2.4.09 – מיונז שלא גורם לאגודת הקרדיולוגים להתחיל לתכנן את הקומה הנוספת בוילה שלהם

עונת החגים השנייה במסורת היהודית כבר נמצאת בעיצומה והפוסט פה כדי לעודד אתכם בין חופש אחד למשנהו, בין משבר ה"אלוהים כמה אוזני המן אכלתי- אני לעולם לא אכנס לשמלה החדשה" למשבר ה"אלוהים אדירים כמה מצות אכלתי- אני לעולם לא אחזור לעכל כמו שצריך"!

ייפ ייפ הוריי!

האם את/ה נהנית בפורים?

הפוסט כן!

הוא הלך לו לשלוש מסיבות (בשלושתן היה לו תירוץ טוב ללבישת חצאית קצרה- הוא התחפש לטינקרבל! בסרט הילדים התמים שהיא מופיעה בו היא הדמות היחידה שיש לה מיניות, ותחשבו על זה.),

הוא שתה עדלאידע (ושוב ניסה להזכיר לעצמו שיש קיבולות אלכוהול חדשות שיש להתחשב בהן- ככה זה כשמזדקנים. כמה חבל שהוא נזכר להזכיר לעצמו רק לאחר מעשה..),

הוא הכין משלוח מנות מקורי (זה אירוע חד פעמי, בחיי. אמנם הפוסט אוחז בנשיות, וגם בבלונד, אך כנראה שהוא יצא להפסקת גלידה בדיוק כשחילקו את היצירתיות..),

והוא הכין פסטה, אבל זה לא קשור.

כשבוע אחרי שחגגנו את נצחוננו על המן הרשע ומזימותיו המרשעות הגיע יומו של הקדוש פטריק.

שוב בוחן הפוסט את מידת עירנותכם והכרתכם אותו, ועל כן הוא מניח שאתם יודעים שיש בליבו אהבה גדולה (גם אם לא מוסברת) לאירלנד-

מה? לא נחגוג?

הרי מטרתו של החג היא לשתות המון בירה ולקבל כובעים מגניבים..

אז חגוג חגגנו! 🙂

מכיוון שעד ימינו אנו לא חגג הפוסט את החג הכה-מופלא הזה, הוטלה האחריות על הידוע,

ובחסותו של הנ"ל הערה הפוסט לקירבו כמעט ליטר של בירה (אחרי העד-לא-ידע של פורים הוא היה צריך קצת לרחם על הכבד שלו..), ממש רצה לקבל כובע אבל לא הצליח (לא נורא- יש את של הידוע משנה שעברה.. :)), דיבר עם כלמיני אנגלים הזויים ומשעשעים ביותר, ואפילו זכה לפינוק בדמות צ'ייסר מחמד דו שכבתי של ליקר מנטה ומעליו אייריש קרים. נם!

אנשים שאנחנו אוהבים

לאחרונה (לא כ"כ לאחרונה מבחינה כרונולוגית, אך אנחנו נתעלם מעובדה זו בתירוץ של "חופש אמנותי"..) גילה הפוסט את האור-

לא לא, הוא לא חזר בתשובה, לא התחיל לראות האח הגדול ולא הפסיק להיות צמחוני.

בדיוק ההיפך למען האמת..

מאחר והידוע הינו קרניבור בעל תעודות, ומכיוון שיש מקומות שיגישו לך המבורגר איכותי (כך נטען) וזול (יחסית) בשעות מאוחרות של הלילה, מצא עצמו הפוסט יושב מול תפריט במזללת המבורגרים ואומר לעצמו "בא לי לרדת על המבורגר!"

כן. אין מה לעשות. גם לצמחונים יפי נפש ועדיני לסת יש מדי פעם את הדחף הזה. באמת. יש משהו מאוד משחרר בלתקוע המבורגר.

בצר לו, לפוסט, במזללה המדוברת היו לו 2 אופציות. כל אחת וחסרונה שלה.

הראשונה היא פטריית ענק צלוייה מלווה בכל שאר הדברים שתראו בהמבורגר רגיל. זו אופצייה טעימה, אבל אני חושבת שפטריית ענק עדיין לא מספקת את יצר החייתיות המדובר..

השנייה היא veggie-burger, אופצייה מוכרת וידועה עוד מימי הגרגרנות האמריקאיים של הפוסט.

אממה? גם העאלקציצה הזו לא-טעימה-עד-איכסה-פויה,

וגם, רחמנא ליצלן- היא מגיעה עטופה בלחמניית המבורגר ביזארית מקמח מלא!

מה זה פה?!? אם הפוסט נמנע מבשר עליו להימנע בהכרח גם מקמח לבן? מה, לצמחונים אסור להרוס את הבריאות שלהם?! לאן אנחנו מידרדרים? בסוף עוד יוכרחו כל הצמחונים לאכול גלידות מחלב סויה בלבד ולנשנש אדממה במקום פיצוחים ובמבה!

מאוכזב למדי פנה לו הפוסט לרחמים עצמיים וסנדוויצ'ים של בייגל שום עם גבינת ברי.

אך לפני שתפס אותו הייאוש באו להצלתו חברותיו הצמחוניות ד' וד' (או דזולב וצפנה) וגילו לו כי יש תקווה! כי גם לצמחונים יש מקום מפגש מזללתי ונוטף מיונז, אבל שם המיונז הוא טבעוני!!!

כן..

מסתבר שיש חיה כזו "המבורגר צמחוני טעים" או "מיונז שלא גורם לאגודת הקרדיולוגים להתחיל לתכנן את הקומה הנוספת בוילה שלהם".

מסתבר שאפשר לשבת על אבן גבירול, לצד באי הפיצה ובאי סנדוויצ'י הרוסטביף, ולזלול מלוא הפה המבורגר טעים לתפארת מדינת צלאביב 🙂

מה שכן- no matter what – שלא תעיזו לשתות שייקים ירוקים שמבטיחים להיות בריאים!

יש 2 אפשרויות- או שיהיה לזה טעם של כוסברה,

או שיהיה לזה טעם של כוסברה עם אצות.

בלאכס.

הפינה הסאדיסטית

שוב מתחשק לו לפוסט להשוויץ קצת.

אי לכך שהיו להם, לפוסט ולידוע, גם תירוץ לגיטימי באמתחתם, וגם רצון להאכיל את חבריהם, הוחלט על חנוכת בית#2 במהדורה חורפית.

הדלקנו את האש בכיריים, אימצנו סירי ענק לחיקנו ופצחנו בהכנות.

והמסקנות לפניכם:

פונץ' חם בליל חורף קר זה טוב. טוב מאוד אפילו. להכין פונץ' חם זה עניין מצחיק למדי, ומהווה שילוב מנצח בין איך שמרגיש להכין עוגה, לאיך שמרגיש להכין מרק-

זה סיר עם נוזלים וחתיכות של כלמיני דברים צפות בפנוכו- מרק.

זה שילוב של דברים טעימים וסוכר- עוגה.

ההכנה פועלת על עקרון ה"נזרוק גם את זה פנימה, ונראה מה יהיה"- מרק.

עקרון ה"דברים טעימים מעורבבים + מכת חום = משהו טעים" פועל במלוא עוזו- עוגה.

בקיצור- מדובר בפלא ככל הנראה, והוא אפילו מכיל בתוכו גם סוכר וגם אלכוהול.

אי לכך ובהתאם לזאת הפוסט ממליץ על ייסודו של "יום הפונץ'" העולמי!

פונדו זו המצאה נהדרת. פונדו שוקולד זה בעצם אושר מותך בתוך סיר. פונדו שוקולד עם תותים זה טעים, עם בננות זה פיכס (כי בננות זה פיכס), עם מרשמלו זה ילדותי אך לגיטימי, עם עוגיות זה כיף, עם גליליות זה קונספט, עם טים טם זה טירוף (וכמובן שהפוסט ניסה את זה)..

ופונדו עם פומליות- ניסית?

🙂

אפיזודה משעשעת

תקופת ההרשמה לאוניברסיטאות השונות נגסה בפוסט בכל פה.

זה החל בטלפונים ממכללות נידחות שפעם, כשהפוסט היה שיכור מריח השחרור הקרב ובא, הוא כתב להן שאולי הוא עוד יבוא ללמוד אצלן כי "מה, ללמוד ליד הכינרת זה כיף לאללה, לא?";

עבר דרך פרסומות לימים פתוחים שונים ומשונים- בת"א ובחיפה, בשדרות ובב"ש, ברדיו ובעיתונים, ואפילו באינטרנט ובתחנות אוטובוס;

והגיע לשיאו ביום הפתוח של אוניברסיטת ת"א, אליו החליט הפוסט לשים פעמיו (ומטרייתו. כל הבאסה יום פתוח בגשם).

לאחר תמיהות והתלבטויות (והליכה של בקושי 10 דקות- הפוסט מגלה עוד יתרונות לדירה המגניבה שלו :)) הגיע הפוסט לשערי האוניברסיטה- רטוב אך משועשע.

אחרי הרצאה וחצי ושינוי די דרסטי של הליכי החשיבה שלו על "מה נלמד שנה הבאה", פגש הפוסט את חבריו (אלא מהם שלא נבלעו במחוזות נידחים כמו "הפקולטה לחשבונאות". בררר…). ביחד הם החליטו לשוטט ולהשיג מידע על כל מגוון שאופציות שהעתיד פורש בפניהם.

אז מה היה לנו שם?

גשם.

קצת רעמים וברקים.

כלמיני אנשים מוזרים שניסו להסביר לפוסט המסכן למה ממש כדאי לו ללמוד תקשורת/ פילוסופיה/ ביוטכנולוגיה/ מדעי הדשא.

מישהי שהייתה אמורה לייעץ לו חינם אין כסף כי הוא נרשם מראש, שהסתכלה על תחומי העניין שמילא בטופס ואמרה משהו כמו "מממ… אני לא כ"כ חושבת שאפשר לשלב את מה שסימנת פה.. אפשר אולי לשלב אותם רק בלהיות מורה לביולוגיה! או בלנהל בית ספר לביולוגיה!!". גאוני.

קצת הפוגה בגשם.

אנשים שהפוסט לא ראה כבר מלא זמן והוא מאוד שמח לראות לפתע פתאום.

תוכניות מצטיינים שנשמעות מפתות כמעט כמו למכור את נשמתך לאוניברסיטה ולא לשלם שכר לימוד (דווקא תיאור די מדוייק, למען האמת..).

כלמיני אע"מניקים שהגיעו לשמוע על התוכניות הנ"ל.

עוד קצת גשם.

אתם- כבר נרשמתם לאוניברסיטה?  🙂

טוב… הגיע יום חמישי (פעם זה היה היום המסורתי של הפוסט.. הו הנוסטלגיה…).

הפוסט רוצה לאחל לכם פסח שמח (וכשר, אם אתם ממש רוצים שהוא יהיה כזה..), פוסט-פורים שמח, והרשמה קלה לאוניברסיטה לשותפיו לצרה.

If you’re happy, I’m.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: