Posts tagged ‘בצק’

6 בספטמבר 2015

כחומר ביד הבלוגר – פוקאצ'ה ענבים וגורגונזולה

הרבה חומרי גלם זרמו בירקון (המממ… לא המנטל אימג' הכי טוב שהיה לפוסט) והרבה מי גשם ירדו על הפוסט בקיץ הזה, אבל הבלוג? הוא, מסתבר, נפל לתרדמת "חורף" קלה. עמכם הסליחה.

אבל מה?
תראו איזה יופי של פיצוי הפוסט סידר לכם:
מתכון בצק הפיצה האהוב עליו, שמבוסס על מתכון של עוגיו.נט (כמובן)
מגיע אליכם במשלוח ישיר עד הבית, כולל השפצורים של הפוסט וכמה רעיונות מופרכים, בנוהל 🙂

מפקצ'ים ונהנים

מפקצ'ים ונהנים

פוקאצ'ת ענבים

(מבוסס, כאמור, על מתכון בצק פיצה של עוגיו.נט. כי הרי ידוע שבצקפיצה ובצקפוקאצ'ה הם היינו הך)
(3 פוקאצ'ות נאות בגודלן)

חומרים:

  • 550 גר' קמח (אפשר לבן, ואפשר חצי לבן וחצי מלא – גם תופס ואפילו יותר טעים)
  • 360 גר' מים חמימים (זה קצת פחות משתי כוסות מדידה, אבל הפוסט מודה שמאז שאחיותיו האדירות קנו לו משקל מטבח הוא שוקל את הרכיבים למתכון הזה אז אין לו מידות מדוייקות)
  • 10 גר' מלח
  • 5 גר' שמרים יבשים (או 15 טריים, שלדעתו של הפוסט זה חצי חבילת שמרית)
  • 40 גר' סוכר
  • שלוק שמן זית
  • ענבים (הפוסט השתמש בענבים אדומים נטולי גרעינים)
  • גורגונזולה – 100 גרם בטוח יכסה אתכם מכל הבחינות
  • להגשה – מעט בלסמי מצומצם (לא חובה אבל כיפי)
בתנור עם הענבים שליייי!!! (וכן, זה ענבים. הפוסט לא התחיל לאכול עגבניות שרי או משהו, חלילה וחס)

בתנור עם הענבים שליייי!!!
(וכן, זה ענבים. הפוסט לא התחיל לאכול עגבניות שרי או משהו, חלילה וחס)

הכנה:

שמים את החומרים היבשים בקערה ומערבבים קלות.
מוסיפים את המים בהדרגה (עם ההוספה הראשונה של המים מוסיפים גם את שמן הזית. אפשר לערבב טיפה את הנוזלים עד היד ואז להתחיל ללוש) תוך כדי לישה, ולשים את הבצק עד שהוא גמיש ואחיד.
מכסים את הקערה ומתפיחים כשעה. הפוסט אוהב לשים מגבת נקייה על הקערה ואז לעשות לקערה כולה מסתור משמיכת פליז – הוא חושב שזה יוצר סביבה חמימה ונעימה בה הבצק יכול לתפוח להנאתו (במיוחד כשכל הבית קריר וממוזג ומר בצק דורש חום ואהבה…).

בנתיים אפשר לשטוף את הענבים ולחצות אותם ואפילו לפורר את הגורגונזולה לחתיכות בינוניות ולפירורים שיהיה קל לפזר.
לקראת סיום זמן ההתפחה של הבצק כדאי להדליק את התנור ולחמם ל-220 מעלות. הוא צריך להיות *חם* כשהפוקאצ'ות נכנסות!

"שלום, נעים מאוד, שמי גורגונזולה ואני השותפה החדשה שלכם"

כשהבצק תפוח ושמח אפשר לחלק אותו ל-3 חלקים, ולרדד כל חלק בתורו (על משטח מקומח) לעובי של כסנטימטר. תנו לעצמכם (כלומר, למערוך שלכם) להתפרע עם הצורה, כי עיגול מושלם זה לחלשים 😉
עכשיו – אם אתם אופים את הפוקאצ'ה בתבנית זה הזמן לשים את הבצק המרודד בתבנית, לפזר מעליו ענבים חצויים וגורגונזולה כאוות נפשכם, לטפטף מעט שמ"ז מלמעלה ולהכניס את התבנית-המלאה-בכל-טוב הזו לתנור החם.
אם יש לכם אבן פיצה (!) – הניחו את הבצק על האבן שהתחממה לה בתנור, פזרו בזהירות את התוספות (כדאי להוציא את האבן טיפה החוצה אם אפשר, אם – למשל – היא מונחת על רשת ולא על תחתית התנור) כאוות נפשכם, וכשמוכן – סגרו את התנור. הו, כה פשוט 😛

את הפוקאצ'ה אופים 10-15 דקות, עד שהיא משחימה מעט, התחתית מקבלת קריספ ואתם רואים שהענבים והגבינה נעשו כבר חברים טובים – ואז אפשר להוציא מהתנור, לזלף מעט בלסמי מצומצם (או לתת לכל אחד לזלף לעצמו כאוות נפשו, גם תופס) ולהגיש.
בתאבון! 🙂

מי רוצה ביס? (מסתבר שהפוסט.. אופסי!)

מי רוצה ביס? (מסתבר שהפוסט.. אופסי! 🙂 )

הערות, טיפים ורעיונות:

  • קמח: המתכון המקורי עשה שימוש רק בקמח לבן, אבל הפוסט מצא שהרבה יותר טעים לו (ולידוע) כשהבצק עשוי מערבוב של קמח לבן וקמח מלא, בערך חצי חצי. הוא עוד לא ניסה בצק שמבוסס בעיקר (או רק) על קמח מלא, אז הוא עוד לא ממליץ (פשוט מחשש שהפוקאצ'ה תצא כבדה מאוד).
    הבצק המלא נותן מעין מתקתקות עדינה ונחמדה + תחושת בריאות 😉
  • מרקם הבצק: הפוסט מעדיף שהבצק שלו יהיה מעט רך ודביק יותר, מאשר בצק שאינו דביק כלל. הוא מאמין שבצק שהוא קצת יותר "רטוב" (אבל לא נוזלי, כן? פשוט טיפה דביק עדיין) – תופח לו טוב יותר.
    מה זה אומר? לפני ההתפחה זה לא נורא אם הבצק שלכם עוד טיפה נדבק לידיים ולא מתכנס לו לכדור מושלם. מקסימום בעת הרידוד תוכלו לקמח.
  • הדלקת התנור: כמובן שאתם מכירים את התנור שלכם טוב יותר מהפוסט, אז פשוט תדאגו להדליקו מספיק זמן מראש. עדיף תנור שפועל ריק עוד כמה דקות מאשר פוקאצ'ה שנכנסת לתנור לא חם מספיק…
  • באשר לזילוף השמ"ז מעל: חדי העין שביניכם בטח הבחינו שאין זילוף על הפוקאצ'ות של הפוסט (הו לא!)
    חדי העין עוד יותר אולי הבחינו שלפוסט נשפך קצת הרבה שמ"ז על אבן הפיצה, אז הוא החליט להסתפק בזה 🙂 אבל מעט שמן על הפוקאצ'ה מלמעלה יוצר ביס עסיסי וטעים במיוחד, אז שווה לכם!
  • אבן פיצה: לפוסט יש, אז הוא משתמש בה והיא יוצרת לו אחלה של תחתית לפיצות ופוקאצ'ות,
    אבל אם אין לכם – גם תבנית זה טוב, אל דאגה!
  • מיקסר: המתכון המקורי השתמש במיקסר ללישת הבצק. הפוסט אוהב ללוש בצק בידיים (מוציא אגרסיות וגם נעים, היאח!), אבל אם בא לכם להשמיש את המיקסר שלכם – 8-10 דקות לישה אמורות להספיק 🙂
  • גיוונים:
    הפוסט חושב שלפזר כמה עלי ארוגולה טריים מעל הפוקאצ'ה האפויה יכול להיות כיפי ממש. לא היו לא בבית אז הוא לא ניסה, אבל נראה לו שהם יסתדר טוב עם כל שאר באי המסיבה 🙂
    ישמצב שגם עלי בייבי תרד לא יסרבו אם תזמינו אותם להצטרף…
    אם אתם לא אוהבים גורגונזולה אולי אפשר לפזר יחד עם הענבים מעט בצל סגול – הוא יעזור "לשבור" את המתיקות של הענבים ולתת עוד טעם מעניין.
    הבלסמי אינו חובה כלל וכלל, אבל הוא השתלב מגניב למדי עם הפוקאצ'ה- גם מבחינת הטעם וגם מבחינת המראה, אז אם יש לכם בבית – שווה לטעום לפחות איזה ביס עם זילופון.
  • פיצה:
    היות שמדובר בבצק פיצה, כמובן שאפשר להכין גם פיצה!
    למשל- להכין פוקאצ'ת ענבים וגורגונזולה אחת, שמנמנה ומושחתת, למנה ראשונה
    ואז עוד שתי פיצות..
    והנה לכם ארוחת ערב מושלמת!
    לפיצה כל מה שצריך זה: לרדד את הבצק דק יותר (אם אתם אוהבים פיצות דקות, כפי שאוהבים הידוע והפוסט), לפזר מעט רוטב עגבניות (עגבניות מרוסקות מפחית + מעט תבלינים וטיפה סוכר לשבירת החמיצות. אפשר לחמם כמה שניות במיקרו אם רוצים "לאחד" את הטעמים. אפשר, כמובן, גם לבשל רוטב מבעוד מועד…), כמה תוספות וגבינות לדעתכם ו… אומנומנום! 

זה ביס פרידה… אז בואי ואמרי "טעים לי מאוד, תודה"

וסתם שתדעו, הפוסט גילה שעם קצת לישה וקצת רצון-
לכל אחד מכם יכולה להיות ארוחת ערב שגעון!

בשיא הרצינות – 
מגיעים הביתה אחרי העבודה,
מתעסקים עם הבצק כמה דקות ואז שולחים אותו למנוחה של שעה
בנתיים הולכים לחד"כ/ לוקחים את הכלבלב לטיול/ שותים קפה/ מנמנמים
קצת ענבים וגורגונזולה (או רוטב מהיר וכמה ירקות חתוכים) – ויש לכם ארוחת מלכים מפנקת! נסו ותודו לפוסט אח"כ 😉

לעוד מתכוני ענבים שווים (גם המתכונים וגם הענבים!) גשו לכאן ותעשו חיים! 🙂

5 בדצמבר 2014

כחומר ביד הבלוגר – מי הזיז את הסניקרס שלי?

ושם אותם בתוך עוגת שמרים?? 😛

קלוז אפ חינני

קלוז אפ חינני

כשחטיפי שוקולד הוכרזו כחומר הגלם החודשי- הפוסט היה חייב לנסות!
כמובן שזה דרש קצת חשיבה:
מצד אחד – הוא יכול לשלוף כלמיני חטיפים אמריקאים רנדומליים שמעולם לא שמעתם עליהם ולדחוף אותם לכל דבר שזז! יש לו פה הזדמנות פז לשחק עם מגוון די גדול של אפשרויות ומרקמים וצורות וצבעים…
מצד שני – הוא רוצה להביא לכם מתכון שיהיה אפשרי לביצוע בארץ בלי יותר מדי התעסקויות.
כמו כן – הוא רצה מתכון שיתאים לטעם ישראלי ועל כן הוא צריך קבוצת טעימה ישראלית!
מה עושים???

האמת שדי מהר הגיע לו רעיון מסקרן:
סניקרס, טוויקס, מארס ובאונטי אין בעיה להשיג בארץ,
סניקרס הוא ללא ספק אחד מחטיפי השוקולד האהובים על הפוסט (בוטנים ושוקולד. אומנומנום!)
הפוסט התחייב להכין עוגה למסיבת הפתעה ליום ההולדת של הבנדוד, כפרעליו. לבנדוד יש מלא חברים ישראליים שגרים בסובב-בוסטון…

לאיזו מסקנה הגיע הפוסט? כמובן:
יש להכין קינוח סניקרסי להחריד ולהביא אותו לקבוצת הטעימה התמימה שכלל לא יודעת שהיא עתידה להשתתף בניסוי!
האח הידד!

אז מה עשה הפוסט?
הוא הכין עוגת שמרים (רולדתית. עצל שכמותו. כי מי קולע צמות בעוגת שמרים? סתם, האמת שבכל פעם שהפוסט משתמש בבצק שתיכף תכירו הוא עושה את עוגת השמרים שלו בתצורת רולדה, תוך רידוד הבצק לעלה דק למדי. כך מתקבלת כמות נאה של עוגות שמרים, אף אחת מהם לא ענקית בגודלה, אבל כולן מלאות בדברים טובים בפרופורציות מוצלחות מאוד, לדעתו של הפוסט) ומילא אותה בשברי סניקרס, לא לפני שמרח את פני השטח בפטיסייר וניל – שלא יחסר.
הוא גם הכין לחמניות קטנטנות ובתוכן מסתתרת הפתעת סניקרס אפוי.

ובכן, למרות העובדה שהלחמניות הצטלמו מאוד מצחיק אחרי האפייה

משום מה התמונה הזו נורא מזכירה לפוסט דווקא Pumpkin curving בצורת דלעת מקיאה...

משום מה התמונה הזו נורא מזכירה לפוסט דווקא Pumpkin curving בצורת דלעת מקיאה…

ולמרות שהידוע חשב שפטיסייר הוניל אולי לא 100% מתאים כטעם רקע לסניקרס

עוגת השמרים שהתפוצצה (מרוב פטיסייר וסניקרס! הידד!)

עוגת השמרים שהתפוצצה (מרוב פטיסייר וסניקרס! הידד!)

הפוסט החליט ללכת על העוגה, שהייתה עשירה יותר וזכתה לתגובות נלהבות מכל הנסיינים (הפוסט השיג איזה 8 נסיינים עם טעם ישראלי! זה יפה!)

מי הזיז את הסניקרס שלי
(או: עוגת שמרים עם פטיסייר וניל ומלא סניקרס)
(או באמריקאית: Snickers Babka)

(המתכון מניב 3 רולדות בתבנית אינגליש קייק)

חומרים:

לבצק: (מבוסס על צמת השוקולד של לינדה מהספר "שוקולד")

  • 15-17 גרם שמרים יבשים (או שקית שמרית אחת)
  • 1/4 כוס סוכר (כ-50 גרם)
  • 2 ביצים
  • 1 כוס מים רותחים (240 מ"ל)
  • 200 גרם חמאה
  • 4 כוסות קמח (560 גרם)
  • 1 כף אבקת אפייה (1 שקית)

למילוי:

  • חטיפי סניקרס קצוצים!
    (הפוסט השתמש בשקית של מיני סניקרס ופשוט קצץ ממנה איזה 15-20 חטיפים קטנים, למיטב זכרונו. אם קונים שקית גדולה לא צריך לחשוש שלא יהיה מספיק. תכלס בטח גם יישאר לכם איזה סניקר קטן לנשנוש. הידד! אפשר גם לקנות כמה חטיפים גדולים ולקצוץ אותם אם זה יותר זמין לכם. הפוסט חושב שכדאי לחשב יותר מחטיף אחד גדול לעוגה, כך שכדאי לרכוש לפחות 4-5 חטיפים גדולים.)
  • לפטיסייר:
    • 250 מ"ל חלב
    • 2 חלמונים
    • 60 גרם סוכר
    • 25 גרם קורנפלור
    •  1-2 כפיות תמצית וניל
      (שתי הערות בנושא זה:
      א. בד"כ הפוסט מהלל השקעה בפטיסייר ושימוש במקל וניל. הפעם, מכיוון שמדובר במצע לסניקרס, הפוסט בהחלט חושב שאפשר להסתפק בתמצית איכותית.
      ב. אל תשימו יותר מדי תמצית! כדאי למדוד כפית, מקסימום שתיים. הפוסט קצת התפרע עם הבקבוק (יש לומר – הבקבוק הענק. בכ"ז אמריקה. בכ"ז נקנה בקוסטקו) של תמצית הוניל שלו – אז הפטיסייר שלו קיבל יותר מ-2 כפיות תמצית ואיתן גם טעם מעט מצועצע. ראו הוזהרתם 😉 )

הכנה:

בצק:
מערבבים שמרים, סוכר וביצים בקערה קטנה.
בקערה נפרדת יוצקים מים רותחים על החמאה ומערבבים עד שהיא נמסה. מצננים מעט.
בקערה גדולה מערבבים בכף עץ קמח ואבקת אפייה. מוסיפים את תערובת השמרים ואת תערובת החמאה הפושרת ומערבבים עד לקבלת בצק אחיד ודביק (אין צורך ללוש. הבצק מתערבב די בנוחות!). מכסים בניילון נצמד ומתפיחים במקרר 2-3 שעות. 

פטיסייר:
בקערה קטנה טורפים את הסוכר, הקורנפלור והחלמונים. זה דורש קצת סבלנות, כידוע, אבל בקטנה. מקסימום אם החלמונים ממש מציקים אפשר להוסיף להם מעט מהשמנת המחוממת (שתגיע עוד רגע..) וזה יעזור לתערובת להיטרף בצורה אחידה יותר (ותודה למארינקא על הטיפ המוצלח! יי!).
בנתיים מביאים חלב ותמצית וניל לסף רתיחה בסיר קטן.
כשהחלב על סף רתיחה והחלמונים טרופים היטב שופכים לאט לאט, כל פעם קצת, מהחלב אל תערובת החלמונים – ומיד טורפים. רק כשאחיד- שופכים עוד קצת. ככה ממשיכים עד שערבבנו כ-1/3 מתערובת החלב אל תוך החלמונים.
אחרי שהחלמונים + חלב טרופים ואחידים מחזירים אותם לסיר ומיד ממשיכים לטרוף.
מחזירים את הסיר לאש נמוכה- בינונית וממשיכים לטרוף עד שזה מגיע לסמיכות הרצוייה בעיניכם (פחות או יותר לכיוון של פודינג) ומורידים מהאש.
מצננים מעט, תוך שמדי פעם טורפים את הפטיסייר, על מנת למנוע היווצרות קרום. הפטיסייר לא צריך להיות קר, וגם לא חייב להגיע לטמפרטורת החדר. רק שלא יהיה חם מדי כדי שלא יפגע בבצק.

הכנת העוגות:
מחלקים את הבצק ל-3 חלקים שווים.
מרדדים חלק אחד לעלה דק יחסית, מורחים שכבה דקה ואחידה של פטיסייר ומפזרים סניקרס קצוצים. תהיו נדיבים ככל מתחשק לכם עם הסניקרס, מקסימום העוגה מתבקעת מעט למעלה אם יש יותר מדי מילוי- הפוסט חושב שזה חינני 🙂

מראה כפרי, לא?

מראה כפרי, לא?

מגלגלים לרולדה ומניחים (בזהירות) את הרולדה בתבנית אינגליש קייק. 
התבנית לא חובה, אבל היא עוזרת לעוגה לשמור על גובה ולא לתפוח רק לרוחב 😉
חוזרים על הפעולה עם שני חלקי הבצק הנוספים.

מחממים תנור ל-180 מעלות, מורחים ביצה טרופה על כל עוגה וכשהתנור חם שולחים את העוגות פנימה ל-25-30 דקות (אין חובה להתפיח שוב את העוגות לפי המתכון המקורי. לפוסט בד"כ יוצא להתפיח אותן מעט – עד שהתנור מתחמם).
העוגות מוכנות כשהן משחימות קצת והבית מלא ריח שמנמן ומפתה 🙂

בתאבון!

הערות, טיפים ורעיונות:

  • הייתם מאמינים? בצק שמרים ללא לישה! הידד! 😀
  • הפוסט לא טורח עם קליעת צמות מהבצק הזה, כאמור. רולדות עושות את העבודה כבר כמה שנים טובות 😉
  • הפוסט הכין רק עוגה אחת מתוך ה-3 עם סניקרס כשהוא עשה את הניסוי שלו, הוא השתמש בקצת פחות מחצי מכמות הפטיסייר. עם זאת, הפוסט חושב שהיה מדובר בקצת יותר מדי פטיסייר לעוגה אחת..
    אי לכך, הוא בהחלט מאמין שכמות הפטיסייר שבמתכון תספיק ל-3 עוגות עם מספיק-פטיסייר-אבל-לא-יותר-מדי 🙂
  • כמובן שאתם מוזמנים לגוון במילוי העוגות!
    תכלס- תודו שזה כמעט הכרחי 😉

    מחטיפים שונים במקום הסניקרס (מממ… הפוסט מתחיל לתהות איך תצא עוגת שמרים ממולאת בפטיסייר ומקופלת! מממ… או אולי במילוי של טים טם??? 🙂 ) ועד מילויים סטנדרטיים כמו שוקולד למריחה, שוקולד וחלבה, חמאה קינמון וסוכר וכדומה. השמיים הם הגבול!
    (וכן- כמובן שהפוסט הכין עוגה אחת במילוי למון קרד ושוקולד מריר…)
  • כמו כן: אפשר לגוון קצת עם הפטיסייר:
    כשהידוע אמר שטעם הפטיסייר הונילי פחות מסתדר לו עם הסניקרס הפוסט חשב על כמה רעיונות, אבל עוד לא ביצע עליהם טסטינג…
    למשל- להוסיף קצת חמאת בוטנים לפטיסייר וכך להדגיש את טעם הבוטנים בעוגה, או אולי להמיס כמה סניקרסים קצוצים בתוך הפטיסייר, ככה שהעוגה תהיה באמת באמת אפופה בסניקרס, או אפילו להוסיף מעט טעם של קפה לעוגה! תחשבו על זה… 🙂
  • העוגה יוצאת בטעם עשיר של סניקרס, אז היא מומלצת מאוד למי שאוהב סניקרס!
    הפטיסייר עוזר מאוד להפוך את העוגה ממשהו בסגנון "לחם עם ממרח סניקרס מסקרן" לעוגה כיפית ומפנקת, אפופת מילוי.
    הלחמניות שהחביאו בחובן רק סניקרס, ללא פטיסייר, יצאו קצת יבשות, ראו הוזהרתם.
  • זה אולי קצת יפתיע אתכם, אבל הפוסט אשכרה ממליץ להקפיא חלק מהעוגות! כלומר, רק אם אתם לא מתכוונים לזלול את כולן תיכף ומיד 🙂
    למה ומדוע? ובכן, קודם כל – תמיד טוב שתהיה עוגת שמרים במקפיא! הן מפשירות אחלה בחלה ועוזרות מאוד להרשים חברים ומשפחה כששולפים להם עוגת שמרים עסיסית משום מקום.
    הפוסט פעם לקח עוגה קפואה בתיק ליום טיול במדבר. עד הצהריים העוגה הייתה כבר מעט חמימה (בכל זאת – מדבר) ומאוד מאוד כיפית!
    חוצמזה, הפוסט לא יודע איך בדיוק להסביר או לנסח את זה, אבל משהו טוב קורה לעוגות שמרים שהפוסט מכין מהבצק הזה אחרי הקפאה והפשרה. המרקם של הבצק משתנה קצת ואם יש לכם שכבות דקות של בצק ושכבות מפנקות של מילוי – אחרי הקפאה המרקם מגיע ל-love child של וופל (סטייל לואקר) ועוגת שמרים.
    אויש, הפוסט מרגיש קצת עילג עם נסיונותיו הכושלים להעביר את המלצתו הקפואה… נו יאללה- תהיו פולנים, תקפיאו קצת עוגה ותחזרו לנסות לנסח בעצמכם איזה קסמים מתרחשים שם! 😀

רוצים עוד מתכוני חטיפי שוקולד של שאר חברי כחומר-ביד-הבלוגר? ברור! טירוף חושים מובטח לכם, כי הפוסט קיבל סניק פיק לכמה מתכונים שנראים מסקרנים ומפתים 🙂 🙂