Archive for אוקטובר, 2014

11 באוקטובר 2014

כחומר ביד הבלוגר – פקאנים ונהנים

כשחומר הגלם החדש לפרויקט "כחומר ביד הבלוגר" הוכרז, הפוסט, ילד טוב שכמותו, החליט לשתף פעולה עם מקום מגוריו החדש, להיטמע בסביבתו ולנפק לכם מתכון עם ארומה אמריקאית!

ללא שם. פ.ב.

תצוגת תכלית

או שפשוט חומר הגלם היה פקאן, שזו כבר התחלה אמריקאית למדי 🙂

הפוסט פנה, כמובן, להתייעצות עם מארינקא, יועצת הסתרים המתמידה,
ודי מהר, אחרי שטחנו כמה רעיונות-
החליט לטחון פקאנים ולעשות מהם פיננסייר!

(כן, אז מה אם הוגים את זה פיננסייה? אם לצרפתים מותר לסיים כל מילה ב-7 אותיות שקטות לפוסט מותר להשמיע את כולן כאקט מחאתי! 😛 )
(כמו כן – שימו לב לתבניות הבכלל-לא-פיננסייריות של הפוסט. נראה לכם שאיזה צרפתי היה מאשר לו לקרוא למה שיוצא מהן פיננסייה??)

 

פיננסייר צפון אמריקאי
(או: הפוסט נכנע למאכלים בטעמי סתיו)

(כ-12-14 פיננסיירים בתבנית מאפינס. בטח בתבנית שבאמת מיועדת לפיננסייר יצאו לכם יותר פיננסיירים קטנטנים וחמדמדים)
(המתכון מבוסס על כמה מתכוני פיננסייר שהפוסט ליקט לו באינטרנט, ועבר שינויים בהתאם לנסיבות הפקאניות)
(קרדיטים מגיעים למארינקא על ההשראה והייעוץ)

חומרים:

  • 3 חלבונים מביצים גדולות (זה אמור להיות כ-120 גרם. לפוסט יצא 124 גרם ולא קרה שומדבר 😛 )
  • 80 גרם סוכר
  • 40 גרם מייפל
  • 50 גרם פקאן טחון (מצ"ב הסבר בהוראות הכנה)
  • 50 גרם קמח
  • 125 גרם חמאה חומה (מצ"ב הסבר. שם 😀 )
פרחי פיננסייר!

פרחי פיננסייר!

זה לא סמים, זו אבקת סוכר!

הפיננסיירים מצטננים הפוכים וחושבים על מה שהם עשו

הכנה:

שלב ראשון: טחינת הפקאן!
הפוסט הקפיא פקאנים (הקפאה עוזרת לעכב את יציאת השמן מאגוזים כשטוחנים אותם, וכך עוזרת לך להישאר בשלב האגוזים-טחונים ולא להגיע לשלב הממרחי) ואז טחן אותן במיני פוד פרוססור שלו (גם פוד פרוססור גדול יעבוד פה, פשוט לפוסט יש מטבח שעוד לא סיים להצטייד…). מכיוון שהוא חשד שהפקאנים מתחילים להתאחד לגושים במקומות מסויימים, אך עדיין לא היה מרוצה מעובי הטחינה- הפוסט שלח את הפקאנים הטחונים לאשפוז נוסף במקפיא ואחרי שהשומנים קפאו שוב (תנו לפקאנים לנוח במקפיא איזה חצי שעה – שעה): טחן את הפקאנים פעם נוספת ואחרונה – עם הסוכר!
הסוכר גם עוזר לאגוזים להיטחן בלי להחליט ספונטנית על שינוי מצב צבירה.

אחרי הפקאן מגיע תור החמאה: חמאה חומה זה פשוט חמאה שהמסתם במחבת עד שהיא מתחילה להפיץ ריח נעים ואגוזי וקיבלה צבע שחמחם.
קודם כל- אל חשש! אפשר להכין את הפיננסייר עם חמאה מומסת. במיקרו. בלי שום סיוטי שריפת חמאה.
אבל הפוסט מודה שתהליך השחמת החמאה במחבת לא מסובך ולא דורש יותר מדי דיוק (רק, באמא שלכם, אל תשתמשו במחבת קטנטן כי החמאה לא תשחים לכם לעולם והסבלנות שלכם תיגמר מהר מאוד…)
אחרי שהחמאה שלכם השחימה (או רק נמסה לכדי נוזל) תנו לה להצטנן מעט, שלא תהיה חמה מדי.

ועכשיו, כשיש לכם פקאן טחון ומסוכר וחמאה שחומה ולא רותחת- הגיע הזמן לטרוף חלבונים!
שימו את החלבונים והמייפל בקערה וטרפו לכם להנאתכם עם מטרפה ידנית. אין צורך במיקסר, אבל הפוסט השקיע דקה- שתיים בטריפה נמרצת והצליח להגיע לקצף מושקע ולאיחוד יפה של החלבונים והמייפל.
בקערה גדולה יותר ערבבו את הפקאנים הטחונים (והסוכר) עם הקמח.
הוסיפו מעט מקצף החלבונים לתערובת הפקאן וערבבו בתנועות קיפול. כשמתאחד הוסיפו עוד קצף וקפלו שוב. הפוסט נוטה להוסיף את הקצף ב-3-4 "נגלות" עד שהוא מאחד את כל הקצף עם הפקאן.
לאחר ששתערובת החלבונים והפקאן אחידה הוסיפו את החמאה וקפלו שוב עד לאחידות. גם פה הפוסט ממליץ להוסיף כל פעם חלק מהחמאה, או פשוט להוסיף אותה באיטיות יחסית, תוך כדי שמערבבים בתנועות קיפול.
את התערובת שלחו לקירור של כחצי שעה במקרר- הרבה יותר נוח לעבוד עם תערובת קרה!

מלאו את התבניות שלכם (בין אם מדובר בתבנית פיננסיירים ייעודית ומגניבה, או בתבניות קאפקייקס אישיות שעברו הסבה מקצועית) בתערובת.
אפשר לזלף לתבניות שלכם עם שקית זילוף, או פשוט להשתמש ב-2 כפיות.
אם אתם משתמשים בתבניות אישיות גדולות יחסית (כמו אלה בהן הפוסט הפושטק השתמש) הפוסט ממליץ לא למלא אותן עד הסוף – הפיננסיירים עשירים ולכן יותר כיף להנות מהם במנות קטנות יחסית.

אפו את הפיננסייירים שלכם ב-180 מעלות.
לפוסט זה לקח כ-15-20 דקות בתבניות קאפקייקס שלו, אבל – הוא אפה בתנור גז האמריקאי המוזר שלו שהוא לא אינדיקציה לכלום, בואו נהיה כנים.
אז הפוסט ממש ממליץ לכם לבדוק אפילו אחרי 10 דקות, ליתר בטחון. אם התבניות שלכם קטנות יותר (למשל – בגודל סטנדרטי של פיננסיירים *אהמ אהמ*) – מומלץ לבדוק אחרי איזה 8 דקות.
בכל אופן – הפיננסיירים מוכנים כשהם משחימים קצת מבחוץ (במיוחד בהיקף. ובתחתית, אבל אותה לא רואים) ויציבים למגע אצבע.

הוציאו את הפיננסיירים מהתנור, תנו להם להצטנן מעט ושחררו אותם מתבניותיהם.
אפשר לתת להם להתקרר עוד קצת על צלחת או לזלול ישר ומיד.
בתאבון! 🙂

בצלחת שלי שלושה פיננסיירים..

הפוסט נותן באמנותיות

 

הערות, טיפים ורעיונות:

  • הפוסט חייב להתוודות שהוא חשב שהפיננסיירים היו הכי טעימים כשהם יצאו מהתנור.
    הם היו קריספיים מבחוץ וחמאתיים להפליא מבפנים. טעם הפקאנים וטעם המייפל שניהם מורגשים וביחד זה באמת יוצא טעם סתיוי ומגניב.
    ביום המחרת הפיננסיירים עדיין היו טעימים והטעמים עדיין הורגשו, אך הקריספיות החיצונית נעלמה- זה לא הופך אותם לפחות טעימים אבל זה בכל זאת קצת פחות מגניב… אז קחו את זה בחשבון ופשוט זללו את כולם מהר מהר!
  • בפעמים קודמות שהפוסט הכין פיננסיירים הם יצאו לו דביקים למדי מבחוץ והוא היה צריך להיאבק איתם קצת בכל פעם שהעביר אותם ממקום למקום (מהתבנית לצלחת, מהצלחת לקופסה, מהקופסה לפה).
    טיפ שווה ממארינקא היה לאבק את הפיננסיירים באבקת סוכר.
    איכשהו, פיננסיירי הפלא האמריקאים האלה הצליחו להיות כמעט-בכלל-לא-דביקים! ייתכן שהמייפל פחות דביק מהאלטרנטיבות שהפוסט מכיר (דבש/ אבקת סוכר) וייתכן שדווקא הפעם הפוסט העז לאפות קצת יותר – ופה טמון הסוד להצלחה!
    אז בהמשך להוראות האפייה הבלתי נגמרות שלו – הפוסט באמת ממליץ לכם להעיז ולאפות קצת יותר ממה שנראה לכם. בתמונות ממש ניתן לראות שהפיננסיירים השחימו בקצוות – והפוסט מאמין בכל ליבו שההשחמה הזו גם תרמה להיעדר הדביקות המעיקה, וגם סייעה לקריספיות המענגת של הפיננסיירים הטריים. מומלץ מומלץ מומלץ! 🙂
  • תכלס? הפוסט ממש ממליץ להכפיל כמויות. או בעצם- להכין כמות אחת, לאכול את כל הפיננסיירים בעודם חמים וקריספיים, לחכות חצי שעה ולהכין שוב פעם 🙂
    רק תתכוננו מראש ותטחנו 100 גרם פקאנים מלכתחילה 😛

אמנותיות #2

 

מה, כבר נגמר?

רוצים עוד מתכונים פקאן מלהיבים? יאללה בלאגן! 🙂

הפוסט לא הכביר במילים הפעם, אלא במעשים.
כדאי לכם גם: תכינו, תאכלו ותהנו מחופשת סוכות (חג שמח!).
הפוסט גאה לבשר שגם הוא קיבל חופש לכבוד יומו של קולומבוס, אבל בניגוד אליכם – הוא קיבל רק יום אחד… אז תקדישו לו איזו הליכה על שפת הים או איזו ארוחת חג 😛

מודעות פרסומת