ואוו.
אין ספק שהפוסט חייב לכם התנצלות על תקופת היעדרות ארוכה (הוא אפילו קיבל כמה נזיפות).
הוא יכול לתרץ את זה בעבודה חדשה וסמסטר שהתחיל, אבל מי כמוכם יודע ששני אלה לא מהווים תירוץ הולם לשומדבר.
אז – סליחה.
ועכשיו, כשסיימנו עם הנימוס אפשר לעבור למה שחשוב באמת – אוכל. או בלוגים. או אוכל ובלוגים 🙂
לא כלכך מזמן (הכל יחסי, אתם יודעים), בצעד די חריג יש לציין, הלך הפוסט להשתתף לו באירוע שקשור לאחד מבלוגי האוכל החביבים עליו. ומעשה שהיה כך היה:
כיאה לעידן המדיה החברתית הנוכחי (ולעובדה שהפוסט הוא חבר פעיל) הפוסט מקבל הודעות-פייסבוק מאותו בלוג. אור ליום חמישי אחד, שנייה וחצי בערך לפני שהפוסט ברח מעבודתו בדרכו לשיעור, הגיעה הודעה על "פוסט חדש ובסופו הפתעה". חיש מהר נכנס הפוסט, חובב הפתעות ידוע, ללינק, גלל למטה (אחלה פוסט, אבל הפתעות זה יותר חשוב..) וראה הודעה על מפגש החלפת עוגיות חגיגי לקוראי אותו בלוג ביום שישי. כן- שישי. כלומר- למחרת היום. מכיוון שיש לבלוג אחות שאוהבת אף היא את אותו בלוג אוכל, ומכיוון שהיו באמתחתו דקות ספורות בלבד, ומכיוון שלא היה לא כוח לחשוב יותר מדי (חשיבה לא צומחת על עצים! צריך לנהוג בה בחסכנות..) הוא מיד שלח את הפוסט לאחות היקרה והחליט שלא להחליט לעת עתה. עוד באותו הערב נערכה התייעצות רב תכליתית בין אחות עייפה אחת ופוסט שעושה בייביסיטר, והוחלט – באופן די מפתיע, יש לומר – לקום מוקדם בשישי בבוקר, להכין המוני עוגיות ולהצטרף למפגש! 🙂
הפוסט קם מוקדם בשישי, ארז מגוון דברי-אוכל שהיו לו בבית, רקח מרקחות, ופצח במסע המופלא לעבר העוגייה הנכספת!
אחותו של הפוסט השכילה לציין סיפור זכור לטובה מהילדות, על עוגיפלצת שהוזמן לשפוט בתחרות עוגיות (לא אותה תחרות עוגיות, כי הפוסט לא הצליח למצוא כמעט שום אזכור לספר הזה ברחבי הרשת, אבל הפוסט כולו תקווה שזה יספק את הצורך..) – ככה בערך זה הרגיש 🙂 אחרי אחד ממרתוני האפייה המהירים יותר שיצא לפוסט לערוך (במאסטר שף כבר ניסו להכין המווווווון עוגיות בשעה אחת??) יצאו לדרך האחות, הוא וזוג קופסאות מלאות עוגיות.
לנסוע עם עוגיות זה מצחיק. זה גם התגלה כיעיל – מכיוון שנהג האוטובוס, שכבר סגר דלתותיו והתכוון לנסוע, החליט להיות נחמד ולעצור שוב לצמד החמד- הוא זכה בעוגייה!!!
וכך, בכיכר רבין ליד המזרקה, בבוקר של יום שישי חמים, חיכו כמה וכמה אנשים שהפוסט אמנם לא הכיר, אבל הם היו מוכנים לחלוק עמו את עוגיותיהם. יי!
אז קודם כל- הפוסט חושב שזה די כיף לפגוש עוד כלמיני אנשים שאוהבים לאפות עוגיות, ויותר חשוב- לאכול עוגיות. זה גם מאוד מגניב לטעום כלמיני סוגים שונים ומשונים של עוגיות בהזדמנות חגיגית אחת!
היו שם עוגיות שוקולד צ'יפס, כמובן.
עוגיות טחינה, שעולה תהייה אם הן טרנד חדש, כיוון שלפחות 3 אנשים הביאו אותן ואפילו הפוסט והאחות חשבו עליהן כאופציה..
עוגיות שלום עולמי, שיש בהן מספיק שוקולד כדי להביא לפחות שלום למזרח התיכון, ושגם הן היו טרנד עולה.
עוגיות קוואקר עם חמוציות,
עוגיות ג'ינג'ר תפוזיות וענקיות בגודלן…
אפילו היו עוגיות פופקורן ועוגיות חמאה מתוקות עם זיתים. תאמינו או לא- שתיהן היו טעימות!
ועוד הרבה עוגיות, כולל העוגיות המגניבות של הפוסט והאחות 🙂
חוצמזה- זה מגניב לפגוש מישהו שאתה קורא את הבלוג שלו כבר תקופה לא קצרה. הפוסט שוקל להסיר את התנגדותו לאירועי-בלוגוספירה..
והכי חשוב- מכיוון שהפוסט והאחות נשארו לזלול עוגיות בשמש עד שהמסיבה התפזרה הן זכו לקחת דוגי-בג חגיגי (כלומר- לעשות ריפיל לקופסאות שלהם, והפעם עם עוגיות של אנשים אחרים) ולהנות מהמוני עוגיות לעוד קצת! 🙂
ולסיכום: אום-נום-נום!!
הפוסט בלונדיני 