החורף כבר פה (סוגשל…) ועמו – בנוהל – מרמורי החורף של הפוסט.
מה לעשות, הפוסט הוא חובב שמש אדוק ואחד שמתקשה להתמודד עם קור, ועוד יותר מזה – עם רטיבות.
לפני שתתלהמו עליו הוא יתוודה:
הוא מוכן (תודה רבה לו באמת…) לשבת בבית עם שוקו אלוהי מתחת לכרבולית, כשיש חימום.
הוא מסכים גם להתכרבל ככה עם מרק ולחם תירס עם קיק ( 🙂 ).
אבל מכיוון ש(לצערנו הרב) אי אפשר להעביר את כל החורף בכרבולים- מותר לו להתלונן!
כבר מזמן גורס הפוסט שארצנו הקטנטונת לא ערוכה לחורף אמיתי, בעודה ערוכה לעילא ולעילא לקיץ. חם ככל שיהיה.
בקיץ לא משנה כמה תזיע – תמיד תוכל למצוא מזור מהחום.
כל המשרדים באשר הם ממוזגים (בואו נהיה כנים לשניה – הם ממוזגים כלכך עד שלפעמים אתה מוצא עצמך מתלבט אם ז'קט קל יספיק לך להיום לעבודה, או שעדיף פליז. ואנחנו מדברים על סוף יולי, כן?).
ואם לא משרד- תוכל למצוא מפלט בקניון. לא רק מיזוג אימתני אלא גם שפע של דרכים אחרות לצנן את גופך – גלידה, אייס קפה על כל גווניו, שייקים.. אפילו ברד כחול מזעזע תוכל למצוא כנראה.
ואם לא קניון – כמעט כל חנות בכל רחוב דואגת למזגן את עצמה אינטנסיבית ואפילו לשים שלט חינני ומזמין בסגנון "פתוח, יש מיזוג" על הדלת.
ותכלס – אחרי כמה דקות במיזוג גם רץ מרתון על סף עילפון ירגיש מאושש ויתחיל לגשש אחר חולצה ארוכה…
אבל החורף? הוא כבר מהווה אתגר.
קודם כל – הקור. אמנם זה נדיר אצלנו, אבל כשבאמת קר בחוץ אין לך איך להתמודד עם זה.
כפפות? אבל איך תשחק בסמארטפון עם כפפות??
עוד גופייה? על זה היית צריך לחשוב לפני שיצאת מהבית.
ואפרופו עוד גופייה – גם הביגוד שיש פה לא באמת מתאים לקור. מה שבאמת ראוי ומחמם כיאות (הפליז שקנית לטיול-הגדול-בלא-משנה-איפה-אבל-זה-לא-ישראל-אז-יש-להם-עונות-חוץ-מקיץ או מעיל שרכשת בארץ זרה ומושלגת) – מרגיש מיותר ולא שימושי רוב הזמן.. למי יש כוח לסחוב 3 קילו מעיל כשיש סיכוי שבעוד שעה העננים יברחו ויהיה שמשי וחמים?
או בקיצור, אם לא טסת לאנטארקטיקה לאחרונה – רוב הסיכויים שגם לא יהיה לך ביגוד שבאמת מחמם..
ומה שכן נמכר בארץ (ולא בחנויות טיולים) – גם אם הוא נראה מחמם לרוב הוא רק מעמיד פנים ובעצם נועד לתת לך הזדמנות להרגיש חורפי ואפנתי בעודך אוכל חומוס בלבנט.
או בקיצור – בשבוע שבאמת קר בו + בלילות: או שתקפא מקור או שפשוט תפעיל כל אמצעי חימום אפשרי. בשאר הזמן – תחשוש מנשירת אף והיפותרמיה קלה.
ולא רק אתה לא תצליח – גם הבית שלך לא יצליח להתמודד. רוב הסיכויים שקירות הדירה שלך לא יצליחו לבודד מהכפור. המזגן שלך יצליח אמנם לתפקד כפונקציית חימום, אבל כל זאת לאזור מוגבל ביותר בעוד שאר החדרים בבית שומרים על טמפרטורה שקרובה מאוד לזו שבחוץ. או בפריזר.
ואמנם יש פה בארץ אינפלציה של כרבוליות, אבל בחייאת רבאק – לשבת עם 7 כרבוליות בערימה על הספה זו לא באמת פעילות חיננית לערב חורפי.. גם אם יש עליהן ציורי חתלתולים או משהו.
ואמצעי חימום אכילים יש ויש. זה נכון. אבל…
מרק ותבשילים – זה לא משהו שזמין לך תמיד על הדרך לחימום מהיר.
קפה כבודו במקומו מונח, אבל הוא לא רק של חורף. וחוצמזה – אנחנו בגמילה..
אז סחלב? הפוסט אמנם מודה שהוא מכור לסחלב (הוא אפילו הצליח להכין סחלב חביב בבית! יי!) אבל עדיין- יש גבול לכמות הסחלב שאתה יכול לשתות (או, בואו שוב נהיה כנים – לאכול. סחלב, אפילו יותר מבירה גינס, זו ארוחה), גם אם מגוונים לך אותו עם טעם פיסטוק..
ומעבר לקור, שאיתו – נניח – הצלחת להתמודד, הפוסט תמיד טוען שהבעיה בחורף היא הרטיבות.
חם לך בקיץ ואתה מזיע? שתי שניות במזגן ותרגיש יבש וריחני. כמו חדש. או כמו פרסומת לתחבושת היגיינית 😛
קר לך בחורף ונרטבת משלוליות ונהגים מרושעים? סבבה, החימום יוכל לחמם לך את הידיים ואת האף (…), אבל כפות רגלייך המדשדשות בגרביים הלחות יישארו קפואות עד המקלחת!
ובואו נהיה כנים – כמעט ואין סיכוי שלא תירטב.
הפוסט נוכח שוב ושוב שהניקוז ברחובות ארצנו פשוט ג-ר-ו-ע!
כל רחוב סטנדרטי עם שיפוע קל הופך לנחל שוצף ברגע שנשמע רבע רעם באזורנו,
וכל מדשאה הופכת לשמורת טבע לחיות מים נדירות (כלומר – ביצת גועל נפש טובענית).
הפוסט זוכר דוגמה ממחישה לא רעה: נסיעה אחת ספציפית בת"א בקו 25 –
התחיל גשם חזק במהלך הנסיעה. אמנם חורף, אבל הרחובות לא היו רטובים במיוחד לפני. ואמנם גשם חזק, אבל אנחנו עדיין פה ולא במדינות מועדות למונסונים – ועם זאת, תוך חצי שעה רחוב אבן גבירול גרם לפוסט לתהות אם גונדולה לא הייתה אופציית תחבורה עדיפה.. הפוסט מודה שהוא ממש ריחם על הולכי הרגל שעמדו קרוב למדרכה, כי לא משנה כמה לאט ייסע האוטובוס – אם הוא נוסע בתוך נהר הוא ישפריץ…
הפוסט בלונדיני 