7.8.08 – אוסטרליה!

הפוסט שוב לקח פגרה ארוכה.

בחיי שהוא לא התכוון. הוא חשב על נושאים לכתיבה, והתחיל איזו פינה או שתיים וניסה להראות נחישות,

אבל אז באה העבודה שלו ושלחה אותו לצד השני של העולם!!!

כן-

ביליתי 20+ שעות טיסה לכל כיוון, כ-12 שעות המתנה (או הליכה אינסופית. פאק- בבנקוק יש שדה תעופה שלא נגמר!!!) בשדות תעופה שונים ואכילה של המון אוכל סיני (אבל זה סתם בגלל שטסתי עם פנאט…) כי נשלחתי לשבוע וחצי של טירוף חושים ב"למטה מתחת"

(down under, יא בורים ועמי ארצות…)-

אוסטרליה!

אז נכון- היו המון שעות באויר, אבל זה בא קומפלט עם אחלה סרטים ואוכל לא רע (ב-thai. על של אלעל ויתרתי בהעמדת פנים חיננית שאני בכלל ישנה, ואח"כ, כשכבר לא הייתה ברירה, ב"לא תודה" קליל ולא מחייב. מה אני אגיד? "החביתה שלכם מזכירה לי את הקצף המוזר ההוא ששיפוצניקים מהקיבוץ ממלאים איתו רווחים בין הקירות לתקרה"?!?!).

ואכן- טסתי 40 שעות בשביל לבלות שבוע וחצי בסידני ולחזור, אבל

אכלתי כלמיני דברים הזויים (סיניים, כמו מרק אורז חום עם חלב קוקוס. או הודיים, כמו גולאב ג'מון. או סתם ביזאריים, כמו איזה קינוח שנראה והרגיש כמו בועות קטנטנות וירוקות, במטוס מבנקוק לסידני),

ביליתי כמעט יום עם 4 הולנדים בני 22, משפחה בריטית, משפחה מדובאי, ואוסטרלי מטורף אחד,

גיליתי שהמים באסלות שם אולי לא זורמים הפוך, ושהאנשים שם לא הולכים על הראש וכנראה גם מעדיפים איזה פסטה על סטייק תנין, אבל המדרגות הנעות שם מסודרות בניגוד להגיון הטבעי והאוסטרלים חושבים להם שחליפות זה שיא התחכום,

ישבתי במסעדה פלצנית עם מלצרים חנוטים בחליפות שמושיבים אותך במושב ולוקחים לך את המעיל, מלצריות בשמלות שחורות שפותחות לך את הדלת של השירותים, וטבח שחושב ש-3.42 גושי גבינה עם 5 אגוזי מלך מומלחים קלות ו-2 מקלוני גריסיני דקיקים וארוכים זו אשכרה מנה ראשונה,

ליטפתי וומבטים וקואלות והאכלתי קנגרואים מכף היד

(ונמלטתי מיען מורעבת ועצבנית),

עבדתי בחו"ל בשביל עיסקה מטורפת (חיחי – צחוק של אשת עסקים [– *אהמ*שפחת הייטק*אהמ– ]…),

קניתי מזכרות אוויליות של תיירים כמו בובות קנגרו ביזאריות ובוטנים מצופי שוקולד שהאוסטרלים מתעקשים לקרוא להם roo poo או koala do-do בשביל הפאנץ',

ראיתי את בית האופרה ואת הגשר של סידני,

שכשכתי את רגליי (חורף שם!!!) במימי האוקיינוס השקט (למרות שהם מעדיפים לקרוא לאזור שלהם "ים טזמניה"),

וכמובן- חזרתי הביתה ויצרתי אלבום פייסבוק חדש.

אנשים שאנחנו אוהבים

אנשים שמאכילים אותי בנחשי גומי חמוצים.

נכון- זה רעל בצבעים זרחניים.

נכון- זה כנראה ממש ישמח את רופא השיניים שלי.

נכון- זה נדבק ומפזר לך סוכר חמוץ על חצי גוף.

נכון- אני בתהליכי גמילה (על מי אני עובדת?).

אבל זה פאקינג טעים! 🙂

אי אז לפני מספר שבועות נאספנו לנו מספר חברים לערב על שפת הים.

בתוכנית- קפה גרוע, מים של נובה (?) ופאנטה. וגיטרה.

לכאורה- ערב סטנדרטי עם קצת ארומה של חול שנתקע לך בכל מקום ועפיצות של "מי הדביל הזה שנוסע פה על טרקטורון?!".

אבל (!!!)-

שקית חומה ומסתורית, וגדושה בנחשי גומי רבים מספור מצאה את דרכה למקום מושבנו החולי.

לא עברו 30 שניות לפני שבחוף אשדודי תמים כלשהו נשמעו צווחות אושר  (הידועות גם כקריאות "אוי אוי אוי! אבל אני בגמילה!!! אוי אוי אוי! אבל זה כלכך טעים!!!") שהחרידו את הינשופים (?! טוב נו, את הערס המצוי) מרבצם.

הפיקניק הלילי שלנו השתנה לפתע- לא עוד חבורת רדומים שלא מהססים להשתמש בגזיה שלהם, כי אם 2 אהבלים, מטורפת חסרת מעצורים אחת, ועוד 3 שוקיסטים 🙂

הבלונד צרך כנראה קצת יותר מדי סוכר חמוץ (יעיד על כך מי שנאלץ לדבר איתי בפלאפון באותו שלב והיה בטוח שאני שיכורה לחלוטין, וסירב בתוקף להאמין שאני רק on a sugar rush…), והחל לצחקק ללא הרף כנערה בת 15 במסיבת האיכס-מה-זו-הוודקה-הזו-יש-לה-טעם-של-דלק-מטוסים-אה-זה-כי-זו-מסיבת-קיבוץ הראשונה שלה.

ללא ספק- רגע קודאק.

אנשים שאנחנו לא אוהבים

אנשים שחושבים שצמחונים אוכלים דגים.

סבבה- אני מבינה את העניין ההלכתי שדג הוא פרווה (למרות שבכלל יש לו קשקשים… מממ…), אבל לדעתי רוב הצמחונים שומרים מרחק מדברים שנשמו פעם ושיכולים להסתכל אלייך חזרה (מהצלחת או מהמרעה הסמוך), ולא מדברים שהרב לא מרשה לאכול עם חלב.

כבר יצא לי מפעם- פעמיים בחיי להיתקל במנתי הצמחונית בכלמיני דברים שאני באופן אישי מונה על עולם החי- אם אתם מגישים חביתה צמחונית עם אפונה+ריבועים קטנים וכתומים (זה אוכל של מטוס, זה לגיטימי…)- יותר הגיוני שאני אחשוב שזה גזר מאשר איזה חיית מים אומללה!

מזל שבתור צמחונית אדוקה עם שותפים לשגעון, אני יודעת ומכירה את הרגע בו הרופא עלול להסתכל על בדיקות הדם שלך ולצעוק עלייך "תאכל בשר או תמות!", וגם אני מנסה להכין את עצמי נפשית ליום בו איאלץ לנשק לשלום את האידיאולוגיות יפות הנפש שלי.

אי לכך ובהתאם לזאת, המטוס המדובר עם האפונה והדג (חי חדקי! יש אפילו קופסאות שימורים עם השילוב המופלא "אפונה וגזר"!!! מה דג פתאום?!?!) שרד את האפיזודה הזו בחלחלה קלה שלי בלבד (במקום סצינה מופלאה ומרגשת של זעקות שבר, פרצופי גועל וצווחות משטמה. יצאו בזול…) ובהגלייתן של קוביות הדג הכתמתמות לכליו של שכני לשורת המושבים עם המקום לרגליים.

הידעת? לדגים יש טעם של ים.

בלאאאאכס.

הפינה הסאדיסטית

הפעם ההתעללות מופנית אל העוסקים בקודש (קריאת הפוסט, וול דההה…) שעדיין לא הצטרפו אל הכת המופלאה מכל-

המשני"צים (או השונצים, בפי המדקדקים בקטנות ואלה שלא היו בקורס אע"מ).

סיפור קיבוצניקים: כשהיינו קטנים, עד כיתה ד' בערך, הכריחו אותנו לישון צהריים. לא משנה כמה היפראקטיבים היינו, שעה שעתיים של שקט למטפלות המסכנות (שיהיה להם זמן לרכל… קיבוץ אמרנו, כן?) היו חובה בכל גן או בית ילדים (שזה השלב שאחרי הגן. לשם אתה חוזר אחרי הביצפר כדי שאמאבא יוכלו להמשיך לעבוד בראש שקט עד רבע ל-4…)

מיד אחרכך, כמו כל ילד שפוי בדעתו שחושב שהוא מגניב- הוטל וטו על השינה הביזארית הזו, כנאמר- "לא רוצים לישון, רוצים להשתגע".

אי לכך ובהתאם לזאת (ויש שיגידו אי לכך שהבלונד די קרוב בגילו הביולוגי לגיל הטלת הוטו) הבלונד נטה בעיקר להעסיק את עצמו בשעות האפלות האלה שנקראת "בין שתיים לארבע" במגוון פעילויות שאולי דומות מאוד לחרופ אבל לא מכילות שינה כלל וכלל.

מה חבל.

לאחרונה התוודעתי לנפלאות השינה המבורכת בצהרי יום שישי (ויום שבת גם כן, למהדרין).

בחיי- אין כמו לדפוק איזה שעתיים של REM קטלני ולקום כמו חדשים לעוד ערב של בירה בבבצ'ה (או נחשי גומי בחוף הים :))

הבלונד קצת בטראומה לאחר שהוא גילה שיש טרנד חדש במסעדות ליליות ופאבים-

תקרה גבוהה ואהילים מפלצתיים.

הוא ממליץ (רק לבעלי לב חזק!) ללכת לפאב ההזוי ההוא ברמת החייל שאוחז בתואר "יש לנו אהיל ענק בצורת רקטום".

לפחות זה מה ש-3 אנשים לא משוחדים ובעלי עולם אסוציאציות לא כ"כ זהה חשבו בו"ז. וללא תיאום מראש.

מצאתם אהיל גרוע יותר? ספרו לי על זה, אולי זה גם יצחיק אותי…

יום טוב שיהיה.  No worries…

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: