החימום – זה יעזור "לשחרר" את החלמונים ויקל על הטריפה – ולא יפגע בענייני איזון טמפרטורות).
כשהחלב כמעט רותח מוסיפים ממנו מעט, כמה כפות בכל פעם, לתערובת החלבונים וטורפים במהירות. כשמתאחד מוסיפים עוד כמה כפות, כך עד שכשליש מהחלב מעורבב עם החלמונים.
שופכים את תערובת החלמונים אל הסיר עם שאר החלב ומחזירים אל האש תוך טריפה מתמדת, עד שהפטיסייר מסמיך.
את הפטיסייר המוכן מצננים לטמפרטורת החדר (וטורפים אותו מעט כל כמה דקות – על מנת למנוע היווצרות קרום). כשהקרם צונן מעבירים אותו לקופסה אטומה ולשעה לפחות למקרר.

לפני בניית המנה טורפים מעט את הפטיסייר הקר כדי להחזיר לו את מרקמו ומעבירים לשקית זילוף עם צנטר לבחירתכם (הפוסט בחר בצנטר משונן).

בצק קקאו מהמם במכונת פסטה שווה

להכנת בצק הפסטה שוקלים קמח וקקאו לקערה נוחה ללישה ומערבבים את השניים יחד לתערובת אחידה יחסית.
יוצרים גומה קטנה בתערובת הקמח ושופכים אליה את הביצה. לשים עד לבצק אחיד.
פה זה הזמן לומר שבצק פסטה אמורים ללוש כך שכל פעם מוסיפים מעט מהקמח אל הביצה ולשים, מוסיפים ולשים – עד שכל הקמח נטמע. בכמות כזו קטנה של בצק זה קצת מצחיק לנסות לעשות את זה, אבל זה עובד 🙂
כשהבצק מוכן עוטפים אותו בניילון נצמד ונותנים לו לנוח בטמפרטורת החדר כחצי שעה.

מי מוכן להתבשל ברותחין?

אחרי שהבצק נח לו בנוחות אפשר לשים סיר מים על האש ולהביא לרתיחה, ובנתיים לרדד עד אין קץ:

אם יש לכם מכונת פסטה זו ההזדמנות לשלוף אותה 🙂
הפוסט חייב להודות שהבצק הפתיע בקלות העבודה איתו כי הוא לא דרש הרבה מאוד קימוח וכמעט שלא נדבק למכונה. זה בצק שיצא יותר יבש ממה שהפוסט מכיר מבצק הפסטה הסטנדרטי שלו (אולי בגלל הקקאו), אבל דווקא בעת הרידוד הוא היה מאוד נוח ומתחשב. 
בקיצור: עם מכונה מעבירים את הבצק כמה פעמים על רמה 0 (מעבירים, מקפלים ומעבירים שוב). כך משיגים את האלסטיות של הבצק ומקלים על התהליך. אח"כ מעלים בהדרגה את הרמה עד שמגיעים לעובי הרצוי. עבור הלזניה הפוסט הגיע לרמה 6, שהניבה בצק דק למדי שלא משתלט על הקינוח, אבל עדיין מורגש בביס. מי שמעדיף לזניה פחות "צ'ואית" יכול להגיע לרמה 7 או 9 – רק תיזהרו מהידבקויות!
אם אין מכונת פסטה יש לרדד את הבצק דק ככל שניתן.
מהבצק המרודד קורצים עיגולים או מלבנים (אם חושקים במנות אישיות). ניתן גם להכין דפי לזניה מלבניים גדולים יותר ולסדר את הקינוח בתבנית מרכזית, אבל הפוסט חושב שזה יותר קינוח של מנות אישיות.

שחייה צורנית בסיר מבעבע

את העיגולים/ מלבנים מבשלים במים רותחים (לא להתבלבל ולהוסיף מלח למי הבישול!) כ-7-10 דקות, מוציאים מהמים ומניחים על צלחת על מנת שיצטננו ויתייבשו קצת.

לבניית הקינוח מסדרים שכבות של עלי לזניה מבושלים וצוננים, זילופי פטיסייר יפים וריבה לפי הסדר המועדף עליכם לבניית לזניה 😀
בתאבון ובהצלחה 😉

קלוז-אפ חגיגי

 

הערות, טיפים ורעיונות:

  • אז… כן – מדובר במתכון הרפתקני משהו 😉 אבל לא מאוד מסובך.
    בתכלס הפוסט היה מרוצה מהתוצאה ומעניק לקינוח את התואר "משעשע וטעים!" 
  • חושו חופשי לשחק עם הכמויות ועם גיוונים – לפי טעמכם ומוחכם הקודח!
    מה שכן- הפוסט ממליץ לשמור על איזון טעמים – הקקאו מוסיף מרירות ועומק והריבה מוסיפה רקע חמצמץ – ובלעדיהם זה לא היה מספיק מעניין 🙂

אומנומנום!

ואם אתם עדיין מעוניינים ברביולי חמאת בוטנים במילוי טראפל, להלן מסקנותיו של הפוסט ומתכון בונוס:

הפוסט רצה במקור להכין בצק פסטה שבו חמאת הבוטנים *תחליף* את הביצה, אבל זה לא ממש הצליח לו. 
בצק שהוא הכין עם חמאת בוטנים בנוסף לביצה יצא עמיד ואפקטיבי, אם כי משום מה קצת יבש ולא הכי קל לעבודה.
עם זאת, הבצק התנהג יפה מאוד בבישול, ואם תדאגו להדביק את קצוות הרביולי כמו שצריך ולשמור על שלמותו של הבצק (בלי סדקים ושברים) – תוכלו לקבל כיסון חמוד עם טעם חמאת-בוטנימי עדין ומילוי של שוקולד נוזלי ועמוק! 🙂

רביולי חמאת בוטנים ושוקולד – הוראות הכנה

  • לטראפלס: לתוך 80 גרם שמנת מתוקה חמה ממיסים 160-170 גרם שוקולד מריר (הפוסט השתמש בשוקולד 72%). מקררים את התערובת לחצי שעה במקרר ואז ניתן לעצב כדורי טראפל בעזרת כף גלידה קפיצית – התערובת עדיין נוזלית אבל סמיכה יחסית, וזה מקל מאוד על העניינים 🙂
    את כדורי הטראפל מקפיאים עד להכנת הרביולי – כדי שיהיו קרים ככל שניתן לפני הבישול.
  • לבצק: הפוסט ערבב בעזרת קצות האצבעות 3 כפות חמאת בוטנים לתוך 100 גרם קמח. לתערובת הפירורית שהתקבלה הוא הוסיף ביצה ולש עד לבצק אחיד-אך-מעט-מתפורר, ונתן לבצק לנוח לכחצי שעה.
  • ליצירת הרביולי: מרדדים את הבצק במכשיר פסטה (לדרגה 6), או בעזרת מערוך ליריעה דקה מאוד. קורצים עיגולים בעזרת קורצן/ חותכן/ כוס.
    באמצע כל עיגול מניחים טראפל קפוא. אם כף הגלידה שלכם מייצרת כדורי טראפל גדולים מדי – אל תהססו לחתוך אותם בעזרת סכין. זה מאוד קל כשהכדורים קפואים!
    מרטיבים בעזרת מעט מים את כל ההיקף של עיגול ומדביקים את הקצוות זה לזה (לצורת חצי עיגול). 
    מוודאים שההדבקה אטומה וחזקה.
    מבשלים את הרביולי במים רותחים כ-7-10 דקות, מוציאים ומייבשים מעט – וזוללים!
    ניתן לקשט בדובדבן אמרה ומעט סירופ – זו תוספת מאוד נחמדה לטעם 🙂 🙂 הפוסט בטוח שגם תותים טריים יתקבלו פה בברכה 🙂

מי רוצה ביס?

 

מעוניינים בעוד מתכוני פסטה מגניבים לאללה? 😀

בברכת "מי שאשכרה מכין – חובה עליו לשתף" 🙂 🙂

5 במרץ 2017

כחומר ביד הבלוגר – אזניים ללוטוס

שני אירועים גורליים הביאו ליצירתו של המתכון שתיכף ישזפו עיניכם-
חג פורים הקרב ובא והכרזתו של לוטוס (הידוע גם בשמות "ספקולוס", "ביסקוף", "העוגיה הטעימה שמקבלים בבתי קפה כשמזמינים קפה", "ממרח אומייגוד-מה-טעמתי-עכשיו" וכו' וכיו"ב – על ממרחיו ועוגיותיו) כחומר הגלם החודשי.

אחרי כמה דקות של מחשבות על לוטוס. ועל כמה לוטוס זה טעים. ועל כמה הוא אוהב דברים שהוא כבר מכין עם לוטוס. ועל לוטוס! הפוסט החליט שצריך להכין אזני המן, כי מרץ ופורים וגולה ( 😉 ) וכזה.
המחשבה להכין את המתכון הרגיל שלו (אזני ההמן המושלמות של דלאל, עדיף במילוי פיסטוק ואמרנה, הו כן!) ופשוט למלאן בממרח לוטוס הרגישה לפוסט מעט בנאלית מדי. אז מה עושים?

משתעשעים עם איילים!

משתעשעים עם איילים!

מחשבה התגנבה אל מוחו של הפוסט והזכירה לו את הקראמבל הטבעוני שהכין בחודש הבוטנים ובו החליף חמאה בחמאת בוטנים (מחשבה הגיונית- שתיהן חמאות, לא?)…
"ובכן", המשיכה אותה מחשבה, "הרי ממרח לוטוס זה בעצם מעין חמאת עוגיות לוטוס – על משקל חמאת בוטנים – ועל כן גם הוא יכול להחליף חמאה!"
כן, אין ספק שהפוסט תמיד חושב בהגיון ומנתח כל דבר בדקדקנות.
אז זה מה שהוא עשה!
הבצק של אזני ההמן הדלאליות הוא בצק עדין ומפונפן עד מאוד, עם קפריזות – אז הפוסט החליט לא להתעסק איתו. חיטוט קצר במתכוני אזני המן (עם קרדיט לעוגיו.נט, שתמיד אפשר לסמוך עליה) הביא את הפוסט למתכון כללי לבצק שאיתו הוא הרגיש מספיק בנוח להתנסות. הוא החליט שלא לוותר על החמאה לגמרי, כיוון שהקראמבל הטבעוני לימד אותו כמה דברים על בצקים מתפוררים למדי (ומי רוצה אוזן המן שכמו הבית של שלושת החזרזירונים תתפרק כשתנשפו עליה?), ושילב בין חמאת לוטוס לחמאה 🙂
בשביל המילוי הוא הלך על הנוטלוטוס האהוב עליו – כי למה לא לחזק את בצק הלוטוס במילוי שמכיל לוטוס- אבל גם נוטלה, כי נוטלה? 😀

פורים איז קאמינג!

פורים איז קאמינג!

לא הרבה זמן אחרי ההחלטה הזו- נחה לה קופסה חגיגית של אזני לוטוס על השולחן בסלונו! היאח!

הבצק שיתף פעולה באופן מרהיב למדי- זה בצק קל להתעסקות, סך הכל.
אחרי העיבוד במעבד המזון הוא התפנק קצת בעיבוד ידני – רק להטמעת כל הקמח. וברידוד הוא התנהג נפלא על משטח מקומח. פיסת הבצק האחרונה היא זו שספגה הכי הרבה קמח (ברידודים חוזרים ונשנים), וגם זו שלא באמת רודדה אלא נמעכה ב"אלגנטיות" לצורת עיגול – וגם היא הייתה ממשומעת למדי!
או במילים אחריות" בצק-פריך-לוטוס, אתה חמוד לאללה! 🙂 

אזני לוטוס

(כ-18 אזני המן בינוניות)

חומרים:

לבצק:

  • 150 גרם קמח
  • 25 גרם אבקת סוכר
  • 50 גרם חמאה קרה, חתוכה לקוביות
  • 60 גרם ממרח לוטוס
  • 1 חלמון ביצה
  • 1 כפית תמצית וניל
  • 2 כפות חלב

למילוי:

  • 8 עוגיות לוטוס (זה יוצא כ-60 גרם- הפוסט בדק! 🙂 ) – מפוררות
  • 150 גרם ממרח נוטלה
להלן: בצק לוטוס זהוב ומילוי נוטלוטוס עסיסי

להלן: בצק לוטוס זהוב ומילוי נוטלוטוס עסיסי

הכנה:

מכינים את הבצק: במעבד מזון שמים קמח, אבקת סוכר, חמאה וממרח לוטוס ומעבדים בפולסים לקבלת פירורים קמחיים למדי 🙂 מוסיפים את הביצה, הוניל והחלב ומעבדים עד שמתחילים להיווצר גושי בצק בינוניים.
מוציאים את הבצק ממעבד המזון אל יריעת ניילון נצמד. אם יש צורך – מעבדים ידנית את הבצק עד שכל הקמח נטמע.
משטחים לדיסקית עבה, עוטפים טוב בניילון הנצמד ושולחים את הבצק למנוחה של שעה במקרר.
להכנת המילוי פשוט מערבבים את פירורי עוגיות הלוטוס ואת הנוטלה. יי! 🙂

על משטח מקומח מרדדים את הבצק, קורצים עיגולים בעזרת חותכן או כוס.

התמונה להמחשה בלבד

התמונה להמחשה בלבד

בכל עיגול מניחים מילוי (לפי גודל העיגולים שקרצתם ולפי יחס הבצק-מילוי המועדף עליכם. לאזני ההמן הבינוניות של הפוסט הוא שם כפית גדושה של מילוי) ומקפלים מעליו את הבצק לצורת משולש.

המדריך (המטושטש, עמכם הסליחה) למקפל המתחיל

המדריך (המטושטש, עמכם הסליחה) למקפל המתחיל

אוזן לוטוס חגיגית במלוא תפארתה המקופלת!

אוזן לוטוס חגיגית במלוא תפארתה המקופלת!

הפוסט ממליץ שלאזני ההמן המקופלות תעניקו מנוחה של 20-30 דקות במקפיא, בעודכם מחממים את התנור ל-180 מעלות. אזניים קפואות ישמרו טוב יותר על צורתן ויתפרקו פחות באפיה!
אופים את האזניים 10-15 דקות עד שהן מזהיבות מעט.

נותנים לאזניים להתקרר מעט (נוטלה חמה ישר מהתנור זה סכנה שקשה מאוד לעמוד בה…) וזוללים בהנאה!
בתאבון ופורים שמח ומבדח (וטעים)! 🙂 🙂 🙂

נומז

נומז

הערות, טיפים ורעיונות:

  • הבצק מתקבל פריך ונעים, עם טעם עדין של לוטוס. טעם הנוטלה מעט משתלט, אבל העוגיות במלית מוסיפות מאוד. קחו בחשבון שסך הכל מדובר באוזן המן מהזן המתוק, ולאו דווקא המאוזן 🙂
  • הכפלת כמויות: כמובן שכדאי וראוי להכפיל כמויות! הפוסט הכין כמות קטנה יחסית (תכלס, זה חצי כמות של בצק 123 המפורסם- בגרסת לוטוס!), וזה גם מה שהוא רשם, כי:
    א. מדובר היה בבצק נסיוני (שהצליח! יי!)
    ב. משק הבית שלו מכיל 2 אנשים בלבד
    אם אתם מחליטים להכפיל- חושו חופשי לשים ביצה שלמה (במקום 2 חלמונים), ומקסימום- שימו קצת פחות חלב, תעבדו את הבצק בכמה פולסים, ואם נראה שהוא זקוק לעוד קצת לחות – תוסיפו את שאר החלב.
  • מילוי: כמות המילוי הספיק ב-מ-ד-ו-י-ק למספר האזניים שהכין הפוסט, אז אם אתם אוהבים הרבה מילוי, או לחילופין- מתכננים להכין אזנים קטנות, הפוסט ממליץ לשים קצת יותר נוטלה ועוד איזו עוגיית לוטוס או שתיים – כדי שלא יחסר 😀
  • גודל האזניים הוא עניין של העדפה אישית והחותכנים המצויים בביתכם 🙂
    גם אזני ביס זה מגניב, אם כי קחו בחשבון שמדובר ביותר עבודת קיפול 😉
  • גיוונים: הפוסט מאוד מאוד אוהב את השילוב של נוטלוטוס, ועל כן החליט למלא את אזני הלוטוס שלו במילוי נוטלה מחוזקת בלוטוס, למרות שהוא ידע שהתוצאה תהיה מתוקה למדי.
    אם אתם מעדיפים אזני המן מהזן המאוזן ניתן להחליף את מלית הנוטלה בכל מלית שתרצו ושתתאים לדעתכם, למשל מליות המבוססות על שוקולד מריר 🙂
    הפוסט לא ניסה בעצמו ועל כן לא בטוח כמה קל למלא אזני המן בגנאש מריר (הוא חושש מנזילות והצפות), אבל ייתכן שגנאש ובתוכו שברי עוגיות לוטוס, שיעזרו – מלבד חיזוק הטעם הלוטוסי – בספיגת נוזלים שמסייעת במניעת נזילות, יוכתר כהצלחה כבירה! 🙂
אנחנו מהממות

אנחנו מהממות

רוצים עוד מתכוני לוטוס? כמובן 🙂

ואני אמנותית. פורים שמח!

ואני אמנותית. פורים שמח!

7 בנובמבר 2016

כחומר ביד הבלוגר – מה עושים עם חלבונים מיותמים?

אז… באמת מה עושים עם חלבונים מיותמים? 🙂
הפוסט נתקל בסוגיה הזו לא פעם, במיוחד אחרי הכנת קרם ברולה, אלפחורס, למון קרד ושאר מתכונים עשירים.
הפתרון הראשוני שלו היה, כמובן, מרנג, אבל יש גבול לכמות קציפת החלבונים האפויה שאדם יכול לנשנש בחייו רק לשם חיסול חלבונים (וכן, הפוסט כבר ניסה מרנג בכלמיני טעמים עם כלמיני תמציות, או מרנג מזולף בשוקולד, או שתי עוגיות מרנג מסונדווצ'ות עם נוטלה..).

אחרי כמה וכמה חביתות חלבונים הפוסט גילה אהבה חדשה ועמה תשובה ניצחת לסוגיית המיותמים: הפיננסייר!
טעים, חמאתי ועשיר ועם זאת – אף לא חלמון אחד!

אבל מכיוון שכבר קיבלתם מתכון פיננסייר אחד בערך לפני שנתיים הפוסט החליט לנסות לגוון לכם!
ואיך יעשה זאת?
ובכן, לפני זמן מה פרסמה מורקייק אחת תמונה של מוס שוקולד חתיך (ישמצב שזה היה באינסטגרם, כן?), ובתיאור שלו ציינה שאין בו חלמונים כלל וכלל. הפוסט חשב לעצמו שזה מתכון "גזור ושמור" קלאסי לשליפה בפעם הבאה שיהיו לו הרבה חלבונים שמחפשים בית חם (מממ… ובכן- בית קר. זה מוס, אנחנו מעדיפים קור), והנה הגיע חודש החלבונים!
אבל הפוסט לא רצה לתת לכם מתכון שמנצל רק 3 חלבונים, כי אז אם תכינו קרם ברולימון מה תעשו עם 3 החלבונים הנוספים שיוותרו לכם??
ועל כן קבלו מתכון ורסטילי!
בא לכם להגיש פבלובות חגיגיות אפופות מוס שוקולד? הגעתם למתכון הנכון!
בא לכם קינוח כוסות מפונפן ומדוגמן שראוי לעלות לאיסנטגרם עם ההאשטאג #נופילטרנידד? עדיין המתכון הנכון! והמקום הנכון! 🙂

גם וגם - ורסטילי זה כאן

גם וגם – ורסטילי זה כאן

אז יאללה, לעבודה!

פבלובה מוס שוקולד
או: קינוח כוסות של מוס שוקולד ומרנג
(או נום חלבונים חגיגי)

(לפחות 6 מנות, אולי אפילו 8)

חומרים:

למרנג:

  • 3 חלבונים 
  • קורט מלח
  • 3/4 כוס סוכר (אפשר קצת פחות)
  • 2 כפיות תמצית וניל
  • מעט לימון/ קרם טרטר

למוס (מתורגם ומעובד קצת מהמתכון הזה):

  • 160 גרם שוקולד (אפשר גם 150 אם זה מה שיוצא, הפוסט שם 160 אז הוא זורם)
  • 400 גרם שמנת מתוקה
  • 3 חלבונים
  • קורט מלח
  • 30 גרם סוכר

לקישוט (אופציונאלי):

  • פטל טרי/ תות שדה פרוס/ כל פרי אחר שבא לכם עליו ויתאים לכם עם שוקולד מריר
  • קצפת ממותקת
  • שבבי שוקולד מריר (פשוט לגרד קצת מהשוקולד עם סכין חדה – בזהירות 🙂 )
  • ברס או שאר שברי אגוזים מקורמלים

הכנה:

מתחילים במרנג:
הפוסט פעם שמע (ממארינקא, יקירת המדור) שאם נותנים לחלבונים לנוח קצת בקערה עם מלח – הם מתקצפים טוב יותר. אז כל פעם שהוא רוצה קצף חלבונים טוב – הוא מתחיל בלהניח את החלבונים יחד עם קורט מלח בקערת המיקסר ובנתיים מתפנה לכל שאר ההכנות…
אז תנו לחלבונים והמלח לנוח קצת, ואחרי כמה דקות תוסיפו את הוניל והלימון/ טרטר (שניהם עוזרים להקצפה, והלימון לא יורגש בטעם הסופי) ותתחילו להקציף. לאחר שנוצר קצף דליל מתחילים להוסיף בהדרגה, תוך הקצפה במהירות גבוהה, את הסוכר.
כשהקצף יציב ומבריק וחתיך מעבירים אותו לשקית זילוף עם צנטר משונן.
אם אתם מעוניינים בקינוח כוסות בלבד עם נשיקות קטנטנות – הפוסט ממליץ על צנטר קטן.
אם אתם מעוניינים בפבלובות- הפוסט ממליץ על צנטר רחב יחסית (למשל, צנטר שמתאים לזילוף פחזניות).
וכמובן – שאפשר את שניהם! 🙂
(זה מה שהפוסט עשה, עם שתי שקיות זילוף נפרדות)

Why not both?

Why not both?

אם אין לכם שקיות זילוף – אפשר בכיף להשתמש בכפית!
לפבלובות: עורמים ערימה נאה של קצף ואז משטחים אותה מהאמצע ומשאירים שוליים מוגבהים. התיאור הכי טוב שיש לפוסט הוא שזה בדיוק כמו לצלחת חומוס 🙂
לנשיקות: פשוט עושים ערימות קטנות של קצף.

את כל תבנית המרנג שלכם אפשר לאפות יחד- ב-110 מעלות צלזיוס, בין שעה וחצי לשעתיים. העיקר הוא שהמרנגים יתנתקו בקלות מהנייר בסוף האפיה ויהיה יבשים וקריספיים גם מבפנים (ההתנתקות מנייר האפייה היא בד"כ אינדיקציה די טובה לקריספיות). הפוסט אפה שעתיים ואח"כ השאיר את הנשיקות להצטנן קצת בתנור המכובה.

הנשיקות נשארות קריספיות וחמודות בקופסה אטומה, אז אפשר בהחלט להכין את השלב הזה מראש 🙂

נשיקות קטנות וחמודות

נשיקות קטנות וחמודות

ועכשיו למוס:
שמים את החלבונים והמלח בקערת המיקסר ופונים לשאר ההכנות 🙂

ממיסים את השוקולד בבן מארי או במיקרו. הפוסט ממליץ לעשות זאת בקערה גדולה יחסית, שנוכל להכניס אליה אח"כ את שאר חומרי המוס.
הפעם הפוסט דווקא עשה שימוש בבן מארי, כי למרות שהוא דוגל בהמסת שוקולד במיקרו- הוא יודע ששוקולד עלול להישרף, ומכיוון שבמתכון זה אנחנו ממיסים את השוקולד לבדו (בלי שמן או שמנת שיעזרו לו להתמודד עם הטמפרטורות) – השיטה הזהירה ביותר תהיה בן מארי. אם אתם בכ"ז רוצים ללכת על המיקרו- הפוסט ממליץ על פולסים קצרים ומשנה זהירות 🙂
את השוקולד המומס משאירים למנוחה בטמפרטורת החדר עד ששאר החומרים מוכנים.

בנתיים מקציפים את השמנת המתוקה לקצפת רכה, וגם לה נותנים להמתין קצת.

עכשיו מתחילים בהקצפת החלבונים, ושוב- כשמתחיל להיווצר קצף דליל – מתחילים להוסיף את הסוכר בהדרגה, תוך הקצפה על מהירות גבוהה – עד לקצף נוקשה (הוא יהיה פחות מבריק ופחות חתיך מהקצף של המרנג, וזה בסדר – כי יש פה הרבה פחות סוכר…).

בשלב זה מערבבים את קצף הביצים והשוקולד – הכל בבת אחת – עם מטרפה. 
בעוד המתכון המקורי גרס שיש להוסיף את החלבונים אל קערת השוקולד, הפוסט חשש שהקערה החמה (היא בכלזאת עמדה כמה דקות על סיר ובו מים שהיו רותחים ועכשיו כובו) תעשה קצת שמות בחלבונים – ולכן הוא הוסיף מעט חלבונים אל השוקולד, טרף קצת והוסיף את כל התערובת הזו אל שאר החלבונים – וטרף עד אחידות. 
בעת הוספת מעט החלבונים אל השוקולד, התערובת התקשתה קצת. ככל הנראה כתוצאה מכך- הפוסט קיבל בסופו של דבר מוס שוקולד עם צ'אנקים קטנים של שוקולד. הן הפוסט והן הידוע חשבו שזו תוספת מעולה של מרקם ושוקולדיות, אבל מן הראוי להזהיר מראש מתופעה זו כשחולקים מתכון 🙂
אז- אתם מוזמנים להוסיף את כל קצף החלבונים בבת אחת אל קערת השוקולד המומס ולטרוף מיד – כמו שממליץ המתכון, או לנקוט בשיטתו של הפוסט, ובכלאופן- גם אם השוקולד מתקשה קצת כשמתחילים לערבב אותו עם החלבונים – אל תתייאשו ותמשיכו לטרוף עד שהתערובת כמעט אחידה לגמרי. ואל דאגה אם הנפח יורד- זה בסדר!

עכשיו עוברים למרית: מוסיפים את הקצפת אל תערובת השוקולד ומאחדים בתנועות קיפול. הפוסט הוסיף את הקצפת בכמה "נגלות" כדי להקל על מלאכת הקיפול. מהר למדי יהיה לכם מוס שוקולדי ועשיר 🙂
עכשיו צריך לקרר את המוס לפחות שעה במקרר (אפשר גם הרבה יותר, גם המוס מחזיק כמה ימים במקרר, אז בהחלט אפשר להכין גם אותו מראש- ולהרכיב את הקינוחים מיד לפני ההגשה).
אם אתם רוצים, אפשר לשים את המוס בשקית זילוף סגורה (עם צנטר חתיך) – ככה, אחרי הקירור, יהיה לכם מוס מוכן לזילוף!
ואם לא- כמובן שאפשר לשים את המוס בקופסה אטומה ולקרר.

להרכבת הקינוח יש לבחור אם למקם פבלובה (קערית מרנג) על צלחת הגשה אישית, למלא אותה במוס שוקולד ולפזר מלמעלה (ועל הצלחת!) פטל טרי, פרוסות תות, מעט קצפת, שבבי שוקולד מריר… הכל ביחד או רק חלק מהאופציות 🙂
ואם בקינוח כוסות בחרתם, ניתן למלא את כוס ההגשה במוס ולפזר מלמעלה בלבד נשיקות מרנג קטנטנות ושאר תוספות טעימות, או שמא מתחשק לכם לרפד את תחתית הכוס או דפנותיה במרנג או פרוסות תותים, עליהם לזלף מוס ואז להוסיף עוד קצת תוספות טעימות מלמעלה 🙂 
בכל אופן – נום מובטח!

בתאבון 🙂

גרסת הכוסות

גרסת הכוסות

 

גרסת הפבלובה

גרסת הפבלובה

הערות, טיפים ורעיונות:

  • המוס עשיר וטעים מאוד! הפוסט ממליץ עליו בכל פה 😉
    והוא גם יכול לשמש כקינוח בפני עצמו, בלי מרנג ובלי (או עם, למה לא) התוספות.
    רק קחו בחשבון שהחלבונים אינם מפוסטרים (כלומר- מדובר בקינוח שאינו מומלץ לנשים בהריון וכו').
  • באשר לתוספות, הפוסט רכש פטל טרי ביום בו הגיש את הקינוח, ועל כן החליט שזו תהיה תוספת מושלמת. מה גם שהוא מאוווווד אוהב את השילוב של פטל ושוקולד מריר. 
    לפני אותה רכישת פטל גורלית ( 😛 ) הוא ניסה לחשוב על שילובים שיהיו טעימים וגם מעניינים מבחינת מרקם. המרנג נותן קריספיות מעולה ועוד קצת מתיקות, בעוד המוס מצטיין בהיותו עשיר ומפנק מאוד (אבל לא מאוד מתוק). שבבי שוקולד ו/או שברי אגוזים מקורמלים בהחלט יכולים להוסיף קראנץ' מגניב, ופירות יכולים להוסיף חמצמצות מרעננת, כמו שעשה הפטל. בכלאופן- אתם מוזמנים להתפרע!
    ואם כבר, אז רעיון מהפוסט אליכם: אם אתם מארחים הרבה אנשים ורוצים קינוח חגיגי ומגניב- אתם יכולים להכין כוסות מוס לכל אורח ולהניח על השולחן לידן קערות עם התוספות השונות – ממרנג, דרך פירות ועד קצה העולם בערך 🙂 – וכל אורח יוכל להרכיב לו את כוס הקינוח המושלמת שלו 🙂 🙂
  • הקינוח הזה יחסית קל להכנה. המוס לא דורש הרבה עבודה וגם לא הרבה קירור, והמרנג דורש בעיקר אפייה וסבלנות. וכאמור- שני חלקיו המרכזיים ניתנים להכנה מראש. אז אם בא לכם להרשים אנשים בלי לעבוד קשה מדי, ובאותה הזדמנות חגיגית לנצל את כל החלבונים שנשארו מהכנת פסטת 40 החלמונים שהכנתם (הממממ, טוב אולי הפוסט הגזים קצת) – יאללה לעבודה! 🙂
1,000 נשיקות מרנג!

1,000 נשיקות מרנג!

רוצים עוד מתכונים שווים ומפנקים לניצול חלבונים ולפינוק טעים? כדאי לכם! לכו לכאן ותהנו 🙂 🙂

מי רוצה ביס?

מי רוצה ביס?

6 ביוני 2016

כחומר ביד הבלוגר – בוסטון קרים פאי ברמות של כלה

בואו פשוט נתעלם מזה שעבר נצח וחצי מאז שהשתמענו לאחרונה. אתם תעמידו פנים שסיפורים על מבחנים, עבודות להגשה, מצגות וראיונות עבודה מעניינים אתכם ומעוררים חמלה בלבכם, והפוסט יעמיד פנים שאתם סלחתם ומחלתם. דיל? דיל!

אז חומר הגלם החודשי הוא שוקולד לבן והפוסט מרגיש חובה להתוודות שלמרות שעד לפני זמן לא רב בכלל שוקולד לבן לא היה בדיוק כוס התה שלו (פרט לגנאש שוקולד לבן ופטל אחד מופלא ומהמם), לאחרונה הוא גילה את נפלאות השוקולד הלבן המקורמל – ומאז יש כמעט בכל רגע נתון במקרר שלו צנצנת עם גנאש שוקולד לבן מקורמל וגם פיסות שוקולד לבן מקורמל!
אי לכך ובהתאם לזאת- זה מה שמיד עלה לראשו עם הכרזת חומר הגלם, ועל כן- אתם גם תקבלו מתכון בונוס! 😀

גם וגם

-גם וגם-

בשביל שוקולד לבן מקורמל הפוסט ממליץ לכם להסתמך על המתכון המפורט והמעולה של בצק אלים, כי הוא כבר מפורט ומעולה וגם כי ככה הפוסט יחפור לכם פחות 😛
מה שכן, הוא יכול לתת לכם את רשמיו והמלצותיו:
* הפוסט בד"כ מקרמל כ-300 גרם שוקולד לבן (החבילות שלו הן קצת יותר מ-100 גרם כ"א, לכן הוא בתחום ה"כ-", אבל תכלס – זה בכלל לא מתכון שדורש דיוק בגרמים) ונעזר בקצת שמן קוקוס ליתר בטחון (כשתי כפות).
אמנם השוקולד שלו אמור להיות סבבה (כלומר, עם מספיק שומן משל עצמו שיעזור לו שלא להישרף), אבל עוד קצת שומן זה בד"כ מבורך 🙂 טעם הקוקוס לא מורגש בתוצאה הסופית.

* חום נמוך זה חשוב, וגם לבדוק את השוקולד כל עשר דקות, וגם סבלנות, כי זה עלול לקחת גם שעה עד שהשוקולד יגיע לקרמול אמיתי.
* הפוסט מניח את טבלאות השוקולד בתבנית פיירקס, שם בתנור ומערבב עם מרית כל עשר דקות. כבר קרה לו שהשוקולד נראה יבש קצת ומעמיד פנים שהוא לא רוצה להתערבב כמו שצריך, אבל עוד לא קרה לו שהשוקולד נשרף או התייבש באמת, אז עם חום נמוך, התמדה וסבלנות – תבוא ההצלחה!
* הצבע של השוקולד כשהוא מקורמל כמו שצריך די דומה לממרח לוטוס או ריבת חלב.
*הפוסט בד"כ מחמם קצת שמנת ומערבב עם בערך חצי מכמות השוקולד המקורמל. לא מאוד משנה כמה שמנת, וממש אין צורך ב-250 מ"ל (ע.ע קרטון). זה רק כדי לשמר את השוקולד במרקם גנאשי במקרר וכשרוצים להשתמש בגנאש- תמיד אפשר להוסיף עוד קצת שמנת חמה, לערבב טוב טוב, ואז לזלף או למרוח או להקציף או כל דבר אחר שתרצו לעשות עם גנאש שוקולד.
את החצי השני של השוקולד המקורמל הוא מורח בשכבה אחידה (ככל יכולתו) על נייר אפייה משומן מעט ונותן לזה להתקרר – אפשר בהחלט במקרר. כשזה מתמצק שוברים לחתיכות, מנשנשים קצת ושומרים במקרר לכל שימוש שיעלה ברוחכם.

*למתכון פה נצטרך גם גנאש וגם חתיכות שוקולד. אם אתם רוצים להתפנפן כמו הפוסט – חושו חופשי למרוח את השוקולד לייבוש בצורות מרנינות (*אהמ* לבבות עקומים *אהמ*) (אפשר גם לזלף, כמובן, ליותר דיוק).

ועכשיו: למתכון!

בוסטון קרים פאי קפה ושוקולד לבן מקורמל
(או: הגיע הזמן להכין כבר את העוגה הזו אחרי כמעט שנתיים של מגורים בבוסטון, לא?)

(תבנית 26 מתפרקת)

אז מתכון הבוסטון קרים פאי מבוסס על מתכון של עוגיו.נט, כמובן, עם התאמות לכמויות וגם שינויים של הפוסט – בעיקר לטעמים.

כבר כמה זמן שהפוסט פינטז על להכין גרסה משלו לבוסטון קרים פאי (הוא אפילו עשה קצת מחקר וטעם בוסטוןקריםפאי רגילה ואפילו דונאט בוסטוןקריםפאי!), והשילוב המושלם בין חומר הגלם החודשי ובין חברים שהתארסו ורצו בוסטוןקריםפאי לארוחה לציון האירוע – הולידו את המתכון הזה 🙂

פרוסה זויתית

-פרוסה זויתית-

חומרים:

לעוגה:

  • 3 חלמונים
  • 225 גרם סוכר (אפשר קצת פחות)
  • 180 מ"ל חלב (כ-3/4 כוס)
  • 112 מ"ל שמן צמחי (קנולה. כ-1/2 כוס)
  • תמצית וניל (כפית-שתיים)
  • 240 גרם קמח
  • 9-10 גרם אבקת אפיה (הפסט חושב ששקית זה 10 גרם- אם כן – לכו על זה!)
  • 3 חלבונים
  • 1/4 כפית מלח

להרטבה:

  • 1/4 כוס חלב
  • 2 כפות קלואה או אספרסו

לקרם פטיסייר קפה:

  • 500 מ"ל חלב
  • מעט תמצית וניל או חצי מקל וניל
  • 2 כפות אבקת קפה נמס או ככפית אבקת אספרסו (לפוסט אין קפה נמס אז הוא השתמש באבקת אספרסו, כלומר מה שיוצא אם פותחים קפסולה :). יצא טעים והוא ממליץ, רק חשוב לטעום ולוודא שטעם הקפה לא חזק לכם מדי. כמו כן, אפשר פשוט להוסיף שוט אספרסו מוכן ואולי להוריד כמות נוזל זהה מהחלב – רק תוודאו שזה מספיק חזק לכם…)
  • 4 חלמונים
  • 140 גרם סוכר
  • 50 גרם קורנפלור

לציפוי השוקולד:

  • 200 גרם שוקולד לבן מקורמל
  • כ-200 מ"ל שמנת מתוקה

לקישוט, אם רוצים: לבבות (או שברי) שוקולד לבן מקורמל

(הפוסט מתחנן לסליחתכם על הצילומים הגרועים...)

-עוגה שנזללת במהירות מצטלמת בחופזה?-

הכנה:

מתחילים בפטיסייר, כי הוא צריך להתקרר:
פותחים את מקל הוניל ומוציאים את הגרגירים בעזרת גב סכין. את המקל, הגרגירים, הקפה והחלב מביאים לסף רתיחה בסיר קטן. בנתיים טורפים את הסוכר+קורנפלור עם החלמונים בקערה.
כשהחלב על סף רתיחה והחלמונים טרופים היטב שופכים לאט לאט, כל פעם קצת, מהחלב אל תערובת החלמונים – ומיד טורפים. רק כשאחיד- שופכים עוד קצת. ככה ממשיכים עד שערבבנו כ-1/3 מתערובת החלב אל תוך החלמונים.
אחרי שהחלמונים + 1/3 חלב טרופים ואחידים מחזירים אותם לסיר ומיד ממשיכים לטרוף.
מחזירים את הסיר לאש נמוכה- בינונית וממשיכים לטרוף עד שזה מגיע לסמיכות הרצוייה בעיניכם (פחות או יותר לכיוון של פודינג), מורידים מהאש ומצננים לטמפרטורת החדר, תוך שמדי פעם טורפים על מנת למנוע היווצרות קרום. אחרי שהקרם מגיע לטפרטורת החדר יש לשלוח אותו לגלות של כשעתיים במקרר.

ממשיכים לעוגה:
מחממים תנור ל-180 מעלות ומשמנים את התבנית (אם אתם בוחרים בתבנית מתפרקת, כמו הפוסט- הוא ממליץ על לשים נייר אפיה על התחתית, ללכוד אותו עם הדפנות ולשמן אותו ואת הדפנות – זה עוזר בשינוע העוגה אח"כ וגם עוזר לא לשרוט את התבנית בעת החיתוך).
בקערה בינונית טורפים יחד (מטרפה ידנית) את החלמונים, הסוכר, השמן, החלב ותמצית הוניל – עד לאחידות. מוסיפים קמח ואבקת אפיה ומערבבים שוב עד לאחידות.
בקערת מיקסר נקיה מקציפים את החלבונים עם המלח עד לקצף יציב (לא נוקשה מדי). מוסיפים כ-1/3 מהקצף לתערובת העוגה ומערבבים טוב – זה עוזר "להקליל" את תערובת העוגה ומקל על הקיפולים. עכשיו מוסיפים את שאר הקצף ומקפלים בעדינות עד שהתערובת אחידה.
יוצקים לתבנית ומיישרים את החלק העליון, ואופים כ-40 דקות, או עד שקיסם יוצא עם פירורים לחים בלבד.
לעוגה המוכנה נותנים להצטנן טוב לטמפרטורת החדר- ואז אפשר לפרוס אותה לשתי שכבות עם סכין לחם (ארוכה ומשוננת). גם פה הפוסט ממליץ על סבלנות – לסובב את העוגה לאט תוך כדי חיתוך עדין עד ששתי השכבות נפרדות. אם רוצים- אפשר ליישר קצת את החלק העליון להורדת הגבעה, אבל לא חייבים.

ובאשר לגנאש:
אם אתם מכינים את השוקולד הלבן המקורמל מראש: כאמור- כשהשוקולד הלבן שלכם התקרמל כהלכה קחו 200 גרם ממנו ותערבבו עם קצת שמנת מתוקה שחיממתם מבעוד מועד – עד שהגנאש אחיד ומבריק. את זה תשמרו במקרר עד שיבוא לכם על העוגה. כשאתם מכינים את העוגה תוסיפו עוד שמנת מחוממת (השלמה ל-200 מ"ל, בערך), תערבבו טוב עד אחידות שוב – ותנו לגנאש להתקרר חצי שעה במקרר לפני שאתם יוצקים אותו על העוגה.
אם אתם מקרמלים במיוחד בשביל העוגה – אתם מוזמנים לערבב את ה-200 גרם שוקולד לבן מקורמל עם 200 מ"ל שמנת מתוקה מחוממת, לערבב עד שהגנאש אחיד ומבריק – ולתת לו לנוח במקרר כחצי שעה.

להרכבת העוגה:
ערבבו את החלב והקלואה (או אספרסו) טוב והספיגו את הנוזלים בשכבת העוגה התחתונה.
הוציאו את הפטיסייר מהמקרר ותנו לו טריפה טובה, כדי שיחזור לעצמו ולמרקמו – ומרחו אותו על העוגה! 🙂
***
עוגיו.נט הציעה לשים חצי מהקרם על שכבת העוגה התחתונה וחצי מהקרם על שכבת העוגה העליונה, אבל במחקר בוסטוןקריםפאי של הפוסט נראה היה שהקרם מופיע רק באמצע, ובנוסף – הוא לא רצה שטעם הקפה ישתלט יותר מדי, אז הוא בחר למרוח מהקרם רק באמצע. ייתכן ויישארו לכם שאריות קרם, אבל מקסימום תטבלו בהם תותים או משהו 🙂
***
מניחים את שכבת העוגה העליונה מעל לקרם ו"מועכים" קצת את העוגה (פשוט מפעילים מעט לחץ מלמעלה כדי שהכל יידבק לו יחדיו).
עכשיו אתם לגמרי יכולים לתת לעוגה לנוח קצת ולספוג טעמים לפני פיזור הגנאש. אתם יכולים גם לתת לה לנוח אחרי הגנאש – מה שבא!
כשהעוגה מורכבת הניחו אותה על רשת או על קרש חיתוך (כל מה שאתם בסדר שיתלכלך בשוקולד) ופשוט שפכו עליה את הגנאש עד לציפוי, כולל הצדדים. פזרו מלמעלה את השברים המדוברים (או את הצורות המסוגננות!) בשביל הכיף (תרגישו חופשי  גם לזלף מעט פטיסייר או להוסיף מעט קצפת, אם כי הפוסט חושב שהעוגה מאוד עשירה כמו שהיא).

בתאבון!

רגע מכונן (אם כי תמונה מעט כעורה..)

-רגע מכונן-

הערות, טיפים ורעיונות:

  • חדי העין שביניכם בטח הצליחו להבחין שהגנאש של הפוסט היה קצת נוזלי מדי.
    א. צדקתם!
    ב. כן, היה גנאש בכל מקום
    ג. בקטנה, היה טעים 🙂
    מה שקרה זה שהפוסט שם את הגנאש שלו לקירור, אבל זה היה יותר מחצי שעה. הוא חשש שהגנאש לא ייזל בכלל, ולכן חימם אותו במיקרו ל-30 שניות.. זה היה יותר מדי. פשוט תשימו לב לגנאש הצונן שלכם, ותראו שהוא מספיק נוזלי בשביל שיוכל לכסות את העוגה (תכלס זה יותר "צמיגי" מנוזלי, אבל זה מזכיר לפוסט שיעורי מדע מהיסודי…), ולא נוזלי מדי.
    כמו כן, אתם יכולים גם לשים פחות מ-200 מ"ל שמנת מתוקה ולראות מהי מידת הנוזליות של הגנאש. תמיד אפשר להוסיף עוד קצת שמנת מחוממת ולערבב, אבל קשה להפוך גנאש נוזלי מדי לפחות נוזלי 😛 אם אתם חוששים שהוא נוזלי מדי -אין בעיה לעשות בו שימוש כרוטב! אפשר לפזר על העוגה עוד מעט פטיסייר קפה בשביל היופי, לשים בו את שברי השוקולד הלבן המקורמל ולשים מלאאאא רוטב-גנאש מלמעלה, מלמטה ובצדדים של הצלחת 😀
  • כדאי מאוד לתת לעוגה לנוח קצת ולספוג טעמים לפני האכילה. היא לגמרי יכולה להסתפק במנוחה במקרר מרגע שהארוחה מתחילה ועד שמגיע תורה. הפוסט הוסיף את הגנאש והקישוטים ממש לפני האכילה, אבל אפשר גם לפני הקירור.
  • נראה לו, לפוסט, שלשם שינוי אין לו המון הערות. שוקולד לבן מקורמל זה אדיר, בוסטוןקריםפאי זה מגניב, שילוב הטעמים מאוד כיפי לדעתו, עם העוגה הונילית, הפטיסייר המעורר והגנאש המקורמל 🙂 וזה לא מסובך להכנה! אם כבר הכנתם פטיסייר אי פעם ואם כבר פרסתם עוגה לשתי שכבות – כל מה שאתם צריכים זה קצת זמן (בשביל כל מה שצריך להתקרר) וזהו 😀
אומנומנום!

-אומנומנום! (וכמו כן- סטייל!)-

מתכון בונוס: בראוניז שוקולד לבן מקורמל וקקאו גרוס
(או- אומייגוד)

היוש

-היוש-

חומרים:

  • 1 מתכון בראוניז של הפוסט (נגיד מפה, אבל בלי ההום-מייד חלבה, או מפה, אבל בלי הקרד…)
  • שברי שוקולד לבן להנאתכם וטעמכם
  • פולי קקאו גרוסים

הכנה:

מכינים את הבראוניז כרגיל ולפני האפייה מפזרים שברי שוקולד לבן מקורמל (מטביעים אותם טיפה בבלילה) ופולי קקאו גרוסים. זו גרסה טעימה ב-ט-י-ר-ו-ף של הבראוניז ומושחתת להחריד. מעולה!
הפוסט גם ניסה את זה עם גנאש שוקולד לבן מקורמל במקום שברים- זה קצת פחות מגניב, כי השברים אמנם נמסים קצת בחום אבל בכ"ז מצליחים להישאר כצ'אנקס מלאי טעם, בעוד הגנאש נטמע טיפה יותר מדי. אז לכו על שברים! במילא יישארו לכם מהבוסטוןקריםפאי 🙂
הפוסט גם ניסה לפזר מעט מלח גס (מאלדון) מלמעלה וזו תוספת שווה לאללה למי שאוהב קצת מלוח עם הקינוח שלו.
הבראוניז, כרגיל, פאדג'יים ומאוד מרירים, ופולי הקקאו מוסיפים מרירות ואף קראנץ', בעוד השוקולד המקורמל מוסיף מתיקות ומתאזן עם הכל, והמליחות משתלבת יופי 🙂

IMG_20160530_232713~2

-עובד גם בגרסת התבנית! (שימו לב למלח בצד השמאלי…)-

וכמובן שאם בא לכם על עוד מתכונים שוקולדיים לבנים מופלאים – יש גם יש!

5 בפברואר 2016

כחומר ביד הבלוגר – לוז להמונים

אז יום הנוטלה העולמי!
והוא אפילו חוגג עשור!

כנראה שזו הפעם הראשונה שהפוסט משתתף באירוע-אוכל רשמי שאינו יום-פרסום-מתכוני-כחומר. הידד! 🙂

אז כשהוא הבין שחומר הגלם החודשי הוא אגוזי לוז הוא קודם כל שמח כי זה טעים, ואז שמח כי זכר שיש לו מתכון שכבר מחכה לפרסום מזה זמן מה (ותכלס- הוא כבר מלמל לעצמו כשכחומר הגלם יהיה אגוזי לוז יהיה לו סופסוף תירוץ טוב לפרסם אותו), ולבסוף שמח כי כשהוא הבין שזה גם יוצא על יום הנוטלה – הוא גם הבין שסופסוף לא תהיה לו ברירה והוא ייאלץ לפרסם מתכון אחר שהוא הבטיח כבר די מזמן…
או לסיכומה של פסקה – לוז להמונים!

קבלו שני מתכונים מפנקים –
האחד לגלידה מושחתת עד כלות בכמעט כלום עבודה. הדבר שיגרום לאורחים שלכם לקלל אתכם קצת בלב אבל ללקק את הקערות (נא להגיש בקערות רחבות).
והשני לטארט (פאי, הפוסט מתעקש לקרוא להכל פאי) מושקע וייצוגי שמשמח לבב אנוש ומוקדש לאנשה אחת מיוחדת:

גלידת נוטלוטוס
(או: גלידת נוטלה עם סווירלים של לוטוס)
(או: שחיתות לשמה)

(די הרבה גלידה 🙂 )

בא לכם להכין גלידה ואין לכם מכונת גלידה?
מתחשק לכם קינוח מושחת שאי אפשר להפסיק לזלול אבל גם בא לכם שיהיה קריר ומגניב?
שמנמנים בנפשכם?
הגעתם למקום הנכון!

הפוסט גאה להציג:
גלידה מושחתת ונפלאה בכלום עבודה!
(הפוסט הבטיח וסופסוף זה מגיע…)

המתכון, כזכור, מבוסס על המתכון של גלידת חמאת הבוטנים של מורקייק (כלומר- מתכון הריסס קאפס הקפואים של מורקייק, שמכילים גלידת חמאת בוטנים), שמאז שהוא פורסם גרם לפוסט לפנטז על גלידות שונות ומשונות שהוא יכול להכין בעזרתו. משום מה דווקא המעבר לבוסטון גרם לפוסט להחליט שסופסוף הוא יתנסה במתכון- והוא מתחרט על כל הזמן שבזבז לפני שניסה את הגלידה הזו 😉

 

להלן - מיכל. כל מה שצריך מפה זה כפית

להלן – מיכל. כל מה שצריך מפה זה כפית

חומרים:

  • פחית חלב מרוכז (כמעט 400 גרם)
  • 200 גרם נוטלה
  • 500 מ"ל (2 קרטונים) שמנת מתוקה להקצפה
  • ממרח לוטוס- כאוות נפשכם!

הכנה:

טורפים את הנוטלה והחלב המרוכז בקערה גדולה (יאפ. גדולה. כל הגלידה שלכם צריכה להכנס לפה עוד מעט ואתם תצטרכו לקפל – אז אל תחששו לשלוף את הגודזילה מהארון…) עד לתערובת אחידה. זה הבסיס של הגלידה שלכם ואתם רוצים אותו אחיד למדי כדי שהגלידה תהיה אחידה בטעמה.

IMG_20160109_171740

הנוטלה בויז לפני האיחוד המרגש

מקציפים את השמנת המתוקה בקערה נפרדת לקצפת. הפוסט תמיד מקציף לרמת קצת-יותר-מקצפת-רכה כי הוא לא אוהב את הקצפת שלו נוזלית מדי.
מאחדים את הקצפת עם תערובת הנוטלה בתנועות קיפול. הפוסט ממליץ להוסיף כל פעם חלק מכמות הקצפת ולקפל עד שאחיד. זה מקל על הקיפול כי כל פעם התערובת הופכת אוורירית יותר והנוטלה פחות "מפילה" את כל ההקצפה שהמיקסר שלכם טרח עליה ;-P

IMG_20160109_173711

הקיפול הוא חברך – שמור עליו

מעבירים את תערובת הגלידה שלנו לכלים המיועדים להקפאה שלכם (כלי פלסטיק הם בחירה לגיטימית לגמרי. כןכן, גם הכלים הממוחזרים של הגלידה- רק תשימו לעצמכם תזכורת שזו גלידת נוטלוטוס אלוהית ולא שוקו-וניל סטנדרטית 😉 ). כדאי למלא את הכלים עד 3/4 גובה בערך כדי שעם הסווירלים המיכל לא יעלה על גדותיו.
בעזרת כפית מפזרים לוטוס על פני התערובת (הפוסט ממליץ על כמה שיותר מקומות עם לוטוס, אבל לא צריך כפית שלמה בכל מקום, כי תכלס הלוטוס קופא לגוש ולא מתערבב- אז עדיף הרבה הפתעות קטנות 🙂 ) ומשיישים מעט בעזרת סכין.
מקפיאים את הגלידה לפחות 6 שעות.
זוללים ישר מהמיכל!

IMG_20160120_205529

הערות, טיפים ורעיונות:

  • התוצאה הסופית היא מעין מוס קפוא – גלידה במרקם מוסי ומאוד מענג. לא המרקם של הגלידה שתקנו בסופר, אבל עדיין מאוד גלידתי וכיפי. 
    אצל הפוסט היא החזיקה שבוע במקפיא בלי לשנות את המרקם בכלל (פשוט חוסלה אחרי שבוע).
  • הסווירלים: הפוסט אמנם לא ניסה את זה אבל ישמצב שאם אתם רוצים שהסווירלים יהיו יותר סווירלים ופחות צ'אנקס (כלומר- יתמזגו יותר עם הגלידה ולא יהיו גושי הפתעה סנובים) אפשר לרכך מעט את הלוטוס במיקרו ולערבב אותו עם מעט שמנת מתוקה.
  • עוד אנקדוטת סווירלים: בפעם האחרונה הפוסט עשה "שתי שכבות גלידה" – שם חצי מתערובת הגלידה, פיזר עליה סווירלים והטביע אותם קצת, שפך מעליהם את שאר הגלידה והוסיף עוד סווירלים. שלא יחסר, מה שנקרא.
    למרבה השמחה והששון הסווירלים לא שוקעים לתחתית, אז אשכרה אפשר לבחור את המיקום שלהם ולהוסיף מהם עוד ועוד. ותקשיבו – אתם רוצים הרבההההה סווירלים בגלידה שלכם! 🙂
  • אפשר להחליף את הנוטלה בכל ממרח שמתחשק, בהתאם לצורך, אפילו בגנאש שוקולד, אם אתם לא בחשק לגלידת נוטלה אלא לגלידת שוקולד.
    ניתן גם להכין את הגלידה ללא ממרח בכלל – רק חלב מרוכז וקצפת – ולהוסיף וניל. זה כנראה המתכון המקורי (אליו הפוסט הגיע דרך הלינקים של מורקייק, כמובן 🙂 )
  • כנ"ל עם התוספת (שהיא בכלל לא בגדר חובה) – אפשר לגוון!
    למשל:

    גלידת נוטלה עם סווירלים של חמאת בוטנים (הפוסט ניסה- מאוד טעים, אבל צריך חמאת בוטנים טובה ולא כבדה מדי. הפוסט נוטה להחזיק בביתו חמאת בוטנים טבעית שאינה ממותקת בכלל וישמצב שזה פחות מתאים לגלידה הזו)
    גלידת חמאת בוטנים עם שוקולד צ'יפס: 200 גרם חמאת בוטנים עם החלב המרוכז (במקום הנוטלה) ושוקולד צ'יפס במקום סווירלים. רק קחו בחשבון שהצ'יפס יהיו קשים קצת כשהם קפואים.
    גלידת לוטוס! עם ממרח לוטוס מעורבב עם החלב המרוכז. כמובן שאפשר לעשות את הנגטיב של המתכון של הפוסט ולהוסיף סווירלים של נוטלה. חיחי!
    גלידת שוקולד עם חתיכות פרי: שוקולד לטעמכם (נוטלה או גנאש) לבסיס הגלידה ופרי שמתאים להקפאה. פירות יער למשל- ילכו פה מצוין! ותכלס, גם גלידת חמאת בוטנים עם חתיכות פרי יכולה להצליח!
    חידוש עדכני במיוחד: גלידת מנטה שוקולד צ'יפס (!): אם יש לכם תמצית מנטה אפשר להכין את הגלידה על בסיס חלב מרוכז וקצפת בלבד, כשלחלב המרוכז תערבבו כמה טיפות תמצית מנטה. לתערובת הגלידה תוסיפו שוקולד צ'יפס כאוות נפשכם 😀 כמו כן, אפשר לשלב פטיסייר שוקולד בגלידה הזו. הוא קופא ממש יפה, מסתבר.
בתאבון!
הצעת הגשה: מסנדווץ' בתוך עוגיות שוקולד צ'יפס, לקוקילדה לא חוקית בעליל

הצעת הגשה: מסנדווץ' בתוך עוגיות שוקולד צ'יפס, לקוקילדה לא חוקית בעליל

הפאי של נילי – לוז, וניל ושוקולד
(או: Fuck Cancer Pie)

(פאי אחד מוצלח מאוד. תבנית 24 כעקרון, אבל גם 26 תעבוד כנראה)

 

ובכן, הפאי (…) הזה מוקדש לנילי, כפרעליה.
אי אז כשהפוסט הכין לידוע את החמודי פאי, נילי סיפרה שהתגלה אצלה סרטן.

א. אל דאגה, הכל בסדר אצלה, טפו טפו. 
ב. תגובתו האינסטנקטיבית (ואולי הדבילית-משהו) של הפוסט הייתה להציע לה פאי לבקשתה, שיותאם למאוויה ויוקדש לה.

תגובתה של הנילי? מייל בזו הלשון:
"חברים יקרים, האם תצליחו ליצור פאי מהמרכיבים הבאים (חלקם או כולם)
חמאה
סוכר
קמח (לבן!!!! אני לא בקטע של בריאות עכשיו)
וניל
אגוזים (כל סוג במיוחד לוז)
נוגט
שוקולד איכותי
קרם פטיסייר
פרנג'ליקו
חמאה (כבר אמרתי?)
אהמממ. זהו נראה לי… אני מזילה ריר על הפאי הדמיוני."

נילי פאי!

נילי פאי!

כאמור – כפרעליה 🙂

אז הפוסט הכין לה את העוגה הבאה, שהצליחה להכיל את כלללל הרשימה הזו (אם כולנו מסכימים ש"נוגט" שווה פרלינה, כן? 🙂 ) :

חומרים:

לבצק הפריך (לקוח מהמתכון הזה של עוגיו.נט):

  • 150 גר' קמח לבן
  • 40 גרם אגוזי לוז טבעיים
  • 120 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות
  • 40 גרם סוכר
  • 1-2 כפיות ליקר פרנג'ליקו (לא חובה. ניתן לשים כפית תמצית וניל במקום או ליקר אגוזי אחר)
  • קורט מלח
  • חלמון
  • 2 כפות חלב

לפטיסייר וניל:

  • 250 מ"ל חלב
  • 1/2 מקל וניל
  • 2 חלמונים
  • 70 גרם סוכר
  • 25 גרם קורנפלור

למלית בראוני:

  • 200 גרם שוקולד מריר 60% מוצקי קקאו קצוץ
  • 200 גרם חמאה, חתוכה לקוביות
  • 3 ביצים
  • 1 כפית תמצית וניל
  • 250 גרם (¼1 כוסות) סוכר
  • 2-4 כפיות אבקת פרלינה (אפשר גם מחית פרלינה ואם אין בכלל – אפשר להוסיף קצת נוטלה, גם היא תתן טעם לוז-י)
  • 70 גרם (1/2 כוס) קמח
  • 50 גרם (1/3 כוס) אבקת קקאו 
  • קורט מלח

לעיטור אגוזי לו מקורמלים:

  • 50 גרם אגוזי לוז טבעיים
  • 40 גרם סוכר
  • קורט מלח
צלחת ההגשה באדיבות נילי

צלחת ההגשה באדיבות נילי

הכנה:

מכינים את קרם הפטיסייר:
מערבבים סוכר וקורנפלור בקערה עמידה בחום.
פותחים את מקל הוניל ומוציאים את הגרגירים בעזרת גב סכין. את המקל, הגרגירים והחלב מביאים לסף רתיחה בסיר קטן (בנוהל, הפוסט ממליץ "למעוך" מדי פעם את מקל הוניל על דפנות הסיר על מנת להוציא ממנו יותר טעם ויותר גרגירים אל החלב).

טורפים את הסוכר+קורנפלור עם החלמונים בקערה (בהתחלה זה לא נראה כאילו זה לא יצליח להתערבב לעולם כדי משהו נוזלי ואחיד, אבל אחרי מעט מנוחה ביחד החלמונים מסכימים להיות חברים של הסוכר ואפשר גם אפשר לטרוף את זה למשהו אחיד יחסית) (טיפ ממארינקא הכפרעליה- אפשר להוסיף מעט מהחלב המתחמם לתערובת ע"מ לעזור לה להתערבב בקלות – לא צריך לחכות לסף רתיחה של החלב אבל כן צריף לטרוף טוב טוב ובמהירות כדי להימנע מקרישה של החלמונים).
כשהחלב על סף רתיחה והחלמונים טרופים היטב שופכים לאט לאט, כל פעם קצת, מהחלב אל תערובת החלמונים – ומיד טורפים. רק כשאחיד- שופכים עוד קצת. ככה ממשיכים עד שערבבנו כ-1/3 מתערובת החלב אל תוך החלמונים (השוואת טמפרטורות – יה בייבי! 😛 )
אחרי שהחלמונים + 1/3 חלב טרופים ואחידים מחזירים אותם לסיר ומיד ממשיכים לטרוף.
מחזירים את הסיר לאש נמוכה- בינונית וממשיכים לטרוף עד שזה מגיע לסמיכות הרצוייה בעיניכם (פחות או יותר לכיוון של פודינג), מורידים מהאש ומצננים לטמפרטורת החדר.
כידוע – הפוסט לא דוגל בניילון נצמד אלא מעדיף לטרוף מדי כמה דקות את הפטיסייר (כדי למנוע היווצרות קרום).

אחרי שהקרם מגיע לטפרטורת החדר יש לשלוח אותו לגלות של 2-3 שעות במקרר.

מכינים את הבצק הפריך: 
במעבד מזון עם להב פלדה מניחים יחד חמאה, קמח, סוכר, פרנג'ליקו ומלח, ומעבדים בפולסים עד שמתקבלת תערובת פירורית.
מוסיפים את החלמון והחלב וממשיכים לעבד עד שנוצרים גושי בצק.
מאחדים את גושי הבצק בידיים לדסקית בעובי של כסנטימטר, עוטפים בנילון נצמד ומצננים 20-30 דקות במקרר.

מכינים את המלית:
ממיסים שוקולד וחמאה על בן מארי או במיקרוגל (בזהירות, בפולסים של 30 שניות ולערבב בין לבין, שלא יישרף…).
מקציפים ביצים, וניל וסוכר כ-4-5 דקות לתערובת תפוחה ובהירה.
מוסיפים את תערובת השוקולד והחמאה ומערבלים (אפשר להמשיך עם המיקסר) לתערובת אחידה.
מוסיפים את הפרלינה ומערבבים טוב טוב עד שאחיד.
***
הפוסט ממליץ לטעום טיפה את התערובת בשלב הזה- רק כדי לוודא שטעם הפרלינה (או הנוטלה, אם אתם ממש מתרגשים לרגל יום הנוטלה…) מורגש דיו.  אם אתם ממש מעדיפים שלא לאכול ביצים חיות – אפשר לערבב את הפרלינוטלה (חיחי) עם תערובת השוקולד והחמאה- לפני ההוספה לביצים
***
מנפים פנימה קמח, אבקת קקאו ומלח ומערבבים בעזרת כף עץ או מרית רק עד למרקם אחיד. נזהרים מערבוב יתר.

מרכיבים ואופים את הפאי:
מרדדים את הבצק המצונן על משטח מקומח, או – אפילו יותר טוב – על הניילון הנצמד.
משטחים את הבצק בתבנית (אם רידדתם אותו על הניילון הנצמד יהיה קל להעביר אותו לתבנית עם הניילון ואז לקלף בזהירות את הניילון) – חשוב להקפיד להצמיד את הפינות לתבנית (המקומות בהם הבצק מתקפל בין תחתית התבנית וצידיה)
***
אם הבצק נדבק או מעצבן – אל תחששו מלהתעסק איתו טיפה. אמנם זה בצק פריך ועדיף כמה שפחות התעסקות, אבל מותר קצת לעצב אותו כדי שייכנס לתבנית 🙂
***
את הבצק דוקרים במזלג ושולחים לכמה דקות לפריזר/ חצי שעה במקרר. (אם ממש ממהרים – אפשר לדלג על השלב הזה)
אופים את הבצק כ-10 דקות ב-180 מעלות, שרק יזהיב קצת. (אין צורך בחרוזי אפייה..)

על הבצק האפוי למחצה שופכים את מלית הבראוני הלוזית.
אופים את הפאי 20-22 דקות בחום של 180 עד שפני המלית יציבים וקיסם יוצא לח מאוד (אבל לא עם בלילה נוזלית לחלוטין עליו 🙂 )
ייתכן שהמלית תיסדק באזור שולי הפאי – זה לא נורא בכלל.
מצננים את הפאי ולאחר מכן שולחים אותו למקרר עד להגשה.

מכינים את קישוט אגוזי הלוז המקורמלים:
שמים את הסוכר בסיר בעל תחתית עבה וממיסים עד לקבלת קרמל (ניתן להוסיף כף מים בתחילת התהליך אם זה מקל עליכם).
ברגע שהסוכר נמס לגמרי, ומתחיל לקבל צבע ענברי מוסיפים את המלח ואגוזי הלוז, ומערבבים בכף עץ עד שהאגוזים מצופים לחלוטין בתערובת הקרמל.
שופכים את האגוזים המקורמלים על נייר אפייה (אפשר לשמן אותו קלות לפני), מפזרים את האגוזים כך שיווצרו לנו אגוזים בודדים מצופים קרמל או גושים קטנים (כראות עיניכם) ומצננים את התערובת.
כשהקרמל התקשה והתקרר – מפרידים את הגושים הקטנים/ האגוזים הבודדים.

"מצלחתים" ומגישים:
מוציאים את הפאי הקר מהמקרר ומניחים על צלחת הגשה.
טורפים את קרם הפטיסייר הקר עם מטרפה בכדי להחזיר לו את המרקם שלו.

מורחים את הפטיסייר על הפאי הקר (בעזרת פלטה/ סכין/ גב של כף/ מרית/ מה שיש לכם ביד באותו רגע) – הפוסט ממליץ לא להתקמצן על הפטיסייר – ניתן לשים על הפאי את רוב (אם לא כל) הכמות – הפטיסייר הונילי מוסיף מאוד לפאי העשיר.
מפזרים לוזים מקורמלים כראות עיניכם (הפוסט ניסה לעשות מעגל על ההיקף החיצוני תוך דאגה פסבדו-פדאנטית שכל פרוסה תקבל לפחות מקורמלוז (!) אחד)…
ומגישים!

להלן - מעגל מקורמלוזים

להלן – מעגל מקורמלוזים

הערות, טיפים ורעיונות:

  • הפוסט בהחלט ממליץ לכם להכין את העוגה הזו – היא טעימה ומפנקת!
  • לגבי הקישוט – הפוסט ניסה ללכת על אגוזי לוז שלמים מקורמלים, בעודו מהגג בקישוטים אלגנטיים. תכלס – לכו עם מה שבא לכם. גם אגוזי-לוז-מקורמלים קצוצים יכולים להיות אחלה קישוט שהוא גם תוספת טעם וקראנץ' משובחת
  • הפוסט באמת ניסה ליצור פה פאי (…) ונילי ושוקולדי עם כמה שיתר טעמי לוז שמשולבים בו. תרגישו חופשי להוסיף קצת פרנג'ליקו, למשל, או להסיט את הפאי לכיוון שקדי יותר אם בא לכם
  • בתאבון! 🙂

עוד מתכוני לוז? כמובן – רק תבקשו 😉

 

 
8 ביוני 2015

כחומר ביד הבלוגר – לימונדת וניל וג'ינג'ר

היה היו פעם שתי אחיות.
שתיהן אהבו למצוא דברים טעימים ולאכול אותם.
ולפעמים הם אפילו ניסו לשחזר אותם בעצמן!

ברבות הימים הן הגיעו למסעדה מוצלחת במיוחד ברמת החייל-
האדסון.
אחד הדברים המיוחדים שהוגשו בה היה משקה צונן ומרענן שהיה מפנק במיוחד לעומת כל מה שהן טעמו עד כה:
לימונדת וניל וג'ינג'ר!
גם חמצמץ, גם מרענן, גם מפנק (הפוסט לאט לאט מגיע למסקנה שהמהות של וניל היא לתת מעין טעם… מפנק כזה, שמשלים את כל מה שסביבו לכדי משהו אחד שלם. פילוסופי משהו, הא? 😛 ) ואפילו גם קיק קטן ומגניב של ג'ינג'ר לסיום.
אחת האחיות היא שאיתרה את המשקה המגניב, והיא שהלהיבה את השניה.
השניה, לעומת זאת, זכתה לשים ידיה על מתכון להכנת לימונדה ביתית.

יום אחד עץ ליים אחד נתן הרבה פרי.
המון.
סיריוסלי, זה לא מצחיק, ה-מ-ו-ן פרי.
אם נותנים לך לימונים אתה אמור להכין מהם לימונדה, הלא כן?
ובכן, אם נותנים לך יותר מ-4 קילו ליים – מן הראוי שתכין מהם לימונדה מאוד מיוחדת…

וכך נולד המתכון שמובא אליכם היום 🙂

לימונדת וניל וג'ינג'ר

P1080730

דרך יעילה למחזור בקבוקים 🙂

חומרים:

  • 3.5 כוסות מים
  • 4.5 כוסות מיץ לימון/ ליים (עדיף טרי! ראו הערות)
  • 6-7 כוסות סוכר
  • מקל וניל
  • 2-3 ס"מ שורש ג'ינג'ר קלוף ופרוס

הכנה:

שמים בסיר גדול את המים ומיץ הלימון
חוצים את מקל הוניל, מגרדים את הגרגרים לתוך הסיר ומוסיפים גם את המקל
מוסיפים את הגי'נג'ר הפרוס
מביאים לרתיחה עדינה ומתחילים להוסיף את הסוכר בהדרגתיות.

מבשלים הכל יחד עד שהסוכר נמס.
שוטפים בקבוק זכוכית (או שניים) במים חמים מאוד (מיני-עיקור), ממלאים בסירופ ומניחים להצטנן.
הפוסט נוהג להשאיר את מקל הוניל ואת פרוסות הג'ינג'ר בתוך בקבוקי הסירופ – שימשיכו להוציא טעמים.
כשהסירופ מגיע לטמפרטורת החדר- מאפסנים במקרר.

להכנת לימונדה שמים בכוס/ קנקן סירופ לפי טעמכם, מוסיפים מים או סודה, קצת קרח – ונהנים!
לרוויה 🙂

P1080729

הערות, טיפים ורעיונות:

  • קודם כל נתחיל בהערה החשובה מכולם: המתכון גמיש עד מאוד 🙂
    אין צורך לדקדק בכמויות על הקשקש.

    • מה שחשוב זה שהרעיון הוא ליצור סירופ, תרכיז, ועל כן כמות הסוכר- כדי לשמר. כמו כן, היא חשובה לאיזון חמיצות הלימון.
    • הפוסט מעדיף מעט יותר מיץ לימון ממים, אבל בהחלט אפשר כמות שווה (למשל- 4 כוסות ו-4 כוסות).
    • תכינו איזו כמות שמתאימה לכם!
      אם יש לכם, למשל, רק שתי כוסות מיץ לימון – פשוט הכינו חצי כמות. אין בעיה בכלל!
      אפילו אפשרי להכין סירופ מכוס מיץ לימון אחת, כוס מים ו… כוס וחצי סוכר.
      מה שכן, הסירופ מחזיק המון זמן במקרר, לכן נחמד לעשות כבר כמות – אם כבר – ולהבטיח לכם פינוק מרענן לכל הקיץ 🙂
  • מיץ לימון טרי – על שום מה?
    ובכן, הפוסט והידוע מכינים את הלימונדה גם ממיץ לימון משומר- יש בקבוקים של ליטר וזה מאוד קל ונוח. וטעים!
    אבל אם יש לכם גישה להרבה לימונים – אין ספק שהלימונדה יוצאת טעימה יותר וכיפית יותר כשיש בה מיץ טרי. כולל פאלפ, הוא מוזמן בכיף 🙂
  • בקיץ חם מאוד נחמד שיש קנקן של לימונדה מוכנה מחכה לכם כבר במקרר!
    טוב לעצלנים ולסרבני שתיית מים 😉
    עם זאת- תוך שניה וחצי אתם מכינים כוס לימונדה קרה בדיוק לפי טעמכם – אז אין חובה להשיג קנקנים…
lemonade

אבל מותר גם בבקבוק של בורגנים!

אז אמנם המתכון הזה לא נופל ב-ד-י-ו-ק לקטגוריות של פרויקט כחומר ביד הבלוגר (אלא אם אתם מתכננים להכין עוגה שדורשת סירופ לימונדה… המממ, רעיון מעניין!),
אבל היו נחמדים אל הפוסט (תודה!) ועל כן הוא מפרסם את המתכון במסגרת חודש הוניל של הפרויקט! היאח!!
ומה שחשוב זה ששאר המתכונים נשמעים מ-ע-ו-ל-ה!!!! והם כן עונים לכל ההגדרות! כדאי לכם לבחון את הנושא 🙂

4 בינואר 2015

כחומר ביד הבלוגר – עוגת קצפת ותותים עם ג'לי שמפניה

הפוסט הגיע לביקור מולדת ומה הדבר הראשון (טוב, לא הראשון, אבל זה קרה ביום ראשון!) שהוא עשה?
הכין לכם פוסט תותים לתפארת!!! אבל הוא לא עשה זאת לבדו, לא לא..
ככה זה כש:

  1. אין לך כבר תותים בבוסטון אחרי שנגמר הקיץ
  2. בא לך לעשות פוסט משותף עם אחותך המוכשרת

אז הפוסט וההנאות החליטו לאחד כוחות ובגלל שגיברת הנאות קטנות היא כה מוכשרת – היא קיבלה את שרביט הכתיבה המרכזי. אז קבלו אותה במחיאות כפיים סוערות:

 

לכבוד 2015 החדשה והנוצצת שבאה עלינו לטובה (אמן), הכנו לכם מסיבת תותים בשמפניה! גם יפה, גם חגיגי וגם ממש טעים.

מסיבת תותים בשמפניה!

ההשראה למתכון עלתה מכתבה של מיכל בוטון ל"על השולחן" בגיליון דצמבר, על עוגות ומתוקים רוויי אלכוהול, וגם ממנת ג'לי השמפניה ופירות יער שאכלנו פעם מזמן ב"יועזר בר יין" המיתולוגית, ומעוגה שאכלנו בקונדיטורית "קרמל" שבמושב ערוגות.

העוגה כאן היא עוגה בחושה, שיש לה נוכחות בפה ואפילו קצת "כובד", בעינינו זה כיף שיש במה לנגוס לצד הקצפת והג'לי הקלילים (אבל אם בא לכן עוגה קלילה יותר גם עוגת טורט תשתלב כאן מצוין). המתכון מבוסס על מתכון של יעל גרטי, השמטנו את המייפל והוספנו הרבה תמצית וניל וזו עוגת וניל מוצלחת וכיפית.

הג'לי- השתמשנו במתכון של רותי קינן. היציבות של הג'לי מושפעת מהאיזון בין יחסי האלכוהול, הסוכר והמים (ג'לי יציב יותר פחות יתפרק וגם אפשר לחתוך אותו ואילו ג'לי רך יותר אי אפשר). במידה ואתם רוצים לשחק עם המרקמים או לשנות את הכמויות אתם מוזמנים להיעזר בכתבה הזאת, לנו אחרי כל השמפניה הזאת לא היה ראש לחישובים אז נצמדנו למתכון 🙂

האלכוהול – אפשר להשתמש כמובן בשמפניה, אפשר גם להחליף אותה בקאווה או כל יין מבעבע אחר שאתם אוהבים – אנחנו השתמשנו בזה של ורדי שחביב עלינו במיוחד.

אפשר להכין עוגה אחת גדולה ועגולה, אפשר להכין עוגה מאורכת (בתבנית אינגליש קייק), אפשר להכין בכוסות אישיות, ואפשר גם להכין את הג'לי בכוסות יין או בתבניות סיליקון מהודרות. שילוב של כמה אפשרויות, כמו שעשינו כאן, נותן לוק חגיגי ומסיבתי במיוחד, ומאפשר צורת הגשה מגניבה (למשל פרוסת עוגה מלווה בגביע ג'לי-שמפניה-ותות ליד).

מאוד ורסטילי!

מאוד ורסטילי!

עשה לכם חשק? יאללה לעבודה, זה לא מסובך (רק שימו לב שחלק מהדברים דורשים הכנה מראש):

עוגת קצפת ותותים עם ג'לי שמפניה

ג'לי שמפניה (מתכון של רותי קינן)

חומרים:

1 שקית (14 גרם) ג'לטין ללא טעם

11/2 כוסות מים

1/2  כוס סוכר

11/2 כוסות שמפניה

הכנה:

שמים את הג'לטין בקערית, מוסיפים 1/2 כוס מים, בוחשים בזהירות ומניחים בצד ל-25 דקות.
בסיר קטן מרתיחים את כוס המים שנותרה עם הסוכר עד שכל הסוכר נמס. מסירים מהאש ומצננים מעט.
מוסיפים את הג'לטין המרוכך לסירופ החם ומערבבים עד שנמס. מוסיפים את השמפניה ובוחשים בזהירות.

אנחנו אהבנו מאוד את המראה של יהלומי הג'לי – אם אתם רוצים להכין כאלה, שפכו את תערובת הג'לטין הנוזלית לתבנית (לא מאוד משנה איזו) והניחו לה להיקרש כ-4 שעות במקרר. לאחר שנקרש פשוט מפוררים את הג'לי ביד ומפזרים על העוגה, נוצר מראה של יהלומים או של שבבי קרח ואנחנו חושבות שזה מגניב. אפשר גם להכין חלק מכמות הג'לי בכוסות יין לאפקט חגיגי. שימו לב שאם מוסיפים תותים (שלמים או פרוסים) לתוך הג'לי, הם יצופו למעלה. אפשר להשאיר תות צף (זה מקסים), או שאם אתם רוצים שהתותים יהיו בתוך הג'לי ממש אז ממלאים בתערובת עד לחצי הגובה ושמים את התות, מעבירים למקרר עד שנקרש חלקית (כ-30 דקות) ואז מוזגים מעל עוד מהתערובת כך שתכסה את התותים (ומחזירים למקרר). הכנו גם כתר ג'לי – בתבניות אישיות מסיליקון, השתמשנו בתבניות מיני-קוגלהוף, סידרנו תותים פרוסים כך שהם "עומדים" בתבנית ויצקנו עליהם את התערובת. כדי לחלץ את הג'לי מהתבניות האישיות לאחר הקירור יש לטבול אותן תחילה (מבחוץ) במים חמים ואז להפוך בעדינות על צלחת (וגם קצת להתפלל כי לפעמים זה מתפרק…אבל אז תמיד אפשר להפוך את זה ליהלומי ג'לי!).

עוגת וניל בחושה (מבוסס על מתכון של יעל גרטי)

עוגה עגולה בתבנית  26 או 2 תבניות אינגליש קייק או כ10-12 תבניות אישיות

חומרים:

200 גרם חמאה רכה

1/3 1 כוס סוכר

4  ביצים

1/3 1 כוס שמנת מתוקה (300 מ"ל)

1/2 1 כפות תמצית וניל איכותית

2 כוסות+ 2 כפות קמח מנופה

1/4 כפית מלח

2 כפיות אבקת אפיה

הכנה:

מחממים תנור ל-170 מעלות, משמנים את התבנית.
מערבבים בקערה בעזרת מרית חמאה וסוכר לתערובת אחידה.
מוסיפים ביצים וטורפים במרץ בעזרת מטרפה, לתערובת מעט תפוחה (אין צורך במיקסר).
מוסיפים שמנת מתוקה וטורפים לאיחוד.
בקערה נפרדת מערבבים קמח מנופה, אבקת אפייה ומלח. מוסיפים לתערובת הביצים וטורפים רק עד לאיחוד (לא לטרוף יותר מידי). מעבירים את הבלילה לתבנית ואופים עד שסכין הננעצת במרכז העוגה יוצאת נקייה, כ-30-35 דקות בערך. מצננים את העוגה, לאחר שהצטננה לגמרי מחלצים בעדינות מהתבנית.

להרטבת העוגה:

3 כפיות גדושות ריבת תות ביתית

כוס שמפניה

לערבב היטב עד להמסת הריבה בשמפניה.

לקצפת:

2 מיכלים של שמנת מתוקה להקצפה

1/3 כוס סוכר

להקציף לקצפת יציבה.

כסלסלה וחצי של תותים.

הרכבת העוגה:

חוצים את העוגה באמצע לרוחב (כך שיתקבלו שתי פרוסות עגולות. אם עושים בכוסות אישיות חותכים בצורה דומה את העוגות האישיות, אפשר לחתוך כל אחת מהן לשלוש פרוסות עגולות).
בעזרת כף מטפטפים מריבת התות המדוללת בשמפניה על בסיס העוגה,
מורחים כמחצית מכמות הקצפת על העוגה הספוגה שמפניה.
מסדרים את התותים הפרוסים על שכבת הקצפת,
מניחים שכבת עוגה נוספת, ומרטיבים גם אותה בריבת התות בשמפניה. מורחים (יפה) את הקצפת שנותרה מעל העוגה ומסדרים מעל תותים פרוסים, מפוררים (ביד) יהלומי ג'לי שמפניה לעיטור.

מנה אישית - הצעת הגשה

2015 שמח!!!

ו... קלוז אפ חגיגי לפרידה

ו… קלוז אפ חגיגי לפרידה

לפוסט השווה יותר (כי יש בו הרבה יותר תמונות. והן מהממות! כדאי לכם להציץ!) אצל אחותו המהממת של הפוסט קפצו להנאות קטנות

לעוד מתכוני תותים של חברי "כחומר ביד הבלוגר" תנו קפיצה לכאן

5 בדצמבר 2014

כחומר ביד הבלוגר – מי הזיז את הסניקרס שלי?

ושם אותם בתוך עוגת שמרים?? 😛

קלוז אפ חינני

קלוז אפ חינני

כשחטיפי שוקולד הוכרזו כחומר הגלם החודשי- הפוסט היה חייב לנסות!
כמובן שזה דרש קצת חשיבה:
מצד אחד – הוא יכול לשלוף כלמיני חטיפים אמריקאים רנדומליים שמעולם לא שמעתם עליהם ולדחוף אותם לכל דבר שזז! יש לו פה הזדמנות פז לשחק עם מגוון די גדול של אפשרויות ומרקמים וצורות וצבעים…
מצד שני – הוא רוצה להביא לכם מתכון שיהיה אפשרי לביצוע בארץ בלי יותר מדי התעסקויות.
כמו כן – הוא רצה מתכון שיתאים לטעם ישראלי ועל כן הוא צריך קבוצת טעימה ישראלית!
מה עושים???

האמת שדי מהר הגיע לו רעיון מסקרן:
סניקרס, טוויקס, מארס ובאונטי אין בעיה להשיג בארץ,
סניקרס הוא ללא ספק אחד מחטיפי השוקולד האהובים על הפוסט (בוטנים ושוקולד. אומנומנום!)
הפוסט התחייב להכין עוגה למסיבת הפתעה ליום ההולדת של הבנדוד, כפרעליו. לבנדוד יש מלא חברים ישראליים שגרים בסובב-בוסטון…

לאיזו מסקנה הגיע הפוסט? כמובן:
יש להכין קינוח סניקרסי להחריד ולהביא אותו לקבוצת הטעימה התמימה שכלל לא יודעת שהיא עתידה להשתתף בניסוי!
האח הידד!

אז מה עשה הפוסט?
הוא הכין עוגת שמרים (רולדתית. עצל שכמותו. כי מי קולע צמות בעוגת שמרים? סתם, האמת שבכל פעם שהפוסט משתמש בבצק שתיכף תכירו הוא עושה את עוגת השמרים שלו בתצורת רולדה, תוך רידוד הבצק לעלה דק למדי. כך מתקבלת כמות נאה של עוגות שמרים, אף אחת מהם לא ענקית בגודלה, אבל כולן מלאות בדברים טובים בפרופורציות מוצלחות מאוד, לדעתו של הפוסט) ומילא אותה בשברי סניקרס, לא לפני שמרח את פני השטח בפטיסייר וניל – שלא יחסר.
הוא גם הכין לחמניות קטנטנות ובתוכן מסתתרת הפתעת סניקרס אפוי.

ובכן, למרות העובדה שהלחמניות הצטלמו מאוד מצחיק אחרי האפייה

משום מה התמונה הזו נורא מזכירה לפוסט דווקא Pumpkin curving בצורת דלעת מקיאה...

משום מה התמונה הזו נורא מזכירה לפוסט דווקא Pumpkin curving בצורת דלעת מקיאה…

ולמרות שהידוע חשב שפטיסייר הוניל אולי לא 100% מתאים כטעם רקע לסניקרס

עוגת השמרים שהתפוצצה (מרוב פטיסייר וסניקרס! הידד!)

עוגת השמרים שהתפוצצה (מרוב פטיסייר וסניקרס! הידד!)

הפוסט החליט ללכת על העוגה, שהייתה עשירה יותר וזכתה לתגובות נלהבות מכל הנסיינים (הפוסט השיג איזה 8 נסיינים עם טעם ישראלי! זה יפה!)

מי הזיז את הסניקרס שלי
(או: עוגת שמרים עם פטיסייר וניל ומלא סניקרס)
(או באמריקאית: Snickers Babka)

(המתכון מניב 3 רולדות בתבנית אינגליש קייק)

חומרים:

לבצק: (מבוסס על צמת השוקולד של לינדה מהספר "שוקולד")

  • 15-17 גרם שמרים יבשים (או שקית שמרית אחת)
  • 1/4 כוס סוכר (כ-50 גרם)
  • 2 ביצים
  • 1 כוס מים רותחים (240 מ"ל)
  • 200 גרם חמאה
  • 4 כוסות קמח (560 גרם)
  • 1 כף אבקת אפייה (1 שקית)

למילוי:

  • חטיפי סניקרס קצוצים!
    (הפוסט השתמש בשקית של מיני סניקרס ופשוט קצץ ממנה איזה 15-20 חטיפים קטנים, למיטב זכרונו. אם קונים שקית גדולה לא צריך לחשוש שלא יהיה מספיק. תכלס בטח גם יישאר לכם איזה סניקר קטן לנשנוש. הידד! אפשר גם לקנות כמה חטיפים גדולים ולקצוץ אותם אם זה יותר זמין לכם. הפוסט חושב שכדאי לחשב יותר מחטיף אחד גדול לעוגה, כך שכדאי לרכוש לפחות 4-5 חטיפים גדולים.)
  • לפטיסייר:
    • 250 מ"ל חלב
    • 2 חלמונים
    • 60 גרם סוכר
    • 25 גרם קורנפלור
    •  1-2 כפיות תמצית וניל
      (שתי הערות בנושא זה:
      א. בד"כ הפוסט מהלל השקעה בפטיסייר ושימוש במקל וניל. הפעם, מכיוון שמדובר במצע לסניקרס, הפוסט בהחלט חושב שאפשר להסתפק בתמצית איכותית.
      ב. אל תשימו יותר מדי תמצית! כדאי למדוד כפית, מקסימום שתיים. הפוסט קצת התפרע עם הבקבוק (יש לומר – הבקבוק הענק. בכ"ז אמריקה. בכ"ז נקנה בקוסטקו) של תמצית הוניל שלו – אז הפטיסייר שלו קיבל יותר מ-2 כפיות תמצית ואיתן גם טעם מעט מצועצע. ראו הוזהרתם 😉 )

הכנה:

בצק:
מערבבים שמרים, סוכר וביצים בקערה קטנה.
בקערה נפרדת יוצקים מים רותחים על החמאה ומערבבים עד שהיא נמסה. מצננים מעט.
בקערה גדולה מערבבים בכף עץ קמח ואבקת אפייה. מוסיפים את תערובת השמרים ואת תערובת החמאה הפושרת ומערבבים עד לקבלת בצק אחיד ודביק (אין צורך ללוש. הבצק מתערבב די בנוחות!). מכסים בניילון נצמד ומתפיחים במקרר 2-3 שעות. 

פטיסייר:
בקערה קטנה טורפים את הסוכר, הקורנפלור והחלמונים. זה דורש קצת סבלנות, כידוע, אבל בקטנה. מקסימום אם החלמונים ממש מציקים אפשר להוסיף להם מעט מהשמנת המחוממת (שתגיע עוד רגע..) וזה יעזור לתערובת להיטרף בצורה אחידה יותר (ותודה למארינקא על הטיפ המוצלח! יי!).
בנתיים מביאים חלב ותמצית וניל לסף רתיחה בסיר קטן.
כשהחלב על סף רתיחה והחלמונים טרופים היטב שופכים לאט לאט, כל פעם קצת, מהחלב אל תערובת החלמונים – ומיד טורפים. רק כשאחיד- שופכים עוד קצת. ככה ממשיכים עד שערבבנו כ-1/3 מתערובת החלב אל תוך החלמונים.
אחרי שהחלמונים + חלב טרופים ואחידים מחזירים אותם לסיר ומיד ממשיכים לטרוף.
מחזירים את הסיר לאש נמוכה- בינונית וממשיכים לטרוף עד שזה מגיע לסמיכות הרצוייה בעיניכם (פחות או יותר לכיוון של פודינג) ומורידים מהאש.
מצננים מעט, תוך שמדי פעם טורפים את הפטיסייר, על מנת למנוע היווצרות קרום. הפטיסייר לא צריך להיות קר, וגם לא חייב להגיע לטמפרטורת החדר. רק שלא יהיה חם מדי כדי שלא יפגע בבצק.

הכנת העוגות:
מחלקים את הבצק ל-3 חלקים שווים.
מרדדים חלק אחד לעלה דק יחסית, מורחים שכבה דקה ואחידה של פטיסייר ומפזרים סניקרס קצוצים. תהיו נדיבים ככל מתחשק לכם עם הסניקרס, מקסימום העוגה מתבקעת מעט למעלה אם יש יותר מדי מילוי- הפוסט חושב שזה חינני 🙂

מראה כפרי, לא?

מראה כפרי, לא?

מגלגלים לרולדה ומניחים (בזהירות) את הרולדה בתבנית אינגליש קייק. 
התבנית לא חובה, אבל היא עוזרת לעוגה לשמור על גובה ולא לתפוח רק לרוחב 😉
חוזרים על הפעולה עם שני חלקי הבצק הנוספים.

מחממים תנור ל-180 מעלות, מורחים ביצה טרופה על כל עוגה וכשהתנור חם שולחים את העוגות פנימה ל-25-30 דקות (אין חובה להתפיח שוב את העוגות לפי המתכון המקורי. לפוסט בד"כ יוצא להתפיח אותן מעט – עד שהתנור מתחמם).
העוגות מוכנות כשהן משחימות קצת והבית מלא ריח שמנמן ומפתה 🙂

בתאבון!

הערות, טיפים ורעיונות:

  • הייתם מאמינים? בצק שמרים ללא לישה! הידד! 😀
  • הפוסט לא טורח עם קליעת צמות מהבצק הזה, כאמור. רולדות עושות את העבודה כבר כמה שנים טובות 😉
  • הפוסט הכין רק עוגה אחת מתוך ה-3 עם סניקרס כשהוא עשה את הניסוי שלו, הוא השתמש בקצת פחות מחצי מכמות הפטיסייר. עם זאת, הפוסט חושב שהיה מדובר בקצת יותר מדי פטיסייר לעוגה אחת..
    אי לכך, הוא בהחלט מאמין שכמות הפטיסייר שבמתכון תספיק ל-3 עוגות עם מספיק-פטיסייר-אבל-לא-יותר-מדי 🙂
  • כמובן שאתם מוזמנים לגוון במילוי העוגות!
    תכלס- תודו שזה כמעט הכרחי 😉

    מחטיפים שונים במקום הסניקרס (מממ… הפוסט מתחיל לתהות איך תצא עוגת שמרים ממולאת בפטיסייר ומקופלת! מממ… או אולי במילוי של טים טם??? 🙂 ) ועד מילויים סטנדרטיים כמו שוקולד למריחה, שוקולד וחלבה, חמאה קינמון וסוכר וכדומה. השמיים הם הגבול!
    (וכן- כמובן שהפוסט הכין עוגה אחת במילוי למון קרד ושוקולד מריר…)
  • כמו כן: אפשר לגוון קצת עם הפטיסייר:
    כשהידוע אמר שטעם הפטיסייר הונילי פחות מסתדר לו עם הסניקרס הפוסט חשב על כמה רעיונות, אבל עוד לא ביצע עליהם טסטינג…
    למשל- להוסיף קצת חמאת בוטנים לפטיסייר וכך להדגיש את טעם הבוטנים בעוגה, או אולי להמיס כמה סניקרסים קצוצים בתוך הפטיסייר, ככה שהעוגה תהיה באמת באמת אפופה בסניקרס, או אפילו להוסיף מעט טעם של קפה לעוגה! תחשבו על זה… 🙂
  • העוגה יוצאת בטעם עשיר של סניקרס, אז היא מומלצת מאוד למי שאוהב סניקרס!
    הפטיסייר עוזר מאוד להפוך את העוגה ממשהו בסגנון "לחם עם ממרח סניקרס מסקרן" לעוגה כיפית ומפנקת, אפופת מילוי.
    הלחמניות שהחביאו בחובן רק סניקרס, ללא פטיסייר, יצאו קצת יבשות, ראו הוזהרתם.
  • זה אולי קצת יפתיע אתכם, אבל הפוסט אשכרה ממליץ להקפיא חלק מהעוגות! כלומר, רק אם אתם לא מתכוונים לזלול את כולן תיכף ומיד 🙂
    למה ומדוע? ובכן, קודם כל – תמיד טוב שתהיה עוגת שמרים במקפיא! הן מפשירות אחלה בחלה ועוזרות מאוד להרשים חברים ומשפחה כששולפים להם עוגת שמרים עסיסית משום מקום.
    הפוסט פעם לקח עוגה קפואה בתיק ליום טיול במדבר. עד הצהריים העוגה הייתה כבר מעט חמימה (בכל זאת – מדבר) ומאוד מאוד כיפית!
    חוצמזה, הפוסט לא יודע איך בדיוק להסביר או לנסח את זה, אבל משהו טוב קורה לעוגות שמרים שהפוסט מכין מהבצק הזה אחרי הקפאה והפשרה. המרקם של הבצק משתנה קצת ואם יש לכם שכבות דקות של בצק ושכבות מפנקות של מילוי – אחרי הקפאה המרקם מגיע ל-love child של וופל (סטייל לואקר) ועוגת שמרים.
    אויש, הפוסט מרגיש קצת עילג עם נסיונותיו הכושלים להעביר את המלצתו הקפואה… נו יאללה- תהיו פולנים, תקפיאו קצת עוגה ותחזרו לנסות לנסח בעצמכם איזה קסמים מתרחשים שם! 😀

רוצים עוד מתכוני חטיפי שוקולד של שאר חברי כחומר-ביד-הבלוגר? ברור! טירוף חושים מובטח לכם, כי הפוסט קיבל סניק פיק לכמה מתכונים שנראים מסקרנים ומפתים 🙂 🙂

8 ביולי 2014

כחומר ביד הבלוגר – קרם ברולימון

לימון מוסיף המון!
הפוסט החליט להוכיח לכם את צדקת מטבע הלשון הזו ולהשיב את עצמו מתהום הנשייה בזכות הלימון!
(*מחיאות כפיים סוערות*)

אז ככה,
הפוסט נטש אתכם לזמן לא מועט ונטש את פרויקט כחומר לזמן רב אף יותר. לפחות יש לו תירוצים ממש טובים 😛
מלבד חייו האישיים היו לו את:
"הכנתי דולסה דה בטטה ואז לא היו לי רעיונות למה לעשות עם זה" לחודש ירקות השורש

ואת "בננה היא בתו הבכירה של השטן" לחודש הבננות
ואת "אלוהים אדירים אין לי זמן" לחודש ריבת החלב. וחבל. כי ריבת חלב זה טעים אש.
אבל לחודש הלימון הוא פשוט לא היה מסוגל לסרב… בין היתר בזכות העובדה שקינוחים חמצמצים הם מהאהובים על הידוע (ע"ע חמודי פאי…) ומה הפוסט לא יעשה בשבילו? 🙂

הפעם הפוסט מודה לכמה וכמה אנשים שהביאוהו עד הלום:
לידוע (האם מעכשיו יש לכנותו "החוקי"? 😛 ) ולמארינקא, כפרעליהם, שעשו איתו סיעור מוחין והביאו אותו לרעיון שתיכף יובא לפניכם
לאורית ויוני שהיו מוכנים להשתתף בניסוי (הפוסט היה מאוד מסודר הפעם בבניית הניסוי שלו, והטועמים סיפקו אינסייטים מעניינים. יוני אוהב לימון אפילו יותר מהידוע ומהפוסט. אורית היא חובבת גדולה של קרם ברולה. אז אין ספק שהבחירה הייתה מושכלת ומושקעת)
ולמורקייק, הוגת השם.

ו... מתחילים!

אז הפוסט החליט לחלוט קליפת לימון בשמנת, להוסיף וניל (כמובן! קרם ברולה בלי וניל זה.. זה.. חילול הקודש, זה מה שזה!) ולראות לאן זה לוקח אותו…

לכאן :P

חיטוט קליל במזווה הניב עוד כמה רעיונות והפוסט פצח בניסוי!
אם יורשה לנחתום (או למָקְרִים…) להעיד על עיסתו וניסויו – הפוסט חושב שהוא השקיע במתודולגיית הניסוי שלו הפעם. שורו, הביטו וראו:

תיעוד הניסוי

בחירת מראי מקום מעניינת 🙂

לשם הניסוי הוא הכין 4 כלים אישיים של קרם ברולה: אחד עם קליפת לימון בלבד, לשני הוסיף כרבע כפית מיץ לימון, לשלישי ככפית לימונצ'לו ביתי (תודה אלעד!) ולרביעי – גם כמה טיפות של מיץ לימון וגם כפית של לימונצ'לו!
לאחר ההכנה והקירור, בשלב הברולה, הפוסט עשה ניסוי נוסף: 2 מהכלים האישיים קורמלו עם סוכר בלבד ו-2 נוספים קורמלו עם סוכר ועם מעט לימונצ'לו.

באופן מפתיע, למרות שהלימונצ'לו הרטיב את כל הסוכר ולכמה שניות גרם לפוסט לחשוב שהלך עליו – דווקא הקרמול המשולב הניב קרמל פציח יותר, מה שהביא להתלהבות בקרב הנסיינים!

מיץ הלימון פירק קצת את השמנת באפייה, מה שיצר מרקם שבור, שהזכיר לפוסט בעיקר מוס. מוס לימון, כי החמיצות הייתה מורגשת 😀
יוני התלהב מאוד וניקה את הקערית עד תום, אבל אורית אמרה שהמחסור במרקם קרמי מוריד הרבה נקודות וכמעט לא ראוי להיקרא קרם ברולה. הפוסט והידוע הסכימו. אמנם מוס לימון (אפוי!) זה נפלא, אך לא לשם כך התכנסנו כאן.
גם הלימונצ'לו לבדו שינה מעט את המרקם, אם כי הוסיף טעם מעניין.

מסקנת צוות הנסיינים הייתה כדלקמן:
הקרם שהכיל אך ורק קליפת לימון היה הכי קרמי ומפנק. מרגישים לימון בטעם, אבל בעדינות. לא מדובר בקינוח חמוץ – קליפת הלימון נותנת את הארומה הלימונית ורמז מהטעם שלו. בהחלט טייק אוף מגניב על קרם הברולה הקלאסי 🙂
הקרם שהכיל גם מעט מיץ ומעט ליקר היה מעניין מבחינת טעם. המיץ חיזק את החמיצות (מעט, כי היה מעט מיץ) והלימונצ'לו הוסיף עומק. בהחלט שווה לטעום.  מבחינת מרקם הקרם הצליח יחסית לשמר את הקרמיות הרצויה.

התיעוד ממשיך...

התיעוד ממשיך… אל חשש, המדבקות צורפו לאחר האפייה

אי לכך, הפוסט גאה להציג בפניכם את המתכון שלו, עם קצת אופציה לגיוון 🙂

 

קרם ברולימון
(או- הי, איך לא חשבתי על זה קודם?)

(כ-6-8 מנות, תלוי בגודל הכלים עמידי החום שלכם. מבוסס על מתכון של אהרוני לקרם ברולה, מהספר "ארוחות ערוכות")

חומרים:

  • 500 מ"ל שמנת מתוקה
  • קליפה מכ-1 לימון – יש לקלף עם קולפן (לא להוציא זסט) על מנת שתוכלו לסנן החוצה את הקליפות בסופו של יום..
  • 2 כפיות תמצית וניל/ חצי מקל וניל/ כמה מקלות וניל משומשים ומיובשים/ שילוב לבחירתכם (ראו הערות)
  • 6 חלמונים (הפוסט ממש ממליץ להכין מהחלבונים הנותרים פיננסייר! זה טעים ואפילו לא מסובך 🙂 )
  • 3/4 כוס סוכר
  • 6-8 כפות סוכר – לקרמול
  • 3-4 כפיות לימונצ'לו – לקרמול 🙂

אופציונאלי:

  • מעט מיץ לימון טרי
  • לימונצ'לו

לפני הוספת הלימונצ'לו...

הכנה:

מביאים לרתיחה את השמנת, קליפת הלימון והוניל. אם אתם רוצים אתם מוזמנים למעוך את קליפות הלימון ואת מקלות הוניל כנגד דופן הסיר (עם כף), למיצוי טעמים. לאחר שהגיעה לרתיחה, מורידים את השמנת מהאש ומניחים אותה להתקרר. לאחר כחצי שעה ממשיכים 🙂
מחממים תנור ל-160 מעלות (אפשר גם 150) ומניחים בו תבנית מלאה במים עד לחצי מגובהה.
מקציפים את החלמונים עם הסוכר עד לתערובת תפוחה ובהירה (הפוסט משתמש ללא חשש במיקסר), ובנתיים מחזירים את תערובת השמנת אל האש, עד שהיא מגיעה לה לסף רתיחה.
כשהשמנת חמה והחלמונים מוקצפים – מאחדים בין התערובות. השיטה האהובה על הפוסט היא להוסיף לחלמונים כמה כפות שמנת חמה ומיד לטרוף במטרפה (ידנית הפעם). כשהתערובת אחידה הוא מוסיף עוד כמה כפות וטורף שוב. כעת החלמונים כבר במצב נוזלי למדי והתחממו מהשמנת אז ניתן להוסיף את כל השמנת שנותרה, ולטרוף – כמובן. חשוב: יש לסנן את השמנת אל תוך החלמונים כדי שקליפות הלימון ומקלות הוניל יישארו בחוץ!
כשכל השמנת אוחדה עם החלמונים מוזגים את הבלילה לכלים חסיני חום.

***זה השלב להוסיף תוספות אם תרצו. אפשר גם לפני המזיגה. ראו הערות***

מכניסים את הכלים לתבנית עם המים (אפשר להוסיף קצת מים בעזרת כלי שיכול ומוכן להתמודד עם חום התנור ועם מניעת כוויות מידיכם הענוגות) ואופים כ-30-40 דקות.
מוציאים את התבנית עם הקרמים מהתנור כשהקרמים נראים יחסית יציבים. אין חובה לשזף את הקרם 🙂
מניחים על משטח יציב ועמיד לחום (על הכיריים זו אופציה לא רעה, למשל), מכסים בנייר כסף בצורה רופפת (פשוט מניחים מעל לכלים, כך שהוא מכסה את כולם, אך ללא צורך בהידוק) ומניחים להצטנן.
כשאפשר להחזיק את הכלים ביד חשופה מוציאים אותם מהמים, מנגבים את התחתית, מכסים כל כלי בחתיכת נייר כסף משלו (הפעם כן מהדקים…) ושמים במקרר לשעתיים לפחות.

כשרוצים להגיש את הקרם: מפזרים על כל כלי ככף סוכר, מוסיפים כ-1/2 כפית לימונצ'לו (לכל כלי) ומבעירים בעזרת ברנר.
הפוסט הבעיר פעמיים, כלומר – הבעיר, ראה שהסוכר מתחיל קצת להתקרמל, עבר לכלי השני – ובסוף הבעיר שוב את כל הכלים עד לצבע קרמלי מושלם.

הברנר נכנס לפעולה

נועצים כפית, נהנים מתחושת פיצוח מעטה הקרמל, וזוללים! בתאבון 🙂

 

הערות, טיפים ורעיונות:

  • תוספות:
    ניתן להוסיף לקרם, לפני האפייה, מעט מיץ לימון ומעט לימונצ'לו.
    אפשר להוסיף לכל כלי בנפרד ולערבב יפה עם כפית (ככה אפשר לעשות רק חלק מהקרמים עם תוספות…) ואפשר להוסיף לכל הבלילה ולטרוף טוב. הפוסט ממליץ על לא יותר מרבע כפית לימון (אפילו כמה טיפות בודדות) וכפית לימונצ'לו לכל כלי.  רק זכרו – זה משפיע על המרקם! 🙂
  • אפרופו מרקם קרמי ואלוהי: קרם ברולה חשוב שלא להרתיח (הפוסט מדבר בכאב על הנושא, כי שבועות ספורים לפני שהוא הכין את הברולימון לניסוי הוא הכין ברולה סטנדרטי למשפחתו האהובה, שכח את התנור על טורבו- וקיבל קינוח טעים מאוד אבל לא עם קרמיות מושלמת… ווא!). זו הסיבה שעובדים עם חום של 160 (ואפילו 150) מעלות. המים בתבנית הגדולה גם אמורים לסייע. אז אל תתפתו להעלות טמפרטורות או לשים טורבו, סתם חבל.
  • הפוסט לא חש בשום מרירות (תופעת לוואי של יותר מדי קליפת לימון), אבל מי שחושש מאוד או בעל רגישות גבוהה למרירות יכול לשים פחות מקליפה של לימון שלם, או לחילופין – לוותר על שלב צינון השמנת. כלומר- להביאה לסף רתיחה פעם אחת בלבד ומיד לצרפה לחלמונים המוקצפים.
  • מקלות וניל משומשים ומיובשים: מארינקא לימדה את הפוסט שלא זורקים לעולם מקלות וניל. שוטפים ומייבשים לאחר השימוש ואז תוקעים אותם בסוכר – ככה תמיד הסוכר שלך מריח מוניל. אם אתה חושק בסוכר-וניל חזק יותר בעל טעם חזק יותר אתה יכול לטחון מקל מיובש בסוף חייו עם סוכר ולקבל סוכר אפרפר עם טעם גנעדן. הפוסט מאוד ממושמע והוא שומר את כל מקלות הוניל המשומשים שלו. כשכבר נגמר המקום בכלי הסוכר והפוסט רצה להכין משהו ונילי אבל פושטי מכדי שיגיע לו מקל וניל שלם וטרי – הפוסט ניסה לזרוק לנוזל-העתיד-לעבור-חימום כמה מקלות וניל משומשים.
    מסתבר שהחבר'ה האלה דואגים לשמור עוד קצת כוח במותניים! אמנם עדיף לשים יותר ממקל מיובש אחד, ותמיד נחמד לחזק בקצת תמצית, אבל הפוסט מזמין אתכם לעשות שימוש חוזר גם במקלות וניל!
  • אם אין לכם ברנר- ניתן לקרמל את הסוכר גם בתנור, פשוט צריך לנסות לשמור על הקרם קר ככל שניתן.
    אפשר לתת לקרמים חופשה קצרה במקפיא ובנתיים להדליק את התנור על גריל וחום מקסימלי. כשהתנור יהיה חם ומוכן – לפזר את הסוכר והלימונצ'לו ולהכניס את הקרמים.
    חשוב לעקוב בזהירות רבה אחרי מצב הקרמל ולהוציא את הקרמים מהתנור ברגע שנוצר קרמל.
    אם אתם חוששים שהקרם התחמם ופחות אכפת לכם ממשחק הטמפרטורות – אפשר לתת לקרמים להצטנן מעט במקרר/ מקפיא אחרי הקרמול כדי שישובו לעצמם…
  • רק תזכורת, כי זה באמת חשוב – בזהירות עם מיץ הלימון, אם אתם מחליטים להוסיף ממנו 🙂
קרם ברולימון חתיך במיוחד

אומנומנום!!!

רוצים עוד??
ברור שכן! 🙂
לשאר מתכוני הלימון המגניבים והמבטיחים של משתתפי פרויקט כחומר ביד הבלוגר – לחצו כאן!

עוד תמונה אחת לקינוח

עוד תמונה אחת לקינוח… 🙂