כחומר ביד הבלוגר – מסיבת שקדים!

אז… הסמסטר השני התחיל לו ברוח סערה
(ליטרלי רוח סערה. שלום לך ג'ונו!)

אתם שיחים מכוסי שלג או גלידות קטנות??

****
למי שדאג, הפוסט בסדר גמור.
היו חששות קלים מהפסקות חשמל וקרובי משפחה שלהן, אז הפוסט קנה קצת בטריות וגפרורים. קלאסי.
השלכות הסופה היו 2 "ימי שלג" (כלומר – לא הולכים לביצפר! יי!), פנקייקים לביבות ופיצה, המוווווווווון המוווווווווון שלג וקצת רוחות שלא היו חזקות יותר מהרוחות שיש בארץ בשבוע שבו באמת יש חורף
****

אחרי הסופה ואחרי קצת עבודות להגשה – הגיע הזמן לפרסם מתכון, לא?
החודש נבחרו שקדים כחומר גלם, והפוסט החליט לעשות קצת ניסויים. לאור עובדה זו אתם תקבלו מסיבת שקדים!
שני מתכונים שהפוסט החליט לחלוק איתכם, כולל מסקנותיהם של משתתפי הניסוי. היאח והידד!

האור סירב לשתף פעולה כשהפוסט ניסה לצלם תמונה של מסיבת השקדים שלו, אז קבלו קולאז' מואר במקום!

טראפלס שוקולד, שקדים וצ'ילי
(או: ה-love child של טראפלס וכדורי שוקולד)

(כ-20-30 טראפלס, תלוי בגודל שתחליטו לתת להם)

חומרים:

• 200 גרם שמנת מתוקה
• צ'ילי יבש – לטעמכם
• 150 גרם שוקולד מריר
• 150 גרם שקדים טחונים
• עוד קצת שקדים טחונים לעיטור. אפשר גם קקאו במקום. (ראו הערות)

הפוסט מדגמן ידיים וגם ביסים, התפתחות קריירה מפתיעה!

הכנה:

את השמנת והצ'ילי שמים בסיר ומביאים לרתיחה. מכבים את האש ומצננים את התערובת כחצי שעה- שעה (כדי שהשמנת תספוג טוב יותר את טעמי הצ'ילי) ואז מביאים לרתיחה שוב.
את השמנת הרותחת שופכים דרך מסננת לתוך קערה חסינת חום בה הנחנו את השוקולד מבעוד מועד. הפוסט ממליץ "למעוך" קצת את הצ'ילי על המסננת, כך שכמה שיותר מהטעמים שלו יצאו אל תוך תערובת הטראפלס. 
נותנים לשמנת ולשוקולד לשבת קצת יחד ולחשוב על מה שהם עשו, ומערבבים עד להמסה ולהתאחדות. אם השוקולד והשמנת עדיין קצת בריב ולא מביאים את עצמם לתערובת אחידה – אפשר לתת להם כמה שניות במיקרו ולערבב שוב. בסוף היחסים יתחממו כמו שצריך ותערובת הטראפלס שלכם תהיה שלמה, מאוחדת ושמחה.
זה השלב בו מוסיפים את השקדים הטחונים ומערבבים טוב.
נותנים לתערובת לנוח במקרר לפחות שעה ומכינים צלחת שטוחה עם קצת שקדים טחונים לציפוי.
מוציאים את התערובת מהמקרר, מוציאים כל פעם בעזרת כפית קצת מהתערובת אל הידיים ומכדררים לכדור (גם כדור פחוס זה בסדר. גם אליפסה תתקבל בברכה). את הכדור מגלגלים בשקדים הטחונים ומניחים בקופסה. ממשיכים עד שכל התערובת הפכה לטראפלס. את הטראפלס המוכנים משכנים במקפיא לזמן מה (המרקם שלהם רך בהתחלה), זוללים קצת ואז אפשר להעביר אותם דירה למקרר עד לחיסול 🙂

קלוז-אפ סקסי

הערות, טיפים ורעיונות:

• צ'ילי: 
  הפוסט חושב שהוא שם כחצי כפית (בואו נהיה כנים רגע, הוא קצת נבוך להודות שהוא שם צ'ילי לפי העין, כמו סבתא טובה, ושכח למדוד כמויות מדוייקות בשבילכם. עמכם הסליחה), והוא לא בטוח שזה היה מספיק.
  מצד אחד לכל טראפל וטראפל היה קיק חביב בסופו. מצד שני הקיק היה מאוד עדין (ייתכן שהשילוב של השוקולד והשקדים יצר טעם שהתגבר קצת על טעמו של הצ'ילי) ויש אנשים שקצת פספסו אותו, למרבה ההפתעה 😮
  אז אם אתם רוצים באמת רמז עדין של חריפות, לכי על חצי כפית או אפילו פחות. ואתם גם לא חייבים למעוך את הצ'ילי על המסננת. אם אתם קצת יותר נועזים- לכו על קצת יותר ותעשו חיים! הפוסט אוהב את הקונספט החרפרף 🙂
• מרקם:
  קודם כל, השקדים מוסיפים, כמובן, מרקם נגיס לטראפלס. לכן הפוסט טוען שמדובר בפרי הרומן של הטראפלס עם כדורי השוקולד 🙂
  אז קחו בחשבון שלא מדובר בטארפלס הרגילים, שנמסים בביישנות בשניה שאתה רק מסתכל עליהם… 
  הקטע המגניב הוא שהמרקם קצת השתנה עם הזמן. כנראה השקדים סופגים קצת יותר את השוקולד. בכלאופן זה היה מרקם כיפי, נגיס ומעניין. 
• ציפוי:
  הפוסט הלך על ציפוי בשקדים טחונים כי הייתה לו הרגשה שקקאו יעיב קצת על הטעמים האחרים. בכ"ז הוא השתמש בשוקולד מריר בסביבות ה-60%. שימו לב שישמצב שהשקדים הבהירים נראים טיפ-טיפה ירוקים כשהם מצפים שוקולד, אז קחו זאת בחשבון אם אנשים מסתכלים עליכם מוזר כשאתם מגישים להם את זה 😉
  וכמובן שאפשר בכל זאת לצפות בקקאו. קלאסיקה.
  עכשיו כשהוא חושב על זה, אולי אפשר לקרמל שקדים מולבנים, לטחון את העניין ולצפות בזה את הטראפלס (או פשוט בברס…). המממ… בא לפוסט לנסות את זה! 🙂
• אלכוהול?
  בעוד הפוסט כותב לכם הוא חשב שבטוח יהיה נחמד להוסיף טיפת אלכוהול לעסק הזה. בטוח אמרטו ישתלב פה יופי ויחמיא לשקדים. וויסקי הוא חבר טוב של שוקולד, אז גם הוא בא בחשבון. אם אתם מנסים משהו מוצלח הפוסט ישמח לשמוע!

 

"טבע דומם, טראפלס ופקק על רקע שיש מנוקד"

עוגיות שחיתות חמאה ושקדים
(או: שלום לך אדוני הקרדיולוג)

(כ-30 עוגיות כנראה. הפוסט לא ממש הצליח לספור אחרי שנכנס לתרדמת חמאה. #SorryNotSorry)
(הפוסט שאף להכין קרמוגיות במקור, סיפור המעשה יובא בהערות. אי לכן, הבצק מבוסס על מתכון הקרמוגיות של קרין גורן, עם שינויים והתאמות)

חומרים:

למילוי שקדים:

• 100 גרם שקדים טחונים
• 100 גרם חמאה
• 80 גרם אבקת סוכר
• אמרטו

לעוגיות:

• 150 גרם חמאה רכה
• 150 גרם סוכר
• כפית תמצית וניל
• ביצה
• 2 כוסות קמח
• 1/2 כפית סודה לשתייה
• 1/2 כפית מלח

השלב הבא בהתפתחות של הקרמוגית: טוויל ועוגיה במוצר אחד!

הכנה:

מתחילים בהכנת מילוי השקדים:
במעבד מזון שמים את השקדים ואבקת הסוכר, ומעליהם את החמאה (הפוסט למד שאם שמים את החמאה ראשונה בעת הכנת קרם שקדים – חלק ממנה עלול להחליט להישאר בתחתית קערת המעבד לנצח נצחים 😛 ). מעבדים קצת ומוסיפים את האמרטו (לפחות כף, כדאי להתחיל עם לא יותר מ-2 כפות). מעבדים עד לקבלת תערובת אחידה. אפשר להוסיף אמרטו אם נראה שצריך קצת נוזלים.
מהתערובת הנ"ל יוצרים "פיתות" קטנות (עיגולים פחוסים. דיסקיות, אם תרצו. כל אחד מהם אמור להכיל ככפית). אפשר בהחלט גם לדבוק בצורות אמורפיות יותר אם הקרם לא משתף פעולה מרוב רכות. מקפיאים את הדיסקיות עד שהן מתקשות, כשעה- שעתיים.

מכינים את בצק העוגיות:
במעבד המזון (אין צורך לשטוף) שמים את החמאה, הסוכר ותמצית הוניל ומעבדים קלות. מוסיפים את הביצה ומעבדים לאיחוד. מוסיפים את הקמח, הסודה לשתייה והמלח ומעבדים לבצק אחיד.
מוציאים את הבצק, לשים מעט ביד ע"מ להגיע לאיחוד מלא של החומרים, עוטפים בניילון ושולחים לקירור קצר במקרר, עד שדיסקיות השקדים יסכימו לצאת מהמקפיא.

עוגיות!
מחממים תנור ל-180 מעלות.
קורצים מהבצק פיסות קטנות, מכדררים לכדור ומשטיחים ליריעה דקה. עוטפים דיסקית שקדים ביריעת הבצק (אוטמים טוב ככל הניתן), מעגלים מעט את העוגיה הממולאת ומניחים בתבנית. 
הפוסט ממליץ להוציא את הדיסקיות סמוך ככל שניתן למילוי העוגיה, מה שאומר שכדאי להשאיר את הדיסקיות במקפיא כמה שרק אפשר. אם הדיסקיות עושות קולות של "הצילו אנחנו נמסות" או שהבצק מציק קצת- אפשר לשלוח אותם חזרה לאשפוז כפוי במקפיא/ מקרר עד יעבור זעם, ולהמשיך אחרי כמה דקות.
אם ממש רוצים להשתגע אפשר לקרר קצת את העוגיות לפני האפייה במקפיא, אבל הפוסט לא מבטיח שזה יציל את נפשותיכם התמימות 😛
את העוגיות הממולאות אופים כ-8-10 דקות (ב-180 מעלות), עד שהן משתטחות וקצת לפני שקרם השקדים מתחיל להיחרך 😉 העוגיות לא אמורות להזהיב מאוד, אבל רואים שהן מתייבשות.

הכי כיף לאכול אותן חמימות מהתנור (תנו להן להצטנן קצת, כדי לא לשרוף את הלשון!). כך רמת השחיתות היא מקסימלית. אבל הן מחזיקות יופי בקופסה אטומה 🙂

הערות, טיפים ורעיונות:

• הפוסט חייב להתוודות: הוא בכלל רצה להכין קרמוגיות שקדים. כלומר, עוגיות נימוחות ממולאות במלית שקדים קרמית ומפנקת. משום מה הוא החליט שפרנג'יפן *בלי ביצה* יהווה את המילוי המושלם. הוא פשוט לא היה בטוח אם הביצה תיאפה כמו שצריך בתוך העוגיה.
  רק אחרי שכבר הכין את דיסקיות קרם השקדים, הקפיא אותן ובא למלא את העוגיה הראשונה – התגנבה לראשו המחשבה שאולי, רק אולי, ישנה אפשרות שגוש חמאה, מעוטר בשקדים ככל שיהיה, לא כל כך ירצה להישאר כמקשה אחת ברגע שהוא נכנס לתנור…
  ובכן – בדל המחשבה הזה לא היה מוטעה כלל וכלל, וזו הסיבה שהעוגיות אינן קרמוגיות שקדים, אלא שחיתות לשמה. מדובר בעוגיה חמאתית ונימוחה שבתוכה מסתתר (אוקיי, לא מסתתר. הוא פורץ החוצה במלוא עוזו, עיניכם הרואות) טוויל שקדים!
  הידוע ממש ממש אהב את העוגיות, במיוחד כשהיו טריות וחמימות – הן מעין עוגיות חמאה באקסטרים, נמסות בפה ועם שקדים לשדרוג 🙂
• כמובן שאפשר, במקרה שנשארו לכם עוגיות, לחמם טיפטיפה את העוגיות שנותרו לפני שמנשנשים אותן, אם כי הן אחלה בחלה גם בטמפרטורת החדר
• מי שלא מאוד אוהב עוגיות מאוד חמאתיות – לא בטוח שאלה הן העוגיות בשבילו
• במתכון המקורי מעבדים את הבצק במיקסר, ולא במעבד מזון. הפוסט לא ניסה זאת (הוא ניסה להיות חסכוני עם ענייין ה"תראו איזה יופי, לא צריך לשטוף את מעבד המזון!"), אבל יכול להיות שהקרמה התחלתית של החמאה עם הסוכר תניב עוגיות עם מרקם אחר… מוזמנים לנסות!
• רעיונות לשדרוגים:
  לפוסט לא הזדמן לעשות עוד ניסויים, אבל בטוח אפשר לנסות להכין את קרם השקדים עם ביצה (ואיזה כף קמח או שתיים) ולבדוק אם אכן יוצאות קרמוגיות. אם וכאשר הפוסט ינסה- הוא מבטיח לעדכן.
  כמו כן, לפוסט אין תמצית שקדים בבית, אבל הוא משער שכמה טיפות ממנה בבצק או אפילו במילוי יכולות לחזק את טעם השקדים.
  וגם.. ממממ… שחיתות חמאה, שקדים וקקאו? 🙂

 

שחיתות שקדים. או שמא יש לקרוא להן… טווילוגיות?

רוצים עוד מתכוני שקדים, במיוחד כאלה שאינם בגדר ניסוי בבני אדם? 😮
כמובן!
לכו לכאן ותעשו חיים. ואל תהססו לשלוח לפוסט משלוחי מנות ממה שתכינו!

א. עד שזה יגיע לפה כבר בטח יהיה פורים
ב. הפוסט לא בתרדמת חורף ועל כן הוא זקוק לדברים טעימים שיעזרו לו לצלוח את כל השלג הזה בשלום 😉
ג. אומנומנום