22.10.07 – השיבה מארה"ב

הפוסט בלונדיני מספר… הו אלוהים, מי סופר? 🙂
כן כן. חזרתי. כבישי ארה"ב נושמים לרווחה ברגעים אלה ממש, החנויות מחדשות את מלאי הריסס שלהם (שוד לאור יום, זה מה שעשיתי שם…) והאנשים בבנק של אלנטאון מנסים להחליט אם למסגר את טביעת האצבע שלי או לגרוס אותה, כי זה יותר כיף.
אז הותרתי את חותמי על התרבות האמריקאית (חכו חכו שיצא פה לקולנוע סרט שהשם המקורי שלו הוא rendition. קודם נראה למה יתרגמו אותו, אח"כ אני מבטיחה סיפור משעשע… :)), קיבלתי ספל של סטארבקס למזכרת (יש שם אנשים שמכירים אותי מספיק טוב, מסתבר :)), אספתי את האלכוהול האיכותי שלי מהדיוטי (יפה מצידם לשמור לי עליו כבר 4 חודשים… :)) והצלחתי להתחמק (באופן מפתיע) מהעובדה שהיו לי מזוודות ששקלו הרבה יותר מהמותר (הכל פילמים מהמצלמה-הלא-דיגיטלית שלי! הכל אשמתה!).
אנשים שאנחנו אוהבים
אנשים שסחבו לי את המזוודה וסייעו בעיתות מצוקה
דיילים משעשעים שמבקום לרטון (כמו דיילות ממין נקבה, יש לציין) צחקקו להם להנאתם (המרושעת לעיתים, הם שפכו מלא מים לכל אורך המסדרון…) והפכו את כמעט-11-שעות-הטיסה שלי לקצת יותר נסבלות
אנשים שאנחנו לא אוהבים
די, נו כרגע חזרתי מחו"ל, תנו לי שנייה לפני שהמרירות תיכנס לפעולה…
אפיזודה משעשעת
זוג מאלבמה שגידל רקונים בעברו וניסה לשדך אותי לבן שלהם.
כן כן- פשוטו כמשמעו. בעודי מנסה נואשות לא להירדם בשדה התעופה באוקלנד (חור נידח ליד סן פרנסיסקו. משם הייתה הטיסה הכי זולה לפילי…) הצלחתי לפתח שיחה עם זוג מאלבמה שחזר לו מחופשה. היה מבטא דרומי מובהק, היו סיפורים על "כמה אני מתגעגעת לחיות שלי! יש לי 2 חתולים ו-2 כלבים" ועל רקוני המחמד שהם גידלו בביתם בשנים עברו, נרשמה הומופוביה מובהקת… היו צחוקים
מילון בלונד-עברית
סקראוול– סנאי (שיכול עיצורים פועל גם באנגלית אם אני זו שמפעילה אותו, מסתבר…)
חור תחת– כל מקום בארה"ב שאין בו סטארבקס. יש גם חורי תחת שמנסים להסוות את עצמם ושותלים סקארבקס פיקטיבי. את עובדת היותם חור תחת תוכלו לגלות בו בזמן עם גילוי עובדות מרנינות כגון "החור תחת הזה הוא ערש מולדתה של מוזיקת הקאנטרי (בייקרספילד)" או "למה אין שום שלטים שמודיעים שנכנסנו לחור תחת הזה?!?" . אפקטיבי
שאוור שוז (נו, נעלי מקלחת)– מסתבר שגם כשאתה עושה טיול של צפונים (הייתה לנו מכונית עם מושבי עור וגג שמש. ששכרנו! צפונים…) אתה עלול למצוא את עצמך ישן במקומות שהמקלחת שלהם נראית כמו בקומה התחתונה של בניין שאול. מקרים כאלה הם בדיוק מה שגורם לך להגיד "איזה מזל ששמרתי את הסנדלים המפגרים שקיבלתי במפלי הניאגרה". נו מה? לתרום אותם לילדים נזקקים?
אין לי ציטוט. אני עדיין חושבת שלדבר אנגלית זה מגניב, סורי… 🙂
מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: