Archive for אפריל, 2014

24 באפריל 2014

עשרה דברים שלא ידעתם על הפוסט, או – הגרסה הכי חביבה שהפוסט מכיר למכתב שרשרת

אז הפוסט, בעוונותיו, הסכים לרעות לגרור אותו איתה אל תהום הנשייה,
כלומר: לצרף אותו לפרויקט של בלוגרים שמספרים לכם עשרה דברים שלא ידעתם עליהם עד כה 🙂
וכמובן שבעוונותיו הרבים יותר – לקח לו נצח וחצי למצוא עשרה דברים עליו שיכולים לעניין אתכם…

אז מה אתם כבר יודעים על הפוסט?
עברו הקיבוצניקי גלוי וידוע
עובדת היותו צמחוני מפורסמת ברבים
אובססיית הקרד והפטיסייר שלו הובאה לידיעתכם לאחרונה (יחסית…)
חיבתו לאוכל נשזרה כחוט השני בין דפיו של הבלוג, מביקורות מסעדות, דרך דיבורים בלתי פוסקים על כמה הוא אוהב אוכל ועד למתכונים
וזה שהוא אוהב לדבר (או לכתוב) זו כנראה מסקנה שכבר הגעתם אליה בכוחות עצמכם…

מה אתם עוד לא יודעים (ככה"נ)?

  1. הפוסט אוהב לאכול סלט.
    לא רק "מוכן לאכול סלט כי זה בריא".
    לא רק "אוהב לנשנש קצת חסה עם רוטב ליד המנה העיקרית".
    לא רק "אני בכיף אוכל את 2 הירקות הקטנים האלה שמסתתרים מתחת להר של גבינה ועדיין נקראים סלט"
    אוהב
    לאכול
    סלט!
    יש לו, לפוסט, סלט קבוע שהוא משתדל לאכול לארוחת ערב לפחות פעמיים בשבוע. (ותכלס, אם נהיה כנים לשניה – מבחינתו – הוא מוכן לאכול אותו גם כל ערב..)
    יש שם ירקות קצוצים קטן
    יש שם, ברוטב, טחינה גולמית, רכז רימונים ועוד איזה מרכיב סודי אחד או שניים 🙂
    יש שם 5 צבעים בד"כ (הפוסט מאוד מחונך!)
    יש שם אגוזים בשביל הקראנץ'…
    הקאץ' היחיד הוא שלהכין את הסלט הזה לוקח זמן.
    נכון לכיום – וזה שיפור לעומת העבר! – לפוסט לוקח כחצי שעה להכין את הסלט ועוד כחצי שעה לאכול אותו.
    סוגשל מדיטציה?
  2. בסלט של הפוסט אין עגבניות.
    באופן כללי – הפוסט מוכן לאכול עגבניות רק אם הן נרצחו בצורה אכזרית. יש שיגידו שזה קצת סותר את הצמחונות שלו 😛
    הפוסט אוהב עגבניות מיובשות (יובשו באכזריות), רוטב עגבניות לפסטה ולפיצה (בושלו באכזריות) וגם קטשופ (תהליך כימי אכזרי לא פחות)
    אבל עם עגבניות טריות הוא לא מסוגל להתמודד. גם לא עגבניות שרי.
    אפילו הריח שלהן מפריע לו!
  3. הפוסט מתעב גם בננות (הי מור!)
    גם פה עניין הריח הוא בעייתי.
    הפוסט גם לא מוכן לאכול דברים בטעם בננה.
    מילא דברים כמו שייקים ועוגת בננה – שיש להם טעם של בננה כי.. ובכן.. יש בהם בננה. פה עוד ניתן להבין (נכון?) את סירובו הנחרץ..
    אבל גם פריטי מזון שהרכבם הכימי רחוק מאוד מבננות אך נטען שטעמם הינו טעם בנני – מעוררים בפוסט צמרמורות חלחלה (גומי בננה, צדקת – הפוסט מדבר עלייך!)
  4. לסיכום- הפוסט טוען שעגבניות ובננות נמנות על ילדיו של השטן.
    (נכון שזו לא עובדה *לגמרי* חדשה, אבל עצם העובדה שהפוסט משתמש בביטוי "ילדיו של השטן" היא מפתיעה, לא? 😛 )
  5. גבינות מסריחות. הפוסט מת על גבינות ומסוגל לנשנש גבינות (בלי לחם, כן? בביסים תאותניים) שהידוע בורח לחדר השני כשהוא מריח אותן.
    בכלל – פלטת גבינות היא לא ברירת מחדל או מנה מוזרה בתפריט מבחינת הפוסט. היא משאת נפשו.
  6. הפוסט בעד אלכוהול. תכלס זו לא עובדה מאוד מפתיעה, אבל הפוסט חושש שחלק מבחירות האלכהול שלו בד"כ גורמות לכמה גבות להתרומם 🙂 
    אז כמו רבים וטובים הוא ישמח לכוס יין לצד ארוחת הערב שלו. או שתי כוסות יין. או ארבע כוסות יין, לא צריך לזכור את יציאת מצרים רק בליל הסדר!
    אבל רוב האנשים בד"כ בעד יין. או בירה. זה לא מרגש. אבל הפוסט – הוא אוהב את הבירה שלו מאתגרת ולא קלילה.
    מה זאת אומרת?

    גינס, למשל, זה תמיד מבורך, למרות שזה בעצם כמו לשתות כיכר לחם…
    הוא גם גילה בירה בלגית מופלאה המחזיקה בתואר המהולל "בעלת 10% אלכוהול", שאמנם צריך לשתות אותה בשלוקים קטנים עם הפסקות ביניהם (ותאמינו לו שהוא ניסה לשתות אותה מהר יותר ונאלץ להודות בתבוסה) אבל הוא מעריץ אותה (סן ברנרדוס אבט – נסו ותהנו!).
    וחוצמזה – הוא אוהב וויסקי.
  7. הפוסט בוחר שירים אהובים לא לפי להקה או סגנון.
    כלומר- יש לו סגנונות מועדפים ולהקות שהוא ישמח לשמוע יותר משיר אחד שלהן
    אבל בד"כ השירים שהוא הכי יאהב והכי יעשו לו כיף להקשיב להם – זה שירים שבא לו לשיר!
    כך שכמה מדיסקי האוספים שהכינו לו אנשים יקרים ואהובים כוללים זה לצד זה שירים קיטשיים מהפיפטיז (תחשבו על הפסקול של אלי מקביל, או משהו בסגנון), שירים שמאתגר לנסות לשיר אותם (אדל למשל. ואפילו ריטה), כמה שירים קצת יותר קשוחים (Poison למשל), שירים של בחורות ששרות על כמה אין להן צורך בגברים (nobody's wife כדוגמה) ולקינוח – שירים מסרטים של דיסני
  8. אפרופו דיסני – הפוסט מת על סרטים מצויירים. יש לו אוסף סרטים שהוא תמיד מוכן לצפות בהם שוב, וערב מושלם בבית יכלול מבחינתו, מעבר לשוקולד (ואולי גבינה מסריחה) (טוב נו, וגם את הידוע 😛 ) – סרט מצויר 🙂
  9. ובמעבר חד מדיסני: לפוסט יש קעקוע. 
    ולא מדובר בקעקוע קטנטן של פייה או כוכבים (או דמות מדיסני).
    הוא תופס כמעט רבע גב והפוסט מאוד מחבב אותו 🙂
  10. הפוסט לא יעביר את השרביט ל-3 בלוגרים, אלא רק ל-2. כי הוא מורד חסר פשרות. מוהאהאהאה!!!
    (סתם – הוא ממש רצה כבר לפרסם את הפוסט הזה אז הוא משתמש במרדנות כתירוץ. עולב העולבים 🙂 )

    אז קבלו במחיאות כפיים את יום בחייה של "נפולת של נמושות" (היא כותבת מפינלנד! בעברית!) ואת קרני פרה במחיאות כפיים נמרצות!

זהו, הפוסט רק רצה להתנצל על היעלמות ארוכה מדי ולומר שהוא התגעגע, אבל היה עסוק עד מעל ומעבר לראש… סליחות ופאדג'ים וירטואליים נשלחים אליכם ברגעים אלה ממש 🙂

 

מודעות פרסומת