כחומר ביד הבלוגר – מעירציפן

כשחומר הגלם החודשי של "כחומר" – קפה – הוכרז קבל עם ופייסבוק
הפוסט החל נודד בין פנטזיות שונות:
אולי יכין פיננסייר קפה? הוא מת להכין פיננסייר ויכול להשתעשע בנסיונות להכין תמצית קפה…
אולי בעצם יפנה לפטיסייר, אהובו החדש, וימלא פחזניות ענוגות בפטיסייר קפה קטיפתי?
אולי יכין פיננסייר קפה ויטבול אותו בפטיסייר קפה ויוכיח לעולם שאין גבול לשמנמנות?
(אל דאגה – מחשבותיו לא הרחיקו נדוד עד לקרד קפה. יד הגורל? התערבות אלוהית? סדקים באובססיה? שביב של שפיות? אתם תחליטו…)

ואז – הוא נזכר שזמנו קצוב (מבחנים רנדומליים, כן? משלוחי רחמים ודברי מתיקה יתקבלו בברכה), התעצב אל ליבו ושקל להרים ידיים…
מזל שרות אוליבר ועל השולחן קיימים, ומזל שגם כשאין זמן עדיין חייבים לבדוק לינקים של מתכונים:
הוא נתקל בלינק הזה וחשב לעצמו "המממ… מתכון המרציפן הזה נשמע חביב ופשוט… מרציפן זה טעים. קפה זה טעים. רות אוליבר טוענת שהכנת מרציפן היא דבר שבשגרה… אז.. אולי.. אולי הוא יכול.. אולי הוא יכין… מרציפן קפה?

יש לפוסט נוף נחמד מהמטבח ;)

מפה לשם, באחה"צ סופ"שי חורפי יחסית – החליט הפוסט לפצוח במלאכת המרציפן.
הוא פינה קצת זמן, השרה שקדים במים רותחים ופנטז לעצמו איך עוד רגע קט יוכל להנות מפרי עמלו (כמובן שבו זמנית הוא גם ניסה, בפרץ היסטריה קליל, לתכנן תוכניות חלופיות – מה יקרה אם מרציפן קפה יתברר כאסון קולינרי שאינו טעים כלל וכלל? באיזו עוגה יוכל להחביא את הזוועה? אבל… נתעלם מזה…).
10 דקות לאחר מכן, חדור אופטימיות נחושה, הוא העביר את השקדים למים קרים (ובהה במים החמים שהפכו לתה חום כהה ומריר. כן, מריר. כן, הפוסט טעם. לא, הפוסט לא פסיכוטי כלל וכלל) והמשיך לפנטז על מתכונים קצרצרים ומהירים..
10 דקות לאחר מכן הוא התחיל לקלף…

כאן המקום להכריז, לפני שתיבהלו –
מלאכת קילוף השקדים לאחר ההשרייה היא לא מסובכת – רק גוזלת זמן.. ככה זה כשצריכים לקלף שקד-שקד..
אז זה לא מתכון בזק, ואולי לא לחלוטין מתכון שגרתי ("יש לי 5 דקות לפני שאני צריך לצאת מהבית אז אכין מרציפן" סטייל) אבל מרציפן ביתי זה מגניב – ובהחלט שווה את ההשקעה.
והכי טוב – להשיג פרטנר לקילוף ולהרוויח זמן איכות 🙂

אז אחרי קצת זמן איכות עם הידוע במטבח וקצת כדרור כדורים-
הגיע שלב הטעימות.
בביס הראשון המרציפן הרגיש מאוד קפאיני, אז הפוסט חשב שיהיה נחמד לאזן את זה עם קצת שוקולד לבן, שיוסיף גם עניין וגם מתיקות.
לידוע התחשק שיהיה קצת קראנץ' במרציפן שלו, והפוסט נזכר שיש לו פולי קקאו גרוסים וחשב לעצמו שזה יכול לתת לציפוי-השוקולד-הלבן אופי קצת יותר אריסטוקרטי..
מפה לשם, דקות עבודה ספורות ועוד קצת זמן-מקרר מאוחר יותר, טעמו הידוע והפוסט את היצירה המוגמרת:
הביס הראשון לא סיפק הרבה קראנץ' אמנם, אבל היה טעים:
קפה ושקדים מרירים-מתוקים, קצת מתיקות מהשוקולד הלבן ועוד טיפה מרירות מפולי הקקאו…
מעניין, מגניב ו… מעיר!
ממש פצצת אנרגיה קטנה כדור המרציפן הזה 🙂

אי לכך (ולאור תחינותיו של הפוסט…) – הידוע העלה את הרעיון לשם הקוד: מעירציפן

וכך, ילדים, כך פגשתי את אמא שלכם..
אה, אופס – כך הומצא המעירציפן!
😛

מעירציפן (ותודה לידוע) – מרציפן קפה מצופה שוקולד לבן ופולי קקאו גרוסים

למעירציפן (מבוסס על המתכון של רות אוליבר, כמובן, עם כמה שינויים, הערות ושדרוגים קפאיניים של הפוסט):

  • 250 גרם שקדים עם קליפה
  • 120 גרם אבקת סוכר
  • כף מיץ לימון (לא חובה)
  • 2-4 כפיות לא שטוחות של נס קפה, לפי טעמכם ומידת חיבתכם לקפה (הפוסט השתמש בג'ייקובס, כי גם אם הוא לא שותה נס קפה – לפחות הוא יחזיק בביתו רק נס קפה של פלצנים! 😛 )
  • 3-6 כפות ליקר קפה, לפי טעמכם וחפצכם באלכוהול (הפוסט ידוע בחיבתו להוספת אלכוהול לכל מתכון – במידת האפשר. והרי לכם ההוכחה הניצחת!)

לציפוי:

  • 100 גרם שוקולד לבן
  • כף שמן
  • פולי קקאו גרוסים

הכנה:
מכינים את המעירציפן: משרים שקדים במים רותחים ל-10 דקות. מעבירים למים קרים לצינון ומקלפים. מסננים ומייבשים בעזרת מגבת.

***
טיפוסט: כדאי ומומלץ לקלף את השקדים לפני הייבוש. הפוסט ניסה לקלף שקדים שנחו קצת במגבת והתקשה במלאכה.
לעומת זאת, שקדים שעוד שחו להם במים קרירים (או – הוחזרו למים הקרירים לאחר ייאוש) שמחו לנתר החוצה בקלילות (כלומר – לשגר עצמם במהירות לעבר פינות מטבח רנדומליות), או לפחות לפשוט את קליפתם כשהפוסט (והידוע! הוא עזר!) ביקש יפה…
***

טוחנים את השקדים במעבד המזון החביב עליכם (גברת אוליבר אמנם המליצה על מטחנת תבלינים אבל מכיוון שלפוסט אין אחת כזו – הוא החליט שהיקום יצליח להתמודד. היקום אכן הצליח).
מעבירים לקערה ומערבבים עם אבקת הסוכר, מיץ הלימון, הנס-קפה והליקר.
טוחנים שוב, עד למרקם שמזכיר פלסטלינה מנוקדת (גרגירי הנס-קפה לא נטחנים לחלוטין) שנעים ונוח ליצור ממנה כדורים.
לשים את בצק המרציפן עד שהוא הופך מלבן-מנוקד לחום-מגניב.
מכדררים כדורים ופונים לציפוי…

מכינים את הציפוי: ממיסים (אפשר גם במיקרו! אבל בפולסים קצרים ועם השגחה – בנוהל) את השוקולד הלבן והשמן.

מרכיבים את המעירציפן: טובלים את כדורי המעירציפן בשוקולד הלבן (הפוסט ניסה לנער עודפים בעזרת כפית וזה לא הכי הצליח לו.. הוא הסכים להתנחם ב"קיפודי מעירציפן" במקום בכדורים מושלמים אך נטולי אופי 😉 ).
מפזרים מעל כל כדור מצופה מעט פולי קקאו גרוסים.
מכניסים את הכדורים למקרר לזמן מה, עד להתגבשות השוקולד.

קיפודי מעירציפן - לפני מנוחה במקרר

קיפודי מעירציפן – לפני מנוחה במקרר

הערות, טיפים ורעיונות:

  • לישת המרציפן:
    בעקרון הפוסט חשב שיצליח לטחון את הנס-קפה עם אבקת הסוכר – ואז לערבב את התערובת הזאת עם השקדים.
    לאחר שזה לא צלח (ומעבד המזון שלו זרק לעברו מבט מזלזל..) הפוסט חשב שעוד כמה פולסים ביחד עם השקדים והליקר יעשו את העבודה…
    עוד מבט מזלזל ממר פוד פרופסור.
    ביס לנסיון מהמרציפן המנוקד היה קצת אגרסיבי מדי, כי במקום לקבל שילוב טעמים הרמוני זכה הפוסט למופע אורקולי של התפרצויות קפה היסטריות על רקע שקדי עדין..
    או אז, בהחלטה שחציה ייאוש וחציה ככה"נ גאונות – הפוסט החליט ללוש!
    חום הידיים ממיס את גרגרי הנס-קפה והופך את כל הדבר המנוקד הזה לשילוב אחיד ומגניב למדי של טעמי שקדים וקפה 🙂
  • כמויות רכיבי הקפה:
    הפוסט מודה ומתוודה שהוא, בנוהל, עשה פה ניסויים…
    הוא התחיל מחצי מהכמות של המתכון המקורי, שכיוון ל-500 גרם שקדים (בכ"ז יש רק שני אנשים בבית…), ורק חצי ממנה הפך למעירציפן קפה..
    אז על מרציפן של 125 גרם שקדים ו-60 גרם אבקת סוכר הוא שם 2 כפיות גדושות של נס-קפה ו-3 כפות ליקר.
    הוא חשש שזה יצא קצת חזק מדי, אבל תגובות מנסיינים היו חיוביות עד חיוביות מאוד 🙂
    מה גם שלדעתו של הפוסט טעם הקפה מתעמעם טיפה אחרי השהות במקרר.. כלומר – מיד לאחר שהמעירציפנים היו מוכנים (מי יכול להתאפק?) טעם הקפה היה חזק, אבל אחרי האשפוז הכפוי במקרר המעירציפנים הרגישו מאוזנים יותר, למרבה ההפתעה.
    בפועל, נס-קפה תוכלו פשוט להוסיף אם תטעמו ויחסר לכם עוד קצת טעם של קפה (זה פשוט ידרוש מכם עוד לישה, עד שהגרגרים ימסו),
    וגם – ציפוי השוקולד הלבן מוסיף מתיקות שעוזרת לאזן את טעם הקפה.
  • אלכוהול: המעירציפן יכול להיות גם נטול אלכוהול, אם יש לכם ילדים חובבי מרציפן (שזו תופעת טבע נדירה).
    הפוסט ממליץ להוסיף מעט נוזל (אפילו מים) במקום הליקר, כיוון שהמרציפן הטבעי שהכין, עם לימון בלבד – היה יכול לקבל באהבה קצת יותר נוזלים, שיעזרו לו להתגבש…
  • מיץ לימון: לא הכרחי, במיוחד אם אתם שמים נוזל חלופי..
    במרציפן טבעי הלימון מוסיף רקע מעניין, אך במעירציפן הוא, תכלס, די נבלע ע"י טעם הקפה.
  • רות אוליבר אומרת שהמרציפן נשמר זמן ממושך בזכות הסוכר. קול.
    אצל הפוסט הוא החזיק שבוע עד שנבלע כולו ע"י נסיינים ושאר גרגרנים 🙂
  • אפרופו רות אוליבר – תרגישו חופשי להכפיל כמויות…
  • גיוון פרווה שהוא גם טבעוני: הפוסט החליט להשתעשע ולצפות חלק מהעירציפנים שלו (וגם חלק מהמרציפן הטבעי!) בשוקולד מריר:
    ממיסים 100 גרם שוקולד מריר עם כף שמן וטובלים את הכדורים. גם הציפוי הזה ישמח לצינון קל במקרר לאחר הטבילה.
    המעירציפנים המצופים בשוקולד מריר יצאו טעימים מאוד (ולא מרירים מדי, כפי שחשש הפוסט).
    היתרונות שלהם הם כמובן עניין הפרווה/ טבעוני, שיעיל לאורחים עם דרישות מיוחדות ( 🙂 ) וגם העניין ששוקולד מריר מתנהג הרבה יותר יפה כשמבקשים ממנו לתפקד על תקן ציפוי (הידד לפרפקציוניזם!)
  • ***עדכון חשוב***
    הפוסט ממש ממש לא ממליץ להכין את המעירציפן עם שקדים טחונים!
    ככה"נ ניתן להכינו משקדים מולבנים, מה שיחסוך לכם את עבודת הקילוף, אבל קיצור תהליכים עד לשקדים טחונים יביא אתכם למעירציפנים במרקם פחות טוב, שבעת הלישה יגירו עליכם הרבה שמן. חבל. המעירציפן הוא חברך – שמור עליו! 🙂
צילום אמנותי

קיפודי מעירציפן, מעירציפן מצופה שוקולד מריר ואפילו מרציפן טבעי שמציץ מאחור…

עוד לא התעוררתם? זקוקים לעוד קפאין? שאר מתכוני הפרויקט מחכים לכם בדיוק כאן

צילום עוד יותר אמנותי

זה לא מעירציפן שמפנה לעברכם אצבע משולשת, זה נסיון של הפוסט לצילום אמנותי…

מודעות פרסומת

8 תגובות to “כחומר ביד הבלוגר – מעירציפן”

  1. אפשר להתחיל בשקדים שכבר נקלפו על ידי אחרים?

    • המממ… תכלס לא נראה לפוסט שאמורה להיות בעיה.
      פעם פעם מזמן הוא הכין מרציפן משקדים מולבנים וזה עבד לו, אז… 🙂

      יש שתי סיבות אפשריות שהפוסט יכול לחשוב עליהן לשימוש דווקא בשקדים לא קלופים:
      א. יותר זול, ויתכן שרות אוליבר ניסתה להביא מתכון מאוד נגיש ועל כן גם פחות יקר
      ב. אולי שמץ מהמרירות של הקליפה (תה חום ומריר, כן? 😉 ) נשאר ותורם לטעם. אולי

  2. פוסט מגניב ביותר. נשמע מעניין וטעים (איך זה אגב שלא היינו בין הנסיינים ושאר הגרגרנים??)
    האם חוקי לתת לילדים שהם תופעת טבע נדירה (ע"ע חובבי מרציפן) לצרוך קפאין? 😉

    • הפוסט לא מתערב במתודות הוריות,
      רק מכסת"ח את עצמו – שלא יגידו שהוא מגיש אלכוהול לקטינים מתחת לגיל 18 😉

      ותכלס – מגיע לכם אחוזים מהשידור החוזר 🙂

  3. בתור אחת שנאבקת במתן שמות לקינוחים כ ל הזמן, חייבת להביע את הערכתי לשם הגאוני "מעירציפן".
    **עומדת ופוצחת במחיאות כפיים סוערות**

  4. משום מה אין אפשרות להוסיף תגובה לפוסט התירס. נראה טוב. לרגע היה נדמה לי שזה פיסטוק, הנצנוץ הירוק…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: