Posts tagged ‘אתגר מארינקא’

14 בפברואר 2018

אתגר מארינקא – First Date on a Plate

שני פוסטים בפחות מחודש?? הכצעקתה?
כן כן – מארינקא החליטה שוולנטייז דיי דורש אתגר חגיגי משלו ועל כן הפוסט נדרש לחשוב על קינוח שיענה להגדרה היצירתית: First Date on a Plate

ובכן, כמובן שהמחשבה הראשונה של הפוסט הייתה שוקולד, אבל הוא מודה ומתוודה שהמחשבה השניה והכמעט מיידית שלו הייתה בראוניז גינס! למה? כי בכל הדייטים הראשונים שאי פעם היו לו – הוא שתה גינס! 🙂
מדובר במתכון שהוא מצא עוד בימי התיכון בדפיו של העיתון, ומאז הכינו פעמים רבות מספור. בשנים האחרונות התמקד הפוסט במתכון הבראוניז השני שלו (אותו אתם כבר מכירים) כי הוא בד"כ הוסיף לו דברים שונים ומשונים (וטעימים!), אבל הוא זכר שלבראוניז גינס היה טעם מגניב, מיוחד ועמוק…
גם טעים וגם עונה להגדרה? צ'ק!

בנוסף, הפוסט רצה שהקינוח יהיה חגיגי ומרשים מצד אחד, כמו איזו מטאפורה לרצון להרשים בדייט ראשון (גם הקינוח התלבש יפה 😉 ), ועל כן רצה ציפוי שוקולד מבריק-מבריק ויפה, מקושט באבקת זהב ואבקת כסף מנצנצות. 

a look from the top

במבט ראשון – מסתורי, חגיגי, מנצנץ ומגניב


ומהצד השני הוא גם רצה שהקינוח יסתיר בתוכו משהו מפתיע ומורכב קצת יותר משוקולד בלבד, כמו שבדייט ראשון אתה (בד"כ) מגלה דברים חדשים על האדם שמולך. הגינס בבראוניז הייתה התחלה יפה לרעיון הזה, אבל הוא רצה קצת יותר – ועל כן החליט לשלב גינס גם בציפוי המבריק, ומעבר לזה – להוסיף לבראוניז השוקולדיים שכבת מפתיעה של פטיסייר מועשר באייריש קרים! הקרם יוסיף מרקם שונה, קצת רעננות לצד טעמי השוקולד והסטאוט המרירים והכי חשוב- "קיק" מפתיע מהאלכוהול וטעמים שישתלבו מצוין עם מה שכבר יש על הצלחת.
הרעיון מצא חן בעיניו, והאמת היא שבשלב הטעימות הפטיסייר התברר כהצלחה מפתיעה, כי הידוע (שלא טעם שומדבר תוך כדי הכנות, בניגוד לפוסט, אהמ אהמ) ממש הופתע מה"קיק" האלכוהולי המדובר, ומאוד אהב את שילוב הטעמים 🙂

a look into the layers of the dessert

מבט שני ומעמיק יגלה לכם שכבות וטעמים מפתיעים

ולבסוף, כשהפוסט התחיל לבנות את הקינוח בראשו הוא רצה להוסיף קצת מהאווירה של דייט ראשון… ובכן, מיד עלו לראשו מחשבות על פרפרים בבטן ונשיקות גנובות קטנות.
הפרשנות שלו למחשבות האלה, יש להודות, הייתה קצת מילולית, כי הוא החליט להוסיף נשיקות מרנג קטנטנות ופרפרי שוקולד מרחפים! 🙂

couple's dessert and two spoons

והרי הוא לפניכם!

Guinness brownies, Irish Cream pastry cream, Guinness chocolate coating

ועוד אחת, כי הוא חתיך הורס

בראוניז דייט ראשון
בראוניז גינס עם פטיסייר אייריש קרים וציפוי שוקולד-גינס מבריק

(תבנית הבראוניז הסטדנרטית שלכם, עם קרם וציפוי)

חומרים:

לבראוניז (מבוססים על מתכון שהתפרסם ב"ידיעות אחרונות" לפנים ולפני שנים):

  • 200 גרם שוקולד מריר
  • 200 גרם חמאה
  • 4 ביצים בטמפרטורת החדר
  • 1 כוס סוכר
  • 3/4 כוס קמח
  • 3 כפות קקאו
  • קורט מלח
  • 1/2 כוס גינס 

לפטיסייר אייריש קרים:

  • 250 מ"ל חלב
  • 1 כפית תמצית וניל איכותית
  • 2 חלמונים
  • 60 גרם סוכר
  • 25 גרם קורנפלור
  • 2-3 כפות אייריש קרים

לציפוי שוקולד-גינס מבריק (מבוסס על ציפוי שוקולד מבריק של עוגיו.נט, עם התאמות):

  • 125 מ"ל שמנת מתוקה (חצי קרטון)
  • 1 כפית דבש
  • 4-6 כפות גינס (שבמילא עוד נותרה לכם בבקבוק, אם לא "טעמתם" יותר מדי 😉 )
  • 100 גרם שוקולד מריר קצוץ

לקישוט (לא חובה):

  • מרנגים קטנטנים
  • פרפרי שוקולד
  • אבקת זהב/ כסף/ שתיהן

הכנה:

נתחיל מהבראוניז, כי הם צריכים זמן משמעותי במקרר:
מחממים תנור ל-180 מעלות ומשמנים במעט חמאה את תבנית הבראוניז האהובה עליכם. אגב, הפוסט מעדיף לשים חתיכת נייר אפייה בתבנית האהובה עליו – ואותה לשמן. ככה קל יותר לשלוף את הבראוניז המוכנים מהתבנית – עם הנייר – כשרוצים לחתוך.
ממיסים יחד את השוקולד והחמאה (בסיר כפול או בפולסים קצרים במיקרו) תוך ערבוב לתערובת אחידה, לה נותנים להצטנן מעט.
מקציפים ביצים וסוכר במהירות גבוהה עד לתערובת תפוחה. מוסיפים את תערובת השוקולד המומס אל הביצים תוך כדי הקצפה עד לתערובת אחידה יחסית במרקם "מוסי".
מנפים את הקמח והקקאו אל קערת המיקסר, מוסיפים את המלח ומקציפים במהירות נמוכה עד לעיסה חלקה יחסית, ואז, תוך כדי הקצפה עדינה, מוסיפים את הבירה בהדרגה (בזרם דק) וממשיכים להקציף עד שהיא נטמעת.
נותנים לבראוניז ערבוב עדין עם מרית כדי לוודא שכל הבירה הוטמעה, יוצקים לתבנית ואופים 20-30 דקות, עד שקיסם שננעץ במרכז יוצא לח מאוד אך לא רטוב.
מצננים את הבראוניז בטמפ' החדר, עוטפים טוב בניילון נצמד ושולחים אותם לגלות במקרר עד שהם מתקררים טוב טוב – כדי שנוכל לחתוך אותם בקלות!

baked brownies straight from the oven

תבנית בראוניז ישר מהתנור

נעבור לפטיסייר:
בסיר קטן שמים את החלב והוניל ומחממים עד לסף רתיחה.
בנתיים, בקערה עמידה לחום, טורפים את החלמונים, הקורנפלור והסוכר. אם קשה לאחד אותם אפשר להוסיף מעט מהחלב (עוד לפני שהוא מגיע לסף רתיחה), כדי להגיע לתערובת אחידה וקלה יותר לערבוב.
כשהחלב כמעט רותח מוסיפים כמה כפות ממנו אל החלמונים וטורפים מיד ובמהירות. מוסיפים עוד כשליש מהחלב אל החלמונים וטורפים במהירות. מוסיפים את תערובת החלמונים אל הסיר עם שאר החלב, מחזירים אל האש וטורפים יחד את כל התערובת על אש נמוכה-בינונית עד שהיא מסמיכה למרקם פודינגי 🙂

נותנים לפטיסייר להצטנן בטמפ' בחדר תוך שכל כמה דקות טורפים אותו (כדי למנוע היווצרות קרום). מוסיפים את האייריש קרים כשהקרם כבר לא חם וטורפים טוב עד להטמעה. מצננים במקרר (בקופסא אטומה) לשעתיים לפחות. 

Pastry cream infused with Irish Cream liqueur

פטיסייר ואייריש קרים מתיידדים להם

כשהבראוניז והפטיסייר מוכנים וצוננים – אפשר לפנות להכנת הציפוי ולהרכבת הקינוח!
את השמנת, הגינס והדבש שמים בקערה חסינת חום על בן מארי (אש נמוכה-בינונית כדי לשמור שהשמנת לא תרתח ממש) ומביאים לסף רתיחה. מוסיפים את השוקולד ומערבבים עד להמסה מלאה וקרם הומוגני ומבריק. מסירים מהאש ונותנים לציפוי להצטנן קצת, כדי שלא יהיה חם מדי כשנמזוג אותו על העוגה (ציפוי נעים למגע אצבע יהיה עדין ומתחשב כלפי פטיסיירים ענוגים 🙂 ).
בנתיים מוציאים את הבראוניז והפטיסייר מהמקרר, טורפים את הפטיסייר קלות עם מטרפה ידנית כדי להחזיר לו את המרקם הקרמי שלו, חותכים מהבראוניז חתיכות כרצונכם, מורחים עליהן שכבה נאה של פטיסייר ומצפים בציפוי 🙂

 building the dessert - brownie and pastry cream layers

בניית הקינוח, או "הפוסט מאלתר עם רינג שבכלל יש לו בשביל להכין דים סאם"

אם אתם מעוניינים בקישוטים זה הזמן להוסיף מרנגים, פרפרי שוקולד ואבקות מנצנצות! 🙂
בתאבון ו-וולנטייז שמח!

close-up on dessert

בראוניז דייט ראשון חגיגיים!

הערות, טיפים ורעיונות:

  • חיתוך הבראוניז:
    קינוח זוגי עגול לוולנטייז, כמו שהכין הפוסט, זו בהחלט אופציה, אבל כמובן שלא האופציה היחידה. אפשר גם ריבועים, משולשים או אפילו משושים 😉
    אם אתם מעדיפים בראוניז בחתיכות קטנות – למרוח פטיסייר על כל חתיכה נשמע מעייף ולמרוח קודם פטיסייר על כל תבנית הבראוניז ורק אז לחתוך נשמע מלכלך למדי 🙂 אז אם אתם בוחרים בקוביות בראוניז קטנות באמת – הפוסט חושב שאפשר לבנות קינוח "מפורק" על צלחת (קוביה קטנה או כמה של בראוניז, לצידן או עליהן כמה כפיות פטיסייר וקצת ציפוי לתוספת אושר) או אפילו קינוח כוסות חגיגי ומגניב! כי מה שמסתדר בשכבות יפות בקינוח גדול יסתדר יפה מאוד בשכבות חגיגיות בכוס 🙂
  • אבקות זהב וכסף
    הפוסט עשה קצת מחקר באשר לזהב וכסף אכילים ומכיוון שהוא די סומך על הסטנדרטים האמריקאים באשר לבטיחות מזון הוא מצא אבקות דקיקות בצבעי זהב וכסף של חברת ווילטון. יש להן אפקט חמוד ויוקרתי שהן מוסיפות לקינוחים וגם אפשר למהול אותן במעט אלכוהול ואשכרה לצבוע משטחים (כנראה שזו הייתה כוונת המשורר, כי הן נראות כמו מוצר מהליין לחובבי בצקי סוכר). מה שבטוח – הן ממש לא חובה ולא משפיעות בכלל על הטעם. אבל מגניבות!
  • מרנג:
    אם אתם מעוניינים להכין את המרנג בעצמכם (ולנצל את 2 החלבונים שנותרו מהפטיסייר) – הקציפו את שניהם עם 70 גרם סוכר וכפית תמצית וניל עד לקצף מאוד יציב ונוקשה, זלפו בצורות האהובות עליכם ואפו בחום נמוך כשעה לפחות, עד שהנשיקות מוצקות ויבשות למגע.
    הפוסט החליט להכין הפעם מרנג שוויצרי – שזה אומר שלפני ההקצפה הוא הניח את קערת המקציף עם החלבונים והסוכר על בן מארי, ערבב אותם יחד עד שראה שכל הסוכר נמס – ורק אז הקציף במהירות גבוהה (לפחות עד שהקערה קרירה למגע), וכמובן הוסיף את תמצית הוניל באמצע ההקצפה. תכלס, הוא לא בטוח אם יותר טוב להמיס את הסוכר או לא. לדעתו המרנגים השוויצרים יצאו אווריריים מדי, אם זה נשמע לכם הגיוני. כלומר- לא נתנו הרבה קראנץ', אלא קריספיות עדינה יחסית.. מצד שני, במרנג רגיל לפעמים יש זוכר שנוזל הצידה או מתקרמל, אז תחליטו בעצמם 🙂
  • פרפרי שוקולד:
    בגלל היותו של הקינוח בהשראת דייטים ראשונים והתרגשויות, הפוסט רצה להוסיף פרפרי שוקולד כמחווה לפרפרים בבטן, כאמור 🙂
    הפוסט המיס שוקולד מריר ומפאת קוצר זמן טמפרר אותו חלקית בלבד (חדי העין מביניכם יוכלו לראות קצת פסי חמאת קקאו בפרפר…) וזילף אותו בעזרת סכין על נייר אפייה. על מנת להשיג את התלת מימדיות של הפרפרים הוא לקח את ניירות האפיה שעליהם זילף והניח אותם בזוית בין שני אלמנטים עם גובה (מארינקא המליצה לו על ספר, אך באלתוריו בחר בקופסה ובקלף מתכת 😉 ).

    Chocolate butterflies

    פרפרי שוקולד מתמצקים להם


    השוקולד מתמצק בטמפרטורת החדר (אלא אם המטבח שלכם מאוד חם, ואז כדאי למצוא פתרון שיאפשר התמצקות במקרר) והפרפרים יישארו עם זווית ברגע שיתקשו.
    אם אתם אוהבים לשחק עם שוקולד הפוסט ממליץ לכם לטמפרר אותו כמו שצריך (מארינקא שלחה לפוסט את המדריך הזה, והוא מקיף ויעיל!) ולזלף עם שקית זילוף לתוצאה מדוייקת יותר, אבל הוא חייב להודות שגם פרפרים קצת חפשניים היו תוספת חמודה מאוד מאוד לקינוח הזה, ועשו אותו חגיגי ומרשים קצת יותר 🙂

dramatic dessert picture

קלוז-אפ דרמטי! וחגיגי ומרשים!

couple's dessert and two spoons - funny picture

רואים שהפוסט שעשע את עצמו עם צילומים מטופשים במיני-סטודיו המגניב שלו?

זהו, כל מה שנותר לפוסט זה לומר לכם שהקינוח הזה באמת טעים וכיפי, אז הוא ממליץ לכם להכין ולספר איך יצא 🙂 וכמובן – לתת לכם עוד תמונה מושקעת לסיום 🙂

finished dessert - with garnish

אני בראוני חתיך

 

מודעות פרסומת
26 בינואר 2018

אתגר מארינקא – שנה חדשה, אתגר חדש, שתי פנים

שנת 2018 התחילה ואיתה החליטה מארינקא לאתגר את הפוסט במשימה מסתורית ורבת רבדים (הפוסט רצה לכתוב "רבת פנים" אבל התאפק 😉 ):
המארינקא הכריזה באזני הפוסט כי חודש ינואר נקרא על שם האל יאנוס, אל עם שתי פנים וכמה וכמה פירושים – והאחד מהם הוא לכבוד תחילת השנה – פנים שמביטות לעבר, לשנה שהסתיימה, ופנים שמביטות קדימה אל השנה החדשה (והיא צודקת, כמובן. היא חכמה 🙂 ).
מה המשמעות של זה לקינוחים? ובכן – פה נכנסו המסתוריות והרבדים למשחק – הפוסט היה צריך להחליט מה המשמעות עבורו ואיזה קינוח הוא היה רוצה ליצור בהשראת יאנוס (כפרעליו) והשנה החדשה.

יאנוס, האל בעל שתי הפנים, תמונה נלקחה מוויקיפדיה

יאנוס, באדיבות וויקיפדיה

למען האמת, למרות כמה דיונים עם המארינקא ואף עם הידוע. הפוסט קצת התקשה למצוא את הקינוח שידליק אותו וגם יענה על האתגר, ובעוונותיו הוא פשוט גיגל "שתי פנים" :-O
החיפוש הזה הביא את הפוסט לשיר של ברי סחרוף שהוא לא זכר, אבל משום מה מילותיו דווקא הדליקו את הנורה במוחו, כי אם ברי "יכול מתוק ויכול מלוח" הפוסט יכול לבדוק מה קורה כשמשלבים גבינה כחולה ושוקולד! 😀 

כן, כן, מדובר בשילוב שהפוסט כבר שמע עליו כמה וכמה פעמים, אבל עוד לא ניסה באמת (והוא ניסה שילובי פטריות ושוקולד, באדיבות מאיר אדוני!). ומה הפוסט עושה כשהוא רוצה לבדוק שילובים שעוד לא התנסה בהם? נכון! פונה לשף ווטסון, חברו ומכרו משכבר הימים!
ובכן, שף ווטסון שמח לבשר לפוסט שהוא יכול לשלב אגוזי לוז עם הגבינה הכחולה והשוקולד המריר, וכן נבחרו שלוש ה"שכבות" של הקינוח – בצק פריך אגוזי לוז, שכבת מוס או קרם של גבינה כחולה ושכבת שוקולד. בעודו חושב מה יכול ליצור קשר בין שכבת הגבינה ושכבת השוקולד בדק הפוסט מה אומר ווטסון על קצת דבש – וראה כי טוב! 🙂
והפעם תורו של הפוסט לשמור לבשר שאחרי סבב טעימות ראשון ציינו כמה טועמים שפטל היה יכול להשתלב להם טוב עם הטארט – וגם את זה אימת הפוסט מול ווטסון וראה כי טוב!

Chef Watson synergy for blue cheese & dark chocolate

שף ווטסון נחלץ לעזרת חבר

אז שניה לפני שמתחילים קחו בחשבון שעם הקינוח מגיעה מילת אזהרה – הקינוח מתאים לאנשים שא. אוהבים גבינה כחולה וב. מוכנים להתנסות בקינוח קצת שונה 🙂 (הו וול, כמה מילות אזהרה 😉 ).
אבל –
לאחר כמה וכמה ניסויים, שני סיבובי טעימות ושישה טועמים (חוץ ממנו עצמו), הפוסט שמח מאוד להציג לכם את אחד הקינוחים המיוחדים שיצאו ממטבחו!

a side look on a slice of blue cheese and dark chocolate tart

טארט גבינה כחולה ושוקולד מריר (וריבת פטל!) במלוא הדרו. צלחת שועל באדיבות הטועמים החביבים

שתי פנים ליאנוס
טארט גבינה כחולה ושוקולד מריר

(הפוסט עשה ניסויים שונים ומשונים וחילק כמויות, אבל הוא מעריך שזה יספיק לכ-6 טארטים אישיים או טארט 24 אחד)

חומרים:

לבצק:

  • 50 גרם אגוזי לוז (לא קלויים)
  • 50 גרם אבקת סוכר
  • 100 גרם קמח 
  • 100 גרם חמאה קרה, חתוכה לקוביות
  • 1 כף פרנג'ליקו (לא חובה)
  • 1 חלמון

למוס גבינה כחולה:

  • 200 גרם מסקרפונה
  • 50-75 גרם גבינה כחולה בטמפרטורת החדר
  • 1 כף דבש (הפוסט בדק וזה בערך 20 גרם אם אתם כבר עם הקערה על המשקל 😉 ) 
  • 250 מ"ל שמנת מתוקה (מיכל אחד)

לגנאש שוקולד מריר ודבש:

  • 150 גרם שמנת מתוקה
  • 2 כפות דבש (שזה כ-40 גרם!)
  • 150 גרם שוקולד מריר איכותי (לכו על 60% מוצקי קקאו ומעלה), קצוץ

להרכבה:

  • מעט ריבת פטל – לא חובה, אבל מוסיף!

הכנה:

נתחיל מהבצק, כי הוא קצת מפונקי:
טוחנים יחד במעבד מזון את אגוזי הלוז עם אבקת הסוכר עד שהאגוזים טחונים דק יחסית (אבקת הסוכר שומרת עליהם שלא ייהפכו לממרח כי היא עוזרת בספיגת השומן שהם מוציאים). מוסיפים את הקמח וטוחנים עוד קצת (לפוסט יצא בסופו של דבר בצק עם פירורים דקים של אגוזים וגם עם קצת חתיכות קטנות של אגוזים מדי פעם – זה קראנץ' נחמד ומבורך, אז אל תילחצו אם האגוזים משחקים אותה קשים להטחנה).
מוסיפים את קוביות החמאה והפרנג'ליקו ומעבדים בפולסים עד לפירורים גדולים, מוסיפים את החלמון ומעבדים עד לגושי בצק.
שופכים את תערובת פירורי הבצק על ניילון נצמד (הכי נוח), מעבדים קצת עם הידיים ליצירת גוש בצק אחיד, משטחים לדיסקית עבה, עוטפים טוב טוב בניילון הנצמד ושולחים את הבצק לשנ"צ של שעה לפחות במקרר.

baked hazelnut tart shells

סניק-פיק לקלתיות האפויות והזהובות!

נעבור לקרם הגבינה, כי גם היא צריכה קצת פינפונים ומנוחות:
טורפים מעט את המסקרפונה על מנת שתתרכך – אפשר בעזרת מזלג, מטרפה (חזקה, מסקרפונה היא יציבה 🙂 ) או מיקסר חמוד. מפוררים את הגבינה הכחולה ומערבבים עם המסקרפונה, ואז מוסיפים את הדבש ומערבבים. 
את תערובת הגבינה הכחולה טוחנים בבלנדר מוט למרקם חלק ככל שניתן – אם יישארו גושי גבינה קטנים זה לא נורא, אבל קרם חלק ואחיד ייתן לנו גם טארט אחיד בטעמיו. 
את קרם הגבינה שולחים למקרר עד לשלב ההרכבה. (תיכף נצרף אליו את השמנת, אל דאגה)

ומה עם גנאש השוקולד
הפוסט הפעם בחר בשיטת הבאן-מרי והיה מאוד מרוצה ממנה: 
שמים את השמנת המתוקה והדבש בקערה חסינה לחום. את הקערה מניחים על סיר ובו מים רותחים – על אש בינונית-נמוכה, שתשמור לנו על המים רותחים בעדינות. כשהדבש נמס בשמנת מוסיפים את השוקולד ומערבבים בעדינות בעזרת מרית עד שהגנאש אחיד ומבריק.
מסירים מהאש ונותנים לגנאש להצטנן עד לטמפרטורת החדר בזמן שאופים ומרכיבים את הטארט.  

left to right: blue cheese mousse, chocolate ganache and chocolate mousse

קיפולים וערבובים (מימין- מוס שוקולד שנפל בעריכה, גנאש שוקולד מפנק ומוס גבינה כחולה מפתיע)

ועכשיו – לאפייה ולהרכבה!
מוציאים את הבצק מהמקרר ומהניילון, אם צריך נותנים לו לישה קצרצרה לאיחוד סופי, ומרדדים אותו על משטח מקומח.
***
כיוון שהפוסט כבר התוודה בפניכם שהוא צפה בתוכנית הקינוחים האוסטרלית הפסיכוטית זומבו, הוא גם יכול לספר לכם שהוא למד מהם לרדד את בצקיו הפריכים דק ככל שניתן – לא עד שהבצק נהיה שקוף, אבל ממש רגע לפני כן – והוא שמח לבשר לכם שעם רידוד דק ומוקפד יצאו לו 7 טארטים אישיים ורק אחד מהם סירב להיפרד יפה מהתבנית שלו (וגם זה רק בנקודה אחת ספציפית!), אז – האמינו בעצמכם ורדדו דק 🙂
***
מניחים את הבצק המרודד בתבנית/ תבניות שלכם, דוקרים את הבצק מעט עם מזלג ושמים את התבניות במקרר לחצי שעה. בנתיים מחממים את התנור ל-180 מעלות.
כשהתנור חם והבצק קר מוציאים את התבנית מהמקרר, מורחים את הבצק במעט חלבון (שנשאר לנו במילא מהבצק עצמו – יי!) ושולחים את הטארט שלכם לאפיה! 
לתבניות אישיות הספיקו לפוסט כ-15 דקות עד להזהבה יפה.
הפוסט ממליץ לשים לב כבר מ-10 דקות לתבניות אישיות, וגם לקחת בחשבון שתבנית 24 בטח תיקח קצת יותר זמן עד להזהבה.

מוציאים את הקלתיות מהתנור ונותנים להם להתקרר עד לטמפרטורת החדר.

בזמן שהקלתיות מתקררות להן, מקציפים מיכל שמנת מתוקה אחד עד לקצפת יציבה. מוסיפים מעט מהקצפת לתערובת הגבינה הכחולה ומקפלים – זה עוזר להפוך את התערובת לקלילה יותר ומקל על המשך הקיפולים. מוסיפים את שאר הקצפת (בפעמיים, עדיף), ומקפלים בעדינות עד למוס גבינה כחולה אחיד ואוורירי!

על הקלתית הצוננת מורחים שכבה דקיקה של ריבת פטל (כאמור- לא חובה, אבל מוסיף!).

tart base with raspberry jam

קלתית, ריבת פטל ושני צבעים שאמורים להתחכם ולהתייחס לשתי הפנים של הקינוח הזה

על הריבה מורחים בעדינות שכבה לא עבה של מוס הגבינה (ומשתדלים לכסות את כל הריבה).  

tart base with raspberry jam and blue cheese mousse

מוס גבינה כחולה מצטרף לחגיגה

על מוס הגבינה שופכים גנאש שוקולד לציפוי אחיד ומחליקים את פני הטארט לגימור יפה 🙂

tart with blue cheese mousse and dark chocolate ganache

ו… גנאש השוקולד מצטרף כדי להסתיר את מוס הגבינה (הגימור היפה עוד בדרך)

את הטארט המוכן שומרים במקרר עד להגשה.
ומה עכשיו? זוללים ונהנים! 🙂

הערות, טיפים ורעיונות:

  • ניסויים ומסקנות:
    אז נתחיל במסקנה החשובה מכולם – הפוסט וגם חלק מטועמיו אהבו מאווווד את הקינוח, ואף הגיעו למסקנה שהקינוח נטעם קצת כמו עוגת גבינה ושוקולד חמצמצה ועשירה, ומדי פעם מורגש טעם ייחודי של הגבינה הכחולה שמשתלב עם השוקולד, הריבה והדבש. עם זאת, היו טועמים ששילוב הגבינה הכחולה בטארט היה להם מוזר. אם אתם מוכנים להעיז ולהתנסות – הפוסט ממליץ ביותר! 🙂
    באשר לניסויים:
    לסיבוב הטעימות הראשון הכין הפוסט שני סוגי טארט – אחד ובו מוס גבינה כחולה וגנאש שוקולד (להלן – הגרסה המנצחת), וטארט שני ובו קרם גבינה כחולה ומוס שוקולד (או בעצם – לקפל את הקצפת לתוך הגנאש במקום לתוך קרם הגבינה 😉 ).

    the experimental stage: 2 kings of blue cheese and dark chocolate tarts

    שלב הניסויים- לב עם קרם גבינה ומוס שוקולד, עיגול של מוס גבינה מסתתר מתחת לגנאש מפנק


    כל טועמי הסיבוב הראשון הסכימו שעדיף ששכבת הגבינה תהיה עדינה יותר (להלן – מוס), ושכבת השוקולד מרוכזת יותר, וכך הגיע הפוסט לגרסה המנצחת. בנוסף, אלה הם הטועמים שהעלו שפטל טרי היה יכול להשתלב להם מצוין עם הטארט, ובאין פטל טרי הפוסט פנה להוספת שכבת ריבת הפטל – שזכתה להצלחה בסיבוב הטעימות השני בקרב טועמים חדשים (וגם הפוסט מאוד אהב את שילובה).

  • גבינה כחולה, שני דברים חשובים לגביה:
    סוג הגבינה: הפוסט בחר בגבינה כחולה שתוארה בכעלת טעמים קרמיים ואגוזיים ונדמתה לו עדינה יחסית, והעדיף לא לקחת גבינה חזקה מאוד. מדובר בגבינה ספציפית לסופר האמריקאי שלו ועל כן לא יוכל לתת לכם את שמה, אבל חפשו גבינה כחולה עדינה, כאמור (נגיד, אם גורגונזולה – אז דולצ'ה ולא השניה הפסיכית 🙂 ).
    כמות: הפוסט שם בקינוח שלו 85 גרם גבינה כחולה. חובבי גבינות ידועים (כולל הפוסט) נהנו מהקינוח מאוד, אבל היו טועמים – כולל הידוע, שהוא חובב גבינות לא קטן כל עוד הן לא מסריחות מדי – שנרתעו קצת גם בסופם של כל הניסויים. אי לכך הפוסט ממליץ לשים 50-75 גרם גבינה. אולי שווה להתחיל ב-50 ולטעום אחרי טחינת קרם הגבינה בבלנדר מוט – תמיד תוכלו להוסיף עוד קצת אם אתם חובבי גבינות (וכנראה שאתם אכן כן, אם החלטתם להכין טארט שוקולד וגבינה כחולה 🙂 ). הפוסט ממליץ לטעום כמו שצריך את קרם הגבינה, כי אם המרקם שלו לא לגמרי אחיד ייתכן שבביס הראשון תחשבו שאתם לא מרגישים גבינה כחולה בכלל ובביס השני תגלו שהיא מורגשת מאוד :D. עוד משהו שתוכלו לעשות זה להוסיף עוד קצת מסקרפונה (במילא יש לכם 250 גרם במיכל, לא?), כי היא מאוד עשירה ומעדנת את הטעם של הקרם. 
  • גנאש שוקולד: זו הערה בלי קשר למתכון הנוכחי – מכיוון שהפוסט התנסה בהפיכת הגנאש הזה למוס (פשוט קפלו לתוך הגנאש קצפת ממיכל שמנת מתוקה ושלחו למקרר להתמצקות קלה) – הוא ממליץ על זה ביותר!
    טעם הדבש הורגש כשהמוס נזלל לבדו והמרקם היה אוורירי אך כמעט מוצק, מן מוס לעיס וכיפי בלי ביצים בכלל!
  • הבצק: בעקרון הבצק מבוסס על הבצק פריך 123 שהפוסט מחבב עד מאוד וכבר קראתם עליו רבות. במקום 150 גרם קמח הוא החליט לשים 100 גרם קמח ו-50 גרם אגוזי לוז. מכיוון שלא היו לו אגוזי לוז טחונים מראש הבצק היה טיפטיפה טריקי לעבודה, אבל שומדבר שמשטח מקומח, נחישות וחצי שעה במקרר לפני האפיה לא פתרו לחלוטין 🙂 אם יש לכם אגוזי לוז טחונים מראש ("קמח אגוזי לוז" – היש דבר כזה?) – לכו על זה, ואז לא תצטרכו לטחון את האגוזים, אבקת הסוכר והקמח בשלבים במעבד המזון 🙂 
beautifully sliced blue cheese and dark chocolate tart

עוד תמונת חיתוך חתיכית, אמנם בלי פטל אבל עם יופי

🙂 שנה חדשה טובה ומוצלחת שתהיה! 🙂

13 בדצמבר 2017

אתגר מארינקא – אין קאמבק בלי אש

הו שלום.
מה שלומכם?
קצת זמן עבר מאז הפרסום האחרון והפוסט רוצה להתנצל יפה ולהמשיך הלאה. קצת עומס, קצת חיים וקצת דעיכתו של פרויקט כחומר גרמו לפוסט לקפוא על שמריו (…), אבל הוא החליט לחזור לסורו ואל מתכוניו, הגיגיו, תלונותיו ומענותיו. אה – ותמונותיו! 😀

הי!

מכיוון שהפוסט מכיר את עצמו הוא החליט שאתגרים חודשיים הם עדיין רעיון מגניב שיגרום לו להמשיך לפרסם, ועל כן הוא החליט לפנות לאורים והתומים שלו – מארינקא!
הרי גם ככה הוא היה מתייעץ עם הקונדיטורית הפרטית שלו לפני כל פרויקט, אז למה לא להפוך אותה לאש שבמנועיו, המורה שבשיעוריו, זו שנותנת לו את הפרויקט החודשי? 🙂
וכך – נולד אתגר מארינקא!

לכבוד הפתיחה (המחודשת) החגיגית ולכבוד חנוכה, כפרעליו, החליט צמד החמד (כלומר – החליטה מארינקא והנהן הפוסט בהסכמה) שהנושא החודשי יהיה אש.
בעצם, בואו נעמיד דברים על דיוקם – הפוסט והמארינקא החלו לצפות לאחרונה בתוכנית קונדיטוריה אוסטרלית מטורללת בשם Zumbo's Just Desserts (לכו על זה אם זה אצלכם בנטפליקס 🙂 ). מדובר בקונדיטור מופרע שיוצר קינוחים אפיים, ומצד אחד ממש ממש בא לך לטעום את יצירותיו, אבל מצד שני בא לך רק לשבת לידו, ללטף את זרועו קלות וללחוש לו שהכל יהיה בסדר ושהוא לא חייב לנצח את אלת הקינוחים על בסיס יומיומי…
הבחור יוצר דברים גאוניים ו/או פסיכדליים, וגורם למתחרים בתוכנית שלו לנסות לעשות את זה גם – תכלס אחלה מקור השראה.
ובכן, בהשראתו של האוסטרלי הנוירוטי וברוח האופיינית לצמד מארינקא-את-פוסט הוחלט כי הנושא החודשי הראשון יהיה:  *Inspired By Fire*

שמנת, אש ותמרות עשן

עם שם מחייב כזה החלו הפוסט והמארינקא לחשוב יחד על אפשרויות – איך אפשר להכניס אש לקינוח (בלי להבעיר אף אחד)?
כמובן שהדבר שהראשון שעלה בשיחה היה חריפות, או ליתר דיוק – שוקולד וצ'ילי. מדובר בשילוב טעים ומוכר שהפוסט כבר התנסה בו מספר פעמים ותכלס הוא מחבב אותו. 
הרעיון השני שעלה בשיחה הזו היה עשן. כן כן, עשן. מלבד מאכלים-מעושנים-שאינם-קינוחיים (כמו מוצרלה מעושנת, נום.), שהם כבר עניין מוכר, הפוסט כבר טעם פה בבוסטון קינוח שניסה להכיל עשן. בנוסף לכך – הוא מצא מוצר מגניב במיוחד שיכול לאפשר לך לעשן כל קינוח!
קצת אחרי שיחתם הפוסט המשיך לחשוב בינו ובין עצמו והחליט ללכת על כל הקופה- למה לא לשלב את טעמי החריפות (אש) והעשן (עשן…), לערבב עם קצת שוקולד ושמנת ולהוסיף סוכר חרוך ועשן אמיתי?
והרי לכם:

Inspired By Fire
קרם ברולה שוקולד צ'ילי מעושן

(כ-6 מנות, אפשר גם יותר. תלוי בגודל הכלים חסיני החום שלכם)
(המתכון מבוסס על המתכון האלמותי של אהרוני לקרם ברולה, מהספר "ארוחות ערוכות", ועל מתכון שמאיר אלאלוף פרסם באינסטגרם שלו, לקרם ברולה שוקולד)

חומרים:

  • 250 מ"ל שמנת מתוקה (מיכל אחד, או כוס)
  • 250 מ"ל חלב (כוס)
  • 1 כפית פתיתי צ'ילי יבש (ראו הערות)
  • 6 חלמונים
  • 1.5 כפיות תמצית וניל איכותית
  • 1.5 כפיות תמצית עשן (ראו הערות. לא חובה, אבל מגניב!)
  • 3/4 כוס סוכר
  • 180 גרם שוקולד מריר (60%)
  • מעט סוכר לקרמול (ככף לכל מנה)

הכנה:

שמים את השמנת, החלב והצ'ילי בסיר קטן על אש בינונית ומביאים לסף רתיחה. מורידים מהאש ונותנים לתערובת להצטנן – עד טמפרטורת החדר, פחות או יותר.
מחממים את התנור ל-160 מעלות צלזיוס ומניחים בו תבנית עמוקה ובה מים חמים.
מביאים את תערובת השמנת שוב לסף רתיחה ובנתיים, בקערה חסינת חום, טורפים את החלמונים עם תמצית הוניל, תמצית העשן והסוכר. מטרפה ידנית תספיק כאן בהחלט – צריך להגיע לתערובת תפוחה, בהירה ואחידה, וזו מטרה שבהחלט אפשר להשיג עם מטרפת יד וקצת נחישות (תנו למיקסר לנוח הפעם 🙂 ).

תערובת תפוחה ובהירה איט איז!

את השוקולד מניחים בקערה חסינת חום נוספת.
כשתערובת השמנת מגיעה לסף רתיחה שופכים מעט ממנה אל תערובת החלמונים – דרך מסננת! – וטורפים מיד (השוואת טמפרטורות FTW). שופכים כשליש מהשמנת (שוב- דרך מסננת. אנחנו לא רוצים פתיתי צ'ילי קשים בתוך הקרם שלנו…) על השוקולד ונותנים להם לנוח יחד כמה דקות, ואת מה שנשאר מהשמנת מוסיפים אל תערובת החלמונים תוך טריפה (לא לשכוח לסנן).
עכשיו אפשר להתפנות לשוקולד – מערבבים את השוקולד והשמנת עד לגנאש אחיד ומבריק. אם השוקולד שלכם לא רוצה להיות חבר של השמנת אפשר לשים את התערובת מעל אדים  ולערבב עד לאחידות (בן-מארי. הניחו את הקערה חסינת החום של השוקולד על סיר ובו מים רותחים והדליקו אש קטנה. הקערה לא צריכה לגעת במים שבסיר אלא רק להתחמם מהאדים – ככה השוקולד אוהב שמחממים אותו, בעדינות 🙂 ).
כשהגנאש אחיד מוסיפים אותו אל תערובת החלמונים וטורפים בעדינות עד לאחידות.

עכשיו הגיע זמן האפיה! 🙂
מחלקים את התערובת בין כלים חסיני חום בגודל המועדף עליכם, ושולחים לתנור (משאירים את תבנית המים איפה שהיא ומניחים את כלי הקרם ברולה שלנו בתבנית אחרת/ על רשת). אופים את הקרם 30-40 דקות, עד שרואים שהוא נהיה יציב.
כדאי לשים לב מדי פעם שהקרם לא רותח, כי רתיחה עלולה לפרק אותו – לכן אנחנו אופים ב-160 מעלות ולא יותר.

כשהקרמים מוכנים מוציאים אותם מהתנור ונותנים להם להצטנן עד שיהיה אפשר להכניס אותם למקרר. הפוסט מעדיף לצנן אותם כשהם מכוסים בנייר כסף.
נותנים לקרם לנוח במקרר לפחות שעתיים, עדיף יותר. אם אפשר לתת לו לילה במקרר הוא יודה לכם מאוד 🙂

אפויים וחתיכים

וכשרוצים לאכול? מקרמלים!
על כל כלי של קרם ברולה מפזרים סוכר כך שיכסה את כל שטח הפנים של הקרם (ככף לכל כלי של קרם), ומקרמלים את הסוכר בעזרת ברנר.
**
אם אין לכם ברנר אפשר לחרוך את הסוכר בתנור – מחממים תנור על מצב גריל לחום הכי גבוה שיש לכם בערך, מפזרים סוכר על הקרם הקר ושולחים אותו לביקור קצר ככל שאפשר בתנור – רק עד שהסוכר מתחיל להתקרמל.
**

מה נשאר? לזלול! בתאבון 🙂

נומז

הערות, טיפים ורעיונות:

  • צ'ילי: הפוסט הכין את ברולה האש שלו עם 1.5 כפית פתיתי צ'ילי ועם הרבה זמן מנוחה בין הרתחה להרתחה. התוצאה הייתה קרם עם חריפות מצטברת, מסוג המאכלים שרק בביס השני אתה מבין שחריף לך מהביס הקודם 🙂 לחובבי השוקולד החרפרף, ההרפתקאות וההשראה של המתכון הזה – לכו על כפית וחצי ותהנו מהפרצופים המופתעים של סועדיכם. למי שמעדיף את החריפות שלו מעודנת – הפוסט ממליץ על כפית אחת בלבד.
    **חשוב לציין – צ'ילי יבש מאבד מהעוצמה שלו ככל שהוא מתיישן, אז קחו בחשבון שצ'ילי ישן יביא עמו פחות חריפות לשולחן** 
  • תמצית עשן: אז… בואו נדבר על תמצית עשן 🙂
    בעקרון זה מוצר שהפוסט יודע שיש בארץ בחנויות המתמחות באפייה. הוא אפילו נתקל בזה פעם וחשב שזו בדיחה טובה.. אבל, אז הוא הגיע לארצות הברית של אמריקה וגילה שבכל סופר כמעט אפשר למצוא את זה:

    שלום לך, חבר מעושן!

    ומדובר באהבה החדשה שלו, ובתקווה בקרוב גם שלכם 🙂
    יש משהו מגניב וכיפי בטעם מעושן, אפילו לפוסט צמחוני למהדרין. הפוסט מוסיף את הדבר המשובח הזה לשקשוקה, למשל, ונהנה מכל ביס!
    כפית-כפית וחצי של התמצית הזו בקרם ברולה נותנת מן טעם רקע עדין של עישון. הפוסט מאוווווד אהב את זה, וכל הנוכחים והבוחנים אישרו (היו לפוסט 6 טועמים חוץ ממנו, ווהו!), אם כי חלקם לא מאוד הרגישו בטעם המעושן.. ולדעת הפוסט זה טוב! כן כן, כבר יצא לפוסט לטעום קינוח שמרוב 'מעושן' קצת הרגיש כמו לאכול שוקולד ממאפרה :-/ או במילים אחרות – תמצית עשן יכולה להיות ה-BFF החדשה שלכם אם תשכילו להשתמש בה במתינות 🙂

  • שוקולד: לפוסט יש שוקולד מריר 72% ושוקולד מריר 54% בבית, כי זה מה יש (וזה טעים! 🙂 ), אז הוא אוהב לעשות מיקס של השניים כדי להגיע לשוקולד בערך באזור ה-60%. זה מה שהוא ממליץ לקינוח הזה, כי מריר יותר עלול להשתלט מאוד על שאר הטעמים העדינים.
  • אפייה באמבט מים: אז פה הפוסט רוצה לחלוק איתכם שוס, ושוב להודות למארינקא הגאונה –
    עד כה הפוסט תמיד אפה את קרמי הברולה שלו *בתוך* אמבט מים, כלומר – שיקע את כלי הקרם ברולה בתוך תבנית גדולה המלאה מים עד מחציתה. מצד אחד ככה הספרים והמתכונים תמיד אמרו לעשות, מצד שני זה תמיד היה קצת מסובך – "להשיט" את כלי הקרם בתוך התבנית מלאת המים ולוודא שיש מקום לכולם, לשמור שהקרמים לא נרטבים בשום שלב, והכי מאתגר – להוציא את הקרמים כשהם מוכנים (ולא לשפוך את המים כשמוציאים את התבנית 😛 ).
    אבל – מאריקא הלשינה לפוסט שהיא למדה שמספיק לשים תבנית מלאת מים *בתנור עצמו* על מנת לספק לקרם ברולה את האדים הנדרשים, ולא חובה לארגן לקרם שיט תענוגות כל פעם!
    אז הפעם הפוסט ניסה זאת, והוא שמח לדווח על הצלחה! 😀
    הוא הניח תבנית מלאה במים חמים על הרשת הנמוכה בתנור שלו ונתן לה להתחמם עם התנור. את הקרם ברולה הוא שם בתבנית אחרת על הרשת השניה שלו, באמצע התנור. וזה עבד! 🙂 כמובן שכדאי לשים עין על הקרם ולוודא שהוא לא רותח, אבל הפוסט בהחלט מרוצה מהפתרון הזה וממליץ לכם לנסות גם.

חתיך ומשוויץ במרקם הקרמי שלו

ובכן, מה נותר לו לפוסט מלבד לאחל לכם חג חנוכה שמח, מלא חנוכיות מאירות ומאכלים טעימים? 😀