2.12.07 – ראיונות עבודה

ווא ווא. עוד תקופת זמן רנדומלית עברה על כוחותינו והרי מגיע לו, חם-חם, ישר מהתנור (מה לעשות? חורף בחוץ, לא? וודאי שיש תנור. ומזגן. ופוך. ויגון. שיחזור כבר הקיץ!!!!!!) פוסט חדש דנדש, עטור נצנצים ורדים (זו אני, אחרי ככלות הכל). תתחדשו.

יופי. אני שמחה שתרמתי במשהו להרגשת ההתחדשות שלכם…
הרי אחרי ככלות הכל- ריח של גשם נישא באוויר, הציפורים מצייצות להם, השמש זורחת… עד שאתם מגלים שאתם באמצע נהר אימתנים לא מוכר בעליל (נקרא לו "למה העירייה המחור—ת הזו לא סידרה את הניקוז פה?!?!?!!?"), שכל מכונית שעוברת לידכם מכסה אתכם בגל של מי אפסיים מלאי רפש (שלוליות זה מגניב לא? לכו לכו תקפצו לכם עם מגפיים ורודות בג'יפה הזו, רק אל תקראו לי להצטרף…) ושיש רעמיםוברקיםבחוץונוראנוראמפחיד!!!!!!!!!!
לא אוהבת חורף. קר לי מידיי.
תקנו לי גרביים, אולי אני אוהב אתכם.
מרקים. זה קטע של חורף, לא?
הרי בקיץ תחשוב לך- למה לי לאכול ירקות חיוורים ששרצו להם במים? ואז עוד לשתות את המים האלה  שהם התקלחו בהם?!? נו נו, עדיף לי לשתות בירה קרה. למי יש בוטנים?
אבל, עם החצב הראשון (נחליאלי, אם אתה בקטע של בעלי כנף) פתאום תתעורר בך תחושת התעלות-
למה שלא אבשל לי איזה מרק-בצל-צורפתי-עם-טוסטונים-קטנטנים-עם-פרמזן-מוקרמת?
למה שלא אצור לי פה איזה מינסטרונה לתפארת מדינת ישראל ולתפארת כל קופסאות הפלסטיק עם רסק העגבניות הכי סינטטי שיש בסופר?
הרי תמיד רצית לקושש פטריות ביער ולהכין מהם מרק. או לעשות איתן דברים אחרים…
יאללה יאללה- הרי אין לך פרמזן (הגבנ"צ שגנבת מהחד"א הצבאי לפני שנתיים לא באמת רלוונטית…), אם תשב ואז תקפוץ ואז תדרוך על הלחם מלפני שבועיים הוא לא יהפוך ל"טוסטונים" פשוט יראו את העובש קצת פחות, ופטריות?
טוב נו, גם לי יש חולשה לפטריות. מי בא לאכול איתי ניוקי עם ערמונים ברוטב כמהין בטוטו? 🙂
אנשים שאנחנו אוהבים
יש כאלה. נראה לי שכבר ציינתי את זה.
אם אתם חשים שאני (כלומר, אנחנו- אני, אנוכי, עצמי, הבלונד ושאר מרעין בישין) אוהבת אתכם, ואתם חשים דחף אקסהיביציוניסטי עז (קרי- אתם ממש רוצים לראות את השם שלכם באיזו רשימת מייל נידחת. וואו, זה קצת עצוב, לא? לא היו לכם מספיק ברביות כשהייתם קטנים? מספיק בימבות? מספיק גן שעשועים?!?!?!)-
תגידו לי, כדי שאני אוכל להשפיל אתכם בפומבי בפוסט הבא.
אנשים שאנחנו לא אוהבים
אנשי עיריית רעננה. אלוהים אדירים בכמה בוץ בוססתי…
מי עוד?
אנשים שעושים פקקים בצומת פלוגות. מה נסגר איתכם? מה בוער לכם להגיע לאשקלון? מה יש שם? זהב? אני רוצה הביתה!!!
חברות פיתוח תמונות שלא מדפיסות את כל התמונות שיש בפילם (כן. כבר מיצינו את זה, לא? יש גם דיגיטלית, היא פשוט חדשה ואני פולנייה- אני לא אשתמש בה עד שהיא תעלה עובש או משו…). מה? אתם כלכך רוצים שאני אשלח לכם שוב מליון שקיות לפיתוח? למה? כי אני עושה סמיילים בסוף? לכו תמצאו סיפוק במקומות אחרים.
הוי, זה היה טוב להוריד את זה מהלב…
אפיזודה משעשעת
בואו ננסה לצייר תמונה- בחורה (סימפטית או לא זה כבר תלוי בנק' מבטכם. אם קראתם עד כאן יש מצב שאתם לא חושבים שהיא תפלצת ראוייה להשמדה מיידית…) הולכת לה לראיון עבודה.
קצת נרגשת ("יש! שוב אני אוכל לספר, בפעם המא-א-תיים, על איך למדתי תיאטרון בתיכון ואיך היה לי נורא כיף לסגור 11-3 במשך 8 חודשים!!!"). קצת לחוצה ("יהיה להם ספרייט או שאני אמצא רק מיץ מעפן?") אבל בסך הכל די אופטימית (נו, רק עכשיו גיליתם שאני מדברת על עצמי בגוף שלישי?).
לאחר ההלם הראשוני (למה יש גברים שחושבים שזה לגיטימי ללבוש חולצות ורודות? למה?!?! זו אמירה? אתם מנסים לשדר משהו? מה? שאתם נקבות שלא מסוגלות לבחור לעצמן אפילו חולצה אז קושקוש בחרה לכם משהו יפה-מקסים-מאמם-וזה-אפילו-לא-ורוד-זה-סלומון?!?!?! יופי. כשאני באה תלבשו שחור. לפחות לא יראו את הכתמים של הריר שאתם לא מסוגלים לנגב לעצמכם כשקושקוש לא שם…) הגעתי למסקנה שכדאי גם לענות להם על כל השאלות המפחידות שרשומות על הדפים המפחידים שהם הביאו לי, כי כנראה שזו המטרה פה- שהם יבחנו אותי ולא אני את המטבחון שלהם. מעניין, חשבתי שזה להיפך…
אוקיי. אז במשך הכמה שבועות בהם אני עושה מבחנים שונים ומשונים הצלחתי לנסות למצוא תשובות לשאלות כמו:
· יש לך 8 מטבעות ומאזניים. ל-7 מהמטבעות משקל זהה, המטבע ה-8 קל מעט יותר. איך תגלי מי מהם מיהו lucky number eight  בכמה שפחות שקילות?
· יש לך 5 כדים. בכל כד המון מסטיקים. ומשקל דיגיטלי אחד. ב-4 מהכדים כל מסטיק שוקל 10 גרם. בכד החמישי כל מסטיק שוקל 9 גרם. איך תגלי בכמה שפחות שקילות מאיזה כד מסטיקים תשמיני פחות? (שלי, קוקי ושחקס- המשפט הבא מוקדש לכן: "אני מה זה שבעה- אכלתי היום מסטיק שלם!" 🙂 )
· יש לך חדר עם 100 נורות. לכל נורה מתג משלה. יש לך 100 גמדים (אדיר!). הגמד הראשון נכנס לחדר והדליק את כל הנורות. הגמד השני נכנס לחדר ולחץ על כל המתגים של הנורות הזוגיות. הגמד השלישי נכנס לחדר ולחץ על כל מתג שלישי, וכך הלאה…
אילו נורות יישארו דולקות אחרי שכל הגמדים יסיימו לעסוק במשחק האווילי הזה שהם המציאו לעצמם?
מילון בלונד-עברית
קר לי– אני רוצה שמיכה!
אוי! אמאל'ה!– יש רעמים וברקים בחוץ, מפחיד. אני רוצה חיבוק!
אני יכולה לחזור אלייך עם זה?– ממש אין לי כוח לעוד ראיון עבודה. אני רוצה קצת שקט. אני אחזור אלייך עוד יומיים ואזייף איזו כריתת אונה, אוקיי?
אני רוצה קפה– קר לי. אני עייפה. אני רוצה קפה!
בפרק הבא- מה קורה כשאת לוקחת איתך לפאב 2 עלמות חמד, כתר פלסטיק אווילי וכובע בוקרים?
ואולי אני אתרגל לגשם. או לטישיו היפה שאמא  הביאה לי- עם אריזה ורודה שמצויירת עליה צפרדע. יש גאונים שם בקלינקס…
בברכת "חורף, גשם מטפטף על העורף"
בתהיית "2 שירים של מרגול ברצף בגלגל"צ?!?! אלעד הגיע לגנעדן…"
ובהקדשת משפטים למי שראוי להקדיש לו משפטים:
"אהוד השמן, בבטן יש לו בן. זה מקרה מאוד מוזר, לבחור ממין זכר".
(אני מקווה שדייקתי. הסליחה עם הנפגעים… )
מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: