Archive for ספטמבר, 2014

24 בספטמבר 2014

דה פוסט בלונד איז ספיקינג אינגליש נאו

המפ…
הפוסט תוהה אם זה ששוב לקח לו נצח וחצי לכתוב עוד פוסט דורש התייחסות או שאתם כבר רגילים לזה? 😛
ובכן – זה בכל זאת מצער אותו. זה בטוח.
וגם הפעם יש לו תירוצים ממש טובים 🙂
והוא אפילו ישתף אתכם בהם:

הפוסט עבר לגור בבוסטון.
(טם טם טם!!!!!!)

Boston Public Garden

ה-Boston Public Garden, פארק יפה באמצע העיר – עם ערוגות פרחים מטופחות ואגם עם ברבורים…

לפני קצת יותר משנה הפוסט החליט שמספיק עם הדחיינות המזעזעת שלו-
הוא יעשה את ה-GMAT הארור
הוא יבחן גם ב-TOEFL הידוע לשמצה (הו, כמה שמצה! לא משנה מה- אל תעשו את זה במכללת לוינסקי בצפון תל אביב. אלוהים אדירים כמה חוסר ארגון משווע וחוסר אכפתיות מרתיח שיש שם, מיי הו מיי)
הוא יכתוב essays עד שזה ייצא לו מהאוזנים
הוא ישפצר את קורות החיים שלו – באנגלית! – עד שיימאס לו מעצמו
הוא יציק לאנשים שיכתבו לו המלצות וימלאו עליו שאלונים שונים ומשונים…
והוא יירשם לאוניברסיטאות בארה"ב – עד שהוא יתקבל ללימודי MBA.

free swag!

free swag!

באופן קצת מפתיע וסמי פסיכדלי תוך פחות משנה הוא הבין שהוא הולך להעביר את עצמו, את הידוע ואת הכלבלב המהולל לגור במדינה אחרת, שנמצאת בארץ אחרת, שנמצאת ביבשת אחרת.

לא הזויים בכלל

הכנסיה הראשונה של ישו, מדע. ככה קוראים למקום הזה. סיריוסלי

אין לו הרבה מה להוסיף על הנושא חוץ מ"אלוהים אדירים" ו"אף פעם לא הבנתם כמה חפצים יש לכם בבית עד שלא הייתם צריכים לרוקן דירה שלמה בלי אפשרות להעביר את החפצים לדירה אחרת" 🙂

אבל תודו שזה תירוץ טוב (וחד פעמי, הפוסט יודע..) לאיטיות מחפירה בכתיבת פוסטים!

אפילו ניר טואלט לא היה כשהידוע והפוסט רק הגיעו!

ככה, בין היתר, זה נראה כשמתחילים למלא דירה ריקה לחלוטין – מאפס. כזה והרבה חלל ריק

אז עכשיו הוא כותב לכם מאזור זמן אחר לגמרי! כשאתם קמים הוא רק מתחיל את שנת הלילה שלו, וכשהוא קם אתם כבר מתחילים לפנטז על הקפה של אחר הצהריים ועל מתי אתם בורחים מהעבודה היום… (אז תרחמו עליו אם הוא מפרסם פוסטים בשעות הזויות, טוב?)

והנה הפוסט כבר מכין את התירוץ הבא:
הוא התחיל את הלימודים יחסית לא מזמן, ותיכף הוא כנראה יהיה יותר עסוק מאי פעם…
אבל הוא עדיין ינסה לעדכן אתכם כמה שיותר! 🙂

נוף בוסטוני מפורסם

כנסיית טריניטי העתיקה באמצע של האמצע של בוסטון

ולספק מתכונים מדי פעם 😀

מה הוא יכול לספר לכם מחוויותיו עד כה?
להגיע לבית ריק זה קצת שוק.
במיוחד אחרי: טיסה של 12 שעות כשאתה בלחץ על הכלב שלך (שמחוייב להיות בבטן המטוס בלעדייך כי הוא כלב אמיתי ולא צעצוע), המתנה של שעתיים פלוס בתור לביקורת גבולות ב-JFK, ואחרי כל זה –  נסיעה של 4.5 שעות נטו שהתחילה באיזה 8 בערב וכללה לא מעט הפסקות בשל עייפות-על.

אבל!
מגניב לטייל בעיר אמריקאית מרכזית ושוקקת. הזוי קצת לנסות להפנים שהיא בעצם הבית החדש שלך.
קשה למצוא קפה נורמלי, אך זה מאוד מתגמל כשסופסוף מצליחים במשימה. כמו כן, מסתבר שהישראלי-הגר-באמריקה המצוי ייכנע לבסוף, ויקנה מכונת קפסולות הביתה. (הפוסט הוא ישראלי מצוי?? הו לא! 😛 )
לעשות קניות שוטפות לבית במיקומך החדש זה מצד אחד מאוד מעניין ומלהיב – המון מוצרים חדשים שלא הכרת, או מוצרים מוכרים שפתאום מאוד נגישים (מלא מלא מייפל אמיתי (שמורכב מ-100% מייפל!) זו דוגמה טובה. במיוחד באזור בוסטון וצפונה.. או חמאת בוטנים צ'יפס! מור, הם מסרו ד"ש…). עם זאת- קצת קשה להפנים שירקות עולים הרבה יותר ואין ברירה – עם זה תצטרך להסתדר.. או שיש דברים שאתה רגיל אליהם מהבית – והם מוצר בינלאומי! – אבל באה"ב יש להם גרסה אחרת שצריך להתמודד איתה ולהתרגל אליה…
כיף לעשות מסעות למציאת אוכל טוב ולמציאת המסעדות השוות באזור והברים המגניבים של השכונה. אבל הפוסט מרגיש צורך לציין שזה גם עלול להיות קצת מתסכל, במיוחד אם לוקחים בחשבון את העובדה שהטעם האמריקאי שונה משלנו. ותכלס- הפוסט נאלץ להבין ולהודות שתל אביב היא מרכז קולינרי די משמעותי, ולא פשוט להיות פודי תלאביבי בעיר זרה…

ניוקי גורגונזולה ב-north end. שם יש אוכל איטלקי טוב!

ניוקי גורגונזולה ב-north end. שם יש אוכל איטלקי טוב!

 

חלון ראווה בחנות שוקולד קטנה שהפוסט והידוע נתקלו בה לגמרי במקרה

חלון ראווה בחנות שוקולד קטנה שהפוסט והידוע נתקלו בה לגמרי במקרה

השלל! היו שם כמה פרלינים שנשמעו מבטיחים - צ'ילי וליים, אמרנה ושוקולד מריר, תה ירוק, יין פורט...

השלל! היו שם כמה פרלינים שנשמעו מבטיחים – צ'ילי וליים, אמרנה ושוקולד מריר, תה ירוק, יין פורט…

בתכלס? רוב השוקולדים היו עדינים למדי. דווקא השוקולד שהפוסט חשב שיהיה משעמם - אגוזי לוז - הוכיח ביצוע מרשים

בתכלס? רוב השוקולדים היו עדינים למדי. דווקא השוקולד שהפוסט חשב שיהיה משעמם הוכיח ביצוע מרשים

יש גם דברים משעשעים שקשורים ללהיות ישראלי בבוסטון:
היכולת לדבר בעברית עם הידוע בלי שאף אחד יבין (אם כי יש לנהוג בפריוויליגיה הזו בזהירות רבה עד מאוד, מכיוון שבארה"ב בכלל, בבוסטון-עיר-הסטודנטים בפרט, ובברוקליין-מעוז-היהודים עוד יותר בפרט – ישנם לא מעט מביני עברית שאורבים לך בפינות חשוכות על מנת להכיר לך שיאים חדשים של פאדיחה)
הכורך למצוא פירושים עבריים מוזרים לביטויים ומילים עם משמעות אוניברסלית (או לפחות דברים שהעברית התעצלה מכדי לתרגם אותם ודבקה בעיברות מעוות של המושג האנגלי) כדי שדוברי האנגלית סביבך לא יצליחו לדלות את המשמעות של מה שאתה אומר בעברית.
"אז מה אתה אומר? שנשאיר תשר?"
"חיחיחי! שוטרים בחנות סופגניות!"
"ל…מקומיים יש נטייה לשתות את הקפה המעפן שלהם כל היום, ללא הפסקה"
והתרגום האהוב על הידוע לדושבאג: "שק של ראשי מקלחת" 🙂

והדובדבן שבקצפת: כשאתה בטעות מתרגם ביטויים מאנגלית לעברית בתרגום-ישיר-קלוקל. מילא זה שהידוע כבר שנים מדבר על "לקחת תמונה"  כשהוא רוצה לצלם דברים וניחא על "לקחת מקלחת", אבל הפוסט כבר שאל את הידוע אם בא לו "לשבור מאה" בסופר הקרוב 🙂

הספרייה של ביה"ס למנהל עסקים של הרווארד. היא יותר תיירותית מהספרייה של נורת'איסטרן אז קיבלתם אותה

הספרייה של ביה"ס למנהל עסקים של הרווארד. היא יותר תיירותית מהספרייה של נורת'איסטרן אז קיבלתם אותה

אז אל ייאוש- הפוסט כולו תקווה שהוא יצליח לחלוק איתכם חוויות חדשות, ושמנמנות חדשה (וגם ישנה, כי גם שמנמנות רטרואקטיבית היא שמנמנות מבורכת) ותלונות חדשות, ובנוהל – מילים. מלא מילים של מילה 🙂

באמנותי

עוגת השמרים-סוגשל-חרוסת (קנמון, תמרים ואגוזי מלך) שהייתם אמורים לקבל ב"כחומר ביד הבלוגר" האחרון, אבל הפוסט לא היה מרוצה מהמתכון כמו שהוא מרוצה מהתמונה

לפני סיום-
הפוסט רוצה לנצל במה זאת ולהודות מכל הלב לכמה אנשים שבלעדיהם הוא לא היה כותב פוסט  שכזה, כי הוא פשוט לא היה פה:
(קצת קיטש, אבל מותר לפעמים. והפוסט הוא קיטשיולוג מוסמך, אז בכלל…)

לידוע, שבלי התמיכה, האהבה והעזרה שלו לא היה ג'ימאט, לא היה טופל, לא היו מאמרים ולא היה כוח נפשי ויכולת לעשות את כל המעבר הזה. הפוסט יודע שבלעדיו הוא פשוט היה נכנע לבינוניות
(נ.ב.: עכשיו באמת כבר מותר לקרוא לו החוקי?? 🙂 )
למשפחה האדירה של הפוסט, שתמיד שם בשבילו ומהווה את בסיס התמיכה והאהבה הכי גדול, יציב וטוב שהוא יכול לבקש
ולחברים המופלאים שלו, שהצליחו – כל אחד בדרכו – לעשות את ההחלטה הזו ואת המעבר הזה לקצת יותר קלים וקצת פחות מפחידים.

ולסיום סיומת: שנה טובה! 🙂

מודעות פרסומת