31.8.09 – הפוסט חוזר לדבר טקסנית III

כבר יותר משבוע בארץ הכוכב הבודד, והפוסט חושש שמה התגנב לו כבר צל של מבטא דרומי לאנגלית שלו.

אז חוץ מלעבוד ולשתות שוקו של גודייאבה, הפוסט גם היה צריך להעסיק את עצמו בסופ"ש.

זה היה די קשה, כי טקסס אמנם נמצאת פיזית בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות,

אבל לא נראה לפוסט שהיא כ"כ מודעת לעובדה הזו..

 

במעבר מהיר על מה שיש ללונלי פלאנט לספר על טקסס הוא גילה שנקודת העניין המרכזית שלה היא שקנדי נורה פה. אז יש מוזיאון קונספירציה!

ולא- הפוסט לא הלך לשם.

גם לא לאקוואריום או לגן החיות, כי זה מרגיש די מטופש לללכת ממקום למקום ולבהות בחיות כשאתה לבד.. אמנם יש חיות, שזו כבר התחלה מעניינת, אבל אין לך עם מי לדבר, עם מי להתלהב מהפנדה האדומה ולמי להתלונן על הילדים שצווחנים שאתה רוצה להשתיק מבלי לבחול בשום אמצעי שיהיה נגיש- זה קצת מאבד מהטעם..

 

הפוסט עשה שופינג. די הרבה למען האמת. כפות הרגליים שלו עוד מנסות להביע מחאה שקטה ע"י גלי כאב מפעם לפעם.

שיהיה ברור- הפוסט לא חושב שהוא רוטשילד,

והוא לא קנה חצי מטקסס,

פשוט כל קניון פה בגודל של 2 איצטדיונים מינימום, עם רחבת החלקרח ביניהם, כך שגם אם אתה רוצה רק לקנות חולצה ושוקו- אתה עדיין נאלץ לבלות 3 שעות בקניון (וחצי שעה אח"כ בדראגסטור, לחפש משככי כאבים..)

 

מלבד שופינג הפוסט הצליח להביא את עצמו לאירוע מכונן בחיי הטקסנים (ככל הנראה)-

רודיאו!!!

ובכן, מנקודת מבטו האובייקטיבית (?) זה אכן נראה כאירוע מכונן בחיי הדרומים המקומיים-

הם לבשו את מיטב מחלצותיהם (כובעי קאובוי, ג'ינס וחולצה משובצת מכופתרת לבחורים, בלונד פלטינה מחומצן, חצאית קצרצרה ועקבים לבחורות, וכובעי קאובוי קטנטנים ומגפיים קטנטנות לילדים שבחבורה),

התרגשו מכל צעד ושעל שנעשה על רחבת הבוץ+קקי של פרות (ככה זה הריח לאפו הקיבוצניקי ולמוד הסבל של הפוסט, שלדעתו יודע להבדיל בין ריח של קקי של פרות לריח של קקי של תרנגולים, לידיעתכם),

אכלו המון צמר גפן מתוק (שערות סבתא, צמר סוכר או כל שם אחר שתבחרו..) ודברים נוטפי שמן,

וצחקקו בקולי קולות מכל בדיחה לא מצחיקה שרצה שם.

אבל את האמריקאים אנחנו כבר מכירים,

מה שהפוסט רוצה באמת לספר לכם הוא על חוויותיו ממופע הרודיאו עצמו!

 

אז אחרי שהוא סיים להתלהב מזה שכולם סביבו חובשים כובעים מגניבים הוא פנה להתבונן במתרחש-

היו אנשים שרכבו על סוסים משתוללים, בלי אוכפים.

היו אנשים שעשו את אותו הדבר רק עם אוכפים.

היו אנשים שרכבו על סוס, קפצו ממנו, והתעלקו על עגל קטן ומסכן כי "היאבקות עם עגלים" היא עניין לגיטימי פה (לפוסט הייתה קצת בעייה עם כל עניין החיות המסכנות שם. מר קריין טען בלהט שאין התעללות בבעלי חיים ברודיאו. הפוסט קצת ספקן..).

היו אנשים שזרקו לאסואים על עגלים.

היו נשים (קאוגירלז!!) שרכבו בין חביות והשתדלו ממש לא להפיל אותך תוך שהן רוכבות במהירות (רובן, אגב, לא ממש הצליחו..).

היו ילדים קטנים (בני 6 בערך) שניסו לרכב על כבשים (זה היה מצחיק!!!)

ולקינוח- היו אנשים שניסו לרכב על שור זועם ומגודל יותר מ-8 שניות. נראה לי ש-2 הצליחו..

הפוסט שתה המון ספרייט (הוא היה צריך קצת להשתלב בקהל, וערימה של דוריטוס עם רוטב פלסטיק בטעם גבינה לא נשמע כאלטרנטיבה מושכת במיוחד), נבהל נורא כשסוס פרוע במיוחד הצליח להעיף גוש די גדול של בוץ לספסל בו הוא ישב- בדיוק בינו לבין זקנה קטנה וסימפטית, וצחק על האמריקאים שעשו כל מה שאמרו להם (נכון יש את הקטע הזה בסדרות אמריקאיות שבמשחקים ואירועי ספורט יש מצלמות שמצלמות את הקהל ואז כולם מתלהבים ועושים שלום? אז גם ברודיאו היה את זה.. ועוד משוכלל- עם הוראות הפעלה!! היו אנשים שסתם הופיעו על המסכים, אבל היו אנשים שהיו צריכים לעשות רעש והיו גם זוגות שהיו צריכים להתנשק אם צילמו אותם ב-kiss cam. מיותר לציין שרובם ככולם שיתפו פעולה, נכון?).

בסה"כ היה משעשע מאוד 🙂

וגם- אחלה דרך לבלות את ערב שישי אם אין לך עם מי לצאת למועדונים שונים ומשונים כמו שדאלס יודעת להציע 😉

 

אז יש תמונות מצורפות. אמנם מטושטש, אבל זה מה שיש כשהסוס דוהר וקופץ במהירות די מסחררת..

 

הפוסט חושב שעדכונים מטקסס כבר לא יהיו (יש עוד יום ורבע של עבודה וטיסה. לא יהיה מעניין, זה בטוח :)), והוא יוצא לחופשה חגיגית לש שבועיים אחרי טקסס,

אבל הוא מבטיח שיהיה פוסט גדול ושמן אח"כ :):)

 

1 בספטמבר שמח לכולכם..

 

כבר יותר משבוע בארץ הכוכב הבודד, והפוסט חושש שמה התגנב לו כבר צל של מבטא דרומי לאנגלית שלו.

אז חוץ מלעבוד ולשתות שוקו של גודייאבה, הפוסט גם היה צריך להעסיק את עצמו בסופ"ש.

זה היה די קשה, כי טקסס אמנם נמצאת פיזית בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות,

אבל לא נראה לפוסט שהיא כ"כ מודעת לעובדה הזו..

 

במעבר מהיר על מה שיש ללונלי פלאנט לספר על טקסס הוא גילה שנקודת העניין המרכזית שלה היא שקנדי נורה פה. אז יש מוזיאון קונספירציה!

ולא- הפוסט לא הלך לשם.

גם לא לאקוואריום או לגן החיות, כי זה מרגיש די מטופש לללכת ממקום למקום ולבהות בחיות כשאתה לבד.. אמנם יש חיות, שזו כבר התחלה מעניינת, אבל אין לך עם מי לדבר, עם מי להתלהב מהפנדה האדומה ולמי להתלונן על הילדים שצווחנים שאתה רוצה להשתיק מבלי לבחול בשום אמצעי שיהיה נגיש- זה קצת מאבד מהטעם..

 

הפוסט עשה שופינג. די הרבה למען האמת. כפות הרגליים שלו עוד מנסות להביע מחאה שקטה ע"י גלי כאב מפעם לפעם.

שיהיה ברור- הפוסט לא חושב שהוא רוטשילד,

והוא לא קנה חצי מטקסס,

פשוט כל קניון פה בגודל של 2 איצטדיונים מינימום, עם רחבת החלקרח ביניהם, כך שגם אם אתה רוצה רק לקנות חולצה ושוקו- אתה עדיין נאלץ לבלות 3 שעות בקניון (וחצי שעה אח"כ בדראגסטור, לחפש משככי כאבים..)

 

מלבד שופינג הפוסט הצליח להביא את עצמו לאירוע מכונן בחיי הטקסנים (ככל הנראה)-

רודיאו!!!

ובכן, מנקודת מבטו האובייקטיבית (?) זה אכן נראה כאירוע מכונן בחיי הדרומים המקומיים-

הם לבשו את מיטב מחלצותיהם (כובעי קאובוי, ג'ינס וחולצה משובצת מכופתרת לבחורים, בלונד פלטינה מחומצן, חצאית קצרצרה ועקבים לבחורות, וכובעי קאובוי קטנטנים ומגפיים קטנטנות לילדים שבחבורה),

התרגשו מכל צעד ושעל שנעשה על רחבת הבוץ+קקי של פרות (ככה זה הריח לאפו הקיבוצניקי ולמוד הסבל של הפוסט, שלדעתו יודע להבדיל בין ריח של קקי של פרות לריח של קקי של תרנגולים, לידיעתכם),

אכלו המון צמר גפן מתוק (שערות סבתא, צמר סוכר או כל שם אחר שתבחרו..) ודברים נוטפי שמן,

וצחקקו בקולי קולות מכל בדיחה לא מצחיקה שרצה שם.

אבל את האמריקאים אנחנו כבר מכירים,

מה שהפוסט רוצה באמת לספר לכם הוא על חוויותיו ממופע הרודיאו עצמו!

 

אז אחרי שהוא סיים להתלהב מזה שכולם סביבו חובשים כובעים מגניבים הוא פנה להתבונן במתרחש-

היו אנשים שרכבו על סוסים משתוללים, בלי אוכפים.

היו אנשים שעשו את אותו הדבר רק עם אוכפים.

היו אנשים שרכבו על סוס, קפצו ממנו, והתעלקו על עגל קטן ומסכן כי "היאבקות עם עגלים" היא עניין לגיטימי פה (לפוסט הייתה קצת בעייה עם כל עניין החיות המסכנות שם. מר קריין טען בלהט שאין התעללות בבעלי חיים ברודיאו. הפוסט קצת ספקן..).

היו אנשים שזרקו לאסואים על עגלים.

היו נשים (קאוגירלז!!) שרכבו בין חביות והשתדלו ממש לא להפיל אותך תוך שהן רוכבות במהירות (רובן, אגב, לא ממש הצליחו..).

היו ילדים קטנים (בני 6 בערך) שניסו לרכב על כבשים (זה היה מצחיק!!!)

ולקינוח- היו אנשים שניסו לרכב על שור זועם ומגודל יותר מ-8 שניות. נראה לי ש-2 הצליחו..

הפוסט שתה המון ספרייט (הוא היה צריך קצת להשתלב בקהל, וערימה של דוריטוס עם רוטב פלסטיק בטעם גבינה לא נשמע כאלטרנטיבה מושכת במיוחד), נבהל נורא כשסוס פרוע במיוחד הצליח להעיף גוש די גדול של בוץ לספסל בו הוא ישב- בדיוק בינו לבין זקנה קטנה וסימפטית, וצחק על האמריקאים שעשו כל מה שאמרו להם (נכון יש את הקטע הזה בסדרות אמריקאיות שבמשחקים ואירועי ספורט יש מצלמות שמצלמות את הקהל ואז כולם מתלהבים ועושים שלום? אז גם ברודיאו היה את זה.. ועוד משוכלל- עם הוראות הפעלה!! היו אנשים שסתם הופיעו על המסכים, אבל היו אנשים שהיו צריכים לעשות רעש והיו גם זוגות שהיו צריכים להתנשק אם צילמו אותם ב-kiss cam. מיותר לציין שרובם ככולם שיתפו פעולה, נכון?).

בסה"כ היה משעשע מאוד 🙂

וגם- אחלה דרך לבלות את ערב שישי אם אין לך עם מי לצאת למועדונים שונים ומשונים כמו שדאלס יודעת להציע 😉

 

אז יש תמונות מצורפות. אמנם מטושטש, אבל זה מה שיש כשהסוס דוהר וקופץ במהירות די מסחררת..

 

הפוסט חושב שעדכונים מטקסס כבר לא יהיו (יש עוד יום ורבע של עבודה וטיסה. לא יהיה מעניין, זה בטוח :)), והוא יוצא לחופשה חגיגית לש שבועיים אחרי טקסס,

אבל הוא מבטיח שיהיה פוסט גדול ושמן אח"כ :):)

 

1 בספטמבר שמח לכולכם..

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: