כחומר ביד הבלוגר – קרם ברולימון

לימון מוסיף המון!
הפוסט החליט להוכיח לכם את צדקת מטבע הלשון הזו ולהשיב את עצמו מתהום הנשייה בזכות הלימון!
(*מחיאות כפיים סוערות*)

אז ככה,
הפוסט נטש אתכם לזמן לא מועט ונטש את פרויקט כחומר לזמן רב אף יותר. לפחות יש לו תירוצים ממש טובים 😛
מלבד חייו האישיים היו לו את:
"הכנתי דולסה דה בטטה ואז לא היו לי רעיונות למה לעשות עם זה" לחודש ירקות השורש

ואת "בננה היא בתו הבכירה של השטן" לחודש הבננות
ואת "אלוהים אדירים אין לי זמן" לחודש ריבת החלב. וחבל. כי ריבת חלב זה טעים אש.
אבל לחודש הלימון הוא פשוט לא היה מסוגל לסרב… בין היתר בזכות העובדה שקינוחים חמצמצים הם מהאהובים על הידוע (ע"ע חמודי פאי…) ומה הפוסט לא יעשה בשבילו? 🙂

הפעם הפוסט מודה לכמה וכמה אנשים שהביאוהו עד הלום:
לידוע (האם מעכשיו יש לכנותו "החוקי"? 😛 ) ולמארינקא, כפרעליהם, שעשו איתו סיעור מוחין והביאו אותו לרעיון שתיכף יובא לפניכם
לאורית ויוני שהיו מוכנים להשתתף בניסוי (הפוסט היה מאוד מסודר הפעם בבניית הניסוי שלו, והטועמים סיפקו אינסייטים מעניינים. יוני אוהב לימון אפילו יותר מהידוע ומהפוסט. אורית היא חובבת גדולה של קרם ברולה. אז אין ספק שהבחירה הייתה מושכלת ומושקעת)
ולמורקייק, הוגת השם.

ו... מתחילים!

אז הפוסט החליט לחלוט קליפת לימון בשמנת, להוסיף וניל (כמובן! קרם ברולה בלי וניל זה.. זה.. חילול הקודש, זה מה שזה!) ולראות לאן זה לוקח אותו…

לכאן :P

חיטוט קליל במזווה הניב עוד כמה רעיונות והפוסט פצח בניסוי!
אם יורשה לנחתום (או למָקְרִים…) להעיד על עיסתו וניסויו – הפוסט חושב שהוא השקיע במתודולגיית הניסוי שלו הפעם. שורו, הביטו וראו:

תיעוד הניסוי

בחירת מראי מקום מעניינת 🙂

לשם הניסוי הוא הכין 4 כלים אישיים של קרם ברולה: אחד עם קליפת לימון בלבד, לשני הוסיף כרבע כפית מיץ לימון, לשלישי ככפית לימונצ'לו ביתי (תודה אלעד!) ולרביעי – גם כמה טיפות של מיץ לימון וגם כפית של לימונצ'לו!
לאחר ההכנה והקירור, בשלב הברולה, הפוסט עשה ניסוי נוסף: 2 מהכלים האישיים קורמלו עם סוכר בלבד ו-2 נוספים קורמלו עם סוכר ועם מעט לימונצ'לו.

באופן מפתיע, למרות שהלימונצ'לו הרטיב את כל הסוכר ולכמה שניות גרם לפוסט לחשוב שהלך עליו – דווקא הקרמול המשולב הניב קרמל פציח יותר, מה שהביא להתלהבות בקרב הנסיינים!

מיץ הלימון פירק קצת את השמנת באפייה, מה שיצר מרקם שבור, שהזכיר לפוסט בעיקר מוס. מוס לימון, כי החמיצות הייתה מורגשת 😀
יוני התלהב מאוד וניקה את הקערית עד תום, אבל אורית אמרה שהמחסור במרקם קרמי מוריד הרבה נקודות וכמעט לא ראוי להיקרא קרם ברולה. הפוסט והידוע הסכימו. אמנם מוס לימון (אפוי!) זה נפלא, אך לא לשם כך התכנסנו כאן.
גם הלימונצ'לו לבדו שינה מעט את המרקם, אם כי הוסיף טעם מעניין.

מסקנת צוות הנסיינים הייתה כדלקמן:
הקרם שהכיל אך ורק קליפת לימון היה הכי קרמי ומפנק. מרגישים לימון בטעם, אבל בעדינות. לא מדובר בקינוח חמוץ – קליפת הלימון נותנת את הארומה הלימונית ורמז מהטעם שלו. בהחלט טייק אוף מגניב על קרם הברולה הקלאסי 🙂
הקרם שהכיל גם מעט מיץ ומעט ליקר היה מעניין מבחינת טעם. המיץ חיזק את החמיצות (מעט, כי היה מעט מיץ) והלימונצ'לו הוסיף עומק. בהחלט שווה לטעום.  מבחינת מרקם הקרם הצליח יחסית לשמר את הקרמיות הרצויה.

התיעוד ממשיך...

התיעוד ממשיך… אל חשש, המדבקות צורפו לאחר האפייה

אי לכך, הפוסט גאה להציג בפניכם את המתכון שלו, עם קצת אופציה לגיוון 🙂

 

קרם ברולימון
(או- הי, איך לא חשבתי על זה קודם?)

(כ-6-8 מנות, תלוי בגודל הכלים עמידי החום שלכם. מבוסס על מתכון של אהרוני לקרם ברולה, מהספר "ארוחות ערוכות")

חומרים:

  • 500 מ"ל שמנת מתוקה
  • קליפה מכ-1 לימון – יש לקלף עם קולפן (לא להוציא זסט) על מנת שתוכלו לסנן החוצה את הקליפות בסופו של יום..
  • 2 כפיות תמצית וניל/ חצי מקל וניל/ כמה מקלות וניל משומשים ומיובשים/ שילוב לבחירתכם (ראו הערות)
  • 6 חלמונים (הפוסט ממש ממליץ להכין מהחלבונים הנותרים פיננסייר! זה טעים ואפילו לא מסובך 🙂 )
  • 3/4 כוס סוכר
  • 6-8 כפות סוכר – לקרמול
  • 3-4 כפיות לימונצ'לו – לקרמול 🙂

אופציונאלי:

  • מעט מיץ לימון טרי
  • לימונצ'לו

לפני הוספת הלימונצ'לו...

הכנה:

מביאים לרתיחה את השמנת, קליפת הלימון והוניל. אם אתם רוצים אתם מוזמנים למעוך את קליפות הלימון ואת מקלות הוניל כנגד דופן הסיר (עם כף), למיצוי טעמים. לאחר שהגיעה לרתיחה, מורידים את השמנת מהאש ומניחים אותה להתקרר. לאחר כחצי שעה ממשיכים 🙂
מחממים תנור ל-160 מעלות (אפשר גם 150) ומניחים בו תבנית מלאה במים עד לחצי מגובהה.
מקציפים את החלמונים עם הסוכר עד לתערובת תפוחה ובהירה (הפוסט משתמש ללא חשש במיקסר), ובנתיים מחזירים את תערובת השמנת אל האש, עד שהיא מגיעה לה לסף רתיחה.
כשהשמנת חמה והחלמונים מוקצפים – מאחדים בין התערובות. השיטה האהובה על הפוסט היא להוסיף לחלמונים כמה כפות שמנת חמה ומיד לטרוף במטרפה (ידנית הפעם). כשהתערובת אחידה הוא מוסיף עוד כמה כפות וטורף שוב. כעת החלמונים כבר במצב נוזלי למדי והתחממו מהשמנת אז ניתן להוסיף את כל השמנת שנותרה, ולטרוף – כמובן. חשוב: יש לסנן את השמנת אל תוך החלמונים כדי שקליפות הלימון ומקלות הוניל יישארו בחוץ!
כשכל השמנת אוחדה עם החלמונים מוזגים את הבלילה לכלים חסיני חום.

***זה השלב להוסיף תוספות אם תרצו. אפשר גם לפני המזיגה. ראו הערות***

מכניסים את הכלים לתבנית עם המים (אפשר להוסיף קצת מים בעזרת כלי שיכול ומוכן להתמודד עם חום התנור ועם מניעת כוויות מידיכם הענוגות) ואופים כ-30-40 דקות.
מוציאים את התבנית עם הקרמים מהתנור כשהקרמים נראים יחסית יציבים. אין חובה לשזף את הקרם 🙂
מניחים על משטח יציב ועמיד לחום (על הכיריים זו אופציה לא רעה, למשל), מכסים בנייר כסף בצורה רופפת (פשוט מניחים מעל לכלים, כך שהוא מכסה את כולם, אך ללא צורך בהידוק) ומניחים להצטנן.
כשאפשר להחזיק את הכלים ביד חשופה מוציאים אותם מהמים, מנגבים את התחתית, מכסים כל כלי בחתיכת נייר כסף משלו (הפעם כן מהדקים…) ושמים במקרר לשעתיים לפחות.

כשרוצים להגיש את הקרם: מפזרים על כל כלי ככף סוכר, מוסיפים כ-1/2 כפית לימונצ'לו (לכל כלי) ומבעירים בעזרת ברנר.
הפוסט הבעיר פעמיים, כלומר – הבעיר, ראה שהסוכר מתחיל קצת להתקרמל, עבר לכלי השני – ובסוף הבעיר שוב את כל הכלים עד לצבע קרמלי מושלם.

הברנר נכנס לפעולה

נועצים כפית, נהנים מתחושת פיצוח מעטה הקרמל, וזוללים! בתאבון 🙂

 

הערות, טיפים ורעיונות:

  • תוספות:
    ניתן להוסיף לקרם, לפני האפייה, מעט מיץ לימון ומעט לימונצ'לו.
    אפשר להוסיף לכל כלי בנפרד ולערבב יפה עם כפית (ככה אפשר לעשות רק חלק מהקרמים עם תוספות…) ואפשר להוסיף לכל הבלילה ולטרוף טוב. הפוסט ממליץ על לא יותר מרבע כפית לימון (אפילו כמה טיפות בודדות) וכפית לימונצ'לו לכל כלי.  רק זכרו – זה משפיע על המרקם! 🙂
  • אפרופו מרקם קרמי ואלוהי: קרם ברולה חשוב שלא להרתיח (הפוסט מדבר בכאב על הנושא, כי שבועות ספורים לפני שהוא הכין את הברולימון לניסוי הוא הכין ברולה סטנדרטי למשפחתו האהובה, שכח את התנור על טורבו- וקיבל קינוח טעים מאוד אבל לא עם קרמיות מושלמת… ווא!). זו הסיבה שעובדים עם חום של 160 (ואפילו 150) מעלות. המים בתבנית הגדולה גם אמורים לסייע. אז אל תתפתו להעלות טמפרטורות או לשים טורבו, סתם חבל.
  • הפוסט לא חש בשום מרירות (תופעת לוואי של יותר מדי קליפת לימון), אבל מי שחושש מאוד או בעל רגישות גבוהה למרירות יכול לשים פחות מקליפה של לימון שלם, או לחילופין – לוותר על שלב צינון השמנת. כלומר- להביאה לסף רתיחה פעם אחת בלבד ומיד לצרפה לחלמונים המוקצפים.
  • מקלות וניל משומשים ומיובשים: מארינקא לימדה את הפוסט שלא זורקים לעולם מקלות וניל. שוטפים ומייבשים לאחר השימוש ואז תוקעים אותם בסוכר – ככה תמיד הסוכר שלך מריח מוניל. אם אתה חושק בסוכר-וניל חזק יותר בעל טעם חזק יותר אתה יכול לטחון מקל מיובש בסוף חייו עם סוכר ולקבל סוכר אפרפר עם טעם גנעדן. הפוסט מאוד ממושמע והוא שומר את כל מקלות הוניל המשומשים שלו. כשכבר נגמר המקום בכלי הסוכר והפוסט רצה להכין משהו ונילי אבל פושטי מכדי שיגיע לו מקל וניל שלם וטרי – הפוסט ניסה לזרוק לנוזל-העתיד-לעבור-חימום כמה מקלות וניל משומשים.
    מסתבר שהחבר'ה האלה דואגים לשמור עוד קצת כוח במותניים! אמנם עדיף לשים יותר ממקל מיובש אחד, ותמיד נחמד לחזק בקצת תמצית, אבל הפוסט מזמין אתכם לעשות שימוש חוזר גם במקלות וניל!
  • אם אין לכם ברנר- ניתן לקרמל את הסוכר גם בתנור, פשוט צריך לנסות לשמור על הקרם קר ככל שניתן.
    אפשר לתת לקרמים חופשה קצרה במקפיא ובנתיים להדליק את התנור על גריל וחום מקסימלי. כשהתנור יהיה חם ומוכן – לפזר את הסוכר והלימונצ'לו ולהכניס את הקרמים.
    חשוב לעקוב בזהירות רבה אחרי מצב הקרמל ולהוציא את הקרמים מהתנור ברגע שנוצר קרמל.
    אם אתם חוששים שהקרם התחמם ופחות אכפת לכם ממשחק הטמפרטורות – אפשר לתת לקרמים להצטנן מעט במקרר/ מקפיא אחרי הקרמול כדי שישובו לעצמם…
  • רק תזכורת, כי זה באמת חשוב – בזהירות עם מיץ הלימון, אם אתם מחליטים להוסיף ממנו 🙂
קרם ברולימון חתיך במיוחד

אומנומנום!!!

רוצים עוד??
ברור שכן! 🙂
לשאר מתכוני הלימון המגניבים והמבטיחים של משתתפי פרויקט כחומר ביד הבלוגר – לחצו כאן!

עוד תמונה אחת לקינוח

עוד תמונה אחת לקינוח… 🙂

מודעות פרסומת

7 Responses to “כחומר ביד הבלוגר – קרם ברולימון”

  1. אני מתפעלת ממש מהמעבדה המרשימה שיצרת לך והנימוקים המלומדים
    חץ מזה קרם ברולה הוא חאד הקינוחים האהובים עלי להוסיף לו לימון זה מסוג הדברים שאיך לא חשבתי עליהם קודם
    חזרה מרשימה במיוחד לפרוייקט!

    • הו תודה רבה!!!
      הפוסט מודה ומתוודה שגם אותו זה הפתיע שהוא עוד לא חשב על הרעיון – אבל בדיוק בשביל זה יש את הפרויקט, לא? להוציא רעיונות טובים במיוחד! 🙂

  2. "הידוע" אינו "החוקי" כל עוד המצב אינו חוקי. לכן אולי כעת צריך לזהותו כ"המוּכָּר" 🙂

  3. איזה כיף לי אני והמוכר מוזכרים בנשימה אחת…. אני מרגישה אהובה וחשובה!

  4. הידוע יישאר ידוע (לפחות פה 😉 ) והמארינקא תישאר אהובה וחשובה!

  5. את יודעת היטב מה דעתי על דברים שמנסים להכניס לתוך הקרם ברולה שלי. אבל אם לא קוראים לזה "קרם ברולה" אז זה דווקא נשמע טעים 🙂
    אה, והתמונה של מתודלוגיית הניסוי. הו וואו. (מיקרו, כביסה, עדיין פולטת ציחקוקים תוך כדי כתיבה…)

Trackbacks

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: