22.2.09 – דאלאס, חלק א'

~~~~ הפוסט הפעם יפוצל ל-2 חלקים, למטרת שמירה על שפיות הקוראים. לפניכם- חלק א' ~~~~

האודי.

הפוסט, כמו שאתם וודאי רואים, מושפע קלות מהמדינה האחרונה בה ביקר- ארץ הסטייקים (כך מסתבר) ומחלפי הענק, המדינה שאינה נגמרת-

טקסס.

כן- שוב נשלח לו הפוסט לעבודה.

שוב הוא עשה שופינג בחנויות שאין בארץ.

שוב הוא זכה לעונג הצרוף שבנשנוש הארוחה החמה הקבועה של קונטיננטל לצמחונים (המון אורז עם קצת חומוסים וקצת אפונה, כשהכל מכוסה ברוטב חריף ולא ברור).

שוב הוא ישב שעות רבות- במטוס ובשדות תעופה שונים..

ושוב, כמובן, הוא ישתף אתכם בכל ומכל! (בדיליי אופנתי וכבר די קבוע..).

חשמל סטאטי- מה הקטע שלו?

אתה יושב לך בנחת בבית, מול הטלוויזיה, מכוסה בשמיכת פליז.. חמים ונעים לך. יופי.

אתה שולח את ידך לעבר כוס התה שלך (כן, הפוסט זקן! וייקה!) ובטעות נוגע בידו של האדם הסמוך לך.

אאאאאאחחחח!!!!! כוסאומו.

זרם.

ואז- העבודה שלך שולחת אותך לחו"ל.

כבר במטוס אתה מגלה שמשהו באוויר הטיסות היבשושי הזה גורם ל-bad hair day להשמע כמו אופצייה טובה למדי.

ואחרי הנחיתה מה?

מסתבר שדאלאס (מממ… נו טוב- ריצ'ארדסון) היא כנראה בירת החשמל הסטאטי העולמית.

כל פעם שאתה יוצא מהאוטו ונוגע בדלת-

זרם.

כל פעם שאתה הולך 2 שניות על שטיח ונוגע אח"כ במשהו מתכתי (נגיד לפטופ…)-

זרם.

(למה הם שמים שטיחים מקיר לקיר?!?! טמבלים..)

כל פעם שאתה תוקע מזלג בשלושת החורים המגניבים האלה בקיר שנראים כמו פרצוף-

עוד חוויה מרנינה שאסף הפוסט לארסנל שלו החלה לקראת בואו של הלילה השלישי בגולה.

הפוסט כבר התרגל לאוטו הזמני שלו, כבר מצא את הסטארבקס הקרוב (וחשוב מכך – את הטארגייט הקרוב!), כבר הבין שכדאי ללבוש גם מעיל וגם צעיף בבוקר,

ופתאום-

סופת קרח.

כן, הפוסט התבשר שצפוייה סופת קרח עם בוא הערב.

זה כמובן אומר שיהיה קר. מאוד קר.

בנוסף יהיה קשה לנהוג כי המכוניות יתכסו קרח,

ואחרי שתפשיר את שמשת מכוניתך תזכה לחוויה של נסיעה איטית במיוחד כי כל הכבישים חלקלקים.

וכל זה- רק אם תצליח להגיע לאוטו, כי כל המדרכות מכוסות שכבת קרח זדונית שרק רוצה לראותך דופק גלבה לתפארת..

ומה?

האנשים בסוכנות השכרת הרכב שכחו לתת לפוסט המסכן את חפץ הפלסטיק ההזוי שכל מטרתו הינה גירוד קרח משמשות של מכוניות.

מה עשה?

שלף את הדבר הראשון שמצא בתיק שלו,

וגירד את כל הקרח בעזרת שפורפרת קרם ידיים!!!

אם זה לא צעד מקגייברי לתפארת, הפוסט עז!

אוכל

אוכל זה נושא חשוב. בחיים בכלל, ובנסיעות עבודה אפילו עוד יותר.

אצלנו הנוהל הוא אש"ל – תקציב אוכל לכל יום, שאיתו אתה אמור להסתדר.

תכל'ס- אין תלונות.

רק מה?

הפוסט באמריקה- הפוסט רוצה שופינג!

ואז מתחילים החישובים. כי אם אתה אוכל נכון (כלומר- או מעט או בזול, או (הכי טוב..) מעט ובזול) אתה יכול להרוויח מזה לפחות סיבוב באאוטלט ואיזה סקצ'רז.

אבל אולי אתה עלול לקבל גם, בונוס- על חשבון הבית, איזה כאב בטן רצחני או חולשה כללית..

אבל לא בכך עסקינן-

איכשהו בדרכים נסתרות הגיעו לידיו של הפוסט כרטיסים לארוחת בוקר.

הוא בכלל חשב שלא מגיעים לו שכאלה (כי אמרו לו שלא מגיע לו!), אבל למה להתווכח עם אוכל בחינם? 🙂

זה אומר שכל בוקר הוא היה יכול לרדת לקומת הלובי באלגנטיות (…), לחכות שיושיבו אותו, וישר לקום שוב, וללכת ולחפש עם מה לפתוח את הבוקר.

כמי שמחשיב עצמו די בקיא בהלכות האמריקניזם המודרני, לא חשב לעצמו הפוסט שייתקל בירקות בארוחת הבוקר שלו.

לא לא- האמריקאי אוכל סלט רק בערב, וגם זה רק אם זה יגיע לו קומפלט יחד עם מאכל נוטף שמן.

וזה גם לא יהיה מה שרוב היקום מגדיר ומתייחס אל כ'סלט'-

מדובר יהיה בערימונת של עלי חסה פלסטיקיים למראה עם שביב כרוב סגול, 2 שביבי גזר וחתיכת לגו בגודל משתנה, עטופים למשעי ברוטב כלשהו עתיר מיונז.

נמנמנמ..

אולם במלונו של הפוסט החליטו ככל הנראה לעשות "הבה ונתחכמה לו".

לא ירקות- כי אם פירות!

כל בוקר יכול היה הפוסט לנשנש קצת אננסים טריים (!), ענבים סגולים, תותים ומשהו שעדיין לא הוחלט אם מדובר היה באשכולית אדומה או בפומלית אדומה, כדי לקנח אחרי הקרים צ'יז…

ארוחות שיש בהם בופה – עושות אותך שמנמן ורעב.

🙂

מלבד זאת זכה הפוסט לעוד כמה חוויות קולינריות מרנינות ומספר הארות מרתקות:

גבינה צהובה.

א.ק.א. גבנ"צ.

מאכל מוכר, מקובל, אהוב.

מישהו זוכר את "טוסטעים"? מעין פיסות רבועות של תחליף גבנ"צ סינטטי (שנראה קצת כמו שקית ניילון מתוחה או, רחמנה ליצלן, תחליף עור סינטטי..) שאמור היה להתאים בול למידתו של הטוסט שלך ולהינמס לכדי אלוהיות לאחר טסטוס (כאילו- הפיכה לטוסט..) קל.

כמובן שההינמסות אכן התרחשה, אבל כל אלוהיות לא נמצאה מעולם. מקסימום גלגול עיניים לשמיים מפאת הטעם הלא-באמת-כזה-משהו…

זה היה נפוץ בסופרים ובכלבו-אים למיניהם אי אז כשהיינו ילדים וזה היה מזמן.

ובכן- באמריקה כמו באמריקה- כל גבנ"צ היא טוסטעים!

תזכרו את זה כשאתם מוצאים עצמכם פתאום בארה"ב ורוצים טוסט. טעים.

עוד חוויה קולינארית שחווה הפוסט קשורה במסעדה יפנית שנקראת בניהאנה.

מסתבר שזו רשת מסעדות מוכרת ברחבי הארץ הלא קטנה הזו. מדובר במסעדות בסגנון "היבאצ'י",

או, אם אתם זקוקים להסברים, מסעדה בסגנון "בוא תאכל המון אוכל יפני בזמן ששף עייף שמעמיד פני בדרן מטורף יקפיץ למולך ירקות על פלטת ענק".

זה התחיל בכך שהתמזל מזלו של הפוסט וחברתו האמריקנית ק' לומדת לה לא רחוק מהחור הטקסני אליו הוא נשלח למטרות עבודה.

הוחלט להיפגש בשל הנסיבות המרנינות, ומן הסתם- לאכול.

ואם כבר לאכול- אז גם לחוות. A dinner and a show, as they say…

התיישבו להם הפוסט וק' מול פלטת טיגון גדולה למדי וחייכו לשאר יושבי השולחן.

(כי מה הטעם בשואו אם אין אנשים שאתה כלל לא מכיר לחלוק איתם את החוויה?)

הפוסט היה חמדן במקצת, והחליט שמכיוון שמעולם לא טעם סאקה (ומכיוון שהוא לא הדזיגנייטד דרייבר..) –

היום הוא היום!

וכך, מפה לשם התגלגל לו הערב והפוסט מצא עצמו עומד (טוב נו- יושב. אחרי בקבוקון לא-כזה-קטון של סאקה קצת קשה לעמוד כ"כ הרבה..) נדהם ונפעם מול שף יפני שמלהטט על הפלטה בעזרת קישואים וטופו, ועושה 'קיאיי!' עם זנבנבי שרימפס!

לאחר שהתאפס הפוסט על עצמו גילה לתדהמתו שמולו ניצבות ערימות בלתי אפשריות של אוכל…

עוד הוכחה לכך שהצמחונות משתלמת!

****

אם לא הספיק לנו עד עכשיו לגלות שארוחות צמחוניות במטוסים הן מעט יותר אכילות מהארוחות הרגילות, כי הרי כמה אפשר להרוס אורז?

שבמסע לפולין, כשאתה מתבגר רעב והקור גוזל ממך אנרגיה- צמחונים מקבלים אוכל לפני כולם (בואו נתעלם לרגע מהעובדה שלרוב הם מקבלים כרוב. המון כרוב. על שלל גווניו. וקצת פירה..),

שאפילו טבחים צבאיים, שיכולים להרוס בטטה (!!!), ולהחליט ש"היום יום פטרוזיליה" כי המלאי כבר החל להירקב, ולפזר מהירק על הכל, כולל הכל, כולל 2 הביסקוויטים שאמורים להיות הקינוח של כולם – לא יכולים להרוס שניצל סויה (זה ממילא איכסה…),

ושיש לנו תירוץ לכל דבר, כי צמחונות כוללת פוטנציאל לעייפות מחד, ולטרלול כללי מאידך..

🙂

****

וסאקה?

זה שילוב הזוי-טעים בין בירה ליין,

וזה עולה לראש 🙂

טוב-

פוסט זה מוקדש לכל אנשי תקופות המבחנים. חזקו ואמצו.

~~~~ זה הכל לבנתיים, להתראות בפרק הבא.. 🙂 ~~~~

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: