21.9.09 – הפוסט מתברגן

זה היה ארוך, זה היה מייגע, חיכיתם עד שכוחותיכם כמעט וכלו (מזל שהיו bite size פוסטים מדאלס שיצילו את נפשותיכם מאבדון…)-

אבל גם הציפייה האינסופית הזו הגיעה לסיומה..

(** קולות תיפוף **)

פוסט חדש דנדש!!!

חם וטרי, ישר ממכבש הדפוס (או מתיבת המייל הקרובה לאזור מגורייך).

אפיזודה משעשעת

הבורגנות, כך נראה, השתלטה על הפוסט.

הוא לא יודע איך זה קרה ומתי-

פעם הוא היה קיבוצניק טוב ותמים (?) שחי בבועה שלו, חלק את השמפו שלו עם שאר ילדי הגן (טוב.. לא באמת חלק את השמפו שלו. כשהוא היה בגן היה לו שמפו משלו כי הוא היה אלרגי…) ואכל איתם מאותה קערת גבינה מתוקה (אל תשאלו. בקיבוץ משום מה, אולי מטעמי חסכנות, יעילות וניצול מירבי של מה שיש, קטגוריית 'הדברים שלגיטימיים מספיק כדי להיקרא קינוחים' הייתה רחבה. מאוד רחבה. דברים כמו 'גבינה מתוקה', סנדוויץ' עם שוקולד וגבינה או פרוסה עם גבינה וחלבה (!) היו דברים שבשגרה. כשהוא מקדיש לזה עוד שנייה של מחשבה כנראה שאו שהייתה ממש הרבה גבינה בקיבוץ, או שהיה רצון עז לחזק לכל ילד וילד את עצמותיו עם סידן רב ככל האפשר כדי שיגדל להיות פועל חרוץ וחסון..).

באיזשהו שלב בחלוף השנים גילה הפוסט את נפלאות הקפיטליזם- מה ששלך-  שלך, ולא של כל שאר הגן/ קבוצה/ חדר אוכל/ יקום.

יכול להיות שעל תהליך ההתברגנות המדובר השפיע המעבר הדי-לא-מזמן שעשה הפוסט מדירת חדר וכלום בסוף העולם שמאלה, עם כיור קטנטן, מזגן גריאטרי ומושבת ג'וקים- למגורים בטבורה של מדינתנו הקטנטונת, בין מרכז מסחרי ידוע לשמצה ובו כיכר עם פסל כחול ומוזר, מזרקה וארקפה, לבין קניון שסף הכניסה לחנויות שרוצות למכור בו הוא משהו בנוסח "יש לך מוצרים סטנדרטיים ועם זאת מחירים שערורייתיים? התקבלת!". וגם בו יש ארקפה.

אמנם, אין ספק, הוא עדיין שומר אמונים לשורשיו הקיבוצניקיים והולך יחף מדי פעם (בתוך הבית. הוא מצטער מאוד, אבל ללכת יחפים על מדרכות בצלאביב זה דוחה!!)  אבל גם בעיניים בלתי מזויינות ניתן לראות את פרצופה החינני של הבורגנות מציץ לו מאחורי כתפו של הפוסט ולוחש לו באוזן דברי כיבושין- "תשקיע בקפה שלך- לפני שאתה הולך לים לך לקנות לך קפה טוב, כי אי אפשר לשתות סתם נס.." או "לך לך למסעדות יקרות ושוות. יש בהן אחלה עסקיות צהריים".

והפוסט מקשיב. אין מה לעשות- יש באמת אחלה עסקיות!

ולכן- הפוסט והידוע שמו פעמיהם בצהריים עסקי כלשהו, חמים וקיצי, אל עבר מה שהתברר מאוחר יותר כמקדש המקומי- מסה.

מדובר, למי שאינו בקיא ברזי הדקדנטיות, במקום בו ארוחת ערב תעלה לך כמעט כמו שכר דירה, והחשבון (עם היין והקינוח) יגרום לך להתקף לב קל (זה יעיל לדיאטה?).

אבל

בצהריים המחירים שלהם נהיים סבירים למדי, ובמבחן התמורה לכסף שלך- הם מרוויחים כמה וכמה נקודות זכות יפות.

ולמה שחשוב באמת-

אחרי שהמר מלצר התנחמד אל הפוסט והידוע, והביא להם יין איטלקי משובח, הוגש לשולחן לחם הבית, שזכה לשם הפוסט מודרניסטי "לחם דגנים וחמוציות".

הפוסט מעולם לא איתר את החמוציות, אבל לא היה לא אכפת- הלחם היה טעים, ללא כל צל של ספק, והוגש עם חמאה (כמובן), ממרח לימונים מטורף שהזכיר לימונים כבושים בטעמו והיה מופלא, וכן 'ויניגרט פלפלים' או משהו כזה- מדובר היה בממרח שנראה כמו צ'ימיצ'רי (פיסות קטנטנות של דברים ירוקים צפות להן בניחותא בשמ"ז) אבל היה מתוק ופלפלי בצורה שסתרה לחלוטין את המראה שלו. פרדוקס אכיל בקערית קטנטנה.

למנה עיקרית הפוסט בחר רביולי. כאדם עם עקרונות (טוב- כצמחוני) הוא עמד בפני בחירה ממבחר לא גדול מדי של מנות אפשריות. הוא מאוד השתדל לבחור מנה שונה ממה שהוא אוכל תמיד,  ולכן הלך על רביולי כמהין, קרם לימון וזיתי טאסוס.

ובכן- הפוסט ממש משתדל שלא לפרסם את מי שלא משלם לו, אבל תכלס?

שונה מכל משהו אחר שהפוסט אכל בחייו? אכן.

טעים? מאוד!

האמת? זה היה מדהים.

עפ"י דיווחים אחרונים הידוע עדיין לא התאושש מהמנה הנ"ל (הפוסט היה נחמד ונתן לו לטעום קצת תוך שהוא מזנב בפירה שבצלחת שמולו..).

ועוד לא הגענו לקינוח!

ולכן, הפוסט מודיע חגיגית שהפעם פינת האפיזודה המשעשעת תעשה איחוד חגיגי וחד פעמי עם פינת אנשים שאנחנו אוהבים– לא רק את האוכל, גם את מר שף.

🙂

ואם זה לא מספיק כדי להוכיח לקוראים שהפוסט נכנע לאט לאט ליצר הרע, אולי כדאי לציין שלא כ"כ מזמן מצאו עצמם הפוסט והידוע עושים קניות בעדן מרקט, הידוע בהיותו אורגני, ידידותי לסביבה ולמשתמש, ופלצני.

בעוד בסופרמרקט רגיל תמצאו מבצעים על נייר טואלט ועל גלידה קרמיסימו, בעדן מרקט תוכלו למצוא  2 סוכר חום במחיר מבצע, אלפי סוגים שונים של חטיפי בריאות ושל דבש, ואגוזי מלך קלופים במחירים שלא מביישים את מתחמי הקניות באשדוד (למרות שהחנות ממוקמת בגן העיר, אהמ..).

ועם אתם רוצים עוד אז הם גם ראו הצגה בהבימה!!

הנה לכם!!

מילון בלונד- עברית

נסיעת עבודה לארה"ב – שופינג!!!! ואוכל גרוע.. והמון משלוחים שאמורים להיות חינם בתוך ארה"ב ולעשות לך את החיים קלים, אבל בעצם מורידים לך כמה שנים טובות מהחיים.

איטליה – גלידות שוות, גבינות מדהימות, פסטות שונות ומשונות (עם כמהין!) והמון מה לראות ומה לעשות. אושר.

אז קיבלתם פוסט פחות מיומיים לאחר נחיתתו הרכה בארץ (3 בלילה, חם אש ויורד גשם. מה נהיה פה- ברזיל?) של הפוסט. יש לציין כי המזוודה מארה"ב (!) עוד ממתינה לסיום פריקתה וחלוקת תוכנה בין המדפים השונים בארון. בנוסף לכך אתם גם מקבלים ברכת שנה-טובה-ומוצלחת באיחור קליל וחינני. ושהשנה תהיה מתוקה- זה הכי חשוב.

🙂

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: