Archive for ינואר, 2014

12 בינואר 2014

החיים בתוך מקפיא

החורף כבר פה (סוגשל…) ועמו  – בנוהל – מרמורי החורף של הפוסט.
מה לעשות, הפוסט הוא חובב שמש אדוק ואחד שמתקשה להתמודד עם קור, ועוד יותר מזה – עם רטיבות.

לפני שתתלהמו עליו הוא יתוודה:
הוא מוכן (תודה רבה לו באמת…) לשבת בבית עם שוקו אלוהי מתחת לכרבולית, כשיש חימום.
הוא מסכים גם להתכרבל ככה עם מרק ולחם תירס עם קיק ( 🙂 ).
אבל מכיוון ש(לצערנו הרב) אי אפשר להעביר את כל החורף בכרבולים- מותר לו להתלונן!

כבר מזמן גורס הפוסט שארצנו הקטנטונת לא ערוכה לחורף אמיתי, בעודה ערוכה לעילא ולעילא לקיץ. חם ככל שיהיה.

בקיץ לא משנה כמה תזיע – תמיד תוכל למצוא מזור מהחום.
כל המשרדים באשר הם ממוזגים (בואו נהיה כנים לשניה – הם ממוזגים כלכך עד שלפעמים אתה מוצא עצמך מתלבט אם ז'קט קל יספיק לך להיום לעבודה, או שעדיף פליז. ואנחנו מדברים על סוף יולי, כן?).
ואם לא משרד- תוכל למצוא מפלט בקניון. לא רק מיזוג אימתני אלא גם שפע של דרכים אחרות לצנן את גופך – גלידה, אייס קפה על כל גווניו, שייקים.. אפילו ברד כחול מזעזע תוכל למצוא כנראה.
ואם לא קניון – כמעט כל חנות בכל רחוב דואגת למזגן את עצמה אינטנסיבית ואפילו לשים שלט חינני ומזמין בסגנון "פתוח, יש מיזוג" על הדלת.
ותכלס – אחרי כמה דקות במיזוג גם רץ מרתון על סף עילפון ירגיש מאושש ויתחיל לגשש אחר חולצה ארוכה…

אבל החורף? הוא כבר מהווה אתגר.
קודם כל – הקור. אמנם זה נדיר אצלנו, אבל כשבאמת קר בחוץ אין לך איך להתמודד עם זה.
כפפות? אבל איך תשחק בסמארטפון עם כפפות??
עוד גופייה? על זה היית צריך לחשוב לפני שיצאת מהבית.

ואפרופו עוד גופייה – גם הביגוד שיש פה לא באמת מתאים לקור. מה שבאמת ראוי ומחמם כיאות (הפליז שקנית לטיול-הגדול-בלא-משנה-איפה-אבל-זה-לא-ישראל-אז-יש-להם-עונות-חוץ-מקיץ או מעיל שרכשת בארץ זרה ומושלגת) – מרגיש מיותר ולא שימושי רוב הזמן.. למי יש כוח לסחוב 3 קילו מעיל כשיש סיכוי שבעוד שעה העננים יברחו ויהיה שמשי וחמים?
או בקיצור, אם לא טסת לאנטארקטיקה לאחרונה – רוב הסיכויים שגם לא יהיה לך ביגוד שבאמת מחמם..

ומה שכן נמכר בארץ (ולא בחנויות טיולים) – גם אם הוא נראה מחמם לרוב הוא רק מעמיד פנים ובעצם נועד לתת לך הזדמנות להרגיש חורפי ואפנתי בעודך אוכל חומוס בלבנט.
או בקיצור – בשבוע שבאמת קר בו + בלילות: או שתקפא מקור או שפשוט תפעיל כל אמצעי חימום אפשרי. בשאר הזמן – תחשוש מנשירת אף והיפותרמיה קלה.

ולא רק אתה לא תצליח – גם הבית שלך לא יצליח להתמודד. רוב הסיכויים שקירות הדירה שלך לא יצליחו לבודד מהכפור. המזגן שלך יצליח אמנם לתפקד כפונקציית חימום, אבל כל זאת לאזור מוגבל ביותר בעוד שאר החדרים בבית שומרים על טמפרטורה שקרובה מאוד לזו שבחוץ. או בפריזר.
ואמנם יש פה בארץ אינפלציה של כרבוליות, אבל בחייאת רבאק – לשבת עם 7 כרבוליות בערימה על הספה זו לא באמת פעילות חיננית לערב חורפי.. גם אם יש עליהן ציורי חתלתולים או משהו.

ואמצעי חימום אכילים יש ויש. זה נכון. אבל…
מרק ותבשילים – זה לא משהו שזמין לך תמיד על הדרך לחימום מהיר.
קפה כבודו במקומו מונח, אבל הוא לא רק של חורף. וחוצמזה – אנחנו בגמילה..
אז סחלב? הפוסט אמנם מודה שהוא מכור לסחלב (הוא אפילו הצליח להכין סחלב חביב בבית! יי!) אבל עדיין- יש גבול לכמות הסחלב שאתה יכול לשתות (או, בואו שוב נהיה כנים – לאכול. סחלב, אפילו יותר מבירה גינס, זו ארוחה), גם אם מגוונים לך אותו עם טעם פיסטוק..

ומעבר לקור, שאיתו – נניח – הצלחת להתמודד, הפוסט תמיד טוען שהבעיה בחורף היא הרטיבות.
חם לך בקיץ ואתה מזיע? שתי שניות במזגן ותרגיש יבש וריחני. כמו חדש. או כמו פרסומת לתחבושת היגיינית 😛
קר לך בחורף ונרטבת משלוליות ונהגים מרושעים? סבבה, החימום יוכל לחמם לך את הידיים ואת האף (…), אבל כפות רגלייך המדשדשות בגרביים הלחות יישארו קפואות עד המקלחת!

ובואו נהיה כנים – כמעט ואין סיכוי שלא תירטב.
הפוסט נוכח שוב ושוב שהניקוז ברחובות ארצנו פשוט ג-ר-ו-ע!
כל רחוב סטנדרטי עם שיפוע קל הופך לנחל שוצף ברגע שנשמע רבע רעם באזורנו,
וכל מדשאה הופכת לשמורת טבע לחיות מים נדירות (כלומר – ביצת גועל נפש טובענית).
הפוסט זוכר דוגמה ממחישה לא רעה: נסיעה אחת ספציפית בת"א בקו 25 –
התחיל גשם חזק במהלך הנסיעה. אמנם חורף, אבל הרחובות לא היו רטובים במיוחד לפני. ואמנם גשם חזק, אבל אנחנו עדיין פה ולא במדינות מועדות למונסונים – ועם זאת, תוך חצי שעה רחוב אבן גבירול גרם לפוסט לתהות אם גונדולה לא הייתה אופציית תחבורה עדיפה.. הפוסט מודה שהוא ממש ריחם על הולכי הרגל שעמדו קרוב למדרכה, כי לא משנה כמה לאט ייסע האוטובוס – אם הוא נוסע בתוך נהר הוא ישפריץ…

מודעות פרסומת
1 בינואר 2014

כחומר ביד הבלוגר – המחמם הרשמי החדש של החורף שלכם

תירס?
סיריוסלי??
תירס???
……………………………

זה בערך מה שעבר לפוסט בראש כשהוא הבין שחומר הגלם החדש שנחת עליו הוא תירס.
מה אפשר להכין עם תירס שיהיה מגניב ומיוחד?
וקינוחי??

כן.. הפוסט אוההההב מתוק ועל כן הוא רצה להיות גאון מגניב ולהביא אותה בקינוח-תירסי-חדשני-ומענג. וסיבך את עצמו עם שאיפתו זו.

אי לכך ובהתאם לזאת הוא החליט לגגל תירס ולראות מה יצא.
רצה הגורל וסופה אימתנית תקפה את מחוזותנו בעוד הפוסט הוגה בתירס ומגגל, מגגל והוגה.
מרק מפנק אחד (שהכין הידוע, כפרעליו!) דרש תוספת שתהפוך אותו לשיחוק ואת הסופ"ש הקפוא לנסבל,
הפוסט הגיע למסקנה שיותר הגיוני לחבר למרק לחם תירס מאשר עוגיית תירס (…)…

וכך נולד המחמם הרשמי החדש של החורף שלכם! 🙂

כיוון שהפוסט מחשיב את עצמו "בוגר" ו"מתוחכם" הוא החליט ללכת על הגרסה ההולמת ללחם תירס:

המחמם הרשמי החדש של החורף שלכם: מיני לחם תירס עם קיק

(18 מאפינס קטנים וחמודים שיעשו לכם שמח בפה וחמים בגוף)

חומרים (מבוסס על המתכון השני מפה של מתכוניישן, עם כמה שינויים של הפוסט):

  • 1 כוס קמח תירס
  • 1 כוס קמח לבן/ מלא (ראו עדכון אחרי הטיפים)
  • 1 כף אבקת אפייה
  • 1 כפית מלח
  • 2-3 כפית פפריקה מעושנת (!!!)
  • קורט נדיב (או שניים) של צ'ילי גרוס (לא חובה, אבל הפוסט הרגיש שזה מוסיף לטעים הכללי. זה לא מוסיף יותר מדי למפלס החריפות – אל דאגה)
  • 2 כפות סוכר
  • 2-3 פלפלי חלפיניו קצוצים (ראו הערות)
  • 1 כוס גבינה צהובה מגוררת או, אפילו עדיף, חתוכה לקוביות חינניות (ראו הערות. שוב 🙂 )
  • 1 ביצה
  • 1 כוס רוויון
  • 60 גרם חמאה מומסת

הכנה:
מחממים תנור לחום של 180 מעלות, תוכנית טורבו (המתכון המקורי דרש 200 מעלות. מכיוון שהפוסט החליט להשמיש את הטורבו בתנור שלו הוא הוריד מעט את החום. זה עבד לו יופי. אם אין לכם טורבו או שאתם חוששים ממנו – 200 מעלות יעבדו, רק שימו לב כי אולי תצטרכו לשחק קצת עם זמני האפייה).
הפוסט עשה שימוש בתבניות סיליקון למאפינס ולא היה צורך בכלל בשימון – המאפינס קפצו החוצה בחדווה 🙂 אם אתם עושים שימוש בתבנית מתכת – ייתכן שכדאי לשמן מעט.

בקערה גדולה מערבבים יחד קמח תירס, קמח, אבקת אפייה, מלח, פפריקה, סוכר, וגבינה.
בקערה נפרדת מערבבים יחד ביצה, רויון וחמאה עד לקבלת מרקם אחיד (יחסית…).
שופכים את התערובת הנוזלית על החומרים היבשים ומערבבים עד לקבלת תערובת אחידה. לא צריך לערבב לנצח, אבל דווקא המאפינס שזכו לקצת יותר ערבוב – הניבו תוצאה אוורירית יותר (מפתיע משהו). אז אין צורך לקפל בשיא העדינות משל עסקינן בסופלה.. 😛
מוסיפים את החלפיניו הקצוצים ואת הגבינה – ומערבבים עד שהם מתפזרים יפה בבלילה.
ממלאים את תבניות המאפינס עד לכ-3/4 גובה (המאפינס לא תופחים הרבה, אבל משנה זהירות זה חשוב).
אופים 8-9 דקות עד שמזהיב ואתם כבר מריירים.
נותנים למאפינס להתקרר מעט ושולפים אותם מהתבנית.
זוללים. מתחממים. זוללים עוד אחד קטן – והולכים להתפנק עם איזה שנ"צ 😉

המלצת הגשה: לזלול את המאפינס האלה ליד מרק כתומים מתקתק, כשבחוץ גשום וקר – גורם אפילו לפוסט, חובב שמש מושבע, לייחל לקצת גשם מדי פעם 😉

הערות, טיפים ורעיונות:

  •  חלפיניו: במקור המתכון דרש רבע כוס חלפניו קצוצים. הפוסט לא ממש מדד אלא פשוט שם כמה שנראה לו.. החלפיניו חריפים אבל מאוד כיפיים והופכים את המאפינס מפחמימה-שנועדה-למלא-מקום-בבטן לשיחוק שעושה לכם כיף מהאוכל. הפוסט ממליץ לשים כ-2-3 חלפיניו קצוצים לכמות המאפינס הנ"ל, אבל כמובן שאם בא לכם יותר/ פחות חריף – תרגישו חופשי לשחק עם זה. רק כדאי שלא יהיה יותר מדי חלפיניו, כדי שהוא לא ישתלט על שאר הטעמים…
  • איפה מוצאים חלפיניו?
    הפוסט מצא צנצנת של חלפיניו משומרים שכאלה בטיב טעם – הם הגיעו שלמים והוא קצץ אותם.
    הוא ראה שיש גם פחיות שימורים קטנות עם חלפיניו קצוצים – אז אם זה מה שאתם מוצאים: אפשר לכוון לכיוון הרבע כוס, כמו אצל מתכוניישן, כפרעליהן. בכלאופן, הפוסט ממליץ ללכת לפי העין ולדאוג שבכל מאפין יהיו משובצות לכם כמה חתיכות חלפיניו, אבל שלא יהיה יותר חלפיניו מבצק 🙂 
    מה עושים עם מה שנשאר? האמת שהידוע והפוסט מאוד התלהבו מהרכש החדש שלהם והם ממש ממליצים להתפרע עם זה! מאז הרפתקאת לחם-התירס-ביום-סוער, הידוע הצליח לדחוף את הממזרים האלה לכל דבר כמעט – והפוסט מאשר בפה מלא (תנסו לחשוב על חביתה עם קצת חלפיניו, גבנ"צ וגרעיני תירס מתוק ותבינו שיש פה אושר בפוטנציה. עם סומבררו!).
  • גבנ"צ: במקור המתכון כיוון לצ'דר. בפועל הצ'דר שהייתה אצל הפוסט בבית לא הייתה כזו הברקה..
    אז אם יש לכם צ'דר איכותית במיוחד- אתם יכולים ללכת עליה. אם לא – הפוסט עשה גם שימוש במיקס גבינות מגוררות סטנדרטי מהסופר – והיה מרוצה מהתוצאה.
    לאחרונה הפוסט גם גילה שגבינת עמק היא שיחוק מבחינת יחס טעם-מחיר, אז בכיף אפשר להשתמש גם בה..
    וישמצב שאפשר לשלב גם פרמזן. הפוסט חשב על זה, אבל עוד לא הספיק לנסות 🙂
  • כמובן שניתן להפוך את המאפינס ללחם – לאפות בתבנית עגולה 24-26 ס"מ ואח"כ לחלק למשולשים. במקרה זה זמן האפייה יתארך ל-20-25 דקות
  • הפפריקה המעושנת מוסיפה בעיקר ריח ואווירה כללית. זה לא שהמאפינס נטעמים מעושנים, אבל הפוסט חושש שבלעדיה הם יהיו משעממים יותר..
    בכלל – הפוסט ממש ממליץ להחזיק פפריקה מעושנת בבית. זו אחת ההברקות. 
    מוסיפה ריח כיפי וטעם מגניב כמעט לכל מאכל.
    הפוסט ממש אוהב להכין דיפ מגבינה לבנה, אבקת שום ופפריקה מעושנת. מ-מ-כ-ר!
  • הפוסט ומארינקא (אורחת הכבוד ונסיינית למופת) חושבים שאפשר וכדאי להוסיף קוביות קטנות של גבינה בולגרית (לא מלוחה מדי) למאפינס לפני האפיה… 
    עוד לא נוסה, אבל מרגיש מתאים במיוחד 🙂

*** עדכון יוני 2014: אפשר להחליף את הקמח הלבן בקמח מלא!!!!
        הפוסט רצה להכין את המחמם לשוחרי בריאות והחליט להשתגע ולשים כוס שלמה של קמח מלא לצד קמח התירס – והתוצאה הייתה מצויינת!
        לחם התירס נשאר טעים ומגניב, אולי טיפ-טיפה יותר דחוס, אבל זה לא שינוי שמורגש מספיק.
         או לסיכום – גיוון חביב שתורם לתחושה בריאותית. הפוסט ממליץ לגוון מדי פעם 😉

מתחשק לכם עוד תירס? רוצים לדעת מי ניצח את הפוסט וכן הצליח לייצר קינוח מבוסס תירס (והצליחו!)? אז יאללה לכו על זה! 🙂

אה! וגם – שנה אזרחית טובה שתהיה לכם, מלאה בהרבה אוכל טעים! 😛