19.2.08 – "אני מוריד הגנות, וישר הן תוקפות!"

אוגה בוגה ונפנופי כנפיים נמרצים.

ובכן, לאחרונה יצא לו לבלונד לשוטט קצת ברחובות העיר תל אביב (אולי בגלל זה לא היה לו זמן לעסוק בכתיבה יוצרת?).

זה לא שהיה לו מחסור בסוג זה של שוטטות קודם לכן, אך יד הגורל כנראה החליטה לומר את שלה.

אי לכך ובהתאם לזאת יצא לי להכיר מספר מקומות ולהגיע למספר מסקנות. (המפ… מה חדש בזה?)

יש כמה פאבים סימפטיים לחלוטין ברחוב אבן גבירול האהוב (כן, פולינה, חוץ מוניליה יש שם גם פאבים!) שיצא לי לשרוץ בהם בעודי בוהה בכוס הבירה/ וויסקי שלי ותוהה על משמעות החיים באוזני שותפי לאלכוהוליזם הזמני.

מכיוון שלא בפרסום עוסק הבלונד (עדיין! והרי ממילא הם לא שילמו לי אלא אני להם, אז עד שאני לא אקבל קצת בלנטיינ'ז (או ג'יימסון) חינם…) לא יופיעו פה שמות.

אך עם זאת-

פאב א' מוקם לו במיקום משעשע למדי שגרם לי לפרץ נוסטלגיה אווילי עד עילגות ("הי! בית אליהו! זה המסדרון המסתורי של המיונים!!!"), בורך בבר שבניגוד לבד"כ היה די נוח לישיבה, במוזיקה משובחה ובגינס… איי איי… הגינס…

פאב ב' הפתיע אותי- בנחישותו להיות תלאביבי-שנון-מקורי-מאגניב, עניין שבד"כ יוצר אצל הבלונד סלידה ותחושות קבס קלות, הצליח לו דווקא! במקום המון שולחנות כמו כולם יש לו לפאב ב' האלמוני כמה כסאות וכורסאות מפוזרים, מעין גומחות ישיבה בקירות (או משהו כזה, היו שם יותר מדי אנשים שישבו- לא יכולתי לחוות דעה ארכיטקטונית מובהקת…) ו-הדובדבן שבקצפת, פנינת ערב, הצ'ופצ'יק של הקומקום (?!?!?!) –

גומחת בקיר שתוכה רבצה לה ספת רביצה-

גם מנותק מהצלאביביות (פינת המתרגם- צלאביביות = בנות המין הנשי, שבטוחות שהן המציאו את הגלגל, או לפחות את גלגל החיים, רק מעצם העובדה שהן גרות בתלאביב),

גם ממש מול הבר ככה שיכלו לצעוק לנו "מה אתם רוצים?" עם חיוך,

גם מי שיביא לי את הוויסקי.

כן כן- זה קרה! יכול להיות שהיו שם גברים שלבשו חולצות ורודות- הפוסט לא רטן (מהר- לשחרר הודעה לעיתונות! להודיע לריפלי'ז!), מרוב שהיה לו נוח וטעים. סוגשל טעים…

אנשים שאנחנו אוהבים

מי שלימד אותי לשתות וויסקי.

🙂

אנשים שאנחנו לא אוהבים

אנשים שבטוחים שמה שנמצא בראש מעייני זה לתקוף אותם ללא רחם.

כאילו מה נסגר איתך (בואו נעמיד פנים [או שמא?…] שמדובר במישהו ספציפי)- הזמנו אותך, הכנו לך שוקו (ושתינו אותו לפני שבאת כי לקח לך נצח…), שמנו לך דברים מצחיקים בדיוידי ודיברנו איתך.

נכון, מדובר היה בערב אפוף מרירות מסויימת, והמר בחור האומלל לא ידע שהוא נקלע לחבורה צינית וסרקאסטית שנוהגת להשחיז חרבותיה לעיתים (אבל בלי שום מזמרות…), וקצת צחקנו עליו, אבל – דחילק – מה הבכי ומאיפה הנהי?

זה הלך בערך ככה:

פלוני- "כן… אני עדיין בצבא…"

קוקי (כן כן, זו המפורסמת. ולידיעה- גם היא עדיין מצפה לשחרור המיוחל…)- "חיחי, איזה צעיר"

פלוני (בלחשוש קולני אך מתבכיין, ליושבת לצידו)- "את רואה? הם כל הזמן תוקפים! אני מוריד הגנות- והם ישר תוקפים!!!"

קודם כל, מבוא לקורס פסיכולוגיה בסיסי-

להגיד שאתה בצבא זה להוריד הגנות. נו וודאי, כי זה לא איזה משהו שרובנו עושים או עשו או יעשו- אתה שם כי אתה מיוחד, כי אתה עדין ורגיש.

אוקיי. שיעור שני, תלמידים יקרים-

בפעם הבאה שברצונך לתקוף מישהו באלימות חסרת ריסון, אין צורך להצטייד בסכין מושחזת, אקדח עם משתיק קול או סתם ריח זיעה חריף ביותר- כל שעלייך לעשות הוא להכניס את המילה 'צעיר' לשימוש פעיל, ותו לא.

הפינה הסאדיסטית

סלחו לי על רוע הלב,

אבל:

הרי לכם מבזק שהופיע באתר חדשות זה או אחר-

"שמונה בני אדם נהרגו ו-21 נפצעו כשרכבת ירדה מהפסים במרכז טורקיה.הרשויות בטורקיה מסרו כי הרכבת, שנסעה מאיסטנבול דרומה, ירדה מהפסים ופגעה בשתי מכוניות."

I couldn’t help it

רכבת ההפתעות מאבדת את שפיותה ויוצאת במסע רציחות מטורף.

אפיזודה משעשעת

שבת בבוקר יום יפה, הבלונד מחליט להטריד קצת את פולינה.

מפה לשם הגיע כבר הערב (שימו לב שכמעט תמיד יום שבת עובר מהר יותר מנגיד יום רגיל. ככה, באמצע השבוע, במשרד, השעות זוחלות להן אט אט ושולה המוקשים נראה כשם את משקפי השמש המגניבות-כה שלו בהילוך איטי…)

ולבסוף מצאנו עצמנו (הבלונד ואנוכי, עצמי והפוסט) נוהגים לנו לכיוונים לא ידועים, אוחזים בפיסת נייר ורדרדה שעליה הוראות כמו "כשיש ישר או קצת שמאלה כזה- אז קצת שמאלה כזה" כבקש אחרון, ותוהים אם החממות שמשמאלנו מהוות מעבר גבול או סתם חצר של מישהו.

אי לכך ובהתאם לזאת מצאנו עצמנו (ומצאתי עצמי) בביתה של הפולינה.

אך לא בפולינה עסקינן-

מכיוון שקפה כבר לגם הבלונד באותו יום,

אוכל לא התחשק לו להערות לקרבו,

ומשחקי קופסה לא כלכך טרנדיים בימינו אנו-

החלטנו לנו ללגום תה. בעוד הבלונד והפולי (?!?!?) משלימות פערים בסלון החדש והיפה הוכן לנו תה (שיא החפשנות. בחיי).

כשהתה התמכן (= נהיה מוכן, מן הסתם) עלינו לנו למעלה ללגום אותו. כן כן, זה נשמע פלצני משהו (אל תדאגו, לא היו כריכי מלפפונים, ושתינו את התה שלנו בלי חלב…), אבל כאן עוד לא מפציעה הפואנטה!

על השולחן ציפו לנו זוג ספלוני תה מעוטרים זהב, על זוג תחתיות תואמות, עם כלי סוכר תואם!

אני קיבלתי פלאשבק רצחני למסיבות-התה-לבובות שהייתי אמורה לערוך בגיל 5 אך מעולם לא ערכתי.

מזל שהיה שם אמרטו איכותי לאזן את פער הגילאים…

מתכון

והפעם- מתכון להנאה:

לא לחפש מסיבות ברחובות.

כן כן- רחובות, עיר האורות והפארק-מדע, עיר החטאים וה"לה מורס".

היה יום חמישי זה או אחר. נרשם צורך עז בריקודים, פריקת עול, הוללות ושבירת גפיים רנדומלית. נרשם גם מחסור חמור במקומות שיכולים לספק את הצורך הראשון (כלומר, כל עוד אינני מליונרית הגרה בתלאביב…).

ז'תומרת- הסכמנו להתפשר וללכת למועדון של ערסים עם חלב על השפתיים, וגם שם היה סגור!

באין ברירה פנינו לנו לרחובות. לא רצינו פאב (על כן ה"לה מורס" הידוע לשמצה נשאר מחוץ לתחום. מזל… אולי זה גם קשור לעובדה שאני מחרימה אותו…), וזו הייתה כנראה טעות חיינו.

ברחובות, כנראה, לא שמעו עדיין על המושג "מועדון". מה שיש להם זה פאבים שעוד לא שמעו על החוק נגד עישון, ששמים מוזיקה חזקה ברקע ומצפים ממך לרקוד על שטח של סמ"ר וחצי (לא סמל ראשון, יא צעירים!!! אוי… עכשיו תקפתי אתכם ונורא נעלבתם?) תוך שמלצריות הודפות אותך מצד לצד עם כוסות של בירה זולה כלשהי.

כיף כיופק.

מילון בלונד- עברית

השבוע נרשמה הבנה מעמיקה של הסביבה. לא ייאן.

עם זאת נוספו מספר פניני חוכמה הראויות להיכנס לכל לקסיקון מצוי, ועל כן הן יצויינו כאן ועכשיו, קבל עם ועדה!

סבל וייסורים– יכול לתאר מגוון נרחב של מצבים, החל מתהליך גסיסתו של ישו, ועד לייסורים המלווים את תהליך ההחלטה בין קציצות סויה (איכס) לאעלק רביולי פטריות (פיכס) בארוחת הצהריים.

כיין (או 'כן' בהגייה פולנית מעוררת תמיהה)- תמיהה על פנייתו של הזולת-

פלוני: "איילה?"

הבלונד: "כיין? לא תקפתי אותך או משהו בלי לשים לב, נכון?"

כיף כיופק– ביטוי מקביל ל'יופי טופי'

דחילק– נו, רבאק, על מה אתה מדבר? עזוב אותי בשקט…

חסוס כריסטוס- איך? איך כלכך הרבה זמן לא כתבתי?

ובכן, וידוי קטן, חוץ מחוסר יצירתיות והיעדרות מחפירה של השראה, נוספו למשוואה נעלמים כמו בלאגן אטומי, בחורה טפשה שהחליטה שאם לפנות ימינה- אז עדיף על האוטו שלי, ושואה ביולוגית מינורית.

לנבגים שלום.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: