כחומר ביד הבלוגר – מי הזיז את הסניקרס שלי?

ושם אותם בתוך עוגת שמרים?? 😛

קלוז אפ חינני

כשחטיפי שוקולד הוכרזו כחומר הגלם החודשי- הפוסט היה חייב לנסות!
כמובן שזה דרש קצת חשיבה:
מצד אחד – הוא יכול לשלוף כלמיני חטיפים אמריקאים רנדומליים שמעולם לא שמעתם עליהם ולדחוף אותם לכל דבר שזז! יש לו פה הזדמנות פז לשחק עם מגוון די גדול של אפשרויות ומרקמים וצורות וצבעים…
מצד שני – הוא רוצה להביא לכם מתכון שיהיה אפשרי לביצוע בארץ בלי יותר מדי התעסקויות.
כמו כן – הוא רצה מתכון שיתאים לטעם ישראלי ועל כן הוא צריך קבוצת טעימה ישראלית!
מה עושים???

האמת שדי מהר הגיע לו רעיון מסקרן:
סניקרס, טוויקס, מארס ובאונטי אין בעיה להשיג בארץ,
סניקרס הוא ללא ספק אחד מחטיפי השוקולד האהובים על הפוסט (בוטנים ושוקולד. אומנומנום!)
הפוסט התחייב להכין עוגה למסיבת הפתעה ליום ההולדת של הבנדוד, כפרעליו. לבנדוד יש מלא חברים ישראליים שגרים בסובב-בוסטון…
…
לאיזו מסקנה הגיע הפוסט? כמובן:
יש להכין קינוח סניקרסי להחריד ולהביא אותו לקבוצת הטעימה התמימה שכלל לא יודעת שהיא עתידה להשתתף בניסוי!
האח הידד!

אז מה עשה הפוסט?
הוא הכין עוגת שמרים (רולדתית. עצל שכמותו. כי מי קולע צמות בעוגת שמרים? סתם, האמת שבכל פעם שהפוסט משתמש בבצק שתיכף תכירו הוא עושה את עוגת השמרים שלו בתצורת רולדה, תוך רידוד הבצק לעלה דק למדי. כך מתקבלת כמות נאה של עוגות שמרים, אף אחת מהם לא ענקית בגודלה, אבל כולן מלאות בדברים טובים בפרופורציות מוצלחות מאוד, לדעתו של הפוסט) ומילא אותה בשברי סניקרס, לא לפני שמרח את פני השטח בפטיסייר וניל – שלא יחסר.
הוא גם הכין לחמניות קטנטנות ובתוכן מסתתרת הפתעת סניקרס אפוי.

ובכן, למרות העובדה שהלחמניות הצטלמו מאוד מצחיק אחרי האפייה

משום מה התמונה הזו נורא מזכירה לפוסט דווקא Pumpkin curving בצורת דלעת מקיאה…

ולמרות שהידוע חשב שפטיסייר הוניל אולי לא 100% מתאים כטעם רקע לסניקרס

עוגת השמרים שהתפוצצה (מרוב פטיסייר וסניקרס! הידד!)

הפוסט החליט ללכת על העוגה, שהייתה עשירה יותר וזכתה לתגובות נלהבות מכל הנסיינים (הפוסט השיג איזה 8 נסיינים עם טעם ישראלי! זה יפה!)

מי הזיז את הסניקרס שלי
(או: עוגת שמרים עם פטיסייר וניל ומלא סניקרס)
(או באמריקאית: Snickers Babka)

(המתכון מניב 3 רולדות בתבנית אינגליש קייק)

חומרים:

לבצק: (מבוסס על צמת השוקולד של לינדה מהספר "שוקולד")

• 15-17 גרם שמרים יבשים (או שקית שמרית אחת)
• 1/4 כוס סוכר (כ-50 גרם)
• 2 ביצים
• 1 כוס מים רותחים (240 מ"ל)
• 200 גרם חמאה
• 4 כוסות קמח (560 גרם)
• 1 כף אבקת אפייה (1 שקית)

למילוי:

• חטיפי סניקרס קצוצים!
  (הפוסט השתמש בשקית של מיני סניקרס ופשוט קצץ ממנה איזה 15-20 חטיפים קטנים, למיטב זכרונו. אם קונים שקית גדולה לא צריך לחשוש שלא יהיה מספיק. תכלס בטח גם יישאר לכם איזה סניקר קטן לנשנוש. הידד! אפשר גם לקנות כמה חטיפים גדולים ולקצוץ אותם אם זה יותר זמין לכם. הפוסט חושב שכדאי לחשב יותר מחטיף אחד גדול לעוגה, כך שכדאי לרכוש לפחות 4-5 חטיפים גדולים.)
• לפטיסייר:
  • 250 מ"ל חלב
  • 2 חלמונים
  • 60 גרם סוכר
  • 25 גרם קורנפלור
  •  1-2 כפיות תמצית וניל
    (שתי הערות בנושא זה:
    א. בד"כ הפוסט מהלל השקעה בפטיסייר ושימוש במקל וניל. הפעם, מכיוון שמדובר במצע לסניקרס, הפוסט בהחלט חושב שאפשר להסתפק בתמצית איכותית.
    ב. אל תשימו יותר מדי תמצית! כדאי למדוד כפית, מקסימום שתיים. הפוסט קצת התפרע עם הבקבוק (יש לומר – הבקבוק הענק. בכ"ז אמריקה. בכ"ז נקנה בקוסטקו) של תמצית הוניל שלו – אז הפטיסייר שלו קיבל יותר מ-2 כפיות תמצית ואיתן גם טעם מעט מצועצע. ראו הוזהרתם 😉 )

הכנה:

בצק:
מערבבים שמרים, סוכר וביצים בקערה קטנה.
בקערה נפרדת יוצקים מים רותחים על החמאה ומערבבים עד שהיא נמסה. מצננים מעט.
בקערה גדולה מערבבים בכף עץ קמח ואבקת אפייה. מוסיפים את תערובת השמרים ואת תערובת החמאה הפושרת ומערבבים עד לקבלת בצק אחיד ודביק (אין צורך ללוש. הבצק מתערבב די בנוחות!). מכסים בניילון נצמד ומתפיחים במקרר 2-3 שעות. 

פטיסייר:
בקערה קטנה טורפים את הסוכר, הקורנפלור והחלמונים. זה דורש קצת סבלנות, כידוע, אבל בקטנה. מקסימום אם החלמונים ממש מציקים אפשר להוסיף להם מעט מהשמנת המחוממת (שתגיע עוד רגע..) וזה יעזור לתערובת להיטרף בצורה אחידה יותר (ותודה למארינקא על הטיפ המוצלח! יי!).
בנתיים מביאים חלב ותמצית וניל לסף רתיחה בסיר קטן.
כשהחלב על סף רתיחה והחלמונים טרופים היטב שופכים לאט לאט, כל פעם קצת, מהחלב אל תערובת החלמונים – ומיד טורפים. רק כשאחיד- שופכים עוד קצת. ככה ממשיכים עד שערבבנו כ-1/3 מתערובת החלב אל תוך החלמונים.
אחרי שהחלמונים + חלב טרופים ואחידים מחזירים אותם לסיר ומיד ממשיכים לטרוף.
מחזירים את הסיר לאש נמוכה- בינונית וממשיכים לטרוף עד שזה מגיע לסמיכות הרצוייה בעיניכם (פחות או יותר לכיוון של פודינג) ומורידים מהאש.
מצננים מעט, תוך שמדי פעם טורפים את הפטיסייר, על מנת למנוע היווצרות קרום. הפטיסייר לא צריך להיות קר, וגם לא חייב להגיע לטמפרטורת החדר. רק שלא יהיה חם מדי כדי שלא יפגע בבצק.

הכנת העוגות:
מחלקים את הבצק ל-3 חלקים שווים.
מרדדים חלק אחד לעלה דק יחסית, מורחים שכבה דקה ואחידה של פטיסייר ומפזרים סניקרס קצוצים. תהיו נדיבים ככל מתחשק לכם עם הסניקרס, מקסימום העוגה מתבקעת מעט למעלה אם יש יותר מדי מילוי- הפוסט חושב שזה חינני 🙂

מראה כפרי, לא?

מגלגלים לרולדה ומניחים (בזהירות) את הרולדה בתבנית אינגליש קייק. 
התבנית לא חובה, אבל היא עוזרת לעוגה לשמור על גובה ולא לתפוח רק לרוחב 😉
חוזרים על הפעולה עם שני חלקי הבצק הנוספים.

מחממים תנור ל-180 מעלות, מורחים ביצה טרופה על כל עוגה וכשהתנור חם שולחים את העוגות פנימה ל-25-30 דקות (אין חובה להתפיח שוב את העוגות לפי המתכון המקורי. לפוסט בד"כ יוצא להתפיח אותן מעט – עד שהתנור מתחמם).
העוגות מוכנות כשהן משחימות קצת והבית מלא ריח שמנמן ומפתה 🙂

בתאבון!

הערות, טיפים ורעיונות:

• הייתם מאמינים? בצק שמרים ללא לישה! הידד! 😀
• הפוסט לא טורח עם קליעת צמות מהבצק הזה, כאמור. רולדות עושות את העבודה כבר כמה שנים טובות 😉
• הפוסט הכין רק עוגה אחת מתוך ה-3 עם סניקרס כשהוא עשה את הניסוי שלו, הוא השתמש בקצת פחות מחצי מכמות הפטיסייר. עם זאת, הפוסט חושב שהיה מדובר בקצת יותר מדי פטיסייר לעוגה אחת..
  אי לכך, הוא בהחלט מאמין שכמות הפטיסייר שבמתכון תספיק ל-3 עוגות עם מספיק-פטיסייר-אבל-לא-יותר-מדי 🙂
• כמובן שאתם מוזמנים לגוון במילוי העוגות!
  תכלס- תודו שזה כמעט הכרחי 😉
  מחטיפים שונים במקום הסניקרס (מממ… הפוסט מתחיל לתהות איך תצא עוגת שמרים ממולאת בפטיסייר ומקופלת! מממ… או אולי במילוי של טים טם??? 🙂 ) ועד מילויים סטנדרטיים כמו שוקולד למריחה, שוקולד וחלבה, חמאה קינמון וסוכר וכדומה. השמיים הם הגבול!
  (וכן- כמובן שהפוסט הכין עוגה אחת במילוי למון קרד ושוקולד מריר…)
• כמו כן: אפשר לגוון קצת עם הפטיסייר:
  כשהידוע אמר שטעם הפטיסייר הונילי פחות מסתדר לו עם הסניקרס הפוסט חשב על כמה רעיונות, אבל עוד לא ביצע עליהם טסטינג…
  למשל- להוסיף קצת חמאת בוטנים לפטיסייר וכך להדגיש את טעם הבוטנים בעוגה, או אולי להמיס כמה סניקרסים קצוצים בתוך הפטיסייר, ככה שהעוגה תהיה באמת באמת אפופה בסניקרס, או אפילו להוסיף מעט טעם של קפה לעוגה! תחשבו על זה… 🙂
• העוגה יוצאת בטעם עשיר של סניקרס, אז היא מומלצת מאוד למי שאוהב סניקרס!
  הפטיסייר עוזר מאוד להפוך את העוגה ממשהו בסגנון "לחם עם ממרח סניקרס מסקרן" לעוגה כיפית ומפנקת, אפופת מילוי.
  הלחמניות שהחביאו בחובן רק סניקרס, ללא פטיסייר, יצאו קצת יבשות, ראו הוזהרתם.
• זה אולי קצת יפתיע אתכם, אבל הפוסט אשכרה ממליץ להקפיא חלק מהעוגות! כלומר, רק אם אתם לא מתכוונים לזלול את כולן תיכף ומיד 🙂
  למה ומדוע? ובכן, קודם כל – תמיד טוב שתהיה עוגת שמרים במקפיא! הן מפשירות אחלה בחלה ועוזרות מאוד להרשים חברים ומשפחה כששולפים להם עוגת שמרים עסיסית משום מקום.
  הפוסט פעם לקח עוגה קפואה בתיק ליום טיול במדבר. עד הצהריים העוגה הייתה כבר מעט חמימה (בכל זאת – מדבר) ומאוד מאוד כיפית!
  חוצמזה, הפוסט לא יודע איך בדיוק להסביר או לנסח את זה, אבל משהו טוב קורה לעוגות שמרים שהפוסט מכין מהבצק הזה אחרי הקפאה והפשרה. המרקם של הבצק משתנה קצת ואם יש לכם שכבות דקות של בצק ושכבות מפנקות של מילוי – אחרי הקפאה המרקם מגיע ל-love child של וופל (סטייל לואקר) ועוגת שמרים.
  אויש, הפוסט מרגיש קצת עילג עם נסיונותיו הכושלים להעביר את המלצתו הקפואה… נו יאללה- תהיו פולנים, תקפיאו קצת עוגה ותחזרו לנסות לנסח בעצמכם איזה קסמים מתרחשים שם! 😀

רוצים עוד מתכוני חטיפי שוקולד של שאר חברי כחומר-ביד-הבלוגר? ברור! טירוף חושים מובטח לכם, כי הפוסט קיבל סניק פיק לכמה מתכונים שנראים מסקרנים ומפתים 🙂 🙂