כחומר ביד הבלוגר – קינמון ושמרים וריח של סתיו

סתיו.

כן, יש עונה כזו. לפחות בבוסטון יש בהחלט עונה כזו.
באמריקה כמו באמריקה יש לה הקשר צרכני (רוצים קפה בטעם פאמפקין ספייס? דונאטס בטעם פאמפקין ספייס? מנמ בטעם פאמפקין ספייס? גבינת שמנת? סבון??), אבל מסתבר שפה באזור יש לה גם הקשר תרבותי שכזה, והוא אפילו די מגניב!
מה זה אומר?
למשל – שהפוסט יצא לחפש עצים יפים בשלכת, לקטוף תפוחים (הסבר עוד יגיע…) ולהכין מלאאאא מרקים עם דלעת. 

שלום לך סתיו! (ושלום לכן 6 מעלות כטמפרטורה לגיטימית…)

ומה יותר סתיוי מקינמון? 🙂

טוב, הפוסט רוצה להיות כנה לחלוטין פה – כשהוא שמע שחומר הגלם החודשי של פרויקט "כחומר" הוא קינמון הוא קצת נבהל. יש כבר מליוווווןןןןןן מתכונים עם קינמון (בערך) – איפה הוא יוכל לחדש? או להיות מגניב?
כמובן שמארינקא, הכפרעליה, נחלצה מיד לעזרה ונידבה מתכון פיני למאפה שמרים במילוי קינמון וסוכר. שאמור להיראות ככה:

אני מהמם, נהנה בננה (גלוי נאות – כמובן שהפוסט לא צילם את התמונה הזו. היא פינית, ולצערו אין לו מושג של מי היא אז הוא לא יכול לתת קרדיט 😦 )

מכיוון שהמתכון פיני, הבצק מכיל גם הל ויש לו אפילו צורה מגניבה – הפוסט החליט שזה יהיה רעיון טוב לנסות את המתכון ולחלוק איתכם את התוצאות.
מכיוון שהבצק יצא מעוללללההההה – הפוסט ממש ממש שמח כבר לחלוק איתכם את התוצאות!

 

קורבאפוסטי (!), או:
מאפי שמרים וקינמון פינים אישיים, שמוכנים גם להפוך לענני תפוחים וקינמון, אם תבקשו יפה

(תלוי בגודל ה"אישי" שלכם. הפוסט הכין מאפים לא גדולים ויצאו לו יותר מ-30)

חומרים:

לבצק:

• 1 כוס חלב
• 25 גרם שמרים טריים (7 גרם אם משתמשים ביבשים)
• 45 גרם סוכר
• 1 ביצה (טרופה)
• 450 גרם קמח
• 1/2 כפית הל
• 50 גרם חמאה מומסת
• קורט מלח 

למילוי:

• חמאה רכה, קינמון, סוכר – לטעמכם
• אופציה נוספת: ריבת תפוחים קינמונית (מתכון בונוס 😉 )

לציפוי:

• 1 ביצה טרופה
• סוכר גבישי/ דמררה

הכנה:

מחממים את החלב – אפשר במיקרו. הוא לא צריך לרתוח או להיות ממש חם, רק חמים ונעים.
אם משתמשים בשמרים טריים – מפוררים אותם לתוך החלב, מוסיפים מעט מהסוכר, מערבבים הכל ונותנים לתערובת לנוח למספר דקות. אם משתמשים בשמרים יבשים – מוסיפים אותם עם הקמח.
מוסיפים לחלב את הביצה, הקמח, ההל ושאר הסוכר (או כל הסוכר + גם השמרים, אם ביבשים עסקינן) ולשים רק עד שנהיית תערובת, אין צורך להגיע לתערובת אחידה עדיין.
מוסיפים את החמאה ולשים לבצק אחיד. הבצק יהיה קצת שמנוני, אבל רך ונעים ומגניב.
אם משתמשים במיקסר אפשר להקשיב לכפרעליה, וללוש 5 דקות במהירות נמוכה ואז עוד 2 דקות  במהירות גבוהה יותר.
את הבצק המוכן מניחים במקום חמים עד שיתפח ויכפיל את נפחו (לפחות שעה).

ככה נראה בצק פיני מגניב בקערה אמריקאית אדומה – לפני תום התפיחה

כשהבצק תפוח ומרוצה מעצמו מחממים תנור ל-180 מעלות ופונים לרידוד הבצק על משטח מקומח (אם אין לכם שיש באורך הגלות הפוסט ממליץ לרדד בכל פעם שליש או רבע מהבצק), לעובי של פחות מסנטימטר, מורחים בחמאה הרכה ומפזרים קינמון וסוכר (לא לשכוח את הקצוות!) . מגלגלים את יריעת הבצק לרולדה וחותכים כריות – סליחה! שבלולים – אחידים (יחסית) בגודלם.

כריות של קינמון

מועכים מעט כל שבלול כך שצדדיו ייחשפו ויגלו קצת את המלית ומניחים על תבנית מכוסה בנייר אפייה לתפיחה קצרה (כ-15-30 דקות). לקראת סיום התפיחה מורחים בביצה טרופה, מפזרים מעט סוכר גבישי/ דמררה ואופים כ-15-20 דקות עד שמזהיב ואתם כבר לא עומדים בריח.

 

בתאבון!

בולסים ונהנים! 🙂

בונוס: ענני תפוחים קינמוניים

אז מסתבר שבאזור ניו אינגלנד, בו שוכנת בוסטון, יש קטע של קטיף תפוחים עם בוא הסתיו.
מה זה אומר? שאתה יכול ללכת לך להנאתך למטע תפוחים ענק, לשלם על שקית ריקה אותה תמלא עד כלות בתפוחים טריים ישר מהעץ, וזה אחרי שזללת מלאאאא תפוחים (כדי לבדוק מה טעים!) ולנסוע חזרה הביתה עם מחשבה אחת מקננת באחורי מוחך – מה עושים עם כלכך הרבה תפוחים??? 
אז מסתבר שריבת תפוחים קינמונית זה פתרון לא רע בכלל, ואם יש לך ריבת תפוחים קינמונית וכבר הכנת בצק שמרים פיני – אתה במרחק נגיעה מענני תפוחים קינמוניים וחמימים… לא תנסה? 🙂

שושנים ענניות? עננים שושניים?

במקום חמאה מומסת, סוכר וקינמון אפשר למרוח ריבת תפוחים קינמונית על יריעת הבצק, לגלגל לרולדה ולחתוך לשבלולים. את השבלולים מניחים עם הצד החתוך כלפי מעלה – אפשר פשוט על תבנית תנור, אבל הפוסט הניח אותם דווקא בתוך תבנית למאפינס – ככה כל שבלול היה יכול להתרכז בתפיחה כלפי מעלה ולא לצדדים 😉 .
מאפשרים תפיחה שניה, מורחים בביצה (אין צורך בעיטור סוכר) ואופים כמו במתכון הרגיל. 
אומנומנום.

כן, הפוסט החליט להשוויץ בכלללל תבניות המאפינס שלו

רוצים מתכון לריבת תפוחים קינמונית? 🙂

• 1.4 ק"ג תפוחים חמצמצים (לפוסט היה מיקס של כלמיני מקינטוש וכאלה, אבל גראני סמית בטוח יעבדו יופי. הפוסט פחות ממליצים על הזנים המתוקים על מנת שהריבה לא תצא מתוקה מדי…), קלופים וחתוכים לקוביות קטנות.
• 500 גרם סוכר
• זסט מלימון אחד
• מיץ משני לימונים 
• 3 מקלות קינמון

מניחים את כל החומרים בסיר ומבשלים על אש קטנה כשעה- שעה וחצי (הפוסט מעדיף אש קטנה כדי שהריבה תספוג כמה שיותר טעם ממקלות הקינמון).
הריבה של הפוסט התבשלה ככה שאחוז ניכר מהתפוחים נמס לתוך הריבה, אבל עדיין נשארו קוביות תפוחים קטנות שייתנו קצת "נגיסה" מדי פעם – זה היה המרקם בו הוא בחר לעצור את הבישול. 
מוציאים את מקלות הקינמון (זהירות, הם חמים! כמו כן – הפוסט מציע לנסות לרוקן אותם קצת – ע"י דפיקת המקלות על הסיר, למשל – בתוך המקלות עצמן מסתתרת בד"כ קצת ריבה עם טעם קינמוני חזק) מעבירים את הריבה החמה לצנצנות מעוקרות, נותנים להצטנן לטמפרטורת החדר ושומרים במקרר עד לשימוש.
***אם רוצים ריבה מאוד סמיכה אפשר לשים בה גם כמה מליבות התפוחים – הם יוסיפו חומר מקריש (פקטין). רק לזכור להוציא אותן בסוף! :)***

הערות, טיפים ורעיונות:

• חמאה: הפוסט היה קצת עילג והוסיף את החמאה שלו בקוביות קטנות, במקום מומסת. קצת עקשנות, קצת לישה וכנראה חום ידיים הביאו את החמאה להיספג יופי בבצק. אז זו גם אוצפיה, אבל למה לא להמיס את החמאה וזהו? 🙂
• סוכר גבישי/ דמררה: לפוסט לא היה סוכר גבישי כמו בתמונה של המהמם, אז הוא ניסה לפזר סוכר דמררה על חלק ממאפי הקינמון. תכלס- זה היה ממש מגניב! הסוכר מוסיף קראנצ'יות ועניין – הוא בהחלט ממליץ! ואם יש לכם גבישי – אז בכלל לכו על זה, והרגישו פינים עד תום.
• הל: הל בבצק זה קטע פיני, מסתבר. והוא די מגניב. ההל של הפוסט כבר היה בדמי ימיו, אז לא היה לא טעם חזק במיוחד, אבל שווה לנסות! רק בזהירות עם הכמויות, שלא יצא חזק מדי- הל הוא בכ"ז תבלין די תשומתי… 
• צורה: כמו שבטח שמתם לב בתמונה של המהמם, למאפים האלה, שבהתחלה מעמידים פנים שהם שבלולים תמימים, יש צורה קצת שונה ממה שאתם רגילים אליה. והיא מגניבה למדי 🙂 כדי להבין איך עושים אותה הפוסט התעמק מאוד בתמונה של המהמם, ומה שהוא עשה זה לנסות למעוך כל שבלול תוך כדי שהוא חושף את הצדדים החשופים שלו. הוא ניסה לתעד לכם את זה בתמונות אבל זה פשוט מביך, אבל הפואנטה היא שהשבלול נשאר שוכב ופשוט מועכים לו קצת את האמצע תוך חשיפת השכבות שבצדדים.
  הפוסט מקווה שהוא מצליח להיות ברור. או לפחות משעשע בנסיונותיו העילגים 🙂
• מאפי הקינמון יצאו כמעט פריכים, וזה היה מגניב למדי.
  ענני התפוחים הקינמוניים יצאו, ובכן – ענניים 🙂 רכים מאוד וכמעט נמסים בפה. 
  או לסיכום – שתי האופציות מגניבות וכיפיות, ובתכלס יצאה כמות נאה למדי מכל אחת מהן – אז למה לא לנסות את שתיהן, אם אתם כבר בשוונג של בצקי הל פיניים ומגניבים? 🙂

אנחנו מנסים בכל כוחנו להיראות כמו המהמם, באמת!

רוצים עוד מתכונים קינמוניים וסתיו-יים? (מה, הפוסט שמע שהיה לכם גשם! אז מה אם היו תמונות של אנשים במכנסיים קצרים הולכים להם בשטפון עד הברך – גשם חם זה דבר הגיוני וסביר…) (לא) (אבל אתם כן רוצים עוד מתכונים! 🙂 )

הצעת הגשה 🙂