Archive for אוקטובר, 2013

7 באוקטובר 2013

יש עבודה, יש שפה ועדיין קשה קשה (FirstWorldProblems)

הפוסט חלק איתכם יותר מדי מתכונים לאחרונה,
ופחות מדי תלונות
אז הוא החליט שכדאי לתקן את העוולה הזו!
(אל דאגה, זה לא אומר שלא ידובר פה באוכל..)

אז ככה, במסגרת עבודתו הנוכחית יצא לו לפוסט להגיע לכמה וכמה כנסים עסקיים מסוגים שונים ומשונים.
בד"כ, מלבד פוסט-אחד-בתחפושת-של-מבוגרים, מורכבת האוכלוסייה בכנסים הנ"ל מהמגזר העסקי. כלומר, מנציגים של חברות מסחריות שונות ומשונות, מחברות קטנות ונידחות ועד שמות מוכרים למדי, כולל – לעיתים לא נדירות – אורחים מחו"ל ו/או נציגי שגרירויות, למשל.
אי לכך הייתם מצפים שהאירוע יהיה מאורגן ומתוקתק, שהאורחים יהיו אנשים בוגרים ומקצועיים ושהאירועים יהיו מעונבים אך מחוייכים.

אבל!

אנחנו נמצאים בישראל…

אז להלן – רשומה קצרה על דברים גרועים שהפוסט נתקל בהם בכנסים עסקיים בארץ:

  1. צפוף מדי.
    בין אם מדובר ביותר מדי אנשים בשולחן (אמנם אפשר להושיב פה 8 אנשים, אבל אם אתם מצפים שכולנו נשב בזרועות שלובות זה בזרועו של זה במהלך כל הכנס – כנראה התבלבלתם עם שעת ריכוז [א.ק.א. 'מפגש', לקיבוצניקים 🙂 ] בגן הסמוך…) או בבחירה למיקום השולחנות כ"כ קרוב זה לזה עד שאם ייפול לך דף מדפי המידע הרבים שירעיפו עלייך – תיאלץ להיפרד ממנו לשלום כיוון שהוא ככה"נ ייגרס בין משענות הכסא הדחוקות זו לזו.
  2. גם מחוץ לחדר בו מתכנסים, כלומר – במקום בו אמור להתרחש המינגלינג המזוייף, צפוף מדי. אנשים כל הזמן נתקעים ומתחככים אחד בשני ורומסים זה את זה בדרך אל ה…
  3. אוכל.
    כולם לחוצים על האוכל. כל הזמן. לא משנה אם מדובר בבופה ארוחת צהריים מהוקצע, מבחר פירות העונה חתוכים, קינוחי קרם (פרווה. בעע!) או עוגיות שראו ימים יפים יותר.
    כולם. תמיד. תמיד. יהיו. לחוצים. על. האוכל.
    אתם אנשים מבוגרים! אתם יכולים ללכת 5 דקות לבית הקפה הסמוך ולרכוש לעצמכם קפה אמיתי וקרואסון או סנדוויץ עם ירקות טריים! ואפילו רוב הסיכויים שיהיה מבצע קפה ומאפה!
    "לא לא, שילמתי על הכנס ויש פה מלבין לקפה. אני אשתה פשוט 4 כוסות ככה שארגיש שזה היה שווה את זה. אולי ככה גם לא אנמנם בסשן הבא שיהיה בשפה זרה בלי מתורגמן.."
    (*** אם כי פה הפוסט חייב להודות שאולי זה לא משהו שקורה רק בארץ. בואו נודה בזה כולנו – אוכל זה נושא שיקר ללבם וקיבתם של רוב בני האדם, באשר הם. ואוכל חינם זה הכי טעים שיש, לא? 😛 אז ישמצב שדברים דומים מתרחשים גם בחו"ל. המסגרות העסקיות שבהן שהה הפוסט בחו"ל היו ממזמן ולא כללו כנסים, אז הוא לא מתיימר… ***)
    כמה קוריוזים ספציפיים של אוכל שעברו, למרבה הצער, בפיו של הפוסט:
    * סלט אבוקדו שהאבוקדו שבו קשה כמו אבן. איך אף אחד מהטבחים לא חשב שהאבוקדו שהוא חותך בעזרת מסור חשמלי לא ראוי להקרא סלט? אניגמה.
    * מנה שהתכבדה בהרבה הרבה (הרבה הרבה!) יותר מדי עשבי תיבול. זה מסוג הדברים שפשוט לא משאירים לך ברירה אלא לתהות אם המעשה נועד להסתיר משהו. המממ…
    * כנס שנערך בשעות הבוקר והוגשה בו ארוחת בוקר – שאיננה חלבית. מה?? למה???? ארוחת בוקר לא חלבית סותרת כל הגיון באשר הוא. מה אוכלים בארוחת בוקר? ביצים, סלטים, לחמים, ירקות.. אפשר להתפרע עם איזה איקרה (…) או אפילו סלמון מעושן.. אבל מה הולך עם זה יותר טוב מכמה גבינות, קפה טוב בצד ואיזו עוגה אמיתית לקינוח? סטייק פילה? זה מה שמתחשק לאנשי עסקים בפתחו של יום עבודה? ועוד ב-8:30 אין דה פריקינג מורנינג??
  4. קר קר קר!!! כנס בקיץ זה כמו לשבת בתוך מקפיא, איי שיט יו נוט.
    זה יפה שחלק מהגברים הנוכחים בכנס מועילים בטובם לבוא בחליפה ולא במכנסי ברמודה וכפכפי אצבע, אבל דחילק- איך זה הגיוני שהטמפרטורה בחדר מספיקה להכנת גלידה ביתית (או שלגונים אנושיים…)??
מודעות פרסומת
1 באוקטובר 2013

כחומר ביד הבלוגר – בראוניז חלבה לעניים

טוב, הפוסט החליט כמה החלטות שגרמו לו להיות קצת קמצן על הזמן שלו (תעשו לעצמכם טובה ואל תחליטו ללמוד למבחנים רנדומליים, טוב? 😛 ),
אז נעשה את זה קצר ומהיר 😉

קודם כל הפוסט יפתח בהתנצלות קלה על שהבריז מפרסום מתכון רימוני…
האמת שהוא טרח והכין בסיס לקינוח אבל חשב שלא יצא מובחן מספיק, כלומר – רימוני מספיק .

כמה ימים לאחר מכן הקרד-רימונים (מי אמר שלפוסט יש אובססיית קרדים??) שתוכנן לשמש כבסיס לטרייפל רימונים הפך לכוכב של פבלובות הרימונים והוניל האישיות שכיכבו להן בשולחן-ארוחת-למחרת-החג:

P1130232

תמונה להמחשה

אבל עכשיו לעניינו 🙂

חומר הגלם הנבחר לחודש זה הוא שומשום. על כל תוצריו.
הפוסט, שהיה זקוק לזריקת מרץ מתוקה בין סשן לימודי אחד למשנהו החליט לעשות ניסוי כלים קטן וחביב:

P1130243

(תבנית מלאה ניסויים קולינריים! ווי-הי!)

והרי התוצאה לפניכם:

בראוניז חלבה לעניים
(או  – מה לעשות כשבא לכם בראוניז חלבה ואין חלבה בבית?)

לבראוניז:

  • 200 גרם שוקולד מריר 60% מוצקי קקאו קצוץ
  • 200 גרם חמאה, חתוכה לקוביות
  • 3 ביצים בטמפרטורת החדר (פשוט תוציאו אותן מהמקרר איזה 20 דקות לפני הכנת הבראוניז.. אבל תכלס- אפשר גם ביצים קרות. הפוסט כבר עשה זאת.)
  • 1/2 כפית תמצית וניל
  • 250 גרם (¼1 כוסות) סוכר
  • 70 גרם (1/2 כוס) קמח
  • 50 גרם (1/3 כוס) אבקת קקאו (ואפשר בכיף להפחית קצת אם אתם מעדיפים. הקקאו עושה את הבראוניז מרירים ועמוקים יותר)
  • קורט מלח

ל"חלבה לעניים" (ממרח חלבה ביתי):

  • טחינה גולמית
  • דבש

הכנה:

מכינים את הבראוניז: מחממים תנור ל-170 מעלות ומרפדים תבנית בנייר אפייה. אפשר לשמן מעט את נייר האפייה.
ממיסים שוקולד וחמאה על בן מארי או במיקרוגל.
מקציפים ביצים, וניל וסוכר כ-4-5 דקות לתערובת תפוחה ובהירה.
מוסיפים את תערובת השוקולד והחמאה ומערבלים (אפשר להמשיך עם המיקסר) לתערובת אחידה.
מנפים פנימה קמח, אבקת קקאו ומלח ומערבבים בעזרת כף עץ או מרית רק עד למרקם אחיד. נזהרים מערבוב יתר.

מכינים את ממרח החלבה: מערבבים טחינה גולמית ודבש לפי טעמכם.
למה אין כמויות מפורטות? ובכן, משתי סיבות:
מכיוון שהפוסט עשה ניסוי כלים – הוא מילא רק חלק מהמיני-בראוניז שלו בממרח החלבה הביתי הנ"ל, ועל כן השתמש בכמות מעטה, של כפיות בודדות. עבור תבנית בראוניז שלמה תזדקקו לקצת יותר ממרח..
בנוסף – הפוסט לגמרי מאמין שזה עניין של טעם. הוא מאוד אוהב טחינה גולמית ולכן מעדיף שהממרח יצא יותר "טחינתי" ופחות "דבשי" אז הוא נותן יתרון כמותי קל לטחינה.
הכי חכם זה פשוט להתחיל מכמה כפות של טחינה גולמית שאתם אוהבים את הטעם שלה, להוסיף קצת פחות מזה דבש (המתיקות של הדבש היא דומיננטית,..), לערבב – ולטעום. מכאן תוכלו לבדוק אם בא לכם להוסיף עוד קצת מאחד הרכיבים וגם תוכלו להגיע לכמות מספקת לבראוניז 🙂

מכאן יש 2 אפשרויות:
אפשר להכין בראוניז הפתעה: יוצקים כמחצית מתערובת השוקולד לתבנית, מפזרים את הממרח על פני התערובת (אפשר להשאיר בתלוליות קטנות ואפשר למרוח קצת עם סכין), ואת הכל מכסים בתערובת השוקולד שנותרה.
אפשר להכין בראוניז משויישים: יוצקים את תערובת השוקולד לתבנית, מפזרים עליה את הממרח ומשיישים את הבראוניז (מערבבים מעט את שתי הבלילות בעזרת סכין).

את שתי האפשרויות אופים כ-25 דקות (15-20 דקות לבראוניז אישיים), אם כי מומלץ לבדוק את מצב העוגה כבר אחרי 20 דקות. היא מוכנה כששטח הפנים שלה נראה אפוי, אבל קיסם הננעץ במרכזה יוצא לח מאוד. מצננים היטב ומעבירים למקרר לשעתיים לפחות לפני החיתוך.

ממרחלבה מטחינה מלאה מציץ לו מבין הסדקים… 🙂

הערות, טיפים ורעיונות:

  • קודם כל – הפוסט ממליץ בכל פה לאכול את הבראוניז האלה קרים מהמקרר.
    כשהם חמים מילוי החלבה פחות מורגש, כשהם קרים השוקולד מקבל מרקם פאדג'י כיפי והממרח מוסיף עניין ו.. ובכן, טעם חלבה-אי! 😀
  • תהיו נדיבים עם הממרח – הבראוניז מאוד שוקולדיים אז שכבה דקה של ממרח תלך לאיבוד.. מה גם שהפתעות מעניינות בבראוניז זה כיף 🙂
  • אל תאפו יותר מדי! בטח ובטח אם אתם הולכים על בראוניז אישיים. אם אתם במילא ילדים טובים וממושמעים ותאכלו אותם קרים – בראוניז under cooked יהפכו לממתק פאדג'י במקרר, בעוד שבראוניז over cooked יפזלו יותר לכיוון העוגתי בכל טמפרטורה..
  • הפוסט בחר לאפות בראוניז אישיים פשוט כי התחשק לו להתפרע עם כמה מילויים שונים, אבל הוא חייב להודות שזה קונספט כיפי והוא בהחלט ממליץ עליו.
  • אה כן, הפוסט מודע לזה שטחינה גולמית ודבש זה לא "לעניים" (לפחות יש לכם מלאן קילו דבש מכל השי לראש השנה, לא? אז אנחנו בחצי הדרך), אבל קצת חופש אמנותי עבור יצירתיות זה לגיטימי…
  • טיפ בונוס: אמנם לא בבראוניז חלבה, אבל אם אתם כבר בקטע של בראוניז קרים יש לפוסט מילה אחת בשבילכם – נוטלה.
    איכשהו במקרר, אחרי אפייה, כפית של נוטלה במרכז בלילת הבראוני הופכת לממתק מוצק ומפתיע באמצע כל הפאדג' המריר שמסביב – יאם יאם! 🙂

בונוס- בראוני אישי במילוי… קרד רימונים! יצא טעים ויפה, אז הפוסט החליט להשוויץ

אה, אתם עוד פה?? לכו לחפש את מנת השומשום הבאה שלכם!