כחומר ביד הבלוגר – פסטה לקינוח לכבוד האחד באפריל!

הפוסט לא הכין לכם מתכון בכלל!
סתאאאאאאם, אחד באפריל 😉

כבר שנים שהפוסט בלונדיני לא באמת מנסה למתוח את חבריו באחד באפריל,
וכבר שנים (אותן שנים כנראה…) שהוא נהיה קצת חשדניסט כלפי חדשות מרעישות במיוחד שמגיעות דווקא בתחילתו של חודש אביבי זה (נישואים פתאומיים, פרידות לא הגיוניות (סטטוסים בפייסבוק זה קל), ושאר אירועי-חיים מאותגרי תזמון), ובו זמנית עוקב אחרי ה"מתיחות" הצפויות והמשעשעות של גוגל ושאר חבריהם.
תכלס – האחד באפריל בדרך כלל היה עבור הפוסט יותר פוטנציאל לשעשוע מאשר התעסקות ישירה.

אבל – הנה הגיע פרויקט כחומר ביד הבלוגר והחליט לגרום לפוסט להשתעשע קצת יותר ברצינות השנה 🙂

האתגר החודש היה ליצור משהו מתחום הקונדיטוריה או האפיה עם פסטה!
היו בלוגרים שפירשו את האתגר לכיוון יצירת מנות המתחפשות לפסטה, והיו מי שהעדיפו לעבוד עם פסטה ליצירת מנות חדשות… והפוסט, מרוצה מאוד מהעובדה שלאחרונה קיבל מכונת פסטה כמתנת יומולדת מפנקת במיוחד –
החליט ליצור את הפסטה שלו בעצמו ולעשות ממנה קינוח שמתחפש למנת פסטה סטנדרטית! 😀

הרעיון הראשון שעלה לפוסט במוחו (הדי קודח, בואו נהיה כנים לרגע) היה לזניה:
במקום רוטב בשמל – קרם פטיסייר צחור
במקום רוטב עגבניות – ריבת פירות יער חמצמצה
ובמקום עלי פסטה סטנדרטיים – פסטת קקאו שתוסיף קצת מרירות ותשלים טעמים.

מי חתיך?

דיון מרתק עם יקירת המדור (הי מארינקא) הביא לגילוי מרגש שלגיברת יקירת יש פנטזיה על רביולי חמאת בוטנים ממולאים בטראפל שוקולד מריר. מה עשה הפוסט? ניסה גם את זה 😀

הו שלום לכם!

התוצאות הצדיקו להעניק לכם את המתכון ללזניה במלואו, אבל הפוסט, כמו הפוסט, יספק לכם גם מידע רלוונטי על הרביולי, במסגרת מסורת מתכוני הבונוס 🙂

לזניה לקינוח לכבוד האחד באפריל

(תכלס תלוי בכם :))

חומרים:

לפטיסייר: (כמות זו של פטיסייר תוכל להספיק לכ-4 מנות אישיות של לזניה, 5 אם אתם יעילים בחלוקת משאבים)

• 2 חלמונים
• 25 גרם קורנפלור
• 60 גרם סוכר
• 250 מ"ל חלב
• 1/2 מקל וניל

לריבה:

• פה אתם יכולים להשתמש בריבה מוכנה שאתם אוהבים (עדיפות לריבה אדומה – אם אתם הולכים על עניין התאמת הצבעים), יודעים שהיא איכותית (ניתן להרגיש את הפרי) ומבחינים בחמצמצות בטעמה – שימוש בריבה מאוד מתוקה יניב מנה מאווווווד מתוקה
• אם אתם רוצים להכין ריבה בעצמכם, הפוסט יכול לספר שהוא הכין ריבה מהירה מתותים ופטל שהתקרבו לסוף חייהם:
  הוא השתמש בסוכר במשקל חצי ממשקל הפירות (למשל- 400 גרם סוכר על 800 גרם פרי), הוסיף מעט מקלות וניל יבשים שיוסיפו טעם, מיץ מליים אחד קטן ומעט ג'ינג'ר מגורר. את כל העסק הוא בישל על להבה גבוהה יחסית – כדי להשיג הסמכה מהירה ולשמר כמה שאפשר את טעמי הפרי – עד להסמכה, ואז העביר לצנצנות מעוקרות.

לבצק הפסטה: (הכמות לבצק פה היא הכמות המינימלית האפשרית לבצק פסטה. הפוסט מאמין שמכמות כזו יוצאות כ-4 מנות אישיות, אולי חמש – חושו חופשי להכפיל כאוות רצונכם ולהתאים כמויות פטיסייר)

• 80 גרם קמח
• 20 גרם קקאו
• 1 ביצה, טרופה

הכנה:

בהנחה שהריבה שלנו כבר מוכנה, בין אם היא קנויה או ביתית (ומוכנה מבעוד מועד) – מתחילים בהכנת קרם הפטיסייר: בקערה חסינת חום טורפים יחד חלמונים, קורנפלור וסוכר. בנתיים מביאים את החלב והוניל לסף רתיחה בסיר (טיפ: אם תערובת החלמונים מסרבת להתערבב ולהתאחד חושו חופשי להוסיף כף-שתיים מהשמנת לפני החימום – זה יעזור "לשחרר" את החלמונים ויקל על הטריפה – ולא יפגע בענייני איזון טמפרטורות).
כשהחלב כמעט רותח מוסיפים ממנו מעט, כמה כפות בכל פעם, לתערובת החלבונים וטורפים במהירות. כשמתאחד מוסיפים עוד כמה כפות, כך עד שכשליש מהחלב מעורבב עם החלמונים.
שופכים את תערובת החלמונים אל הסיר עם שאר החלב ומחזירים אל האש תוך טריפה מתמדת, עד שהפטיסייר מסמיך.
את הפטיסייר המוכן מצננים לטמפרטורת החדר (וטורפים אותו מעט כל כמה דקות – על מנת למנוע היווצרות קרום). כשהקרם צונן מעבירים אותו לקופסה אטומה ולשעה לפחות למקרר.

לפני בניית המנה טורפים מעט את הפטיסייר הקר כדי להחזיר לו את מרקמו ומעבירים לשקית זילוף עם צנטר לבחירתכם (הפוסט בחר בצנטר משונן).

בצק קקאו מהמם במכונת פסטה שווה

להכנת בצק הפסטה שוקלים קמח וקקאו לקערה נוחה ללישה ומערבבים את השניים יחד לתערובת אחידה יחסית.
יוצרים גומה קטנה בתערובת הקמח ושופכים אליה את הביצה. לשים עד לבצק אחיד.
פה זה הזמן לומר שבצק פסטה אמורים ללוש כך שכל פעם מוסיפים מעט מהקמח אל הביצה ולשים, מוסיפים ולשים – עד שכל הקמח נטמע. בכמות כזו קטנה של בצק זה קצת מצחיק לנסות לעשות את זה, אבל זה עובד 🙂
כשהבצק מוכן עוטפים אותו בניילון נצמד ונותנים לו לנוח בטמפרטורת החדר כחצי שעה.

מי מוכן להתבשל ברותחין?

אחרי שהבצק נח לו בנוחות אפשר לשים סיר מים על האש ולהביא לרתיחה, ובנתיים לרדד עד אין קץ:

אם יש לכם מכונת פסטה זו ההזדמנות לשלוף אותה 🙂
הפוסט חייב להודות שהבצק הפתיע בקלות העבודה איתו כי הוא לא דרש הרבה מאוד קימוח וכמעט שלא נדבק למכונה. זה בצק שיצא יותר יבש ממה שהפוסט מכיר מבצק הפסטה הסטנדרטי שלו (אולי בגלל הקקאו), אבל דווקא בעת הרידוד הוא היה מאוד נוח ומתחשב. 
בקיצור: עם מכונה מעבירים את הבצק כמה פעמים על רמה 0 (מעבירים, מקפלים ומעבירים שוב). כך משיגים את האלסטיות של הבצק ומקלים על התהליך. אח"כ מעלים בהדרגה את הרמה עד שמגיעים לעובי הרצוי. עבור הלזניה הפוסט הגיע לרמה 6, שהניבה בצק דק למדי שלא משתלט על הקינוח, אבל עדיין מורגש בביס. מי שמעדיף לזניה פחות "צ'ואית" יכול להגיע לרמה 7 או 9 – רק תיזהרו מהידבקויות!
אם אין מכונת פסטה יש לרדד את הבצק דק ככל שניתן.
מהבצק המרודד קורצים עיגולים או מלבנים (אם חושקים במנות אישיות). ניתן גם להכין דפי לזניה מלבניים גדולים יותר ולסדר את הקינוח בתבנית מרכזית, אבל הפוסט חושב שזה יותר קינוח של מנות אישיות.

שחייה צורנית בסיר מבעבע

את העיגולים/ מלבנים מבשלים במים רותחים (לא להתבלבל ולהוסיף מלח למי הבישול!) כ-7-10 דקות, מוציאים מהמים ומניחים על צלחת על מנת שיצטננו ויתייבשו קצת.

לבניית הקינוח מסדרים שכבות של עלי לזניה מבושלים וצוננים, זילופי פטיסייר יפים וריבה לפי הסדר המועדף עליכם לבניית לזניה 😀
בתאבון ובהצלחה 😉

קלוז-אפ חגיגי

 

הערות, טיפים ורעיונות:

• אז… כן – מדובר במתכון הרפתקני משהו 😉 אבל לא מאוד מסובך.
  בתכלס הפוסט היה מרוצה מהתוצאה ומעניק לקינוח את התואר "משעשע וטעים!" 
  
• חושו חופשי לשחק עם הכמויות ועם גיוונים – לפי טעמכם ומוחכם הקודח!
  מה שכן- הפוסט ממליץ לשמור על איזון טעמים – הקקאו מוסיף מרירות ועומק והריבה מוסיפה רקע חמצמץ – ובלעדיהם זה לא היה מספיק מעניין 🙂

אומנומנום!

ואם אתם עדיין מעוניינים ברביולי חמאת בוטנים במילוי טראפל, להלן מסקנותיו של הפוסט ומתכון בונוס:

הפוסט רצה במקור להכין בצק פסטה שבו חמאת הבוטנים *תחליף* את הביצה, אבל זה לא ממש הצליח לו. 
בצק שהוא הכין עם חמאת בוטנים בנוסף לביצה יצא עמיד ואפקטיבי, אם כי משום מה קצת יבש ולא הכי קל לעבודה.
עם זאת, הבצק התנהג יפה מאוד בבישול, ואם תדאגו להדביק את קצוות הרביולי כמו שצריך ולשמור על שלמותו של הבצק (בלי סדקים ושברים) – תוכלו לקבל כיסון חמוד עם טעם חמאת-בוטנימי עדין ומילוי של שוקולד נוזלי ועמוק! 🙂

רביולי חמאת בוטנים ושוקולד – הוראות הכנה

• לטראפלס: לתוך 80 גרם שמנת מתוקה חמה ממיסים 160-170 גרם שוקולד מריר (הפוסט השתמש בשוקולד 72%). מקררים את התערובת לחצי שעה במקרר ואז ניתן לעצב כדורי טראפל בעזרת כף גלידה קפיצית – התערובת עדיין נוזלית אבל סמיכה יחסית, וזה מקל מאוד על העניינים 🙂
  את כדורי הטראפל מקפיאים עד להכנת הרביולי – כדי שיהיו קרים ככל שניתן לפני הבישול.
• לבצק: הפוסט ערבב בעזרת קצות האצבעות 3 כפות חמאת בוטנים לתוך 100 גרם קמח. לתערובת הפירורית שהתקבלה הוא הוסיף ביצה ולש עד לבצק אחיד-אך-מעט-מתפורר, ונתן לבצק לנוח לכחצי שעה.

• ליצירת הרביולי: מרדדים את הבצק במכשיר פסטה (לדרגה 6), או בעזרת מערוך ליריעה דקה מאוד. קורצים עיגולים בעזרת קורצן/ חותכן/ כוס.
  באמצע כל עיגול מניחים טראפל קפוא. אם כף הגלידה שלכם מייצרת כדורי טראפל גדולים מדי – אל תהססו לחתוך אותם בעזרת סכין. זה מאוד קל כשהכדורים קפואים!
  מרטיבים בעזרת מעט מים את כל ההיקף של עיגול ומדביקים את הקצוות זה לזה (לצורת חצי עיגול). 
  מוודאים שההדבקה אטומה וחזקה.
  מבשלים את הרביולי במים רותחים כ-7-10 דקות, מוציאים ומייבשים מעט – וזוללים!
  ניתן לקשט בדובדבן אמרה ומעט סירופ – זו תוספת מאוד נחמדה לטעם 🙂 🙂 הפוסט בטוח שגם תותים טריים יתקבלו פה בברכה 🙂

מי רוצה ביס?

 

מעוניינים בעוד מתכוני פסטה מגניבים לאללה? 😀

בברכת "מי שאשכרה מכין – חובה עליו לשתף" 🙂 🙂

חמודי פאי

לפוסט יש וידוי: הוא אוהב לראות טלוויזיה.

אם לדייק – הוא והידוע אוהבים להתמכר לסדרה זו או אחרת, ולבהות בה בעודם אוכלים ארוחת ערב/ נחים ממאורעות היום/ מנמנמים/ שותים תה/ סורגים/ מתקשרים עם חייזרים… (…)

אחת הסדרות אליהן התמכרו צמד החמד מתישהו במהלך חייהם היא The Big Bang Theory
קטע אחד בסדרה שתפס את עינו של הפוסט במיוחד זיכה את הידוע בכינוי "cutie pie", שמהר מאוד עוברת (הפוסט תמיד טען שהוא ראוי לתואר "מחייה השפה העברית", או לפחות "האינקוויזיטור הרשמי של השפה העברית"…) והפך ל"חמודי פאי" 🙂

אחרי זמן מה החליט הפוסט שלא הגיוני שלידוע יש עוגת בייב על שמו, אבל אין לו חמודי פאי על שמו..
הרי המילה "פאי" נמצאת בכינוי!! חובה שיהיה גם פאי אכיל בהתאם, לא?
חוסר הגיון משווע!

אי לכך ובהתאם לזאת הוחלט שלחמודי פאי (קרי, הידוע) מגיע חמודי פאי (קרי, עוגה שמתקטננים יתווכחו אם היא טארט או פאי, אבל היא חמודי פאי!) שיוקדש אך ורק לו!
איך עושים שדבר כזה יקרה?
אז ככה:

• הפוסט שלח לידוע אקסל גדול וחביב ובו מפורטים מגוון חומרי גלם פוטנציאליים. על הידוע הוטל לדרג כל חומר גלם בסולם "כמה זה טעים לי" של 1-5. כמובן שהוקצה מקום להערות.
  זה המקום לציין שהפוסט ניסה להיות מקורי, מגוון ומפורט, אי לכך הרשימה הכילה פריטים כמו:
  שקדים, קרם שקדים
  לימון, קליפת לימון
  בזיליקום, נענע, פלפל שחור, צ'ילי, ג'ינג'ר, טימין, ציפורן, קינמון
  פיסטוק, מחית פיסטוק, קרם פיסטוק (יש הבדלים ביניהם!)
  רשימה ארוכה של מיני אלכוהול וליקר שונים ומגוונים
  וגבינת עיזים
  (להזכירכם – מדובר בעוגה…)
• הידוע צחק קצת על הפוסט, אבל עמד במשימה בכבוד (כולל הערות!)
• הפוסט סידר ומיין את הציונים שהעניק הידוע לחומרי הגלם.
• הפוסט חשב על 6 רעיונות לפאי-ים/ טארטים שישלבו בדרכים שונות כמה שיותר חומרי גלם שהידוע סימן ב-5 או ב-4.
• הידוע צווה להזמין כמה מחבריו לרגל האירוע החגיגי והרשמי:
  תחרות בחירת החמודי פאי – שנערך לכבוד יום הולדתו.
• נערכה רכישה מאסיבית של חמאה, קמח, ביצים, סוכר ושוקולד מריר 60%
  (דווקא רכיבים ייחודיים יותר, כגון מחית פיסטוק, פיסטוקים קלופים, קליפת לימון, דובדבני אמרנה והל – היו לפוסט במטבחו מבעוד מועד…)
• הפוסט הקדיש את סופ"שו, משישי בבוקר ועד שבת בערב (או אז הגיעו האורחים) לרקיחת 5 סוגי פאי שונים ומשונים (האופציה ה-6 הושמטה כי חמישה פאי-ים זה כבר די הרבה אוכל, וחוצמזה- לא היה קיווי)
  

  פטיסייר קפה מצטנן, הדרך לפסטק בצק פריך
  ולבסוף: מה קורה לך על השיש כשאתה מחליט להכין 5 בצקפריך-ים ביום אחד…

• האורחים הגיעו וקיבלו הסבר מדוקדק:
  יש לטעום מכל עוגה
  יש לחלק ציונים (כרטיסיות לציונים חולקו מראש, העוגות מוספרו)
  הערות (כמו "הבצק הזה מעולה אבל המלית לא לטעמי" או "גאונות עילאית!") תתקבלנה בברכה
  הציונים ישוקללו והודעה על הפאי הנבחר תימסר לכולם, אבל: כיוון שהחמודי פאי הוא על שמו של הידוע- לידוע זכות בחירה בלעדית (51% מהקולות 😉 ) והפאי שייבחר על ידיו יהיה החמודי פאי הרשמי. עם זאת, במקרה של חילוקי דעות יוכרז גם חביב הקהל!
• כולם אכלו המון פאי
• נשאר המון פאי (אל דאגה, גרגרנים רנדומליים עזרו בחיסול…)
• נבחר החמודי פאי המנצח!!!
• 😀

למקרה שהתעניינתם, הפאי-ים שנכנסו לתחרות היו לדלהלן:

פאי מספר 1 – שוקולד, לימון וקפה:
בצק פריך עדין עם קליפת לימון, שכבת למון-קרד, מלית בראוני מריר וציפוי של פטיסייר קפה.

פאי מספר 2 – פיסטוק, שוקולד וצ'ילי:
בצק פריך פיסטוק, מלית של קרם פיסטוק ובו משובצים טראפלס של שוקולד מריר וצ'ילי.

פאי מספר 3 – פיסטוק, פטל ולימון:
בצק פריך וניל, מלית של קרם פיסטוק, תלוליות למון-קרד ועליהן פטל.

פאי מספר 4 – שוקולד, אמרנה ואמרטו:
בצק פריך שקדים ואמרטו, מלית גנאש שוקולד מריר ואמרטו (ללא אפייה) משובצת דובדבני אמרנה.

פאי מספר 5 – שוקולד, קפה והל:
בצק פריך בניחוח קלואה, מלית שוקולד והל, ומלמעלה: קרם מסקרפונה קפה

משמאל למעלה תוכלו להבחין בכרטיסיות המוכנות, ממתינות לתורן…

אז ככה:
באופן לא-כל-כך-מפתיע הפאי שזכה לתואר החמודי פאי הרשמי ונבחר על ידי הידוע היה הפאי הראשון עליו חשב הפוסט, שהורכב מ-3 אלמנטים שהידוע ציינן ב-5 מגניב ועגול (…)
פאי מספר 1: שוקולד לימון וקפה!
דפינטלי אומנומנום 🙂

חביב הקהל דווקא היה מפתיע מעט: שוקולד קפה והל!
הפוסט מודה שהפאי הנ"ל היה לו טעים (כל ילדיו היו לו טעימים…) אבל הוא לא ציפה ממנו לגדולות. אולי זה נובע מדעות קדומות כי מלית השוקולד האפוייה עשתה לפוסט טיפה צרות..
ועל כן – הפתעה!

ואם מותר לפוסט לחלק המלצות הוא מוכן לחשוף שהשילוב של פיסטוק-פטל-לימון מצא חן בעיניו מאוד (הוא אפילו עשה שחזור והכין את העוגה הזו לכבוד הידוע – לנסיבות משמחות בעבודה), שפאי השוקולד-אמרנה-אמרטו היה מושחתתתתת ומשובח, וזכה לפינה חמה בלב שלו, וכמובן – החמודי פאי, שיצא מפנק וחגיגי (והתחיל אצל הפוסט אובססיה חדשה, אחותה התאומה-הלא-זהה של אובססיית הקרדים שלו: אובססיה לקרם פטיסייר!) .
שוקולד קפה והל התברר כפאי אפקטיבי בהחלט, שטעים גם חם וגם קר (ותוספת המסקרפונה קפה היא להיט) והשילוב של הפיסטוק-שוקולד-צ'ילי היה מגניב, אבל אי אפשר לבחור בכוווווולם, הלא כן?
🙂

דיסקליימר: התמונה צולמה במהירות, לפני החיסול הממוקד…

טובטוב, כמובן שאחרי כל הטיזינג הזה תקבלו מתכון 🙂

אגב, למרות שחלקים מהמתכון כבר פורסמו בבלוג (למון קרד ובראוני, אם לדייק), הפוסט מעדיף להגיש לכם את כל המתכון בשלמותו כי ככה הוא אוהב לקבל את המתכונים שלו – שלמים, בלי מסעות חיפוש והמוני טאבים פתוחים 🙂
(פחות עומס על המוח. זיכרון זה משאב חשוב!)

מתכונים נוספים מהתחרות יפורסמו בעתיד בבלוג, לאט לאט, טיפין טיפין. הפוסט לא מתחייב לפרסם את כולם אלא אם תבקשו יפה. טל"ח. דצ"כ עד"ש באח"ב.

חמודי פאי (תבנית 28)

לפטיסייר קפה (מבוסס על מתכוני הפטיסייר ועל הטיפים של עוגיו.נט, שסיפקה הרבה תמיכה וירטואלית ללא ידיעתה למרתון האפייה שקדם לתחרות…):

• 250 מ"ל חלב
• 1.5 כפיות נס קפה (לא המשקה, אלא האבקה/ גרגרים. אצל הפוסט זה היה ג'ייקובס)
• 1 כפית תמצית וניל
• 2 חלמונים
• 70 גרם סוכר
• 25 גרם קורנפלור
• כ-10-15 גרם חמאה
• מעט ליקר קפה (לפתיחת הקרם, בסוף)

לבצק הפריך (מבוסס על הבצק הפריך הקלאסי שנקרא 1-2-3):

• 150 גרם קמח
• 100 גרם חמאה
• 50 גרם אבקת סוכר
• גרידת לימון
• 1 חלמון

לקרם לימון (lemon curd):

• 1/2 כוס מיץ לימון (אפשר קצת יותר, לאוהבי החמוץ)
• 1/2 כוס סוכר
• 1 כף קורנפלור
• 2 חלמונים + 1 ביצה

למלית בראוני:

• 200 גרם שוקולד מריר 60% מוצקי קקאו קצוץ
• 200 גרם חמאה, חתוכה לקוביות
• 3 ביצים בטמפרטורת החדר (אם ממהרים אפשר גם ביצים קרות. הפוסט כבר עשה זאת. ששש…)
• 1/2 כפית תמצית וניל
• 250 גרם (¼1 כוסות) סוכר
• 70 גרם (1/2 כוס) קמח
• 50 גרם (1/3 כוס) אבקת קקאו (הקקאו עושה את הבראוניז מרירים ועמוקים יותר)
• קורט מלח

הכנה:

מכינים את קרם הפטיסייר: מערבבים סוכר וקורנפלור. 
טורפים את הסוכר+קורנפלור עם החלמונים בקערה (בהתחלה זה לא נראה כאילו זה לא יצליח להתערבב לעולם כדי משהו נוזלי ואחיד, אבל אחרי מעט מנוחה ביחד החלמונים מסכימים להיות חברים של הסוכר ואפשר גם אפשר לטרוף את זה למשהו אחיד יחסית)
בנתיים מביאים חלב, וניל וקפה לסף רתיחה בסיר קטן.
כשהחלב על סף רתיחה והחלמונים טרופים היטב שופכים לאט לאט, כל פעם קצת, מהחלב אל תערובת החלמונים – ומיד טורפים. רק כשאחיד- שופכים עוד קצת. ככה ממשיכים עד שערבבנו כ-1/3 מתערובת החלב אל תוך החלמונים (השוואת טמפרטורות – יה בייבי! 😛 )
אחרי שהחלמונים + 1/3 חלב טרופים ואחידים מחזירים אותם לסיר ומיד ממשיכים לטרוף.
מחזירים את הסיר לאש נמוכה- בינונית וממשיכים לטרוף עד שזה מגיע לסמיכות הרצוייה בעיניכם (פחות או יותר לכיוון של פודינג) ומורידים מהאש.
טורפים פנימה את החמאה, מכסים עם ניילון נצמד ונותנים לקרם להצטנן קצת בחוץ (כעקרון כל ההוראות אומרות להצמיד את הניילון לפטיסייר כדי שלא יקבל קרום. מכיוון שזה היה הפטיסייר הראשון שהפוסט הכין לבד- הוא הקשיב למתכון ועשה זאת. עם זאת הוא חש צורך לציין שהוא ינסה לצנן בלי להצמיד את הניילון – ויחזור לדווח!).
אחרי שהקרם מגיע לטפרטורת החדר יש לשלוח אותו לגלות של 2-3 שעות במקרר.

מכינים את הבצק הפריך: מעבדים את כל חומרי הבצק, פרט לחלמון הביצה, במעבד מזון בפולסים קצרים עד לפירורים.
מוסיפים את החלמון ומעבדים לבצק אחיד.
אוספים את גושי הבצק, מעצבים לדיסקית, עוטפים בניילון נצמד ושולחים לצינון של שעה במקרר.

מכינים את הלמון-קרד: טורפים נמרצות את כל חומרי הקרד בסיר על להבה בינונית עד שמסמיך – ומורידים מהאש.
אפשר לסנן את הקרם לאחר שמוכן, אם רוצים (מחשש גושי קורנפלור או טיפת ביצה שהתבשלה לחביתה). הפוסט בד"כ לא עושה את זה…

מכינים את תחתית הפאי: מרדדים את הבצק המצונן על משטח מקומח, או – אפילו יותר טוב – על הניילון הנצמד.
משטחים את הבצק בתבנית (אם רידדתם אותו על הניילון הנצמד יהיה קל להעביר אותו לתבנית עם הניילון, לשים אותו בתוך התבנית עם הניילון כלפי מעלה – ואז לקלף בזהירות את הניילון)
אם הבצק נדבק או מעצבן – אל תחששו מלהתעסק איתו טיפה. אמנם זה בצק פריך ועדיף כמה שפחות התעסקות, אבל מותר קצת לעצב אותו כדי שייכנס לתבנית 🙂
את הבצק דוקרים במזלג ושולחים לכמה דקות לפריזר/ חצי שעה במקרר. (אם ממש ממהרים – אפשר לדלג על השלב הזה)
אופים את הבצק כ-10 דקות ב-180 מעלות, שרק יזהיב קצת. (אין צורך בחרוזי אפייה..)

בנתיים – מכינים את המלית: ממיסים שוקולד וחמאה על בן מארי או במיקרוגל (בזהירות, בפולסים של 30 שניות ולערבב בין לבין, שלא יישרף…).
מקציפים ביצים, וניל וסוכר כ-4-5 דקות לתערובת תפוחה ובהירה.
מוסיפים את תערובת השוקולד והחמאה ומערבלים (אפשר להמשיך עם המיקסר) לתערובת אחידה.
מנפים פנימה קמח, אבקת קקאו ומלח ומערבבים בעזרת כף עץ או מרית רק עד למרקם אחיד. נזהרים מערבוב יתר.

מרכיבים את הפאי: על הבצק האפוי למחצה מורחים שכבה של למון-קרד. הפוסט ממליץ על שכבה עבה כי הוא מאוד אוהב את השילוב של הלימון והשוקולד, אבל אם אתם רוצים את הלימון עדין יותר אתם יכולים למרוח שכבה דקה יחסית… בסה"כ זה כיף להתקל בהפתעה חמצמצה בסופו של ביס שוקולדי!
על הלמון-קרד שופכים את מלית הבראוניז.
אופים את הפאי 20-22 דקות בחום של 180 עד שפני המלית יציבים וקיסם יוצא לח מאוד עד רטוב (אבל לא עם בלילה נוזלית לחלוטין עליו 🙂 )
ייתכן שהמלית תיסדק באזור שולי הפאי – זה לא נורא בכלל.
מצננים את הפאי ולאחר מכן שולחים אותו למקרר עד להגשה.
(הפוסט בטוח שאפשר להגיש את הפאי גם חם, אבל כמו שהוא כבר חשף בפניכם: הוא אוהב את הבראוניז שלו פאדג'יים, אחרי ייצוב במקרר. כך אפשר להשאיר את הבלילה לא מאוד אפויה בלי חשש שהיא תהיה נוזלית מדי לחיתוך והגשה…)

הגשה: טורפים את קרם הפטיסייר הקר עם כף-שתיים-שלוש (תלוי במידת האלכוהוליזם שלכם. ובמתי טעים לכם 🙂 ) של ליקר קפה.
מורחים את הפטיסייר על הפאי הקר (בעזרת פלטה/ סכין/ גב של כף/ מרית/ מה שיש לכם ביד באותו רגע)…
ומגישים!
🙂

הערות, טיפים ורעיונות:

• את הפטיסייר והלמון-קרד אין בעיה להכין יום מראש (הקרד יכול לחכות אפילו כמה ימים במקרר..)
• ככל הנראה יישאר לכם למון-קרד בצנצנת אחרי הפאי הזה.. הפוסט ממליץ לאכול אותו בכפית 🙂 או על פתי בר. או פשוט להכין משהו לימוני נוסף.. גלידה למשל
• ייתכן שיישארו לכם גם מעט עודפי בצק פריך – אפשר להכין מהם עוגיות לימוניות ופריכות
• מכל הבצקפריך-ים שהכין הפוסט – הבצק של החמודי פאי היה היחיד שהוכן עם אבקת סוכר ולא עם סוכר. הפוסט חייב לציין שהוא אהב את הבצק הזה מאוד – הוא היה מתפורר יותר (in a good way, כמובן), עדין יותר וקליל יותר. נום!
• אפרופו הבצק –
  אפשר להכין פשוט בצק מ:
  300 גרם קמח
  200 גרם חמאה
  100 גרם אבקת סוכר
  (**עכשיו אתם מבינים למה קוראים לבצק 1-2-3? 🙂 **)
  1 ביצה טרופה
  גרידת לימון
  ולא להיות לחוצים על כמויות של הבצק – אם יספיק. ולא להסתבך עם חלבונים עודפים. ולא להתקע עם חצי שקית אבקת סוכר..
  מקסימום – תוכלו להקפיא חצי כמות בצק וככה יהיה לכם קראסט מוכן לפאי הבא. או המון עוגיות… 😉